זאת בערך נקודת המוצא שלי-לא מובטח לי כלום, והכל תלוי בהישגיי.
אני מרוצה מכך, אבל כמו שאמרת-תואר בביולוגיה הוא יותר "הכל או כלום" מתואר ברפואה/מדמ"ח למשל.
מכאן מתחילה ההתלבטות שלי-האם הסיכון שווה את זה? אולי יש לי סתם חלום ילדותי?
אני חושב שכול תואר כולל בתוכו שינון, וזה לגטימי (מקווה שלא נוצרה ההרגשה שלו)-השאלה היא כמה שינון.
יש תארים שדורשים שינון יותר מביולוגיה, ויש כאלה שפחות.
יש תארים שיותר חוזרים על עצמם, ויש כאלה שפחות.
אגב, אולי חזרת על משהו בסזיפיות אבל לפחות הייתה לזה תכלית-מוטציה שחיפשת. אני לא בטוח כמה תכלית יש לטלר, למען האמת.
אני חושב שזה לגטימי שאדם יתהה בין עצמו לעצמו, האם הוא מרוצה מהיחס בין שינון למחקר בתואר שלו. זה הכל.
האמת שזאת לא אופציה שידעתי שקיימת, למען האמת
תודה!
אתה צריך להבין שכמעט כל תואר הוא מלאכת שינון שזו בעצם הכרה של החומר. התוודעות אליו.
אולי פרט לתארים באומנות נניח, וגם שם יש תולדות האומנות וצריך לשנן לא מעט.
אז איך מתוודעים?...
הרבה מאוד משננים. קצת חושבים. ואז עוד קצת משננים ועוד קצת חושבים. ואז חושבים ומשננים את מה שלמדנו לחשוב עליו.
הרבה מאוד תארים הם שילוב של שינון עם למידה עיוורת עם למידה לא עיוורת עם לחשוב קצת ובעיקר לצלוח את התואר.
תואר ראשון הוא בדיקת היתכנות לאפשרות שתמשיך לתואר שני. זה כל הרעיון.
על הדרך בחלק מהתארים הוא אפילו מעניק מקצוע אם ממש בורכת.
בדר" כ מה שתואר ראשון יכול להציע לך זה בעיקר כלים למחשבה, כלים ללמידה, כלים לשינון וכלים להושיב את עצמך על התחת ולהיות רציני לגבי משהו אפילו שלא בא לך, וחברים מסוגים שונים שבחיים לא היית מכיר אחרת.
העיקר שאתה יודע מה עושה אופרון הלקטוז!
אז מה אתה עושה שם?
(אל חשש, כמעט כל סטודנט חושב את המחשבות הללו, והרבה).
אז אולי כדאי באמת.
(שוב אל חשש, כמעט כל סטודנט חושב את המחשבות הללו, והרבה... חלקם אפילו מממשים או מוסיפים חטיבה או מחד-חוגי עוברים לדו-חוגי).
את זה דווקא כן עושים בביולוגיה לחלוטין, וברוב החברות והמשרות... ביולוגיה היא תחום יצרני. שמייצר משהו. כמעט תמיד.
אתה אולי לא "מייצר" משהו ומייצר מידע כשאתה CRF או משהו בתחום הקליניקה.
אבל בחברות התעשייתיות, אתה בהחלט מייצר. מפתח. חלק מתהליך הפיתוח. חלק מתהליך הייצור.
ושם יש מוצר, תרופה, משהו פיזי.
זאת לעומת אלפי מקצועות שונים שרק מייצרים ניירת או מידע או לא יודע מה...
עורכי דין משועממים חסרי לקוחות שתובעים ייצוגית רק כדי להעסיק ולפרנס את עצמם.
אנשי מחשבים שמייצרים עוד ועוד ועוד ספאמפליקציות.
ועוד כל מיני העלבות מתנשאות על שלל מקצועות שהמין האנושי המציא רק כדי שיהיה לו מה לעשות עם 7 מליארד חרטבונות.
מאוד. יחסית.
למדתי לא מעט קורסים בשנה א' ושנה ב' עם אנשי "מדעי הרפואה" (=תלמידי רפואה). מה שאומר שהתכנים שלמדנו היו זהים.
וכמובן שעם תואר ראשון בביולוגיה אתה יכול להמשיך ל- 4 שנתי ברפואה אם כל כך בא לך לתקן אנשים.
איך עד עכשיו?
