אבל אין כאן קשר לשום חישוב
זה לא חייבת להיות מניה ולא בית ולא לול
מדובר על העובדה שהרווחים שלך ממשיכים לייצר רווחים בנוסף לנכס העיקרי
לא הם לא.
זה חסר משמעות.
אם חברה תימנע מלחלק דיבידנד אלא סתם תשמור את המזומן בכספת או תשקיע אותו בצמיחה (נניח, התרחבות לשווקים חדשים, שיווק, הגדלת תפוקה, מו"פ, וכיו"ב), ערך המניה עצמו יעלה באותו שיעור שבו הוא היה עולה אם החברה הייתה מחלקת דיבידינד והיית רוכש עוד מניות שלה כל פעם שזה קורה.
זה שקול.
חברה שמשקיעה בצמיחה של עצמה ולא מחלקת דיבידנד == חברה שמשקיע קצת פחות בצמיחה של עצמה ואת ההפרש מחלקת בדיבידנד שאותו אתה משקיע חזרה לרכישת עוד מניות של החברה.
וזאת משום ששיעור הצמיחה בערך המניה בהיעדר דיבידנד יהיה
שווה ל-"צמיחה" שתושג לך מרכישת עוד ועוד מניות, שערכן תמיד יהיה קצת נמוך יותר מאשר היה לולא חולק הדיבידנד.
ההבדל היחיד בין דיבידנד לבין היעדרו הוא שחלוקת הדיבידנד מאפשרת לך את הגמישות (מבלי לשנות את כמות האחזקות הנומינלית שלך, קרי, כמות המניות) לבחור באפיקי השקעה אלטרנטיביים.
וורן באפרט אוהב נניח לתת את הדוגמא של קוקה קולה --
הוא אומר: טוב שקוקה קולה מחלקת דיבידנד - כי הכסף הזה - אם סתם ישכב כמזומן בכספת החברה, לא יניב כלום, ואם אין הרבה אפשרויות לצמוח עוד, אז הוא יהיה סתם בלתי מנוצל (או גרוע מכך - מנוצל בצורה לא אפקטיבית). לעומת זאת, אולי לך יש אפיק השקעה טוב יותר לכל אותם "רווחים עודפים" - והוא אכן נותן דוגמא איך חברות שמחלקות דיבידנד מאפשרות לו להשקיע נניח בחברות אחרות [שלא מחלקות דיבידנד] שפוטנציאל הצמיחה שלהן גבוה יותר. זה שקול לזה שנניח יהיה לך עסק מאוד רווחי אבל בלי שום פוטנציאל להתרחב או לצמוח --- ומצד שני יהיה לך איזה עסק חדשני ונסיוני עם המון פוטנציאל אבל רווחיות מוגבלת
כרגע. אתה רוצה לקחת רווחים [קרי דיבידנד] מהעסק הראשון ולהשקיע אותם בשני - ואתה
לא רוצה להוציא כספים [קרי, דיבידנד] מהעסק הבתולי והנסיוני)
בתור משקיע - האלטרנטיבה לקבלת דיבידנד היא מכירת מניות - אבל זה לא שקול לחלוטין כי זו אופציה פחות גמישה (בטח למשקיע פרטי, ובמיוחד עבור מניות יקרות יחסית) מאשר מזומן.
מה גם שדיבידנדים עלולים להיות קצת פחות יעילים מבחינת מיסוי - בהיעדר הקלות מס כלשהן.
