• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

ההיסטוריה של המהפכה החוקתית

גם אני לא רוצה להאריך בדיון על ההתנתקות. אתייחס רק לנקודה צדדית בדבריך.

למה מי שחושב שבית המשפט מושחת ולא לגיטימי בכלל פונה אליו?
מזכיר לי קצת את הטיעון "למה מי שבעד פירוק מדינת הרווחה בכל זאת משתמש בשירותיה". קשה לי להבין למה אנשים מוצאים בסוג הטיעון הזה טעם; תמיד הטיעון הזה נשמע לי מיתמם או קנטרני. הרי גם מי שיש לו ביקורת על המערכת הקיימת, חייב להסתדר במסגרתה. החובות שבמערכת ממילא נכפות על האדם, אז יטיל על עצמו עונש נוסף וימנע מעצמו את הזכויות? מה גם שהמערכת הקיימת חוסמת ומייקרת את החלופות.

במילים אחרות: שינוי חוקי המשחק לרוב דורש החלטה ריכוזית, ואין תוחלת להחלטה של הפרט לשחק לפי חוקים אחרים.

ספציפית בנוגע לפנייה אל בית המשפט מטעם עמותות שטוענות שחרג מסמכותו או שהוא מוטה אידאולוגית, או מטילות ספק ביושרה של שופטיו – אני יכול בשליפה לחשוב על מספר מוטיבציות לפנייה:
1. פונים כי הסעד שאולי יתקבל הוא יותר טוב מכלום / כי אם לא יועיל אז לא יזיק (פרט להוצאות המשפט).
2. פונים כי גם אם לא ראוי בעיניהם שהסמכות תהיה בידיו, מכירים בכך שהיא בפועל בידיו, ולכן הוא הכתובת לפנייה.
3. פונים כי גם היריב האידאולוגי פונה, ואי פנייה תשים את המחנה שלהם בחיסרון.
4. פונים מתוך תקווה שהנימוקים שלהם יישמעו ויעלו לדיון ואולי יצליחו בהדרגה לקרב קצת את השופטים לערכיהם.
5. פונים כדי שאם בית המשפט יסרב זה יצטרף לסטטיסטיקה וישתמשו בזה כדי לפרסם שהוא מוטה וללחוץ עליו.
6. פונים כדי לפרסם את המקרה (פחות רלוונטי במקרה של ההתנתקות).
7. פונים כדי לפרסם את הפונים.

– מקווה שזה עזר או לפחות עורר מחשבה.
 
נערך לאחרונה ב:
גם אני לא רוצה להאריך בדיון על ההתנתקות. אתייחס רק לנקודה צדדית בדבריך.


מזכיר לי קצת את הטיעון "למה מי שבעד פירוק מדינת הרווחה בכל זאת משתמש בשירותיה". קשה לי להבין למה אנשים מוצאים בסוג הטיעון הזה טעם; תמיד הטיעון הזה נשמע לי מיתמם או קנטרני. הרי גם מי שיש לו ביקורת על המערכת הקיימת, חייב להסתדר במסגרתה. החובות שבמערכת ממילא נכפות על האדם, אז יטיל על עצמו עונש נוסף וימנע מעצמו את הזכויות? מה גם שהמערכת הקיימת חוסמת ומייקרת את החלופות.

במילים אחרות: שינוי חוקי המשחק לרוב דורש החלטה ריכוזית, ואין תוחלת להחלטה של הפרט לשחק לפי חוקים אחרים.

