@Ehud , בשביל האיזון תראה חלוקה לפי עשורים פה:
(לא מצליח לשים לינק, גגל: השקעות לעצלנים סנופי או עולמי)
אתה מתכוון ל?
"2000 – 2009 מה שנקרא “העשור האבוד” ארה”ב הפסידה 2.25% לשנה (כולל התחשבות באינפלציה) ושאר העולם נתן 1.01% לשנה."
כל פעם משחקים אחרים עם מספרים...לבחור בדיוק את התקופה בין שני משברים פיננסים גדולים בשביל להעביר נקודה...(ד"א אני אישית התחלתי להשקיע בערך ב2006, lucky me). מה הייתה התוצאה אם היית מתחיל להשקיע ב2000 וDCA עד להיום בשוק האמריקאי לעומת כלל העולם?
לא אמרתי בשום שלב שאני חושב שבכל חתך תקופת זמן השוק האמריקאי יתן תשואה עודפת.
אני כן חושב שלאורך זמן ולאורך תקופת השקעה ארוכה, השוק האמריקאי יתן תשואה עודפת בסיכון נמוך יותר מאשר השקעה במדד עולמי.(בשל כל הסיבות שרשמתי באחד הפוסטים הקודמים..."מוצר" יותר טוב שאתה קונה אותו לאורך זמן "בזול" "וביוקר").
אם רוצים להשקיע במדדים מחוץ לארה"ב, לפי דעתי, צריכים להיות מסוגלים להגיד יותר מאשר "בתקופות עבר היו תקופות שבהן מדדים XYZ יצרו תשואה עודפת"
אלא, going forward, אנחנו חושבים שלמרות הבעיות המבניות של XYZ, היתרונות המובנים של ארה"ב, העובדה שהחברות שהיום הם ה soft power של ארה"ב הינן חברות אמריקאיות, שעיקר היזמות והחברות החדשות המהותיות נרשמות למסחר בארה"ב אזי כדאי לנו להשקיע גם מחוץ לארה"ב כי A B C, כי הטרנדים האלו איכשהו ישתנו.
אם הטענה היא הכל שמתומחר לשלמות או קרוב לכך ...ומקבלים בכל נקודה את השווי "האמיתי ארוך הטווח" של כל שוק/מניה...אז נתתי כאן כמה דוגמאות ובאמת אשמח להבין איך השוק היעיל הצדיק כל כך הרבה תמחורים לא נכונים לאורך זמן...
יש טבלה שמשקיע בשם טרי סמיט הראה על כמה מניות בסקטור מסויים בשוק האנגלי:

כמה היית יכול לשלם על מספר חברות, מבחינת מכפיל בשנת 1973 בשביל לקבל תשואה של 7% שנתית(מעל ה MSCI world באותה תקופה) למשך כמעט 50 שנה...כשהמכפילים של אותם חברות היו כמובן נמוכים בסדרי גודל.
השוק טועה ולא מעט.
וציטוט קצר משם:
2. בית ההשקעות “ואנגרד” נתן תחזית לעשור הקרוב שבו הם חוזים שהשוק האמריקאי יניב תשואה שנתית ממוצעת של 4-6% ושאר העולם 7-9%.
אני יודע שאתה יכול לענות בעצמך על זה
האם הם צודקים? לא יודע. אף אחד לא יודע בדברים האלה.
לדעת בבטחון מלא? ברור שלא, כל השקעה היא משחק של הסתברויות.
אני חושב שקיים מספיק מידע אפריורי שמאפשר להעריך מדוע להשקעה בארה"ב יש יתרונות מובנים(-) ולמה לאחוז גדול מהעולם יש חסרונות מובנים(-) שמאפשרים בסיכוי סביר+ לקבל תשואה עודפת מהשקעה מתמשכת בשוק האמריקאי מעבר להשקעה "בכלל העולם"...תוך כדי לקיחת סיכונים נמוכים יותר(הונאות, גיאופוליטיקה, רגולציה, דמוגרפיה וכו וכו..).
