שוב אני והחפירות-חקירות שלי...
@חלכאי אין "שום בעיה" לשתות קצת חיידקים עם המים, כולל בקטריות שהצליחו להתיישב על הפחם הפעיל של פילטר הבריטה. סטריליות סינטטית-מאולצת-מבוהלת-מפוחדת היא אם כל חטאת וריגוש של המערכת החיסונית הוא דבר חשוב ביותר.
מן הסתם הן המים (Waterborne), הן הפילטר והן הקנקן סופחים חיידקים על גביהם.
1. הפילטרים שעשויים מפחם פעיל עוברים טיפול מקדים של סטריליזציה. ככה שלפחות חלק מהדאגה לגבי היות הפילטר מזוהם מלכתחילה אפשר להוריד.
לדעתי הסטריליזציה היא בסוג של תהליך שמערב קיטור (אולי בסוג של אוטוקלאב) היות וכל פעם שאני פותח אריזה של פילטר, יש עליו אדי מים.
חלק מהמסקנות נבעו [גם]
מהמאמר הזה, רק שים לב שיש חשיבות גדולה מאוד למצע שבו החיידקים גדלו לפני כן והמצע שבו הם גדלו בנוכחות של GAC (Granular Activated Carbon).
The results of this report have indicated that various waterborne pathogens can survive for extended periods of time when they colonize virgin GAC.
2. בגלל זה ממליצים מאוד לשטוף היטב את הקנקן בין החלפת פילטר להחלפה עם מים חמים וסבון כלים (ואני הייתי מוסיף ייבוש
מלא של הקנקן אחרי השטיפה לפחות יום-יומיים).
3. רוב החיידקים המזיקים לאדם (פתוגנים) מגיעים לאו דווקא מהפילטר עצמו ולאו דווקא מהמים, אלא מעצם פעולת החלפת הפילטר בידיים מזוהמות ובסביבה מזוהמת.
להשתדל לשטוף היטב את הידיים במים עם סבון לפני שנוגעים בפילטר הנקי ובקנקן הנקי.
בהכללה, ולעניות דעתי הלא מלומדת בתחום (הנסיון שלי בתחום הביופילם החיידקי הוא מועט מאוד ולא מחקרי), בפרק זמן של חודש-חודשיים, בהינתן שרק מים עוברים בפילטר בלי מזהמים שונים מסביב (פירורים וכל מיני מרעין דמזהמין שנפלו אל הקנקן) - לא אמורה להתייצב שם אוכלוסיית חיידקים
רצינית. יכול להיות שאני מאוד טועה ופילטרים של בריטה עמוסים בביופילמים חיידקיים.
הדגש הוא על כמות (ריכוז) החיידקים וכמובן גם מאיזה סוג הם - מזיקים או לא מזיקים? ישנם חיידקים ששורדים טוב יותר בסביבה מימית, דלה במשאבים עם חומציות פחות או יותר נייטרלית לכיוון החומצית (בארץ ייתכן שהנטיה של המים היא לכיוון הבסיסי, אני לא בטוח).
מה גם שמי הברז עוברים כלורינציה (ריכוז מרבי מותר של כלורידים במי השתייה עומד על 600 מ"ג לליטר, אני מניח שהריכוז האמיתי משתנה בין רשות לרשות) וגם ככה אין בהם הרבה חומרי מזון לחיידקים שעל מנת להתפתח.
בנוסף, הקיבה היא סביבה חומצית מאוד שעושה עבודה מעולה בלנטרל חיידקים שונים למיניהם שאינם מורגלים בסביבה חומצית מאוד.
אז מה המסקנה?
אין לי כזאת ולא אתן תחושה שיש לי כזאת.
רוב המאמרים
שמצאתי עסקו בפילטרים של GAC במפעלי טיפול מים ברמה תעשייתית, לא ביתית.
זה
המאמר היחיד שמצאתי ואין לי גישה אליו.
לא מצאתי בשיטוטיי הוכחה ניצחת או מספרים ברורים לנסיונות מיקרוביאליים עם פילטרים ביתיים המורכבים מ- GAC. זה קצת מוזר אבל אני מניח שהחברות עושות זאת בעצמם במכונים עצמאיים או שפשוט לא שילמו מספיק במלגות מחקר לחוקרים כדי שיחקרו את התחום
(המחקר צועד על קיבתו וזה נפוץ שחברות תרופות מסבסדות דוקטורנטים וניסויים בתחום הדעת שלהן).
באופן פרדוקסלי אני מספיק סומך על הרשויות בעניין של איכות המים בישראל ואני סבור שמי הברז בישראל בהחלט מספיק טובים לשתיה. סינון שלהם בפילטר בריטה אינו נדרש/נחוץ ל"בריאות" המים, אבל מוסיף להרגשה הטובה ולטעם הטוב.
באופן פרדוקסלי #2 אני מספיק סומך על "בריטה" כחברה מסחרית שאני עושה שימוש בפילטר שלה שיעבירו אותו בדיקות מדגמיות-מיקרוביאליות על מנת להזהיר משתמשים לגבי טווחי זמן ואופן השימוש... שהרי במידה ויתגלה זיהום רציני בפרק זמן של שימוש סביר לפי המלצות החברה (עד חודש או עד X ליטר מים) - החברה תיתבע. בהרבה מאוד מקרים קל מאוד לעלות על מקור זיהום חיידקי. בהרבה מאוד מקרים קשה מאוד לעלות מה המקור שלו. יש מודלים שלמים שמנטרים את הנ"ל.
הערה למתעניינים בבריטה -
פה מצאתי הרבה מידע מעניין על פילטר הבריטה עצמו שלא מצאתי לפני כן כולל הצהרה שהוא מחזיק לחודשיים למשפחה ממוצעת.
), שאני לא מתרגש מדי כשאנשים חולים לידי (במחלות הצטננות והתקררות, לא בשפעת) ועוד...
