פרישה מעשית

[Zorg]

לפני זה לא טיילת בכפרים נידחים או שזה לא היה לחודשיים- שלושה? זה היה מתוכנן לקפוץ ברמת ההוצאות בפרישה?
אני לכאורה לא נמצאת בפרישה אבל בתכלס כן, ואני לא מוצאת תשוקה לעודף פעלתנות (בתשלום או בכלל).
אולי פורשים מוקדם מהסוג הפעלתני צריכים לקחת את זה בחשבון, כי יש ילדים בבית או כי התרגלו לחשיבה משימתית.
אני כמעט לא מוצאת תכניות לפרישה מוקדמת שכוללות יציאה מהמטריקס לטובת חיי יום יום שלווים ונינוחים שמאפשרים בהייה, מפגשים חברתיים, קריאת ספרי פרוזה/שירה/פילוסופיה והתבוננות מהצד על העולם. להיפך, נראה שזה מרתיע לא מעט.

לא היה זמן או אפשרות לטייל ככה לפני הפרישה. כשאתה מטייל ברגל נוסע לפעמים ברכבות לילה ומחליט להישאר במקום מסויים קצת יותר זמן כי מצא חן בעיניך הסביבה. מהלך כזה לא אפשרי בטיול של שבוע או מקסימום שבועיים. גם לקח זמן וכמה נסיעות לגלות את הקסם בשיטוט כזה, לא להיות לחוצים בזמן להבין שאנחנו נהנים מזה.

אם אתה עובד בהייטק במשרה בכירה, אני מניח שגם עצמאים חווים את זה. אין בעצם חופש מוחלט ללא התחייבות מהעבודה. גם בחופשה לכאורה תמיד יש איזה משבר שמישהו צריך עצה. או איזו פגישה חיונית שאתה מוכרח להשתתף ואמרת לעצמך שתעשה את זה מהמלון.

אכן, אנחנו פורשים מהסוג הפעלתני. אוהבים פעילות אבל זה לא סותר את העובדה שאנחנו אוהבים חיי חברה ונהנים מאוד מספרים לדוגמא פילוסופיה , לימודי שפות נוספות, מוסיקה, יין ואוכל טוב . (הקינדל שלי מתחיל להתלונן על הכמות ספרים). מי ידע שמסתבר שאנחנו גם נהנים מאוד מסתם רביצה בבקתה באלפים יושבים במרפסת על הנוף ושומעים מוסיקה וקוראים ספר , באיזה חור ליום יומיים.

פתאום יש זמן להכל והכי חשוב כשהלחץ מהעבודה נעלם, החיים משתנים ואתה משתנה איתם. פשוט תענוג. בכל אופן כל עוד המצב הגופני מאפשר הכל.

 

[בת העמק]

כשאתה מטייל ברגל נוסע לפעמים ברכבות לילה ומחליט להישאר במקום מסויים קצת יותר זמן כי מצא חן בעיניך הסביבה

זה נכון, ואני שמחה שגיליתם את הקסם של טיולים בסגנון הזה. הם יכולים להיות גם זולים מאד, אפילו באירופה, אם מוותרים על לינה והסעדה יקרים ושופינג.

פתאום יש זמן להכל והכי חשוב כשהלחץ מהעבודה נעלם, החיים משתנים. פשוט תענוג.

תענוג גדול!
כמה זמן אתם בפרישה? (יש לך שרשור מסע אישי? אני חושבת שפיספסתי אותו).

 

[קפיצת הדרך]

אני לכאורה לא נמצאת בפרישה אבל בתכלס כן

תוכלי להסביר?

כשאתה מטייל ברגל נוסע לפעמים ברכבות לילה ומחליט להישאר במקום מסויים קצת יותר זמן כי מצא חן בעיניך הסביבה. מהלך כזה לא אפשרי בטיול של שבוע או מקסימום שבועיים. גם לקח זמן וכמה נסיעות לגלות את הקסם בשיטוט כזה, לא להיות לחוצים בזמן להבין שאנחנו נהנים מזה.

