נטישת הסמארטפון לטובת פלאפון "טיפש"

[לילוצ]

עד אליה אז הטכנולוגיה עוזרת אבל ממנה הטכנולוגיה הורסת

רק לחדד - בשום שלב לא טענתי שטכנולוגיה הורסת (אף שיש טכנולוגיות שהורסות). עניתי לשאלה למה לי, עצמי, אישית, אין וואצאפ.

 

[מלפפון במלח]

תודה מלפפון על אפיון פסיכולוגי מרתק.

לא יודע אם זה בציניות או ברצינות. בכל אופן מתנצל אם פגעתי, זו לא הייתה הכוונה.

מעבר לכך, אני לא ניסיתי לספק הסבר לתופעה (תקראי לה טכנופוביה, שמרנות, או הגבלת רעשי רקע). אלא רק לשתף בכך שזה בדר"כ מאוד סלקטיבי (אולי לא כך במקרה שלך).

 

[מלפפון במלח]

שימוש בערוצים שמגבירים יעילות

פה אני לא מסכים. כי טכנולוגיה (בדר"כ) מגבירה יעילות. את תיארת בעצמך כמה זמן עודף אתם משקיעים בתכנון הטיול כדי להימנע משימוש בניווט דיגיטלי. גם ציינת שאתם אוהבים את התכנון עצמו אז אני מבין למה אתם עושים את זה. אבל אני לא מסכים ששימוש באטלס, חיפוש נקודות תיירים או לשאול אנשים ברחוב זה יעיל יותר מלפתוח גוגל מאפס להקיש את היעד ולעקוב אחר ההוראות.

 

[לילוצ]

פה אני לא מסכים. כי טכנולוגיה (בדר"כ) מגבירה יעילות. את תיארת בעצמך כמה זמן עודף אתם משקיעים בתכנון הטיול כדי להימנע משימוש בניווט דיגיטלי. גם ציינת שאתם אוהבים את התכנון עצמו אז אני מבין למה אתם עושים את זה. אבל אני לא מסכים ששימוש באטלס, חיפוש נקודות תיירים או לשאול אנשים ברחוב זה יעיל יותר מלפתוח גוגל מאפס להקיש את היעד ולעקוב אחר ההוראות.

כוונתי לא הייתה ליעילות התקשורת או יעילות החיפוש, אלא ליעילות שלי בעבודה, בחיים, במשימות כפי שאני הגדרתי אותן ומטרות שאני רואה בהן ערך מוסף.

 

[לילוצ]

לא יודע אם זה בציניות או ברצינות. בכל אופן מתנצל אם פגעתי, זו לא הייתה הכוונה.

מעבר לכך, אני לא ניסיתי לספק הסבר לתופעה (תקראי לה טכנופוביה, שמרנות, או הגבלת רעשי רקע). אלא רק לשתף בכך שזה בדר"כ מאוד סלקטיבי (אולי לא כך במקרה שלך).

הכל טוב מלפפון יקר. באהבה.
לא הרודיאו הראשון שלי כ-poster child לטכנופוביה, רטרוגרדיות וחריגות למיניה (להיות אלהורי בישראל כבר אמרנו?).
מה שמסקרן אותי הוא הצורך לתייג אנשים "כאלה". למה האבחנה הזו משמשת ואיזו מטרה משיגה? ולמה כל כך חשוב שכולם יהיו וינהגו אותו דבר (כל עוד מדובר בהעדפות אישיות, סלקטיביות ככל שתהיינה, שאינן פוגעות באחרים)?

 

[KickR]

תאריך מסוים בראש (אולי בצורה לא מודעת) שעד אליה אז הטכנולוגיה עוזרת אבל ממנה הטכנולוגיה הורסת. מניסיוני הנקודה הזו קורלטיבית לגיל האדם.

מה שיפה זה שהם גם יגידו על טכנולוגיה אחרי התאריך הזה שהיא ״פוגעת״ בכל מיני דברים (תקשורת בין אישית, יכולת ניווט) אבל יצדיקו את הפגיעה של טכנולוגיה יותר ישנה (למה טלפון/אימייל זה בסדר ואין צורך להיפגש פנים אל פנים בכל פעם שרוצים לדבר? למה להשתמש באטלס זה בסדר ולא צריך לבד למצוא מקורות מים, מקומות לינה, וכו׳?)

 

[לילוצ]

מה שיפה זה שהם גם יגידו על טכנולוגיה אחרי התאריך הזה שהיא ״פוגעת״ בכל מיני דברים (תקשורת בין אישית, יכולת ניווט) אבל יצדיקו את הפגיעה של טכנולוגיה יותר ישנה (למה טלפון/אימייל זה בסדר ואין צורך להיפגש פנים אל פנים בכל פעם שרוצים לדבר? למה להשתמש באטלס זה בסדר ולא צריך לבד למצוא מקורות מים, מקומות לינה, וכו׳?)

"הם" לא אמרו כלום. את הכל אתם אמרתם, קיק יקירי, עליהם.
למה כל כך קשה לקבל את ה"הם" האלה? "הם" עשו לך משהו עם האטלס שלהם?
ולמה גישת ה"הכל או כלום"? מי שלא רוצה וואצאפ חייב לדעת להדליק אש עם שתי מקלות?