ספציפית בנוגע לפנייה אל בית המשפט מטעם עמותות שטוענות שחרג מסמכותו או שהוא מוטה אידאולוגית, או מטילות ספק ביושרה של שופטיו – אני יכול בשליפה לחשוב על מספר מוטיבציות לפנייה:
1. פונים כי הסעד שאולי יתקבל הוא יותר טוב מכלום / כי אם לא יועיל אז לא יזיק (פרט להוצאות המשפט).
2. פונים כי גם אם לא ראוי בעיניהם שהסמכות תהיה בידיו, מכירים בכך שהיא בפועל בידיו, ולכן הוא הכתובת לפנייה.
3. פונים כי גם היריב האידאולוגי פונה, ואי פנייה תשים את המחנה שלהם בחיסרון.
4. פונים מתוך תקווה שהנימוקים שלהם יישמעו ויעלו לדיון ואולי יצליחו בהדרגה לקרב קצת את השופטים לערכיהם.
5. פונים כדי שאם בית המשפט יסרב זה יצטרף לסטטיסטיקה וישתמשו בזה כדי לפרסם שהוא מוטה וללחוץ עליו.
6. פונים כדי לפרסם את המקרה (פחות רלוונטי במקרה של ההתנתקות).
7. פונים כדי לפרסם את הפונים.

– מקווה שזה עזר או לפחות עורר מחשבה.
נימוקים נכונים שכולם במישור התועלתני - אופורטוניסטי שלכאורה לא הולמים ציבור שמתיימר לא לקחת כספי גזל.
 
נימוקים נכונים שכולם במישור התועלתני - אופורטוניסטי שלכאורה לא הולמים ציבור שמתיימר לא לקחת כספי גזל.
בעיניי הנימוקים הללו נכונים גם במישור של צדק; הדרישה ממי שתומך בתיקון המערכת להתנהג כאילו המערכת כבר תוקנה ולהידרס על ידה – אינה דרישה צודקת.
 
בעיניי הנימוקים הללו נכונים גם במישור של צדק; הדרישה ממי שתומך בתיקון המערכת להתנהג כאילו המערכת כבר תוקנה ולהידרס על ידה – אינה דרישה צודקת.
לקחת כסף שלא מגיע לך כי מי שנתן לך אותו מושחת זה לא צודק, ודאי בעיני מי שמתיימר לא לגעת בכספי גזל.
 
לקחת כסף שלא מגיע לך כי מי שנתן לך אותו מושחת זה לא צודק, ודאי בעיני מי שמתיימר לא לגעת בכספי גזל.
בוא נחזור לנמשל: בעיני העותרים הללו, הם מנסים להחזיר לעצמם מעט מהכוח הפוליטי שלדעתם נגזל מהם שלא בצדק. בעיניי אין פסול בכך, ונסכים שלא להסכים.
 
להיפך, אני חושב שהמרחב הציבורי, בתל אביב למשל, לא מספיק חילוני כיום. התושבים היו רוצים שיהיה יותר חילוני, וזה עוול שזה לא מתאפשר להם. בכל מקרה, זאת צריכה להיות החלטה של תושבי העיר באמצעות נציגיהם בעירייה, ולא החלטה של שר הפנים ירא האלוהים היושב בירושלים.
אולי באמת הגיע הזמן לקדם אג'נדה ליברטיאנית כולל הפרדת דת ומדינה במובן הרחב ביותר, ז''א, המדינה בהגדרה, אין תפקידה לקבוע נורמות של ערכים, ולכן אין בכוחה לקבוע את הצביון בת''א, בה במידה שאין לה כח לקבוע את הצביון לאירועים דתיים.
המדינה לא אמורה לקדם תרבות, וממילא אין ויכוח והתנגשות איזה תרבות לממן, מי מקבל יותר ומי פחות וכו', וכמובן שאין מקום לתשלום דתות לחרדים, כמו שאין מקום לסבסוד סטודנטים, (במדעי הרוח עלכ''פ)
המדינה לא אמורה לקבוע לאנשים איך לחנך את ילדיהם, וממילא אין לה זכות לקחת מיסים ולתת אותם רק למי שמחנך באופן שהיא החליטה, ז''א הפרטה מלאה או חלקית של מערכת החינוך.
כנ''ל לגבי כשרות, והגדרת יהדותו של אדם. כנ''ל לגבי להט''ב, המדינה לא אמורה לקבוע שום עמדה בנושא, זה ענינו הפרטי של כ''א, (חוק אי מתן שירותים, עדיין מורכב קצת לפתור)
כמובן שבשביל זה צריך איזשהי אוטונומיה לרשויות המקומיות, אבל לא משהו דרמטי סטייל קנטונים.
מזכיר לי קצת את האג'נדה של משה פייגלין בזמנו. יש מצב שזה הפתרון לכל צרותנו, ויש מצב שאפשר לגבש לזה קונצנזוס ציבורי נרחב מימין ומשמאל.
 
