• התוכן שלפניכם איננו ייעוץ פיננסי. הוא אולי נחזה ככזה, ואף נשמע ככזה, אבל למרבה הפלא, הוא איננו כזה, וממילא לא יכול להיחשב תחליף לייעוץ מטעם בעל הרישיון המתאים, לרבות ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם. מכאן שאין לראות בתכני הפורום המלצה לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך או בנכסים אחרים, וכל הסתמכות עליהם תהיה באחריות הקורא בלבד. האחריות לאמור בכל הודעה, ובכלל זה החובה לעמוד בהוראות כל דין, היא על מחברה בלבד ואין לייחס את האמור בה לבעלת האתר.

איך מתייחסים למשכנתא בתקציב המשפחתי?

  • פותח הנושא פותח הנושא Delver
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
זה נכון בהנחה שיהיו לו עוד שנים רבות לשלם את המשכנתא גם בזמן הפרישה.
אבל בהנחה שעד הפרישה הוא יסגור את המשכנתא (או לפחות את רובה) אז דווקא במקרה כזה, כשהמטרה היא חישובים לקראת פרישה מוקדמת, לא יהיה צורך להכניס את ה- 10,000₪ כהוצאה/כחלק מהתקציב הנדרש.
זה נכון אם הוא מתכנן לפרוש לפני שהוא סוגר את כל המשכנתא (גם אם זה רק חודש לפני). לדעתי זה המצב ברוב המקרים של פרישה מוקדמת כשיש משכנתא.
אם הוא מתכנן לפרוש אחרי שהוא סוגר את המשכנתא אז כל ה-10K לא רלוונטיים ואין טעם לעקוב אחריהם.
אם הוא מתכנן ברגע הפרישה או מיד אחריה לסגור את יתרת המשכנתא, אז ה-10K לא כלולים בהוצאות, ויש להחסיר מההון הנזיל את הסכום הנדרש לסגירת היתרה של המשכנתא (= יתרת הקרן + עמלות פרעון מוקדם).

הפואנטה היא שהוא צריך להבין מה הוא מנסה לעשות ורק אחר כך לחשוב איך לעשות את זה.
בלי "מה" אין טעם לדבר על "איך".
 
בהשראתו של @yanosh34 גיליתי ששימושי להסתכל על מדדים פיננסיים של המשפחה במונחים של דוחות פיננסיים של חברות: מאזן, תזרים, ורווח והפסד.
כל אחד מהדוחות יכול לענות על שאלות אחרות. לדוגמה אם נתייחס לשאלות שעלו בשרשור - מאזן מבהיר את "השווי הנקי"; דוח רווח והפסד יכול לענות על השאלה "מה אחוז החסכון" (או באופן כללי יחס הכנסות להוצאות); תזרים יכול לענות על השאלה "האם יהיה לי כסף זמין ליישור שיניים של הילדים".

לעניינו של פות"ש, אם מה שמעניין הוא מעקב אחרי אחוז החסכון אז דו"ח רווח והפסד הוא האנלוגיה המתאימה. והכללים החשבונאיים אכן נותנים מענה כפי ש- @סברס ציינה מעלה: הוא צריך לכלול את תשלום הריבית כהוצאה ולהתעלם מתשלום הקרן (שיילקח בחשבון במאזן ע"י כך שיקטין את החוב לבנק).
ובלי קשר למשכנתא, אם יש דירה בבעלות אז הגיוני בעיני לכלול כהוצאה גם רכיב כלשהו של "שווי שימוש בדירה" (המקבילה של פחת) שהוזכר למעלה כ"שכירות תיאורטית".

בדו"ח התזרים באמת כל ההוצאה צריכה להירשם כמזומן יוצא, ואין משמעות ל"שווי שימוש בדירה". אבל לדעתי, כשמדובר במשפחות, אם מגיעים לנקודה שיש סכום חיסכון משמעותי ששמור במכשירים נזילים, שאלת התזרים הופכת לפחות ופחות מעניינת (אולי בשונה מחברות, שם רוב הנכסים לא נזילים בד"כ).

אני לא רו"ח, רק משתף תובנות בנושא.
 
אם יש לך תיק השקעות ואתה בוחר לקחת משכנתא במקום להשתמש בכסף שבו, אז התשובה היא קלה:
4K זה חיסכון כלומר סתם העברת כסף בין 2 חשבונות.
6K נכנס תחת רווחים\הפסדים בהשקעות כי זה חלק מעלות המימון. זה בכלל לא רלוונטי אם ההלוואה היא מסוג משכנתא או מסוג אחר.

