אני נכנסתי כשותפה לחשבון של הוריי כאשר אמי כבר היתה חודשים לפני מותה (בדיעבד, לא ידענו את זה אז) וזה איפשר לאבי להמשיך את השימוש בחשבון בלי שום בעיות. כאשר הוא נפטר, ועד לצו ירושה וחלוקת הכסף הנותר בין האחים, הייתי צריכה לקבל אישור מפקידת הבנק על כל שקל שאני מוציאה משם (הוצאות מסביב לקבורה ואזכרות, חשבונות מים חשמל וכדומה).
מעניין. אני מנסה להבין את ההגיון. בעצם הייתם שלושה שותפים בחשבון. כשאמא נפטרה, על אבא (אחד השותפים) לא היתה מגבלה. אבל כשהוא נפטר חלה עליך מגבלה. למרות שהיית שותפה בחשבון.
אין לי מושג, אבל לפני שהצטרפתי לחשבון הייתי מיופת כח שם (בעיקר כדי לגשת פיזית לבנק לבירורים ולקחת פנקסי צ'קים וכדומה), כך שפקידי הבנק הכירו אותי שנים רבות לפני כן.
אני מוצאת בזה היגיון מהסתכלות דרך העיניים של הבנק.
נשמע שההורים שלך חתמו על סעיף אריכות ימים ואת לא.
גם אם היית חתומה על אריכות ימים והיית מרוקנת את החשבון, לאחר צו ירושה היית נדרשת להחזיר את מה שלקחת לא כדין.
יכול להיות
⌄
⌄
⌄
ראשית, תביעה כזאת יכולה להימשך שנים. לא פשוט להוכיח שזה היה/לא היה לצרכי ההורה וסביבתו. למשל, בתקופה שאבי נשאר לבדו הוא רצה להוציא ספר שיכלול את פרקי חייו ואת כתוביו לאורך השנים. הוא ביקש זאת ממני ואני הוצאתי לא מעט כסף כדי לממן עורכת ודפוס. בסופו של דבר הספר לא יצא לפועל (בגללו) ואין מוצר להוכחה.