אולי באמת הגיע הזמן לקדם אג'נדה ליברטיאנית כולל הפרדת דת ומדינה במובן הרחב ביותר [...]
המדינה לא אמורה לקדם תרבות, וממילא אין ויכוח והתנגשות איזה תרבות לממן, מי מקבל יותר ומי פחות וכו', וכמובן שאין מקום לתשלום דתות לחרדים, כמו שאין מקום לסבסוד סטודנטים, (במדעי הרוח עלכ''פ)
המדינה לא אמורה לקבוע לאנשים איך לחנך את ילדיהם, וממילא אין לה זכות לקחת מיסים ולתת אותם רק למי שמחנך באופן שהיא החליטה, ז''א הפרטה מלאה או חלקית של מערכת החינוך.
כנ''ל לגבי כשרות, והגדרת יהדותו של אדם. כנ''ל לגבי להט''ב, המדינה לא אמורה לקבוע שום עמדה בנושא, זה ענינו הפרטי של כ''א
אני מאוד בעד.

יש מצב שאפשר לגבש לזה קונצנזוס ציבורי נרחב מימין ומשמאל.
אני בספק.
ולכן ייתכן שהפתרון הוא דווקא כן בחלוקה לקנטונים, כך שהחילונים שמאוהבים במדיניות הרווחה יוכלו ליישם אותה בתוך הקנטון החילוני (או האוטונומיה או העיר או איגוד הערים הליברליות או מה שזה לא יהיה).
 
נערך לאחרונה ב:
יש מצב שדווקא עכשיו נוצרה הזדמנות, הימין בהגדרה אמורה להיות בעד, וגם השמאל כעת אם הוא יבין שזה סוג של פיתרון. אפילו החרדים, כל מלחמות הדת נוצרות אחרי שהמדינה החליטה שהיא מתערבת וקובעת נורמות וערכים, בגיור, בנישואין, בשאלת מיהו יהודי וכו', ואז החרדים דורשים להביא לידי ביטויו את תפיסת העולם שלהם, אבל במדינה שבה אין לזה משמעות, המלחמה מתייתרת.
כמובן שיש עדיין בעיה עם חוק השבות, וכמובן כמובן עניין הצבא.
לכן ייתכן שהפתרון הוא דווקא כן בחלוקה לקנטונים, כך שהחילונים שמאוהבים במדיניות הרווחה יוכלו ליישם אותה בתוך הקנטון החילוני (או האוטונומיה או העיר או איגוד הערים הליברליות או מה שזה לא יהיה).
המדינה פה לא מדי קטנה בשביל זה? האם אתה רוצה שכל קנטון ינהל גם את התקציב בשביל עצמו? יגבה מיסים, יחליט על ייעודם וכו'? יש מקום בעולם שבו קיים מודל כזה?
 
הימין בהגדרה אמור להיות בעד
לא.
ימין ביטחוני / דתי הוא לא בהכרח ימין כלכלי.