ואם חשוב לך לעקוב אחרי הוצאת דיור אז - אתה צריך לעשות את התרגיל של התשלום שכירות לעצמך לפי המחיר המשוער בשוק ואז אפשרות 3 היא הנכונה.
אני בחרתי בנקודה הזאת לוותר ולא לעשות את זה.
מה שזה אומר זה שהחל מהיום שעברתי לדירה בבעלותי נפסקו הוצאות הדיור. אבל כדי שזה יהיה הוגן, אז מן הצד השני של המשוואה אני גם לא משתמש בשווי של הדירה לצורך חישובים של עצמאות כלכלית. אני כן עוקב אחרי שווי הדירה אבל זה סתם למעקב ואין שום חישוב חשוב שמתבסס על השווי הזה.
 
בעקבות התגובות האחרונות
אני אוסיף שאלה
אם אתה מתקין מערכת סולארית על הגג שלך מה שיבטל את ההוצאה העתידית שלך על חשמל ויוריד אותה על האפס
ונניח שלקחת את המערכת בתשלום של, תשלומים עתידיים, סוג של מימון שבו יש קרן וריבית
איך הייתם מסווגים זאת בהוצאה מול תזרים וחסכון אלטרנטיבי (תשלום לספק חשמל)?
האם יש הבדל בין זה לבין התייחסות למשכנתא? (נניח שהמערכת שייכת למתקין עד לפירעון סופי)
 
הרבה תגובות מעניינות, אנסה להתייחס לכמה שיותר נקודות שעלו

@matthias @קפיצת הדרך
עבורנו, מטרת החסכון היא הגדלת ההון כדי לאפשר מצב של פרישה מלאה, במידה ונרצה בכך. לכן, יש תמריץ להמשיך ולחסוך עד שמגיעים ליעד.
הנושא של אחוז חסכון מהנטו נועד כאמצעי לשליטה על רמת ההוצאה, אם אנחנו מחויבים לאחוז חסכון מסוים, מכאן נובעת גם רמת ההוצאה. חשוב גם לרסן את רמת ההוצאה כדי לא להרחיק את נקודות העצמאות הכלכלית עוד ועוד.

@דורון @yanosh34 @סברס @שוקי555
אחרי שקראתי את כל התגובות בשרשור, אני חושב שכדי לדעת את אחוז החסכון אני אבחר באופציה שכולנו התייחסנו אליה:
6k הוצאה על ריבית - הוצאה
4k הוצאה על קרן - חסכון
7k הוצאה על שכירות תיאורטית - הוצאה
7k הכנסה על השכרה תיאורטית - הכנסה

הסיבה שאני חושב שכדאי גם להתייחס לשכירות היא שהבית שלנו הוא כנראה לא הבית האחרון בו נגור. אני בהחלט רואה מצב שעוד כך וכך שנים אנחנו נשכיר/נמכור אותו ונשכור/נקנה במקום אחר. לכן, גם השווי שלו חייב להחשב כנכס וגם הגדלת השווי כחסכון ולא ניתן להוריד את נושא הבית משני אגפי המשוואה.
 
נערך לאחרונה ב:
בעקבות התגובות האחרונות
אני אוסיף שאלה
אם אתה מתקין מערכת סולארית על הגג שלך מה שיבטל את ההוצאה העתידית שלך על חשמל ויוריד אותה על האפס
ונניח שלקחת את המערכת בתשלום של, תשלומים עתידיים, סוג של מימון שבו יש קרן וריבית
איך הייתם מסווגים זאת בהוצאה מול תזרים וחסכון אלטרנטיבי (תשלום לספק חשמל)?
האם יש הבדל בין זה לבין התייחסות למשכנתא? (נניח שהמערכת שייכת למתקין עד לפירעון סופי)
שאלה מעניינת!
אני חושב שיש באמת דמיון וכנראה שהייתי מתייחס לנכס מסוג "מערכת סולארית" בצורה דומה לנכס מסוג "דירת מגורים":
* ברווח והפסד - רושם את תשלום הריבית כהוצאה ומתעלם מהחזר הקרן.
* בתזרים (אם מעניין) - רושם את ההוצאה הכוללת כמזומן יוצא.