זה מושלם.
לנו זה היה בטיול אחרי הצבא. בלי מחויבות, בלי כרטיס חזור, בלי ״תוכנית טיול״. וזה באמת סגנון טיול אחר לגמרי, עם תחושת ״חופש״ אחרת.

אין בעצם חופש מוחלט ללא התחייבות מהעבודה.

לדעתי זה גם לא רק עבודה. אלא התחייבויות באופן כללי… כגון ילדים (אם הם קטנים עדיין לדוגמא), או הורים זקנים שתלויים בך.

 

[Zorg]

לדעתי זה גם לא רק עבודה. אלא התחייבויות באופן כללי… כגון ילדים (אם הם קטנים עדיין לדוגמא), או הורים זקנים שתלויים בך.

אכן. מה שכתבת יותר מדוייק.
בסביבות גיל 60, פלוס מינוס כמה שנים. הרבה מההתחייבויות יורדות. כשאתה מוסיף לזה פרישה מהעבודה ובגיל הזה בתקווה אתה עדיין במצב גופני טוב. אתה מקבל את הסערה המושלמת.

מה שנשאר לך זה ללכת עם הזרם ולהנות מהמצב או לנסות ללכת נגד. אנחנו בחרנו לזוז לכיוון הרוח ולא נגדה. (זה לא פשוט כמו שזה נשמע)

 

[בת העמק]

תוכלי להסביר?

רוב העבודה בעסק היא של בעלי (שממש חוגג עליה וכיף לראות אותו ככה), אני יותר בעניין של עזרה בתימחור פרוייקטים, קצת הקלדות וחשיבה קדימה.
בפועל אני מקבלת תלוש משכורת כמוהו אבל עובדת 5-10 שעות בשבוע. זה פחות ממה שאני מקדישה לבישול, וכלום בהשוואה לקריאת ספרים וגלישה באינטרנט.

לנו זה היה בטיול אחרי הצבא. בלי מחויבות, בלי כרטיס חזור, בלי ״תוכנית טיול״. וזה באמת סגנון טיול אחר לגמרי, עם תחושת ״חופש״ אחרת.

גם לנו, זה הדבר הראשון שעלה לי כשהוא תיאר את זה. שנים התגעגענו לתחושה הזאת, אבל כשהתאפשר כבר פחות רצינו (הוא דווקא רצה את החלום שהיה לי בצעירותי - לחיות ולעבוד חודשיים בכפר נידח ואז לזוז לכפר נידח אחר בארץ אחרת, וככה במשך כמה שנים). חלום אחר היה לנדוד עם החברים שלנו בקרוואנים (וגם, ללון תקופה במקום אחד ולזוז הלאה) אבל הם חשבו שנפלנו מהירח

 

[פשוט]

- @פשוט (לא מצאתי עדיין רפרנס לתיק)

כאן התיק שלי (כפי שהיה אז, מאז השתנה קצת)-

Thread 'התיק של גילגמש'

9/1/20

67.9% מנייתי (אמור לעלות ליעד של 80% בין 2024-2026 כחלק ממודל Glidepath אחרי פרישה)
3% זהב (IAU)
2.7% מזומן / שווה ערך מזומן
השאר באג"ח

התיק כולל את כל הנכסים הפיננסים שלי ושל אישתי.
כולל קרן פנסיה מסלול מניות, ביטוח מנהלים (מקדם 166) מסלול מניות, קופות גמל IRA, קרנות השתלמות IRA, וחשבונות השקעה ועו"ש ממוסים בארץ ובחו"ל. 69 אחוז מהנכסים הם בניהולי.

החלק האגחי שבניהולי:
10% CB07
45% קרנות נאמנות עוקבות ממשלתי 2-5 מדדיות
45% קרנות נאמנות עוקבות ממשלתי 2-5 שקליות

החלק המנייתי שבניהולי:
90% MSCI World - IWDA
10% Emerging Markets - EIMI

• פשוט

• 

בהמשך אשתדל להרחיב יותר בשאלות שלך אבל לא התיעצתי עם אף מומחה.

