פנסיה וקופת גמל - תהיה על "משבר הפנסיה" ותוחלת החיים

[הסייד]

נכון להיום החסכון הפנסיוני שלי (בלי קשר לתיק ההשקעות) יושב בקופת גמל. כשהייתי צריך לבחור בתחילת הדרך, המחשבה על כך שתוחלת החיים עולה תגרום לכך שבגלל הערבות ההדדית הקצבה שאקבל בפרישה תהיה קטנה, עד כדי סכנה אפילו ל"משבר פנסיה" של ממש שבו יהיו המוני פורשים שמקבלים קצבה מלא מספיק מבוטחים.
עבר עשור מאז, ואני מתחיל לחשוב מחדש. אין לי שום ידע מקצועי, אבל אין המון פרסומים על חששות שכאלה בקרב קרנות הפנסיה, גם נשמע הגיוני שהעתיד מגולם במקדמים של הקצבאות שלהן. יש לי כמה סיבות טובות לחשוב אולי כן לעבור (במידת האפשר) לקרן פנסיה (למשל עניין אובדן כושר עבודה), אבל סיפור קיצוץ החסכונות האפשרי עדיין יושב לי בראש. הייתי שמח לשמוע את עמדתכם בנושא, האם אתם העדפתם קרנות פנסיה על קופות גמל? ואם יש לכם גם דברים נוספים שאוכל לקרוא בהקשר הזה, אשמח.
תודה רבה

 

[פטל ואוכמניות]

היי, יש לא מעט שרשורים בנושא קופת גמל וקרן פנסיה - בעד ונגד. בתמצית, בסוף זה עניין של מצב משפחתי, העדפות הסיכון וכלל החסכונות. מוזמן לבצע חיפוש ואז לחזור

 

[הסייד]

אני אחדד את השאלה שלי, זו לא שאלה על "מה עדיף פנסיה או גמל". השאלה הייתה יותר ספציפית, לגבי עניין הערבות ההדדית בהקשר של העלייה בתוחלת החיים. זה מרגיש כאילו המודל של קרנות הפנסיה, שבונה על כך שהרבה אוכלוסיה עובת תממן צבאות של מעט גימלאים, יכול להפגע אם הפירמידה תתהפך. שמעתי אנשים טוענים שאין מה לדאוג, שזה נכלל בחישובים של קרנות הפנסיה, ואני מנסה להבין מה באמת ההשלכות של הדברים האלה על הקצבה שצפויה להיות לנו בעוד שלושים שנים (במידה ואכן אעבור לקרן פנסיה ולא לקופת גמל). לא מצאתי פה עיסוק בזה ולכן אני אשמח לשאול.

 

[Homer]

מצב כזה קיים כבר כיום במדינות עם אוכלוסיה מזדקנת, כמו יפן, קוריאה, טאיוואן, סין וכולי.
בישראל עדיין יש ריבוי טבעי גבוה, כך שהסיכון שלא יהיה מספיק אנשים עובדים יחסית נמוך, לא הייתי מוטרד מזה.
אם דבר כזה כן יקרה, כנראה שההשלכה היותר סבירה היא העלאת גיל הפרישה, לאו דווקא קיצוץ בקצבאות. זה מה שקורה בעולם, וקרה גם בישראל.

 

[חתול לילה]

בישראל עדיין יש ריבוי טבעי גבוה, כך שהסיכון שלא יהיה מספיק אנשים עובדים יחסית נמוך

הריבוי הטבעי הגבוה הוא של אוכלוסיות שלא עובדות

 

[bigbang]

נכון להיום החסכון הפנסיוני שלי (בלי קשר לתיק ההשקעות) יושב בקופת גמל. כשהייתי צריך לבחור בתחילת הדרך, המחשבה על כך שתוחלת החיים עולה תגרום לכך שבגלל הערבות ההדדית הקצבה שאקבל בפרישה תהיה קטנה, עד כדי סכנה אפילו ל"משבר פנסיה" של ממש שבו יהיו המוני פורשים שמקבלים קצבה מלא מספיק מבוטחים.