עד עכשיו, אני די מרוצה
אוקיי, בוא ניישר קו-אני בתחילת שנה ב', מסכים שאני עולל, ולכן האשכול הזה כאן, כדי שאוכל להבין בדיוק אם הכנסתי את עצמי למקום הנכון.
עד כה מהאשכול הזה השכלתי.
אני לא מתכנן לסיים את התואר שלי (או כל תואר), באו"פ-אליה הגעתי נטו בגלל תוכנית ההמרה של הבגרויות, וכי התעניינתי בביולוגיה.
עם הזמן, שמתי לב שלמידה פרונטלית קלה יותר לי מלמידה עצמאית, ועל כן, החלטתי שכשתגיע העת לסיים את התואר, אולי אפילו אחרי הצבא, אעבור לאוניברסיטה "רגילה". עד אז, אני משתמש במלגות שלי כדי "לטעום" מהאוניברסיטה, ולהתקדם לאיטי בתואר.
יש לי זמן. אני לא רץ לסיים תואר ואז לגלות "אופס, זה לא מה שהייתי צריך" או "אופס, לא הבנתי מה עושים בו בזמן" או אופסים אחרים שונים ומשונים.
על כן, אני מרשה לעצמי לתהות לגבי התואר, לשאול על תעסוקה, מה עושים עם זה, האם זה מכוון אותי למטרה שלי, לעצור את הלמידה או לעבור לקחת קורס בנושא אחר בכלל.
בן 18 אחרי הכל, לא ממהר. גם כך אני רוצה לעבור לאוניברסיטה ישר אחרי הצבא ולחסוך כמה שנים טובות של בזבוז, ויחד עם חבילה של נ"ז, אני חושב שזה יהיה הספק מספק עבורי.
כאן הבעיה-אני באמת ובתמים לא יודע אם אני צריך ביולוגיה או רוקחות.
למה "מדעי התרופה" זה חרטא?
ברור שלא כל מי שלמד את התחום מפתח תרופות, אבל אני מחפש תחום שיכוון לשם לפחות.
להגדרה לאשכול זה-מפתח תרופה-אדם שעוסק בניצול תהליכים ביו-כימאיים בגוף האדם כדי להמציא/להכניס חומר כימי אשר יוביל לתוצאה רצויה, באופן ישיר. כלומר, הכוונה היא למישהו שמגלה דרכים כימיות להכנת התרופה, ואת החומר הכימי המתאים למטרה.
הכוונה ברורה?
זה רעיון טוב, אבל הוא יקח לא מעט זמן, במהלכו אדם צריך לכלכל את עצמו (לא אני העכשיוי, אבל אני העתידי, כנראה כן).
האמת, קודם כל, תודה, כי באמת עזרת.
אשמח גם לשבת איתך על כוס קפה באוניברסיטה העברית בהזדמנות, אם תסכים ותוכל, כי אני חושב שאתה יכול להבהיר לי הרבה על הכיוון שתואר בביולוגיה נמשך אליו.
ההתלבטויות שלי הן אכן לא סגורות על עצמן, כי אני עדיין לומד תוך כדי תנועה, וממשיך לתהות-זאת בחירה חכמה? לאן היא תוביל? אואהב את זה בכלל? מה המשכורת בתחום? באמת אהיה טוב כמו שאני מקווה? מה אם לא? וכו' וכו' וכו'.
בנוגע לכינוי-"דור ה-Z" הוא כינוי ששמתי מפאת גילי (18, כאמור), ומתוך תקווה להיות "ייצוג" לדור בוגר יותר, בכייני פחות, שחותר לעבוד ויודע מה הוא רוצה מהחיים (בקיצור, קצת ההפך מחלקים מדור ה-Y). האם אני כל זה? עדיין לא. האם אני רוצה להיות כל זה? כן.
משתמשים כמו "צעירים" מביאים לי קצת תקווה שאולי באמת אני לא היחיד, ויקום בישראל דור ליברלי שחותר להגשמה עצמית תוך אחריות אישית ולא תוך להפיל הכל על "המדינה" "המערכת" וכו'. אני חושב שכן אפשר להצליח עם עבודה קשה וכוונה, אבל אני גם חושב שלא כל המערכות שאמורות להיות שקופות, הן באמת כאלה (כמו דעתך על האקדמיה).
מקווה שגדעתי לך את הקונוטציה לעוזר ותמר אלמוג