לגבי ההתייחסות ל"חסכון אלטרנטיבי", כנראה שיש את אותן שתי אופציות שנדונו פה:
* או לכלול את שווי המערכת בחישוב כלל הנכסים לצורך עצמאות כלכלית + לרשום הוצאה של "עלות אלטרנטיבית" (שלתחושתי צריכה דווקא להיגזר איכשהו משווי המערכת ולא מהחסכון החודשי שהיא יוצרת, אבל אני לא בטוח ואולי זה קצת יותר מורכב מזה).
* או להתעלם משני הדברים האלו.

נ.ב. גם לנכס מסוג "כלי רכב" הייתי מתייחס בצורה דומה.
 
הסיבה שאני חושב שכדאי גם להתייחס לשכירות היא שהבית שלנו הוא כנראה לא הבית האחרון בו נגור. אני בהחלט רואה מצב שעוד כך וכך שנים אנחנו נשכיר/נמכור אותו ונשכור/נקנה במקום אחר. לכן, גם השווי שלו חייב להחשב כנכס וגם הגדלת השווי כחסכון ולא ניתן להוריד את נושא הבית משני אגפי המשוואה.
סיבה לגיטימית.
זה או לעשות כפי שאתה מתאר, או להתעלם מהבית ב2 אגפי המשוואה + לייעד תקציב נפרד לשידרוג בית עתידי שגם הוא לא נכנס ל2 אגפי המשוואה.

6k הוצאה על ריבית - הוצאה
זה לדעתי לא צריך להירשם כהוצאה בשביל לחשב אחוז חיסכון.
צריך להתייחס לזה כמו שאתה מתייחס לסתם הפסד הון בבורסה.
 
זה לדעתי לא צריך להירשם כהוצאה בשביל לחשב אחוז חיסכון.
צריך להתייחס לזה כמו שאתה מתייחס לסתם הפסד הון בבורסה
זו בעיה כי אז אני אצטרך להתחשב ברווחי הון בבורסה גם כן. הרי לכסף אין צבע, באותה מידה שהחוב הזה מהווה מינוף לקניית הדירה הוא גם מהווה מינוף לשאר תיק ההשקעות שלי, זה מסבך דברים.
 
זו בעיה כי אז אני אצטרך להתחשב ברווחי הון בבורסה גם כן. הרי לכסף אין צבע, באותה מידה שהחוב הזה מהווה מינוף לקניית הדירה הוא גם מהווה מינוף לשאר תיק ההשקעות שלי, זה מסבך דברים.
זאת בדיוק הנקודה.
לצורך חישובי אחוז חיסכון, אל תתחשב לא ברווחי הון בבורסה, לא בהפסדי הון בבורסה, ולא בריבית על משכנתא כי הם כולם שייכים לאותו דבר.

במונה אתה אמור לשים רק הוצאות שקשורות לצריכה, שהן כוללות גם את השכירות התיאורטית, אבל לא את הריבית על המשכנתא.
ובמכנה את ההכנסות מעבודה נטו.
 
זאת בדיוק הנקודה.
לצורך חישובי אחוז חיסכון, אל תתחשב לא ברווחי הון בבורסה, לא בהפסדי הון בבורסה, ולא בריבית על משכנתא כי הם כולם שייכים לאותו דבר.

במונה אתה אמור לשים רק הוצאות שקשורות לצריכה, שהן כוללות גם את השכירות התיאורטית, אבל לא את הריבית על המשכנתא.
ובמכנה את ההכנסות מעבודה נטו.
אני מבין מה שכתבת לגבי מישהו שיש לו משכנתא, מה לגביי מישהו שאין לו את המשכנתא והוא לא משלם עליה ריבית
האם זה לא מגדיל את אחוז החיסכון שלו?
באותה מידה שהיא קיימת, האם זה לא מקטין אותו?
נקרא לזה, עלות צריכת המגורים
 
לגביי מישהו שאין לו את המשכנתא והוא לא משלם עליה ריבית
האם זה לא מגדיל את אחוז החיסכון שלו?
לא. זה בדיוק מה שרשמתי. להתעלם מהריבית.
ואז מי שיש לו משכנתא ומי שאין לו משכנתא יקבלו את אותה תוצאה בחישוב אחוז חיסכון.
 
עבורנו, מטרת החסכון היא הגדלת ההון כדי לאפשר מצב של פרישה מלאה, במידה ונרצה בכך.
אז תחליט לפי מה אתה קובע את נקודת הזמן שבה פרישה מוקדמת אפשרית ולפי זה תבין על אלו נתונים אתה צריך להסתכל.