אין קשר בין גובה הקצבה לכמות הפורשים. הקצבה שתקבל היא פונקציה של הסכום שצברת ותוחלת החיים הצפויה. אם תוחלת החיים תעלה על הצפוי ו/או התשואה תהיה נמוכה מהצפוי, אז הקצבה תרד.

 

[Homer]

הריבוי הטבעי הגבוה הוא של אוכלוסיות שלא עובדות

נכון, אבל אני מאמין שהם ייצאו לעבודה בסופו של דבר, צריך להביא פרנסה.
בטווח של 30 שנה קדימה אפשר לחזות שני תרחישים:
1. הערבים והחרדים ימשיכו לא לעבוד, אוכלוסיית משלמי המיסים תזדקן ותקטן, ישראל תידרדר למדינת עולם שני.
2. הערבים ובעיקר החרדים יבינו שאין ברירה, צריך לעבוד כמו שחרדים עובדים ומתפרנסים בכל מקום בעולם. כלכלת ישראל תמשיך לגדול והכל יהיה בסדר.
לא יודע מה יהיה עוד 30 שנה. שני התרחישים יכולים לקרות.

 

[ארגמן]

גם אני העדפתי קופ"ג על פני קרן פנסיה. השיקול שלי היה ש-100% מהכספים שלי הולכים לחיסכון (אין מנגנון איזון אקטוארי ואין העברה של חלק מהכספים לביטוחים כלשהם) וההשקעה יכולה להיות 100% מנייתי.
המעבר לקרן הפנסיה יתבצע ברגע האחרון, כשארצה למשוך קצבה.

 

[גימפל]

נכון, אבל אני מאמין שהם ייצאו לעבודה בסופו של דבר, צריך להביא פרנסה.
בטווח של 30 שנה קדימה אפשר לחזות שני תרחישים:
1. הערבים והחרדים ימשיכו לא לעבוד, אוכלוסיית משלמי המיסים תזדקן ותקטן, ישראל תידרדר למדינת עולם שני.
2. הערבים ובעיקר החרדים יבינו שאין ברירה, צריך לעבוד כמו שחרדים עובדים ומתפרנסים בכל מקום בעולם. כלכלת ישראל תמשיך לגדול והכל יהיה בסדר.
לא יודע מה יהיה עוד 30 שנה. שני התרחישים יכולים לקרות.

באוכלוסייה החרדית בקרב הנשים יש אחוז גבוהה במיוחד של נשים עובדות, (74%)
בקרב הנשים הצעירות, הנתונים גבוהים אף יותר (87%)
בקרב הגברים ישנם כמה עשרות אחוזים של גברים עובדים (47%) (אם כי לא כמו באוכלוסיה הכללית)
לכן גידול של האוכלוסייה בכל מצב יגדיל את כמות החוסכים,
בשונה מהדיונים סביב תשלום מיסים,
בנוגע לחסכון פנסיוני, לא חשוב מה שיעור האבטלה, חושב רק שמספר החוסכים יגדל.

 

[דף מלא]

