או, דוגמא מצויינת.
האגח הנ"ל הונפקה בינואר 2011 ל-5 וחצי שנים (בערך) עם ריבית קבוע של 4.25%.
כל שנה באוגוסט האגח משלמת את הריבית (קופון) וב8/16 משלמת פעם אחרונה את הריבית ואת הקרן.
בסוף אוגוסט 2016 המדינה הולכת להחזיר את הקרן על סך 16,690,015 (אש"ח) בתוספת ריבית שנתית של 4.25% (709326) = 17399341 אש"ח
בנוסף השנה גם משולם קופון (בסוף אוגוסט) בסכום זהה (שוב 4.25% על הקרן).
סך הכל מי שמחזיק היום ב-1 יחידה יקבל בסוף הדרך 1.0868 יחידות.
אבל 4.25% היו ב2011, והיום כבר אין ריביות כאלה, לכן מי שמחזיק באותה יחידה אחת של אג"ח אומר לעצמו - הנייר שיש לי (שלצורך העניין שווה שקל), שווה עוד שנה וחצי 1.0868 שקל, אבל הריבית שהיום כולם מקבלים היא 0.1% (בהגזמה), אז למה לי למכור ב-1 (שזה השווי "האמיתי")?!
אני אמכור ב-1.0834 (המחיר של הנייר היום).
את התשואה נטו, עוד שנה וחצי אי אפשר לחשב, כי יש נעלם גדול, והיא האינפלציה - למעשה מי שקונה את הנייר הזה היום, מאמין שבשנה וחצי האינפלציה תהיה פחותה מ0.11% אחוז (אולי אפילו שלילית) ולכן משתלם לרכוש את ההתחייבות הזאת.
לסיכום:
התשואה ברוטו לקראת סוף חיי האגח תתכנס לתשואה מפק"מ.
את התשואה נטו לא ניתן לחשב קדימה, אלה רק להעריך, כמובן שאף אחד לא יקנה נייר עם תשואה נטו מוערכת שלישית. אבל אתרי ה"מדדים" לא חוזים את האינפלציה, אלה מתבססים על האינפציה כיום, ולכן החישוב שלהם לגבי תשואה נטו למעשה חסר משמעות.