בפוסט על תכנית המילוט של הסולידית נכתב
השאלה שלי היא מה יקרה אם אחוז גדול של אנשים יפעלו בצורה כזאת, איך זה ישפיע על הכלכלה? האם תהיה לממשלה מספיק מיסים? הרי בדרך החיים הזאת משלמים מעט מאוד מיסים.
האם 50% מהאוכלוסיה יכולים לחיות בצורה כזאת בלי שזה יבוא על חשבון הצד השני? האם זה גורם לצד השני לשלם יותר מיסים והצד הראשון הופך לנטל? או שאני טועה לחלוטין וגם אם 90% מהאנשים יעשו את זה הכלכלה לא תשתנה, ולהפך, זה יתרום לעולם מאוד בגלל המשאבים המוגבלים שלו?
מחלקה אחרת ב"משטרת המוסר" ממקדת את פועלה בהשלכות המאקרו-כלכליות של תכנית המילוט שלכם. הם מוצאים פגם מוסרי בהחלטתכם לבזבז מעט כסף, ובכך מנסים ליצוק עומק תאורטי למילת הגנאי "קמצן".
ביטוי נפוץ לכך הוא הדאגה לגורל המשק בתרחיש הדמיוני שבו "כולם יחקו אתכם". החשש הוא שהמצב ה"בריא" הנוכחי – שבו אנשים מבזבזים 110% מההכנסה שלהם על צריכה כפייתית התורמת כביכול ל"צמיחת" המשק — ישתנה ללא היכר אם, נניח, אנשים יבזבזו רק 20% מההכנסה ויחסכו 80%. הדפלציה שתיווצר, כך הם טוענים, תביא לסוף העולם.
יתכן שתרצו לשאול את האנשים הללו מה יקרה למשק אם המצב הנוכחי יימשך כפי שהוא (רמז: משאבי כדור הארץ מוגבלים). יתכן שיש טעם להזכיר בפניהם שגם בזמן המשבר הכלכלי העולמי האחרון (2008) – השפל הדפלציוני החמור ביותר מאז 1929 – אנשים המשיכו לצרוך בכפייתיות
השאלה שלי היא מה יקרה אם אחוז גדול של אנשים יפעלו בצורה כזאת, איך זה ישפיע על הכלכלה? האם תהיה לממשלה מספיק מיסים? הרי בדרך החיים הזאת משלמים מעט מאוד מיסים.
האם 50% מהאוכלוסיה יכולים לחיות בצורה כזאת בלי שזה יבוא על חשבון הצד השני? האם זה גורם לצד השני לשלם יותר מיסים והצד הראשון הופך לנטל? או שאני טועה לחלוטין וגם אם 90% מהאנשים יעשו את זה הכלכלה לא תשתנה, ולהפך, זה יתרום לעולם מאוד בגלל המשאבים המוגבלים שלו?