לגבי עניין הערבות ההדדית בהקשר של העלייה בתוחלת החיים

קיים סיכון, אבל אני לא משוכנע שאתה מתייחס לסיכון הנכון. 2 הסנטים הלא מוסמכים שלי -
כשיוצאים לפנסיה בהתאם לתוחלת החיים הצפויה (והתשואה החזויה) מתקבעת הקצבה. עליה בתוחלת החיים היא לא בעיה כשלעצמה, אלא עליה לא צפויה בתוחלת חיים.
כי אז הגוף הפנסיוני צריך לשלם יותר ממה שצפה עבור אלה שכבר קיבעו להם את הקצבה. במצב הזה באמת יש ערבות הדדית בין דורית. הנזק מוגבל בהיקפו כי זה רק עבור אלה שכבר קיבעו, הפורשים החדשים יקבלו קצבה שתואמת את השינוי בתוחלת חיים שלא צפו. אבל מה קורה אם בעקביות האקטוארים "מפספסים" בתחזיות?
אז כבר הנזק המוגבל מפסיק להיות מוגבל, ותיתכן סיטואציה של חוסר אמון במערכת ובמנגנון שבעקביות דורש מהחוסכים לסבסד את מקבלי הקצבאות, ויותר ויותר יעברו אל קופות גמל, ואז זאת כבר תהיה בעיה יותר קשה.
לא הייתי מודאג מזה, גם מצריך פספוס סדרתי וגם אז זאת תהיה התדרדרות איטית, כלומר תוכל לעבור לגמל.

 

[גרהם]

בנוגע לחסכון פנסיוני, לא חשוב מה שיעור האבטלה, חושב רק שמספר החוסכים יגדל

זה לא נכון. כפנסיונר אתה מקבל מה שחסכת ואתה לא תלוי העמיתים שעדיין עובדים.

 

[גימפל]

זה לא נכון. כפנסיונר אתה מקבל מה שחסכת ואתה לא תלוי העמיתים שעדיין עובדים.

כחוסך פעיל שאתה לא רוצה שאיזון האקטוארי שלילי יגרום לפיחות זוחל בחיסכון שלך,
אתה צריך שמספר החוסכים החדשים שמצטרפים לקרן יגדל.

 

[גרהם]

כחוסך פעיל שאתה לא רוצה שאיזון האקטוארי שלילי יגרום לפיחות זוחל בחיסכון שלך,
אתה צריך שמספר החוסכים החדשים שמצטרפים לקרן יגדל.

גם זה לא מדוייק. למה שהאיזון האקטוארי יהיה תלוי במספר המצטרפים לקרן?

 

[גימפל]

גם זה לא מדוייק. למה שהאיזון האקטוארי יהיה תלוי במספר המצטרפים לקרן?

איזון אקטוארי פירושו איזון בין הנכסים להתחייבויות בקרן הפנסיה.
בצד הנכסים - הפקדות שוטפות לקרן. כלומר, ככול ויש יותר מפקידים כך האיזון האקטוארי טוב יותר.
בצד ההתחייבויות - קצבאות זקנה ושארים ואובדן כושר עבודה, כלומר ככל שיותר חברים ממשים את פרמיית הביטוח שלהם, האיזון האקטוארי נהיה שלילי.
משפיע נוסף על האיזון האקטוארי, הוא תוחלת החיים העולה.
הדרך של חברות הביטוח להשפיע על איזון אקטוארי חיובי, זה להוסיף מצטרפים חדשים לקרן.

 

[גרהם]

איזון אקטוארי פירושו איזון בין הנכסים להתחייבויות בקרן הפנסיה.
בצד הנכסים - הפקדות שוטפות לקרן. כלומר, ככול ויש יותר מפקידים כך האיזון האקטוארי טוב יותר.
בצד ההתחייבויות - קצבאות זקנה ושארים ואובדן כושר עבודה, כלומר ככל שיותר חברים ממשים את פרמיית הביטוח שלהם, האיזון האקטוארי נהיה שלילי.
משפיע נוסף על האיזון האקטוארי, הוא תוחלת החיים העולה.
הדרך של חברות הביטוח להשפיע על איזון אקטוארי חיובי, זה להוסיף מצטרפים חדשים לקרן.

מה שכתבת לא נכון לגבי קרנות פנסיה חדשות.
ממליץ על האתר "פנסיוני" להבהרת המונחים.

 

[גימפל]

מה שכתבת לא נכון לגבי קרנות פנסיה חדשות.
ממליץ על האתר "פנסיוני" להבהרת המונחים.

