נניח יש לך ילד שאתה גם ככה עוזר לי בכל חודש ב5 אלף שקל לטובת שכר לימוד, מחיה, דמי כיס גנים או חיסכון לנכדים וכו וכו
במקום שתמשיך לתת לו כל חודש את ה5 אלף
תעביר לו דירה במתנה שהשכר דירה שלה הוא 5 אלף בחודש ושהבן שלך יעשה איתו כרצנו
רק לשים לב…
בהנחה שאתה באמת מתכנן לעזור לילד ככה:
שאתה גם ככה עוזר לי בכל חודש ב5 אלף שקל לטובת שכר לימוד, מחיה, דמי כיס גנים או חיסכון לנכדים
אז דמי השכירות מהדירה יצטרכו כנראה לכסות את המשכנתא, ולא באמת ישמשו את הילד בתקופה הזו…
לכן בשביל שהילד באמת יוכל להשתמש בדמי השכירות כעזרה *בתזרים* יש שתי אפשרויות:
1. לשלם על כל הדירה (ולא לקחת משכנתא בכלל) אבל אז, בשביל 5000₪ דמי שכירות, כנראה מדובר על דירה של 2 מליון שקל לפחות (שצריך לתת לכל ילד…).
2. לממן בתקופה הזאת את המשכנתא/או את הילד…
כשאנחנו עשינו את המהלך הזה, אז לפני שהילד התחיל תואר ראשון דמי השכירות הלכו לתשלום המשכנתא, וכשהוא התחיל תואר ראשון (ורצינו לעזור לו גם בתזרים) אנחנו שילמנו את המשכנתא, וכך דמי השכירות עברו באמת לילד.
כשהילד סיים את התואר הראשון (אנחנו החלטנו לממן רק תואר ראשון והון ראשוני לדירה) ממילא מכרנו את הדירה ואז הכסף נכנס לחשבון שישמש אותו (בעתיד) להון עצמי לדירת מגורים.
בסוף הדירות שאתה קונה הן שונות, יעלו בערכים שונים, לא בהכרח דירות למגורים וכו. הן יקנו במועדים שונים (אינפלציה).
זאת אומרת שיהיו פערים של מאות אלפים, ובנוסף גם אם לכאורה הן זהות, הראייה של כל נכס תהיה סובייקטיבית על ידי כל אדם.
חוץ מזה אתה דופק כל אחד מהילדים שהוא יצטרך לקנות דירה למגורים אז יצטרך מס רכישה מלא.
מסכימה.
זו גם הסיבה שאנחנו בסופו של דבר ירדנו מהרעיון הזה.
וכדוגמה אני יכולה לתת את הדילמה שהייתה יכולה לעלות אצלנו -
אנחנו בשלב ראשון החלטנו שאנחנו יכולים לעזור בהון עצמי של בערך חצי מליון שקל לכל ילד.
החלטנו לקנות דירה (זולה) שבה אנחנו נותנים הון עצמי כזה ולוקחים משכנתא.
בשלב מסוים הדירה קפצה בערכה (בגלל פינוי בינוי) ומכרנו אותה בסכום כפול.
מכיוון שכל הכסף מהמכירה צריך ללכת לילד שעל שמו הדירה, זה יצר מצב שעכשיו לכאורה צריך לתת לכל ילד יותר ממליון שקל או שלילד אחד יהיה יותר ממליון שקל ושני הילדים האחרים יקבלו רק חצי מליון (או קצת יותר אם נניח לוקחים בחשבון עליית מחירים רגילה בשוק הדיור).
בסיטואציה כזו, אם לא היה לנו מספיק כסף להגדיל את התקציב להון העצמי עבור כל ילד, אז הכסף ממכירת הדירה היה צריך להתחלק בין שלושת הילדים.
ואז… זה לא באמת ״על שם הילד״…
למזלנו המצב הכלכלי שלנו השתפר מהר יותר מעליית המחירים של הדירה, ולכן ממילא החלטנו להעלות את התקציב שייעדנו לכל ילד.
אבל כן, זה גרם לי לחשוב…
כיום אנחנו שומרים את הכסף שמיועד לשני הילדים הנוספים במדדי מניות רחבים, בדומה למדד המניות הרחב שאליו הוכנס הכסף מהדירה של הילד הראשון.
ברור לי שבעתיד, בגלל התנהלות כזו או אחרת של כל ילד, הם יהיו במצב כלכלי שונה, אבל זה כבר יהיה תלוי בהם.
לי חשוב שהחלק הזה (שהוא סכום מאוד משמעותי שניתן מאיתנו להם) יהיה פחות או יותר דומה, ובטח לא שונה בסדרי גודל.
ולכן אני כבר לא חושבת שלקנות דירה על שם כל ילד יעשה את העבודה.