 

[דף מלא]

דוגמאות לדרך שפורשים פה עשו כדי להגיע לתוכנית כלכלית שמאפשרת להם לישון בשקט בלילה.

לא בטוח שתוכל להפיק הרבה מהדוגמא שלי בגלל הפרשי גילים של מעל עשור ומצב משפחתי, אבל השרשור גדול מפותח השרשור.
נאחזתי במאמרים של ERN וThePoorSwiss שלפיהם עם 100% מניות, SWR של 3% ו2.63% בהתאמה אמורים להספיק ל50-60 שנה, אז הגעתי לשיעור משיכה כזה. פחות מ100% מניות (אבל לא רחוק מידי) ומצבי רק משתפר. ככה לא דואג יותר מידי להקצאת נכסים, איזונים, וכל המיקרו-אופטימיזציות.
במציאות אני בערך85-90% מניות, כשחלק מזה בRSU אז שמרנות היתר מתקזזת עם הסיכון העודף של הRSU.
רחוק מידי מהפנסיה בשביל שארגיש שיש לי צורך ביועצים. לא חוויתי משברים פיננסים משמעותיים \ ממושכים אז ישן טוב בינתיים.

 

[קפיטליסט מרושע]

- @קפיטליסט מרושע (עדיין עובד במשרה חלקית)

מהפורשים עצמם אשמח לשמוע על תהליך שבניתם כדי ליצר את התוכנית הפיננסית שלכם, ואנשי המקצוע שהתיעצתם איתם במהלך הדרך.

את התוכנית הפיננסית התיאורטית טייבתי מקריאה באינטרנט וספרים - הסולידית, ERN, ואינספור ספרי FIRE
בפועל המציאות שלי קצת שונה, כי כמו שכתבת אני עובד במשרה חלקית - לטוב ולרע

לגבי אנשי מקצוע - מעבר לייעוץ נקודתי לגבי box spread עם @FIYaacov גם נפגשתי עם @יעקב 1 לייעוץ יותר כללי על פרישה, מוכנות, וכו'.
(אם לא לעניין התיוג הזה, כמובן שאמחק את זה)
לא מצאתי יועץ פנסיוני בלתי תלוי שאני סומך עליו, אבל מצד שני גם לא חיפשתי המון ואני בן 40 אז קצת רחוק מגיל הפרישה הרשמי. אולי בעתיד.

אני חושב שיש ערך בלדבר עם אנשים על הנושא הזה, גם אם לא לומדים דברים חדשים עדיין מעכלים ומעבדים, חושבים על זוויות נוספות, וכו'.
אם יש שאלות ספציפיות אשמח לנסות לענות עליהן

 

[יעקב 1]

השאלה איך מייצרים תוכנית פיננסית ל-50 שנה שתאפשר לנו לשון בשקט.

אני גורס כי אין כזו תוכנית אף פעם. ואם תמצא אותה תהיה מוטרד ממשהו חדש.

השאלה הנכונה בעיני היא כיצד ניתן לנהל את הסיכונים בצורה טובה יותר.
והתשובות על כך (שעושה רושם שאתה מכיר בגדול) הן בערך:
1. הבנה עמוקה של מה חשוב לך וליקרים לך בחיים, והאם אתה מפספס אותו בגלל הסיכונים מהם אתה חושש.
2. אחזקת נדל''ן למגורים.
3. תמהיל של אג''ח ומניות.
4. שימוש בקאברד קאל (יש מערערים על כך, אך להבנתי זה מפחית סיכון)
5. מיקור פנים של שירותים.
6. ניהול נכון של מס.

לאו דווקא בסדר הזה.

 

[בת העמק]

אני גורס כי אין כזו תוכנית אף פעם. ואם תמצא אותה תהיה מוטרד ממשהו חדש.

משפט נהדר!

אחזקת נדל''ן למגורים.