אם, לדוגמה, אתה הולך לפי כלל ה-4%, אז אתה צריך שתהיה מסוגל למשוך בכל חודש 1/300 מהשווי של תיק ההשקעות כדי לכסות את כל ההוצאות החודשיות. לכן אתה צריך לעקוב אחרי:
- גובה החסכון הנזיל שיש לך (תיק השקעות במקרה שלך)
- גבוה ההכנסות החודשיות (כסף נטו שנכנס לחשבון הבנק ממשכורות או מכל מקור קבוע אחר)
- גובה ההוצאות החודשיות (כולל החזרי משכנתא וכל דבר אחר שלא עובר לתיק ההשקעות)
בהינתן גובה החסכון הנזיל הנוכחי, ממוצע של הכנסות והוצאות חודשיות ומקדם רווח חודשי ממוצע בתיק ההשקעות, אפשר לחשב כמה זמן נותר לך עד למצב של פרישה מוקדמת (אם אתה לא יודע איך לחשב אני יכול לפרט).

כל שאר הפרמטרים שהוזכרו כאן לא רלוונטיים.

הנושא של אחוז חסכון מהנטו נועד כאמצעי לשליטה על רמת ההוצאה, אם אנחנו מחויבים לאחוז חסכון מסוים, מכאן נובעת גם רמת ההוצאה. חשוב גם לרסן את רמת ההוצאה כדי לא להרחיק את נקודות העצמאות הכלכלית עוד ועוד.
אם יש פה גם אלמנט פסיכולוגי זה עניין אחר. אבל זה לגמרי החלטה שלך, אין פה איזה כלל שאתה צריך ללכת לפיו.
במקומך הייתי בודק מה גובה ההוצאות החודשיות שיאפשר לך להגיע למצב של פרישה מוקדמת בזמן שאתה רואה כסביר (בהתאם לחישוב כאמור) וקובע את זה בתור גובה ההוצאה החודשית הרצוי.
לא כל כך הבנתי מה נותן לך להסתכל על ההוצאות ביחס להכנסות ("אחוז חיסכון").

הסיבה שאני חושב שכדאי גם להתייחס לשכירות היא שהבית שלנו הוא כנראה לא הבית האחרון בו נגור. אני בהחלט רואה מצב שעוד כך וכך שנים אנחנו נשכיר/נמכור אותו ונשכור/נקנה במקום אחר. לכן, גם השווי שלו חייב להחשב כנכס וגם הגדלת השווי כחסכון ולא ניתן להוריד את נושא הבית משני אגפי המשוואה.
אם אתה מתכנן מעבר דירה, זו הוצאה חד פעמית שיש להוסיף לחישוב. הייתי מעריך את גובה ההוצאה הזו ומחסיר אותה בנקודת הזמן הרלוונטית משווי תיק ההשקעות כחלק מהחישוב.
זה נכון לגבי כל הוצאה חד פעמית שאתה מתכנן, ורצוי להתכונן גם להוצאה חד פעמית שאתה לא מתכנן.

באופן כללי אני מודה שאני עדיין לא מצליח להבין את כל ההתפלפלויות כאן. נשמע לי כאילו אתה מנסה להתאים את עצמך לאיזו מערכת כללים דמיונית שלא ברור מה היא ואיך היא עוזרת לך במשהו.
ההשוואה להתנהלות של חברות שגויה: לחברות יש רואי חשבון שעובדים לפי כללים סטנדרטיים שנועדו לאפשר לכולם לדבר באותה שפה. בהקשר עסקי, כשמישהו אומר "תזרים" צריך שכולם (מנהלים, רואי חשבון, משקיעים) יבינו בדיוק למה הוא מתכוון. לאדם פרטי אין את האילוצים האלה, הם סתם מגבילים אותו שלא לצורך.
 
באופן כללי אני מודה שאני עדיין לא מצליח להבין את כל ההתפלפלויות כאן. נשמע לי כאילו אתה מנסה להתאים את עצמך לאיזו מערכת כללים דמיונית שלא ברור מה היא ואיך היא עוזרת לך במשהו

אני רוצה לכוון לאחוז חסכון מסוים, הן כדי לשלוט בהוצאה והן כדי להצליח לחסוך. לאחוז הזה יש חשיבות רבה והסולידית כתבה על זה יפה פה
לצורך כך, אני רוצה לוודא עם חברי הפורום שהחישוב שאני עושה תקין גם עבור מקרה שבו יש משכנתא.

