אני בספק גדול אם זו לקונה בחוק או לקונה באכיפה
יועץ פנסיוני ששכרתי את שירותיו אמר לי בפירוש שמדובר בלקונה בחוק
ברמת העיקרון תפקיד ל2 קרה״ש נפרדות דרך 2 מעסיקים אתה גם תקבל פטור אצל כל אחת מהן בנפרד.. שזה בדיוק מה שקורה היום אצל שכיר שמפקיד בנוסף כעצמאי.
המקרה הראשון הוא סתם "מגבלה טכנית", לא לקונה בחוק.
מצופה ממך לדווח ברגע שיש לך יותר ממעסיק אחד ולעשות תיאום מס. יש כל מיני דברים שיתבשו ברגע שלא תעשה את זה - גם לטובתך וגם לרעתך.
המקרה השני הוא לקונה בחוק כי החוק מתייחס לפטור לעצמאים ולשכירים בנפרד (בהקשר של התקרה הרלוונטית לפטור ממס רווחי הון, לא בהקשר של הטבת המס בהפקדה)
תזכור שלקרה״ש יש 2 צדדי פטור, אתם מדברים בעיקר על פטור ממס רווח הון במשיכה אבל יש גם את הנושא של הפטור במעמד ההפקדה:
פה אין שום לקונה והתקרה בחוק מתייחסת לשניהם (ממה שהבנתי מהיועץ הפנסיוני זה שינוי שנעשה יחסית לאחרונה)
מה שיותר מעניין אותי וזה דבר שאפשר לבדוק אמפירית די בקלות - האם מס הכנסה נותן לאותו נישום פטור מזקיפה על ההפרשה לקרה״ש כשכיר יחד עם הטבת המס לעצמאי (הקטנת ההכנסה), אם כן אז זו אכן אינדיקציה ללקונה בחוק, אם לא אז זו אינדיקציה שהם יודעים טוב מה הם רוצים ורק טרם ניסחו כללים כיצד לסנכרן את המידע בין הגופים המתפעלים.
לא יודע לגבי הניסוי האמפירי, אני יודע שיש תקרה אחודה (בהקשר של הטבת המס על הפקדה). אם לא עברת את התקרה כשכיר, תוכל "להגיע אליה" כעצמאי, או להפך.
אין תקרה אחודה (שמוגדרת בחוק) כשזה נוגע למס רווחי הון.
המונח "לקונה" מתייחס לעובדה שאפשר היה לצפות שתהיה תקרה אחודה (בהתחשב בכך שעשו אחת לדוגמא לגבי ההפקדות) - אבל אין. כמו כן, אין התייחסות מפורשת לכך שיש תקרה נפרדת. גם במובן זה זו "לקונה". זה פשוט מעין מצב "הפקר" שבו המותר נגזר מכך שאינו נאסר - למרות שהוא נראה כמו מצב אנומלי.
בכל מקרה, אולי תהיה בסוף תקרה אחודה, ואולי לא. בכל מקרה, גם אם תהיה - זה לא יחול רטרואקטיבית.