מתוך האתר הנ"ל

מה יכול להשפיע על העודף האקטוארי בין קרנות הפנסיה?

• קצב התביעות, הנתון אינו בשליטת הקרן.
• מדיניות החיתום, האם קיים בקרן הפנסיה חיתום רפואי למצטרפים חדשים.
• היחס בין העמיתים הפעילים לעמיתים המוקפאים. עמיתים פעילים משלמים את עלויות הכיסוי הביטוחי אך מצד שני הם אלה שעשויים להגיש תביעה לאובדן כושר עבודה או מקרי מוות.
• האם מדובר בקרן שגובה יותר ריסקים או קרן שבה הכיסוי הביטוחי נמוך יותר והריסקים שנגבים נמוכים.
• האם קיים ביטוח משנה בקרן ובאיזה היקף.
• גיל ממוצע של עמיתי הקרן.
• הוותק הממוצע של החוסכים בקרן. בקרן הפנסיה קיימת תקופת אכשרה של 60 חודשים. ככל והוותק של החוסכים גבוה יותר כך יגדלו הסיכויים שתביעות הנכות והשארים יאושרו.

 

[גרהם]

מתוך האתר הנ"ל

מה יכול להשפיע על העודף האקטוארי בין קרנות הפנסיה?

• קצב התביעות, הנתון אינו בשליטת הקרן.
• מדיניות החיתום, האם קיים בקרן הפנסיה חיתום רפואי למצטרפים חדשים.
• היחס בין העמיתים הפעילים לעמיתים המוקפאים. עמיתים פעילים משלמים את עלויות הכיסוי הביטוחי אך מצד שני הם אלה שעשויים להגיש תביעה לאובדן כושר עבודה או מקרי מוות.
• האם מדובר בקרן שגובה יותר ריסקים או קרן שבה הכיסוי הביטוחי נמוך יותר והריסקים שנגבים נמוכים.
• האם קיים ביטוח משנה בקרן ובאיזה היקף.
• גיל ממוצע של עמיתי הקרן.
• הוותק הממוצע של החוסכים בקרן. בקרן הפנסיה קיימת תקופת אכשרה של 60 חודשים. ככל והוותק של החוסכים גבוה יותר כך יגדלו הסיכויים שתביעות הנכות והשארים יאושרו.

וגם משם:
"תשלומי הריסק נאספים "בקופה צדדית" ובמקרה של תביעה, משלמים את כספי התביעה מאותה קופה. במידה ונשארים עודפים בקופה הם נקראים , עודף אקטוארי והם מחולקים חזרה לחוסכים בקרן הפנסיה, באופן דומה במידה שחסר כסף בקופה, נוצר גרעון אקטוארי, ועמיתי קרן הפנסיה נדרשים להשלים את הגרעון."
מדובר רק על החלק הביטוחי ולא על המאזן כולו של הפקדות חקצבאות זקנה המחושבות על בסיס אישי ובהן אין ערבות הדדית.

 

[דף מלא]

מדובר רק על החלק הביטוחי ולא על המאזן כולו של הפקדות חקצבאות זקנה המחושבות על בסיס אישי ובהן אין ערבות הדדית.

למיטב ידיעתי גם במקרה שחסר כסף לתשלום קצבאות אז זה מגיע כגרעון אקטוארי

 

[גרהם]

למיטב ידיעתי גם במקרה שחסר כסף לתשלום קצבאות אז זה מגיע כגרעון אקטוארי

יש לך הפנייה למקור שאומר את זה?

 

[דף מלא]

יש לך הפנייה למקור שאומר את זה?

ראיתי אתמול במאמר/מחקר של בנק ישראל, אחפש בהמשך קישור.
אם נניח שאין קסמים אז אחרת מאיפה ישלמו אם פתאום מקבלי הקצבאות זוכים לחיים ארוכים באופן חריג?