אני מקווה שעכשיו זה יותר ברור.

ההתפלפלויות פה בהחלט קידמו אותי למסקנה של איך נכון לבצע את החישוב.

אני למשל התכנסתי לכך שהתשובה הנכונה עבורי היא מה שכתב @yanosh34 - כלומר להחשיב שכירות תיאורטית כהוצאה והחזר קרן כחיסכון ולהתעלם מכלל ההיבטים שקשורים בהשקעות ורווח/הפסד, קרי תשלומי ריבית או הכנסה מנכסים.

דווקא כל המסביב שכתבת (כלל ה 300, חישוב ההון הכולל וכו) הוא לא במוקד השאלה שלי, הנושא של הפרישה עצמה והמנגנון מאוד ברורים לי.
 
לאחוז הזה יש חשיבות רבה והסולידית כתבה על זה יפה פה
היא הגדירה:
"היחס שבין סך ההכנסה החודשית נטו לסך ההוצאה החודשית"
באותו הפוסט יש קישור לכתבה שבדקה "שיעור החיסכון הנקי"
לדעתך, חיסכון נקי או נטו זה לאחר התחשבות בריבית ששילמת על המשכנתא, או לא?
 
לדעתך, חיסכון נקי או נטו זה לאחר התחשבות בריבית ששילמת על המשכנתא, או לא?
לדעתי צריך להפקיד בין מי שמחזיק תיק השקעות לבין מי שלא.
במקרה הראשון ריבית כל הלוואה שהיא, ובפרט גם המשכנתא, היא עלות מימון תיק ההשקעות וזה לא צריך להירשם כהוצאת צריכה.
במקרה השני, ריבית המשכנתא היא עלות מימון דיור, וזה צריך להירשם כהוצאת דיור.
 
לדעתי צריך להפקיד בין מי שמחזיק תיק השקעות לבין מי שלא.
במקרה הראשון ריבית כל הלוואה שהיא, ובפרט גם המשכנתא, היא עלות מימון תיק ההשקעות וזה לא צריך להירשם כהוצאת צריכה.
במקרה השני, ריבית המשכנתא היא עלות מימון דיור, וזה צריך להירשם כהוצאת דיור.
מקבל
בתגובתי הקודמת רציתי לשים דגש דווקא על "כמה כסף בפועל נשאר בכיס" שיכול ללכת עכשיו לחיסכון
על פי ה"תקן" של "אחוז חיסכון" שציין @Delver כבעל משמעות עבורו (וגם עבורי יש לציין)
שני חוסכים עם אותם נתונים של הכנסה וסעיפי הוצאה חוץ מגובה הריבית שהם משלמים על הנכס שבו הם גרים, ישאירו כמות כסף שונה בכיס, מכאן אחוז החיסכון יהיה שונה וכנראה גם גיל הפרישה
 
אני רוצה לכוון לאחוז חסכון מסוים, הן כדי לשלוט בהוצאה והן כדי להצליח לחסוך. לאחוז הזה יש חשיבות רבה והסולידית כתבה על זה יפה פה
לצורך כך, אני רוצה לוודא עם חברי הפורום שהחישוב שאני עושה תקין גם עבור מקרה שבו יש משכנתא.

אני מקווה שעכשיו זה יותר ברור.
לא ממש. לפי הפוסט שקישרת אליו די ברור שהחזרי המשכנתא כלולים (במלואם) בהוצאות החודשיות, כמו כל הוצאה אחרת.
לדוגמה, אם אתה מרוויח כל חודש 30K, החזר משכנתא 10K ושאר ההוצאות 5K, אז כל שנה שאתה עובד אתה חוסך לשנה אחת של חופש. כלומר לפי הפוסט, שיעור החיסכון שלך הוא 50%.

גם לא מובן לי עדיין למה אתה מכניס שכירות כהוצאה דמיונית ומקזז אותה עם הכנסה משכירות דמיונית. אתה יכול גם לדמיין שכל יום אתה מזמין אוכל ממסעדה ולקזז את זה עם זה שאתה כל יום מכין אוכל למישהו שמשלם עליו (במקרה המישהו הזה הוא אתה). ובאותה הזדמנות תדמיין גם שאתה מוציא על עוזרת בית שמנקה לך את הבית פעם בשבוע, ותקזז את זה עם התשלום שאתה מקבל ממישהו (אתה, במקרה) שאתה מנקה לו את הבית.