@Ehud
קודם כל רק רציתי להגיד שאני נהנה מהדיון. אני בספק גדול אם נשכנע אחד את השני, אבל אם הדיון יתרום למתנדנדים בכך שיתמידו באסטרטגיית ההשקעה שלהם לאורך זמן ובתקופות קשות (בין אם משקיעי S&P 500 או All-world) אני חושב שיש לו ערך רב.
בשמחה, אין כאן באמת ניסיון לשכנוע...אני לא חושב שיש באמת יכולת לשנות דעות בדברים שבסופו של דבר ניתן לפרש בכמה כיוונים...ובוודאי כאשר כבר כל אחד נמצא, כספית, בפוזיציה...לא הציפיה...דיון, דעות ושכל אחד יקח מהדיון את מה שירצה.
כן. בדיוק. כך היה ב-15 שנים האחרונות. זה ***ה-סיכון*** בהשקעה במניות. לא DRAW DOWN של 40% שנמשך 3 חודשים כמו בקורונה. אלא שבמשך עשור+ השוק יעמוד במקום ואף יפסיד כסף. ואם זה יקרה אז גדל הסיכוי שתמכור / תקטין חשיפה / תשנה אסטרטגיה. זה קרה בשוק האמריקאי. וזה יקרה בכל שוק. פיזור על פני כל העולם מפחית את הסיכון הזה.
זו בעיני סיסמא והכללה. למה שהשווקים של כל ך הרבה מדינות בעולם יתנו לך איזשהי תשואה לאורך טווח ארוך? יש הצטברות של תנאים בשוק האמריקאי שמאפשר לך את זה בסבירות גבוהה...איך אתה יכול להצדיק את זה עבור רוב מוחלט של שווקי העולם?
ושוב, נתתי לך כאן דוגמאות...כמשקיע בשוק העולמי...שרפת כסף כבר עשורים בשווקים המתעוררים(פלוס לפי דעתי גם בתשואת חסר במפותחים), אז ממשיכים לעשות את זה כי? מתישהו משום מה זה אמור להשתנות? למה? התרבות שם תשתנה? הדמוגרפיה? הכבוד לזכויות קניין? המדיניות המוניטרית? היזמות?
כמו שאמרתי, בעיני יש השלכה מהשווקי האמריקאים, הנתונים שלהם וההיסטוריה שלהם...לשווקים עולמיים...ועוד לא ראיתי שום הסבר שמצדיק את העברת הכסף הזו.
לא. אני בסך הכל מאמין שאין ארוחות חינם מלבד פיזור, ושהאנשים החכמים בעולם עם הרבה מאוד כסף על הכף, נתנו את ההערכה הכי טובה שאפשר לתת נכון להיום לגבי יחס מחיר לתשואה-מתואמת-סיכון לכל השווקים.
זו סיסמא.
פיזור זה פיזור על סקטורים בסנופי? מעל כמה חברות? למה פיזור שכולל גם השקעות בגוגל ובאחזקה בחברה קיימנית ללא זכויות בעלות בסין מגדילה את התשואה הפוטנציאלית שלך ומקטינה את הסיכון?
ושוב אם (בעיני) פנטזיה של האנשים הכי חכמים בעולם שקובעים את המחירים...תסתכלו על הנתונים. אם זה נכון, איך כל מי שהשקיע בשווקים המתעוררים כבר עשורים הפסיד את המכנסיים? למה האנשים הכי חכמים לא מצליחים לתמחר מניות נכון? שוב ושוב ושוב? לא קיבלת תשואה מתאומת סיכון. הפסדת. המון.
למה אפשר לקנות את Meta במחיר שנע בין 90$ למניה ל 500$ באותה שנה?
למה אם היית קונה את לוריאל(לא בדיוק חברת AI עם עתיד שמשתנה) במכפיל 280 במקום מכפיל 7, עדיין היית מביס את המדד לאורך מעל 40 שנה?
זוכרים את ההיסטוריה העתיקה של 21 שחברות ״משבשות״ הגיעו לשוייים של עשרות מיליארדים על ידי השוק היעיל והמדויק(ו ark) רק בשביל לרדת ביותר 90%?