אפילו החרדים, כל מלחמות הדת נוצרות אחרי שהמדינה החליטה שהיא מתערבת וקובעת נורמות וערכים, בגיור, בנישואין, בשאלת מיהו יהודי וכו', ואז החרדים דורשים להביא לידי ביטויו את תפיסת העולם שלהם, אבל במדינה שבה אין לזה משמעות, המלחמה מתייתרת.
בדת יש היבט חברתי וציבורי, והרצון להשפיע על המרחב טבוע בה. תחשוב למשל על הרצון לסגור רחובות בשבת.

המדינה פה לא מדי קטנה בשביל זה?
לדעתי מספיק גדולה.

האם אתה רוצה שכל קנטון ינהל גם את התקציב בשביל עצמו? יגבה מיסים, יחליט על ייעודם וכו'?
אכן.
גבייה של מיסים כבר קיימת בישראל ברמת הרשויות המקומיות – ארנונה.

יש מקום בעולם שבו קיים מודל כזה?
למשל בשוויץ, בספרד ובארה"ב. בארה"ב זה נקרא "מדינות" (states) ולא קנטונים. בספרד זה נקרא "קהילות אוטונומיות" או בקיצור אוטונומיות.
 
נערך לאחרונה ב:
המדינה בהגדרה, אין תפקידה לקבוע נורמות של ערכים, ולכן אין בכוחה לקבוע את הצביון בת''א, בה במידה שאין לה כח לקבוע את הצביון לאירועים דתיים.
רק הערה קטנה: יש החלטות שאין מנוס שיהיו קולקטיביות. לא הכול ניתן להעברה לרמת הפרט. אבל בין המדינה ובין הפרט יש רמות נוספות שבהן דברים יכולים להיקבע, למשל רמת הרשות המקומית. אז אם ההחלטה היא כזאת שניתן להעביר אותה מרמת המדינה לרמה מקומית יותר, זה עדיף בעיניי.
 
נערך לאחרונה ב:
בוא נחזור לנמשל: בעיני העותרים הללו, הם מנסים להחזיר לעצמם מעט מהכוח הפוליטי שלדעתם נגזל מהם שלא בצדק. בעיניי אין פסול בכך, ונסכים שלא להסכים.
בדיוק להפך. לשיטתם הגוף היחיד שמותר לו להכריע בשאלות האלו הוא הכנסת ורק כשלא מוצאת חן בעיניהם התוצאה הם פונים לגוף מושחת שבעיניהם אסור לו לדון בנושא כדי לשפר עמדות.
ואין קשר לכוח פוליטי. הם ביקשו עוד כסף וזה מה שהם קיבלו.
 
נערך לאחרונה ב:
שוב...
ילדים (מפלגות דתיות) מנסים לשבור גבולות.
אם מצליחים (משמעת קואליציונית) מנסים לשבור את הגבול החדש.
כשאמא/אבא לא מסכימ.ה (לא היה מספיק אצבעות היום) מנסים לפנות לאבא/אמא (בהתכנסות הבאה של הכנסת).
ובצעד קיצון, מתקשרים למשטרה ומתלוננים על הורים מתעללים. (פונים לבג"צ ודורשים סעד)
וכן היו מקרים כאלו.
 
יש מצב שדווקא עכשיו נוצרה הזדמנות, הימין בהגדרה אמורה להיות בעד, וגם השמאל כעת אם הוא יבין שזה סוג של פיתרון. אפילו החרדים, כל מלחמות הדת נוצרות אחרי שהמדינה החליטה שהיא מתערבת וקובעת נורמות וערכים, בגיור, בנישואין, בשאלת מיהו יהודי וכו', ואז החרדים דורשים להביא לידי ביטויו את תפיסת העולם שלהם, אבל במדינה שבה אין לזה משמעות, המלחמה מתייתרת.
אתה כמובן צודק, אבל זו הצעה מאד אוטופית במציאות הנוכחית.
בפועל, מי שנקרא ימין כבר מזמן לא מדבר על נישואים וגירושים, אלא על הזכות להפלות ערבים ולהטבים, מבקר פסיקה שנתנה זכויות לנשים בשם עקרון השוויון ודואג לחקיקה שתכפה ערכים דתיים של כשרות במרחב הציבורי. קשה לי לדמיין את האנשים שאלו המאבקים שלהם היום (לא רק החרדים) מסכימים להצעה הטובה שכתבת.
 