אבל מכיוון שנראה שכבר הגעת למסקנה שלך אני אפסיק כאן.
 
לא ממש. לפי הפוסט שקישרת אליו די ברור שהחזרי המשכנתא כלולים (במלואם) בהוצאות החודשיות, כמו כל הוצאה אחרת.
לדוגמה, אם אתה מרוויח כל חודש 30K, החזר משכנתא 10K ושאר ההוצאות 5K, אז כל שנה שאתה עובד אתה חוסך לשנה אחת של חופש. כלומר לפי הפוסט, שיעור החיסכון שלך הוא 50%.
זה נכון אם מניחים שהחזרי המשכנתא יימשכו בשנות החופש. אבל כשמתכננים פרישה, ההיפך סביר יותר.
ה-15,000 שנחסכים כל חודש יספיקו, אחרי סיום המשכנתא, ל-3 חוששי מחיה.
הניתוח הזה נכון רק אם המשכנתא היא לתקופה אינסופית (מה שלא קיים) ואז התשלום הוא 100% ריבית.

גם לא מובן לי עדיין למה אתה מכניס שכירות כהוצאה דמיונית ומקזז אותה עם הכנסה משכירות דמיונית. אתה יכול גם לדמיין שכל יום אתה מזמין אוכל ממסעדה ולקזז את זה עם זה שאתה כל יום מכין אוכל למישהו שמשלם עליו (במקרה המישהו הזה הוא אתה). ובאותה הזדמנות תדמיין גם שאתה מוציא על עוזרת בית שמנקה לך את הבית פעם בשבוע, ותקזז את זה עם התשלום שאתה מקבל ממישהו (אתה, במקרה) שאתה מנקה לו את הבית
פה אני מסכים. אפשר בכל תחום להמציא הוצאות מדומות שאתה משלם לעצמך.

הכלל הפשוט וההגיוני לדעתי הוא שהחזר ריבית זה הוצאה, קרן זה השקעה.
 
@matthias @אוגורן

אני אנסה להסביר את ההגיון באמצעות מעקב אחרי צעדים כלכליים של פלוני אלמוני, bear with me:

1. פלוני שוכר דירה וחוסך באמצעות הפקדות לחשבון השקעות בברוקר. כאן הכל פשוט - שכירות זו הוצאה, השקעה זה חסכון.

2. פלוני לקח הלוואה מהברוקר וקנה בכסף הזה מניות שמחלקות דיבידנד. הריבית על ההלוואה והדיבידינדים המחולקים מתנהלים מהחשבון בברוקר (נניח שהם שווי ערך).
כאן די ברור שאין מה לערבב את הריבית על ההלוואה או את הדיבידנדים המחולקים עם חישובי אחוז החסכון, כי מדובר בפעולת השקעה שאינה קשורה להתנהלות השוטפת.

עד כאן, מסכימים?

3. פלוני גילה שהבנק שלו נותן הלוואה בריבית אטרקטיבית יותר מהברוקר, הוא לוקח הלוואה מהבנק וסוגר את ההלוואה מהברוקר. עכשיו, הדיבידנדים מהברוקר נכנסים לחשבון הברוקר אבל הריבית על ההלוואה יורדת מחשבון הבנק שלו.

האם אתם מסכימים שהמצב בסעיף 3 והמצב בסעיף 2 זהים? העניין הטכני של מאיפה יורדת הריבית על ההלוואה לא צריך להשפיע על הרישום של ההוצאות וההכנסות השוטפות.
אם מסכימים - נמשיך.

4. לאחר זמן מה פלוני החליט לקנות דירה להשקעה, לצורך כך לקח משכנתא מבנק אחר. היות ותנאי המשכנתא הם אטרקטיביים יותר מההלוואה, אז הוא לקח משכנתא גדולה יותר ממה שצריך - בחלקה השתמש לצורך רכישת הדירה להשקעה ובחלקה כדי להחליף את ההלוואה הקודמת מהבנק (לצורך השקעה במניות הדיבידנד).
כעת יש לו שני חשבונות בנק, ההכנסה מהשכירות, הוצאות התחזוקה של הדירה להשקעה ותשלום המשכנתא מתנהלים בחשבון ייעודי. והעו"ש מתנהל בחשבון הותיק, כרגיל.
היות ותשלום המשכנתא גבוה יותר מהכנסת השכירות, פלוני מעביר מדי חודש תשלום מחשבון העו"ש לחשבון המשכנתא הייעודי סכום שווה ערך לתשלום הקרן של המשכנתא וכך מגיע לאיזון.
כלומר, כלל ההכנסות מכלל ההשקעות שלו - דיבידנדים ושכירות מתאזנים עם כלל ההוצאות על ההשקעות - ריבית המשכנתא. תשלום הקרן יורד מהעו"ש.