באמת שאפשר להמשיך עם עוד המון דוגמאות …
אני לא אומר שהשוק לא יחסית יעיל לאורך זמן...אבל באמת...לא צריך להסתכל הרבה בשביל לראות כמה השוק טועה, בצורה גסה, כל הזמן..."והשוק" הוא לא אותו הדבר בארה"ב ובפיליפנים או בצרפת...והקפיצות המחשבתיות האלו ללא כל הצדקה הן בדיוק מה שגורמות לאנשים להפסיד לא מעט כסף.
[אני מניח שאין צורך להכנס פה להבדלים הטכניים בין שוק יעיל "חזק" ובין שוק יעיל "חלש" וכו'. הנקודה היא שגם אם נראה שהשוק מתנהג בצורה "בלתי-רציונלית", קשה מאוד עד בלתי אפשרי לעשות מכך כסף. יש לכך אין ספור עדויות אמפיריות.
וסליחה, אם אתה יודע לתזמן משברים סטייל 2008, ולהבין מתי מניה תרד או תעלה ב-50-100% בשנה הקרובה מה אתה מבזבז זמנך על מדד S&P 500, פשוט תקנה NVDIA ו-TESLA בזמן, תצא מהשוק לפני הקריסה הבאה, ותראה לנו את המילארדים בבנק.
שוב טענה שלא אמרתי. אני לא אומר שאני יודע לצפות מתי יהיו משברים או שלא יהיו. לא אמרתי בשום שלב שאני יודע לתזמן מניות...אתה לא עונה לנקודות ובורח לכל מיני פינות...
אני חושב שיש היגיון בלמה להשקיע לאורך זמן בשוק האמריקאי יכול לייצר תשואה סבירה עבור הסיכונים.
אני חושב שאין היגיון בלעשות את אותו הדבר בשוק "עולמי".
אני חושב שהשוק רחוק מלדעת לתמחר בכל נקודה נכון חברות בכל העולם ושהוא טועה שוב ושוב(זה ש:השוק" לא יודע לתמחר וכתוצאה מכך גורם להפסדים מהותיים לאורך זמן מסויים למשקיעים != שאני יודע לתמחר בדיוק כל מניה)....ושאין מה להשליך מהשוק האמריקאי לשווקים זרים עם חסרונות מובנים...ואפילו מראה את זה בדוגמאות.
נכון מאוד. ובעקיצה אני אגיד שהתזה שלך היא סוג של "american exceptionalism" (קצת יותר מתוחכמת מזה אני מודה). והתזה שלי היא (1) פיזור סיכונים ו(2) ששווקים חופשיים יודעים (יחסית) לתמחר סיכונים. התזה שלך קיימת אולי 100 שנה, ואני אפילו לא בטוח אם תשרוד עוד קדנציה אחת של נשיאות ארה"ב. התזה שלי קיימת הרבה לפני, ואמנם היא אף פעם לא תהיה הדבר הכי נוצץ בכל רגע נתון (הרי פיזור משמעותו שתמיד אחד הנכסים עושה יותר טוב מהממוצע של כולם) אבל היא תשרוד עוד אלפי שנים.
אני חושב שאת כולנו לא מעניין באמת אלפי שנים, או אפילו מאות שנים, או אפילו 100 שנים...יש לנו תקופת חסכון קצרה יותר.
פיזור הוא ערך עד נקודה מסויימת.
גרף שמשמש להשוואה בין מניות ארה"ב לשאר העולם אפשר למצוא
פה. אזהרה מדובר במדד - MSCI World שכולל מניות רק ממדינות
מפותחות. כל אחד יעשה אם הגרף מה שהוא מבין. העקרון הבסיסי עדיין בתוקף, סטיה מהשקעה במדד שכולל את כל המניות, חושפת אותך לסיכונים מעבר לסיכון השוק. הסיכון בא עם פרמיה, תשואת יתר, שיתכן ויתממש בחלון הזמן האישי שלך, ויתכן שלא.
מעבר לכל הניתוחים המלומדים הטענות החכמות האמונות הנחרצות והסברות המשכנעות לא אני ולא אף אחד לא יודע, ואין לו מושג, מה יעשה השוק לכל חלון זמן. כל אחד וסיכוניו ואת המחיר לטוב ולרע כל אחד ישלם בעצמו, אין כאן ערבות הדדית. שיהיה בהצלחה לכולם.