עם זה פחות מסכימה (גם לגבי סעיף 4) בהקשר של גידור סיכונים.
דירה קונים כי רוצים ויכולים. לרוב זאת לא השקעה אלא הוצאה יקרה (המינוף, שירותי הקניה, התחזוקה, השיפוץ והעיצוב המתחלף).

 

[$$$ טראמפ $$$]

תודה. ומיהו הגורם המאשר עבור אזוב קיר תת-משתמש דנדש שכמוני?

למיטב זכרוני בעלת הבית עצמה.

 

[יעקב 1]

עם זה פחות מסכימה (גם לגבי סעיף 4) בהקשר של גידור סיכונים.

לגבי נדל''ן למגורים, זה מאוד תלוי אופי. צריך לזכור שנדל''ן מגדר הוצאה מאוד משמעותית עם נכס בעל מאפיינים שונים מאוד משוק ההון, גם נותן הכנסה קבועה גבוהה ללא מס, ובנוסף מאפשר לממש רווח הון ללא מס כאשר מדובר בדירה פטורה.

כמובן, כל אחד מתאים לו משהו אחר, ומי שיקנה דירה ויחליף ריצוף ומטבח כל שנתיים יצא בנזק.

לגבי קאברד קאלס, למיטב הבנתי זה ממצע את התשואות. יותר מאשמח לשמוע דעה אחרת. אם חשוב, אני יכול לחפש את האשכול שבו הצגתי את עמדתי בענין.

 

[YPV]

עם זה פחות מסכימה (גם לגבי סעיף 4) בהקשר של גידור סיכונים.
דירה קונים כי רוצים ויכולים. לרוב זאת לא השקעה אלא הוצאה יקרה (המינוף, שירותי הקניה, התחזוקה, השיפוץ והעיצוב המתחלף).

אני חושב שזו נקודה טובה של @יעקב 1 . לדעתי פספסת פה את המהות של "שקט פיננסי ל-50 שנה".

כשמדברים על טווח זמן כזה, נדל"ן למגורים בבעלות הוא לא עוד אפיק השקעה שבוחנים רק דרך האקסל של תשואה מול עלויות תחזוקה, מינוף או שיפוצים. השיקולים האלה, עם כל הכבוד להם, הם משניים לעומת יסוד קריטי שפשוט לא קיים בשוק השכירות הישראלי, וזה וודאות ויציבות לטווח ארוך. במציאות הישראלית, שכירות יציבה, ארוכת טווח, עם חוזה קשיח שנותן שקט לגבי המחיר והנכס לאורך שנים – היא היוצא מן הכלל ולא הכלל.

מי שרוצה לישון בשקט ב-50 השנים הבאות ולא למצוא את עצמו בעימותים מול בעלי דירות, או להתמודד עם אי-הארכת חוזה שנחתה עליו בדיוק בתזמון הכי פחות נוח בחיים (עם ילדים במסגרות, עבודה וכו'), חייב להבין שנדל"ן למגורים הוא מרכיב הכרחי בתוכנית. השקט הפיננסי והנפשי שנובע מהידיעה שאף אחד לא יכול לפנות אותך מהבית שלך, שווה לפעמים הרבה יותר מעוד אחוז או שניים של תשואה אלטרנטיבית.

מה שכן, במקום למתוח את התקציב למקסימום ולקנות את הנכס הכי גדול והכי יקר שהבנק/העו"ש מאפשר, הרעיון הוא לקנות את הדירה הכי זולה ונגישה שעדיין עונה על הצרכים האמיתיים שלנו, ואז פשוט לדבוק בנכס הזה לתקופה כמה שיותר ארוכה. ככה מרוויחים גם את השקט והיציבות, וגם נמנעים מהמלכודת של התחייבויות חונקות והוצאות מיותרות על שדרוגים ומעברי דירות.

 

[בת העמק]

לדעתי פספסת פה את המהות של "שקט פיננסי ל-50 שנה".

