ברוך הבא לממלכת ישראל החדשה, בה הכתר כבר מזמן לא בכנסת אלא מתנוסס בגאון על ראשו של הוד מלכותו, אהרון הראשון, מלך הצדק, נסיך הערכים, ושליט בג"ץ לדורותיו. מתחתיו, בחצר המלכותית, מתנהלים הלורדים בגלימות השחור, חכמי המשפט, קובעי החוקים, מנסחי המוסר, וסמכותם אינה ניתנת לערעור – כי רק הם יודעים מה נכון ומה מוסרי באמת.
ולא נשכח את מועצת הצללים – היועצת המשפטית, הלורדים העליונים ופקידים בכירים נוספים, שבידם ההחלטה העליונה: חוק? לא חוק? טוב ליהודים? לא טוב לשמאל? הם יחליטו, וכשהם מחליטים – לא יקום ולא יהיה מי שיערער. הדמוקרטיה? היא כאן, כמובן, אבל בפורמט חדש ומתקדם: העם מוזמן להצביע, לשלם מיסים, ולחזור הביתה. השלטון? כבר הוחלט מראש מי באמת מחזיק בו.
וכך, תחת גלימת הצדק, ממשיכה להיכתב ההיסטוריה החדשה: ממלכת בג"ץ – הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה העם רשאי לבחור, כל עוד הבחירה שלו עומדת בתנאים של הממלכה.