בפועל, אני לא בטוח שזה מהלך רטורי כל כך טוב. הרי בן שיחך המתנחל מלין על "כפיית דעות" והטיה אידאולוגית וערכית של בית המשפט. אז אתה מביא לו דוגמה שבה נפגעו ערכים שחשובים לו – שלמות הארץ, שלמות הקניין ושלמות הקהילה – ובית המשפט לא הגן על הערכים הללו.
אבל בהמשך לאותה רטוריקה אפשר לשאול - אם הרפורמה הייתה מתקיימת לפני ההתנתקות האם המגורשים היו במצב טוב יותר או פחות?
הרפורמה לא מנסה בכלל לפתור את שאלת "האם יהיה גירוש".
להיפך, אחרי הרפורמה אם ממשלה תחליט על פינוי (נניח של יו"ש) יהיה לה או דומה או יותר קל לביצוע מאשר היום (משילות!). גם אהרון ברק ומורשתו, או אי קיומם, לא היו מצילים את המגורשים. לכל היותר היו מקבלים פחות פיצוי.
 

גם כשהם בקואליציה, הם ממשיכים את המסורת של השנה וחצי האחרונות - להפיל את ההצעה של הצד השני.
ובן גביר מאשים את ארגוני הנשים ח"כיות שהן "רוקדות על דם"...
כמעט האמנתי לו, בכל זאת, יש לו המון נסיון ב"לרקוד על דם".
 
אבל בהמשך לאותה רטוריקה אפשר לשאול - אם הרפורמה הייתה מתקיימת לפני ההתנתקות האם המגורשים היו במצב טוב יותר או פחות?
הרפורמה לא מנסה בכלל לפתור את שאלת "האם יהיה גירוש".
להיפך, אחרי הרפורמה אם ממשלה תחליט על פינוי (נניח של יו"ש) יהיה לה או דומה או יותר קל לביצוע מאשר היום (משילות!). גם אהרון ברק ומורשתו, או אי קיומם, לא היו מצילים את המגורשים. לכל היותר היו מקבלים פחות פיצוי.
לפני הרפורמה – בית המשפט מאפשר לפנות מתנחלים אבל מטרפד פינוי מסתננים.
אחרי הרפורמה – בית המשפט יהיה לאומני יותר ו/או יתערב פחות.
יתערב פחות? – אז יהיה אפשר לפנות גם מסתננים ולא רק מתנחלים, והרוויחו בהשוואה לעכשיו.
יהפוך לאומני יותר וימשיך להתערב? – אז אולי יטרפד פינוי מתנחלים אך יאפשר פינוי מסתננים, והרוויחו בהשוואה לעכשיו.
 
בית המשפט מאפשר לפנות מתנחלים אבל מטרפד פינוי מסתננים.
אמנם בשני המקרים אתה יכול לטעון שאנשים פונו מבתיהם, אבל יש הבדל בין לגרש מישהו מישראל לבין להודיע לאדם שלא יוכל לגור בנקודה מסויימת בישראל, כי העלות של ההגנה עליו גדולה מדי (כספית, מדינית ובחיי אדם), תוך מתן פיצוי שמשקף את שווי הנכס שבבעלותו. זה דומה לכל הלאמת קרקעות שהמדינה מבצעת לצורך קידום תשתיות, למשל.
לצורך הבהרה, אני חושב שזו הייתה טעות של בג"צ לאסור את מתקן חולות או למנוע גירוש של פולשי עבודה לא חוקיים אל מחוץ לישראל.
 