האם אתם מסכימים ששום דבר לא השתנה מבחינה מהותית לעומת הסעיף הקודם? השכירות היא הוצאה, תשלום הקרן הוא חסכון. בעוד שהריבית וההכנסות מההשקעות הם פעולות השקעתיות שאינן קשורות לאחוז החסכון השוטף.

הערה חשובה - היות ולכסף אין צבע, המינוף משרת את כלל ההשקעות - גם בחשבון ההשקעות וגם בדירה להשקעה. לכן תמיד אומרים שאם יש כסף ששוכב בעו"ש בזמן שיש הלוואה שצריך לשלם - מדובר בצעד לא כלכלי. וזה לא משנה אם ההלוואה היא לצורך דירה, מניות או צריכה שוטפת.

אם מסכימים - נמשיך.

5. פלוני החליט שניהול שני חשבונות בנק מסבך לו את החיים ואיחד ביניהם. כעת - גם ההכנסה משכירות וגם תשלום המשכנתא מתנהלים באותו חשבון. דיבידנדים ממשיכים להיכנס לחשבון ההשקעות.

האם מסכימים שלא השתנה שום דבר מהותי לעומת הסעיף הקודם?

6. פלוני החליט לעבור לגור בדירה שלו, עכשיו הוא גם השוכר וגם המשכיר.

האם העולם התהפך וצריך לעשות מהפכה ברישום רק כי השם של השוכר השתנה ל"פלוני"? האם הדירה הפסיקה להוות השקעה ולא מניבה יותר שכירות? התשובה היא לא באופן ברור לשתי השאלות.


לסיכום - אם לוקחים מינוף לצורך השקעה בבורסה (צעד 2), אני חושב שכולנו נסכים שאין להחשיב את ההוצאה וההכנסה מכך.

אם ההוצאה מכך יורדת מהעו"ש ולא מחשבון ההשקעות (צעד 3) - זה עניין טכני ולא צריך לשנות את הרישום.

קניית דירה להשקעה וקניית מניות שקולים לחלוטין בהיבט הנ"ל - מדובר בהשקעות שיש להן הן תזרים חיובי וכן תזרים שלילי, שני הדברים לא צריכים לבוא בחשבון ברישום היות ומדובר בהשקעות (צעד 4+5) ולא משנה מאיפה החיובים מבוצעים באופן טכני.

צעד 6 הוא לדעתי המסובך ביותר להבנה, אבל זה לא מוריד מנכונותו, נכס מניב לא מפסיק להיות מניב אם השם של השוכר משתנה.

אני מקווה שהמחשתי באופן ברור את הלך המחשבה, האם יש צעד לוגי שלא מוסכם עליכם?
 
לדעתי צריך להפקיד בין מי שמחזיק תיק השקעות לבין מי שלא.
במקרה הראשון ריבית כל הלוואה שהיא, ובפרט גם המשכנתא, היא עלות מימון תיק ההשקעות וזה לא צריך להירשם כהוצאת צריכה.
לא מסכים, לא *כל הלוואה* צריכה להחשב כמינוף לצורך השקעה.
למשל - קניית רכב בתשלומים, זו הוצאה לצריכה שוטפת לכל דבר ועניין ואין סיבה הגיוני להחשיב אותה כמינוף להשקעה (גם אם בפועל היא כזו).