קשה לומר שפיספסתי בהתחשב בעובדה שהספקתי במימי חיי לשכור, לבנות, לגור, להשכיר, למכור ולשכור שוב
השקט הפיננסי שלי הוא לא 4 קירות לגור בהם בבעלותי. והוא גם לא שקט פסיכולוגי אצלי - אני מעדיפה חירות על פני בעלות על חפצים ודיור.
למזלי הטוב אני גרה כבר 12 שנה באותו בית, ולא היתה בעיה לזוז משני הבתים ששכרנו קודם לכן.
עם זאת, אני מקבלת שלרוב הילדים בעולם כנראה יש חשיבות ליציבות חברתית עד סיום ביה"ס ושאכן יש בעיה כללית למצוא שכירות לטווח ארוך בישראל - כך שכנראה עדיף לגור בבית בבעלות 12-20 שנה (כתלות בפער הגילאים של הילדים ובצורך שלהם). אבל כמו שכתבת, רוב הדירות בבעלות בישראל לא מותאמות למצב הפיננסי או כמות הנפשות במשק הבית. החברים שלי, בגילאי ה-60, גרים כולם בבתים גדולים בבעלותם כאשר הילדים כבר עזבו לפני 10-15 שנה, במקום למכור ולעבור לדירה קטנה ונגישה יותר (קרוב לילדים?) ולקבל שקט פיננסי מכסף שעובר לחסכונות ופיקדונות (אין מה לדבר על בורסה עם רובם).

 

[YPV]

החברים שלי, בגילאי ה-60, גרים כולם בבתים גדולים בבעלותם כאשר הילדים כבר עזבו לפני 10-15 שנה, במקום למכור ולעבור לדירה קטנה ונגישה יותר (קרוב לילדים?) ולקבל שקט פיננסי מכסף שעובר לחסכונות ופיקדונות (אין מה לדבר על בורסה עם רובם).

מסכים איתך לגמרי, וזה מתחבר בדיוק לנקודה של "מקסימום דירה במינימום מחיר". המלכודת הזו של חוסר התאמה לצרכים המשתנים בולטת אפילו יותר כשמגיעים לגילאי 65 ומעלה. מעבר לעניין הפיננסי של כסף ש"שוכב בקירות" במקום לייצר הכנסה או שקט, יש פה עניין תפקודי ויומיומי. רואה לא מעט אנשים בגיל הזה שממשיכים לגור בבתים שפשוט כבר לא מתאימים ליכולות הפיזיות או לצרכים שלהם.

זה מתחיל בבתים דו-מפלסיים שהופכים למכשול של ממש בגלל הצורך לעלות ולרדת במדרגות, וממשיך בחצרות גדולות או בריכות שכבר מזמן לא בשימוש, אבל דורשות תחזוקה מורכבת, יקרה ומעייפת. זה רק מחזק את זה ששקט פיננסי ונפשי לטווח ארוך דורש מאיתנו להסתכל על נדל"ן ככלי שמשרת את החיים שלנו, ולא להפך. לקנות מה שצריך, לדבוק בזה כל עוד זה משרת את המשפחה, ולדעת לשחרר ולשנות כשהצרכים והיכולות משתנים.

 

[פשוט]

אני גורס כי אין כזו תוכנית אף פעם. ואם תמצא אותה תהיה מוטרד ממשהו חדש

זה נכון מאד.

כפי שכתבתי באחד השרשורים ההחלטה על פרישה מוקדמת בגיל צעיר היא יותר ענין של "ביצים" מאשר של תוכנית מאובטחת מכל הכיוונים ומאושרת על ידי מספר יועצים (בהנחה שלא מדובר ברמה של הון שהוא >> מצרכיך).
יחד עם זאת אני לחלוטין מבין את הרצון שלך @פספרטו לבצע תהליך מתודי מסודר ולהתיעץ עם אנשי מקצוע.

אצלי פרט למחקר באופן אישי מספרים ומבלוגים בעיקר זה ושל ERN התהליך לא היה מתודי כלל (אפילו התיק נבנה תוך כדי תנועה והיו גם טעויות פה ושם) אז כאן אני לא מאד יכול לעזור לך.

