.
המשקל הגדול הולך למה שנקרא שירותי דיור בבעלות, כלומר תחזוקת הדירה עצמה ע"י בעליה (שיפוצים ותיקונים של התשתיות והשלד) והוא מהווה אאל"ט כ-70% מהמדד.
הבהרה: לפחות לפי מה שכתוב בקישור שהבאת, "שירותי דיור בבעלות הדיירים" זה בעצם שכ"ד חילופי שהם משלמים לעצמם על השימוש בדירה.
אז מה ההבדל בין זה לשכ"ד? בעלי הדירות "משלמים לעצמם" את מה שהיו מקבלים אם היו משכירים את הדירה
החודש למישהו אחר.
שוכרים, משלמים את מה שהם קבעו בחוזה עם המשכיר לפני כמה חודשים.
לדוגמא: נניח ומחירי השכירות סטטיים במשך כמה שנים, ופתאום קורה אירוע חד פעמי (רעידת אדמה שצמצמה את ההיצע) שמעלה אותם ב-12%, ומגיעים שוב למצב ססטי עם מחיר גבוה יותר.
כל החוזים החדשים שייחתמו יכללו את ההעלאה הזו, אבל כל מי שכבר נמצא בחוזה, ישלם את המחיר הישן.
במקרה כזה, הרכיב של "שירותי דיור בבעלות הדיירים" יקפוץ ב-12% בחודש שבו קרתה רעידת האדמה ולא ישתנה יותר. הרכיב של "דיור בשכירות" יעלה לפי כמות החוזים שהתחדשו בחודש הנוכחי. אם תאריכי החוזים מתפזרים בצורה אחידה על פני כל השנה, תהיה לנו עלייה של 1% בחודש במשך שנה, ואחרי שנה, כשכולם משלמים כבר את המחיר החדש, הרכיב הזה לא יעלה יותר.
כמובן שבמציאות, יש לנו שינויים כל הזמן, הנקודה היא שאצל בעלי הדירות הם נכנסים לחישוב בצורה מיידית, ואצל השוכרים, הם נכנסים לחישוב רק כשהם משלמים בפועל את המחיר החדש.
אני התייחסתי למדידה של השכ"ד בלבד, שיתכן והוא מעוות בגלל שלא מפרידים בין חוזה חדש וחוזה מחודש.
לגבי שאר המדידה, הבאתי פרטים ממאמר של בנק ישראל.
המטרה היא לבדוק "כמה בממוצע אנשים משלמים יותר על שכ"ד". אם יש הרבה שוכרים ותיקים שעליית המחירים עוד לא הגיעה אליהם, מבחינתם מחירי הדיור עוד לא עלו. אם המחירים עלו בחודש הנוכחי רק ל-5% מהשוכרים, אז רק 5% מהעלייה תיכנס למדד.