מסכים.
א. כמו שנאמר פה, אנחנו אף פעם לא חיים את העבר ולא מתוגמלים עליו...אלא רק על מה שיהיה....להסתכל על גרפים ולמצוא מתי X היה יותר גדול מ Y בעבר וכתוצאה מכך להצדיק החלטת השקעה...אני חושב שברוב הדיונים שיש בפורום הזה במידה וזה היה נאמר היו אומרים כמה דברים על זה...
ב. שים לב, איך, בגלל שהדוגמא של שווקים מתעוררים היא כל כך מובהקת, הורדת אותם...איך זה מסתדר? או שהולכים על כלל השוק והשוק מתומחר נכון...ואז כוללים אותם.
או שלא? למה זה מוצדק להוריד את חלקם מפורטפוליו השוק העולמי?
ג. המחשבה, המנחמת משהו, שהשוק העולמי הוא איזשהו אידיליה מחקרית מהאקדמיה, עם פרמייה מדוייקות, גאוני הדור אשר מתמחרים לנו כל יום נכון סיכון/סיכוי את כל 50 אלף המניות, את זה שאנחנו קונים וגורמת לנו לעשות עיסקה טובה ונכונה שאין בלתה....היא בעיני, פנטזיה שלא קשורה למציאות.
עוד נקודות חשובות לטובת השוק העולמי הן מבחינת פיזור ולא רק פיזור גאוגרפי.
1) פיזור על פני ענפים/סקטורים - כ-40% מהשוק האמריקאי מרוכז בטכנולוגיה (גוגל ומטא נחשבות מניות תקשורת בכלל, אבל אני כולל אותם בטכנולוגיה). מחוץ לארה"ב חלק הטכנולוגיה יורד לשליש-חצי מזה. אני הרבה יותר בטוח שסקטור הטכנולוגיה יפגר לאורך תקופות ארוכות אחרי שאר השוק, מאשר מניות אמריקאיות פר סה מול שאר העולם. כשאתם מהמרים על ה-S&P אתם גם מהמרים על טכנולוגיה, מה שעשה נהדר לאחרונה כפי שיעיד הנאסדק, אבל העתיד פחות ברור.
2) ריכוז חלק גדול מהתיק במס' קטן של מניות - אפל, מיקרוסופט ונבדיה מהווים כל אחת מעל 6% (מיקרוסופט כמעט 7%) מS&P 500. רק השישייה - מיקרוסופט, אפל, נבדיה, אמאזון מטה וגוגל מהווים מעל 30% מהמדד!! (אני כולל גם את החלק של ברקשייר האת'ווי באפל).
אני מאוד אוהב את החברות האלה ומאוד רוצה להחזיק אותם. אבל אם אני מתרגם את זה לשקלים/אחוז תיק פר מניה, זה יוצא סכום מפחיד למדי שמרוכז בעסק אחד (מדהים, מפוזר, מבוזר, בינלאומי ככל שיהיה). חלקן של שש המניות הללו בשוק העולמי משמעותית יותר קטן - פחות מ-18%. זה עדיין הרבה מאוד. אבל משהו שאני אישית הרבה יותר בנוח איתו.
1. יש לך כאן דעה לגבי סקטור הטכנלוגיה ומביא עמדה(לגיטימית) שהסקטור הזה יוריד את תשואות העתיד(אני ד"א חושב הפוך), ואז אתה נוקט בעמדה שאתה רוצה לדלל את החשיפה אליהם.
2. אבל זה מה שהשוק אומר...אז אתה לא מסכים עם השוק? אני לא מבין, לפעמים לקחת את זה שהשוק רק צודק וכשזה לא מתאים להרגשות אישיות, אז לא?
3. חשש מריכוז גבוה הוא לגיטימי מאד...אבל זה השוק...כל בחירה אחרת שתעשה בעצם תגיד "אני לא מסכים עם החלוקה של השוק ולכן עושה X".