אנחנו עשר שנים בפרישה המוקדמת וקרו *המון* דברים שלא צפיתי אותם.
חלקם גרמו לי לשנות מעט את תוכנית הפרישה ועלולים לקרות דברים שישנו אותה באופן מהותי.
רצוי מאד לתכנן אבל צריך להיות מוכנים (גם מנטלית) לשינויים (ואני לא מתכוון לחזרה לעבודה).

 

[A42]

המלכודת הזו של חוסר התאמה לצרכים המשתנים בולטת אפילו יותר כשמגיעים לגילאי 65 ומעלה. מעבר לעניין הפיננסי של כסף ש"שוכב בקירות" במקום לייצר הכנסה או שקט, יש פה עניין תפקודי ויומיומי. רואה לא מעט אנשים בגיל הזה שממשיכים לגור בבתים שפשוט כבר לא מתאימים ליכולות הפיזיות או לצרכים שלהם.

הסיבה היא לרוב פסיכולוגית ובריאותית ולא כלכלית

לאדם בן 70 יהיה מאוד קשה לעבור דירה
גם רגשית בגלל ההיקשרות לדירה עצמה
גם פיסית זה מאמץ גדול
וגם חברתית זה לעזוב את השכנים שבגיל הזה הם לפעמים מאוד מאוד משמעותיים

סבא שלי גר עד יומו האחרון בדירה גבוהה בבניין ישן ללא מעלית, גם שעבר לכיסא גלגלים הוא לא הסכים לעזוב את הדירה
למרות שהיתה לו עוד דירה עם מעלית כמה רחובות ליד...

השנקל שלי תתחננו את הבית או הדירה שלכם מראש תתאים לכם גם בגיל הרביעי...
דלתות עם רוחב של מעל 80 לכיסא גלגלים
מפלס אחד ללא שום מדרגה וכו
לגבי גודל הכי טוב לדעתי שתיהיה מודולרית
נניח עם יחידת דיור צמודה שבשנים הראשונות שהילדים קטנים היא מושכרת אחרכ משתמשים בה ושהילדים גדלים היא מושכר שוב...

 

[יעקב 1]

לגבי גודל הכי טוב לדעתי שתיהיה מודולרית
נניח עם יחידת דיור צמודה שבשנים הראשונות שהילדים קטנים היא מושכרת אחרכ משתמשים בה ושהילדים גדלים היא מושכר שוב...

ואגב, זו גם אחלה הכנסה ללא מס.

 

[אריקו]

אנחנו עשר שנים בפרישה המוקדמת וקרו *המון* דברים שלא צפיתי אותם.

לטוב או למוטב?

רצוי מאד לתכנן אבל צריך להיות מוכנים (גם מנטלית) לשינויים (ואני לא מתכוון לחזרה לעבודה).

לא לחזרה לעבודה... אז איזה שינויים?
לפי תגובות של כל מיני קוראים {ולאו דווקא בפורום זה} אני מבין שפרישה מוקדמת לא הולכת בסוף לפי האקסל אלא זה כיוון ותפיסה של חיים !

 

[פשוט]

לטוב או למוטב?

גם לרע

אז איזה שינויים?

למשל יתכנו שינויים בחיים שעלולים לגרום לך לשינויים בחלוקת ההון.
אפילו פסיכולוגית, יכול להיות שהחלוקה שהרגשת איתה בנוח בעת הפרישה כבר לא תרגיש לך ככה בעקבות ארועים חיצוניים.

לפי תגובות של כל מיני קוראים {ולאו דווקא בפורום זה} אני מבין שפרישה מוקדמת לא הולכת בסוף לפי האקסל אלא זה כיוון ותפיסה של חיים !

החיים לא תמיד הולכים לפי האקסל.
ככל שהפרישה יותר מוקדמת אי הודאות יותר גדולה.
לא כל כך מבין את המשפט של כיוון ותפיסה של חיים.