לפני הרפורמה – בית המשפט מאפשר לפנות מתנחלים אבל מטרפד פינוי מסתננים.
אחרי הרפורמה – בית המשפט יהיה לאומני יותר ו/או יתערב פחות.
יתערב פחות? – אז יהיה אפשר לפנות גם מסתננים ולא רק מתנחלים, והרוויחו בהשוואה לעכשיו.
יהפוך לאומני יותר וימשיך להתערב? – אז אולי יטרפד פינוי מתנחלים אך יאפשר פינוי מסתננים, והרוויחו בהשוואה לעכשיו.
אני מבין שזה הקייס הכי טוב שיש נגד בית המשפט, אבל בוא נהיה ריאליים, בכנסת קרוב ל 80 ח"כים נגד פינוי מתנחלים בכל מצב וכ 100 ח"כים נגד המהלך בנסיבות הקיימות.
במקביל, בעשור האחרון נכנסו לישראל כמה מאות מסתננים שאת חלקם ממילא אסור לגרש. המציאות הוכיחה שכאשר הממשלה מפסיקה לישון בעמידה, אפשר לפתור את בעיית המסתננים כחוק.
אני מסכים איתך שיש אנשים שמאמינים לכל ספין, אבל זה ממש מנותק מהעובדות.
 
לטעמי יש פה עיסוק-יתר של מתנגדי הרפורמה בניסיון לשכנע את עצמם שהרפורמה לא טובה למציעי הרפורמה. תתמקדו בגיבוש ובקידום האינטרסים של המחנה שלכם.
 
לטעמי יש פה עיסוק-יתר של מתנגדי הרפורמה בניסיון לשכנע את עצמם שהרפורמה לא טובה למציעי הרפורמה. תתמקדו בגיבוש ובקידום האינטרסים של המחנה שלכם.
לפחות בעיני, הרפורמה מצויינת למציעיה - העסקנים החרדים יוכלו להעביר חוקים וחוקי יסוד שימסדו את כל זכויות היתר, המתנחלים יהיו פטורים מעולו של החוק בשטחים והביביסטים יוכלו למנות את שופטי המנהיג לצד שאר שופטי ישראל. תמיד יש מי שמרוויח מפגיעה בדמוקרטיה.
לגבי הציבור הרחב והלא מקושר, המצב שונה לגמרי.
 