אני לא מתווכח עם העקרון, אלא עם ההגיון של הרישום. כמו שלא הגיוני להתעלם ברישום ההוצאות השוטפות מריבית על חלוקה לתשלומים באשראי, גם לא הגיוני להתעלם ממימון לרכב או כל הלוואה צרכנית אחרת.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
מומו הברווז "יש לך תיק אחד" - איך הייתם מתייחסים לנדלן? שוק ההון 17
M מתייחסים לפנסיה באיזון התיק הכללי? שוק ההון 20
ר אג"ח ממשלתי: איך מתייחסים לאירועי מס בשל קבלת ריבית שנתית ("קופון") מצד אחד, ומכירה מצד שני? שוק ההון 8
D איך מתייחסים לאנשים שכותבים ווצאפ ולפעמים אימיילים בלי סימני פיסוק? אוף טופיק 35
T עוגנים למשכנתא - נתונים מעניינים נדל"ן 5
D ביטוח מבנה למשכנתא - אחרי המשכנתא צרכנות פיננסית 19
ori_ מה נחשב הוצאות קבועות לצורך הכנסה פנויה למשכנתא? נדל"ן 2
Y מה הם הריביות הממוצאות למשכנתא ואיך להשיג אותם מהבנק (תמהיל קיים) נדל"ן 4
A דרישות הבנק למשכנתא נדל"ן 10
T דעתכם על ריביות למשכנתא (דירה יחידה) נדל"ן 5
ד השקעת מדדים במקביל למשכנתא נדל"ן 5
algo.il מינוף - אפשרויות פרט למשכנתא (בתי השקעות \ IB \ ברוקרים \ בנקים\וכו') שוק ההון 4
ש האם יש תחליף למשכנתא, סוג של שותפות? נדל"ן 11
W שמאות למשכנתא נדל"ן 3
ה רכיבי שכר למשכנתא נדל"ן 3
mk1 אלטרנטיבה למשכנתא בריבית קבועה צרכנות פיננסית 2
M החלפת ביטוח חיים למשכנתא צרכנות פיננסית 5
stamEhad קיבלתי הצעה למשכנתא - אשמח לדעתכם נדל"ן 34
JBUZZ ביטוח מבנה משועבד למשכנתא: הגדלה ללא שיעבוד והוספת תכולה צרכנות פיננסית 1
JBUZZ ביטוח מבנה משועבד למשכנתא - כמה שאלות: נדל"ן 2
ב השפעת הלוואה קודמת על פרופיל לווה למשכנתא נדל"ן 6
unrealx התייעוץ - ביטוח חיים למשכנתא צרכנות פיננסית 8
I סכום מינימלי למשכנתא? נדל"ן 6
מ ביטוח מבנה למשכנתא-תקנות כיבוי אש בבתי מגורים נדל"ן 1
C אישור עקרוני למשכנתא - חישוב הכנסה חודשית לעובדי הייטק נדל"ן 11
ת רכישת דירה הרשומה בטאבו כחברת גוש חלקה - אישור משפטי למשכנתא לפני חתימה על חוזה נדל"ן 1
ט הצעה למשכנתא - התייעצות נדל"ן 2
CoinCollector חסכתי למשכנתא - מה עכשיו ? נדל"ן 21
Y תמהיל למשכנתא שהוצע נדל"ן 33
י חוות דעת על הצעה למשכנתא נדל"ן 10
B חישוב החזר מקסימלי למשכנתא - דירה רשומה על שם בן זוג יחיד נדל"ן 1
F השוואה בין תמהילים למשכנתא נדל"ן 24
A פרעון מוקדם למשכנתא - כל הטריקים לחסוך כסף צרכנות פיננסית 62
P פרעון מוקדם למשכנתא - הוגנות בייעוץ הבנק צרכנות פיננסית 5
H פרעון מוקדם למשכנתא או השקעת הסכום? שוק ההון 5
N הערכת שמאי למשכנתא נדל"ן 29
ח העלת שווי הנכס שמשועבד למשכנתא נדל"ן 1
S הערכת שווי למשכנתא - דירה על הנייר נדל"ן 18
ס שאלה בנוגע למשכנתא נדל"ן 8
E התייעצות - האם כדאי להקטין את ההון העצמי למשכנתא? צרכנות פיננסית 10
A ביטוח חיים למשכנתא צרכנות פיננסית 1
O הקלת מיסוי לא צפויה בתקציב 2025 - השכר הממוצע במשק מיסים 2
חתול לילה גזירות בתקציב 2025 - הדיון הפוליטי פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 367
unrealx דירה ראשונה בתקציב גדול נדל"ן 15
מ איפה כדאי לקנות דירה שנייה להשקעה בארץ בתקציב של 600 אלף שקלים נדל"ן 4
M רכישת דירה בתקציב נמוך נדל"ן 5
Kintsukuroi סעיף מוצרי קוסמטיקה לפנים בתקציב החודשי מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 9

נושאים דומים

Back
למעלה