נערך לאחרונה ב:
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
הק995 ההיסטוריה של Vanguard ( סרטון מעניין) פוסטים מאיכות נמוכה 0
M "מעל מחצית מהמשכנתאות שניטלו באפריל היו במינוף של מעל 60%-רמה שלא מצאנו בכל ההיסטוריה" נדל"ן 8
ה רבותי ההיסטוריה חוזרת מה אתם הייתם עושים שוק ההון 18
מ "ההיסטוריה מלמדת אותנו שהשקעה במדדים היא ההשקעה הנבונה ביותר" שוק ההון 8
R קרן השתלמות IRA בדמי ניהול של 0.5, האם כדאי? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 4
T האם מס על הפקדות גבוהות לפנסיה של המעסיק אמור להיות מחושב בצורה שנתית או חודשית? מיסים 7
R שאלה של מתחיל לגבי השקעות בS&P500 שוק ההון 1
מ ביטול טיסות של חברות לואוקוסט - האם חכם? אוף טופיק 15
ב אג"ח של בנקים בארץ שוק ההון 6
S האם מדד חלקי סקטוריאלי של סנופי נחשב מדד מבחינת גמל IRA? שוק ההון 1
M הסכם הצטרפות של ברוקרים - להיות רגוע? שוק ההון 18
B כרטיס אשראי של IBK צרכנות פיננסית 1
R איך מוצאים פוליסת חיסכון בעלת יחס גבוהה של נכסים לא סחירים? שוק ההון 9
MaorRocky סכנות של קניית קרקע לפני אישורים נדל"ן 17
Y רעיונות מה לעשות עם זכויות של ישראכרט? צרכנות פיננסית 3
חתול לילה מה צריך להיות הדרוג של אג"ח ישראלי? שוק ההון 16
N שאלה בנוגע למיסוי של אופציות ו RSU מיסים 3
וינסנט זיכוי/החזר מס בגין מיסוי במקור של דיבידנדים מארה"ב ע"י ברוקר זר מיסים 23
L כרטיס אשראי קורפורייט של ישראכרט - עמלת מט"ח 0 צרכנות פיננסית 9
ס האם אפשר לקזז ירידת ערך של רכב ממס רווחי הון מיסים 16
R עזרה בניהול החשבונות של ההורים שוק ההון 12
MaorRocky קופת גמל לא מחזירה לי תשואה של השוק ואני לא מבין למה שוק ההון 2
מ מיסוי אמריקאי של תשלומי מילואים מיסים 9
I אופציה CALL על קרן סל של בלקרוק שוק ההון 1
ש איך עושים סדר בכל הבלגן של חסכונות/פנסיה/השתלמות וכו'? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 3
ש חסרונות של פנקס קבלות ממוחשב לעומת ידני? מיסים 6
מ שוקל העברת תיק השקעות לIB, העברה של קרנות שקליות ותהיות לגבי התיק שוק ההון 7
K חברה משותפת בבעלות של כמה חברות יזמות והגדלת הכנסות 14
A חובת הגשה של טופס 134 בדוח השנתי מיסים 0
B תשואות של מסלול פנסיה לפי חודש (מחקה מדד s&p 500) פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 2
G נייר ערך של 50 החברות הגדולות ב-s&p שוק ההון 6
K האם שוק המניות לא יכול להיות מימוש של מעבר פשוט בין סוגי משאבים שוק ההון 47
קפיטליסט_מרושע המלצה: "כסף קטן" - ספרוני חינוך פיננסי לילדים של בנק ישראל התפתחות אישית 0
R לא מוצא את ZPRX במערכת ספארק של מיטב שוק ההון 4
ש התנהלות של עוסק פטור כלפי מס הכנסה מיסים 8
J גלגל החיים (או הפרמידה) של הפנסיה, ו-IRA פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 11
S מיטב טוענים שכדי לסחור ב - IB דרכם צריך תיק של לפחות 25K דולר, האם מישהו מכיר את ההגבלה הזו והאם יש משהו לעשות בנידון? שוק ההון 4
E האם קרן אירית של בלקרוק משלמת מס רווחי הון מקוזז אינפלציה או מקוזז הפרשי שערי מט"ח? שוק ההון 3
T מהי "שָנָה" בהגדרת תושב חוזר ותיק, טופס 113 של מס הכנסה מיסים 3
Z אם מתחרטים יום אחרי על מכירה של מנייה שהוחזקה שנים שוק ההון 4
P להיות הגירסה הכי טובה של עצמך. התפתחות אישית 14
ה הפסיכולוגיה של הכסף - הספר צרכנות פיננסית 2
S חבות מס של ידועים בציבור כשלאשה אין הכנסה חייבת במס מיסים 2
I משיכת פנסיה - עניין של מיסוי אוף טופיק 4
עלילה מסלול חוות דעת על תמהיל של יועץ נדל"ן 32
Y שאלות של מייק מתחיל לגבי קרן השתלמות ופנסיה פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
Y העברה בנקאית או צ'ק האם יש הבדל בין דרכי העברה? סכום של 80 אש"ח נדל"ן 7
S האם יש ETF-ים של מגוון רחב של מטבעות קריפטו - ולא רק ביטקוין? השקעות אלטרנטיביות 10
K התחשבות במיסוי בשיקול מכירת נייר ורכישה של אחר? שוק ההון 2
Y שאלות של מייק מתחיל לגבי תיק השקעות פשוט שוק ההון 33

נושאים דומים

Back
למעלה