 

[KickR]

"הם" לא אמרו כלום. את הכל אתם אמרתם, קיק יקירי, עליהם.
למה כל כך קשה לקבל את ה"הם" האלה? "הם" עשו לך משהו עם האטלס שלהם?
ולמה גישת ה"הכל או כלום"? מי שלא רוצה וואצאפ חייב לדעת להדליק אש עם שתי מקלות?

מי אמר שדיברתי עליך? הגבתי למישהו אחר בנוגע לקבוצה שלא שייכתי אותך אליה.
אין צורך להתגונן

 

[yossik]

[אוף-טופיק]
אני רוצה לשתף אתכם ואתייחס לקטע של ניווט בדרכים ללא וויז.
במסעותי באפריקה לפני שנים לא השתמשנו בכלי ניווט למעט GPS, מצפן [האם דור ה X, Y, Z יודע מה זה מצפן?], מפות מודפסות וטלפון לוויני.
נהגנו בשטח לאורך עשרות אלפי קילומטרים [דרום אפריקה, זיממביי, טנזניה, מרוקו, אתיופיה, נמיביה, מדגסקר ועוד].
זו הייתה חוויה יוצאת דופן מעולם אחר כמו חזרה לימי הצבא עם ניווט לילי בעזרת מפות, משקפת ומצפן בלבד [אוייש, אני זקן ומתרפק על העבר ].
האתגר היה לזהות את הג'בלאות והוואדיות בשטח ולתרגם אותן למראה שלהם במפות.
טוב, היום זה שונה.
היום אני גר באיזור רמלה/לוד ואני לא יוצא לרמי לוי או אושר עד ללא הפעלת וויז...
מה אני מנסה להגיד לכם? יש הבדל בין ניווט כדי להגיע לסופר בדרך המהירה ביותר לבין חוויות ואתגרים.
לדעתי, טלפון חכם היום זה must.

 

[לילוצ]

מי אמר שדיברתי עליך?

לא אמרתי שדיברת עלי. דיברת עליהם - ושאלותיי מתייחסות להערותיך.
האם מי שלא רוצה וואצאפ חייב לתקשר באמצעות סימני עשן ממדורה על פסגת הר, ומי שמעדיף לנווט באטלס חייב לכבס בנהר, פן ייחשב לסלקטיבי ואי-רציונלי?

 

[roneng]

האם מי שלא רוצה וואצאפ חייב לתקשר באמצעות סימני עשן ממדורה על פסגת הר, ומי שמעדיף לנווט באטלס חייב לכבס בנהר

נראה לי שלחלוטין לא הבנת את מה שכתבו.
כל העניין שזה משתנה בין אדם לאדם, לרוב (בסוג הזה של האנשים) לפי הגיל. יש גיל מסויים שכל מה שהומצא עד אליו הוא "לגיטימי" ואילו כל המצאה שבאה אחריו היא לא.
הגבול הזה הוא (שוב, אצל אותם אנשים) מאוד ברור. פשוט שנה מסויימת שרואים את ההבדל ביחס בין כל המצאה שהייתה נפוצה לפני אותה שנה לבין היחס לכל מה שהיה אחריו.

פן ייחשב לסלקטיבי ואי-רציונלי?

עכשיו אתה סתם מכניס להם מילים לפה שמעולם לא נאמרו.

תנסה לא להיעלב מעובדות, זה סתם לא בריא לך.

 

[לילוצ]

נראה לי שלחלוטין לא הבנת את מה שכתבו.
כל העניין שזה משתנה בין אדם לאדם, לרוב (בסוג הזה של האנשים) לפי הגיל. יש גיל מסויים שכל מה שהומצא עד אליו הוא "לגיטימי" ואילו כל המצאה שבאה אחריו היא לא.
הגבול הזה הוא (שוב, אצל אותם אנשים) מאוד ברור. פשוט שנה מסויימת שרואים את ההבדל ביחס בין כל המצאה שהייתה נפוצה לפני אותה שנה לבין היחס לכל מה שהיה אחריו.

עכשיו אתה סתם מכניס להם מילים לפה שמעולם לא נאמרו.

תנסה לא להיעלב מעובדות, זה סתם לא בריא לך.

בעוד הכללה וזיהוי תבניות זה כלי חשוב להכרת העולם, וחלוקה אנחנו-הם היא טבעית לכולנו, לפעמים אינם בהכרח משקפים את המציאות או משרתים את הדיון. יש אנשים שמפתחים AI ולא אוהבים סמארטפונים, יש קשישים שנולדו לפני עידן הטלוויזיה ומשתמשים באפליקציות. לא עלבון, לא מגננה, רק הפניית תשומת לב להטיות.

 

[roneng]

לפעמים אינם בהכרח משקפים את המציאות או משרתים את הדיון

לפעמים. אבל לא כך במקרה הזה.

מצד שני, היכולת לקחת כל דבר שנאמר בדיון כאילו הוא ירידה אישית עליך, כנראה מאוד משרת את הדיון לדעתך. גם אחרי שהבהירו לך כמה פעמים שאין לך שום סיבה להעילב משתי סיבות:
א. לא נאמר שום דבר מעליב אלא רק ציון עובדות (שאין עליהן שום ויכוח. אלו עובדות שידועות כבר המון זמן ונעשו עליהן מספיק מחקרים).
ב. אך אחד לא דיבר עליך.

אנשים שמפתחים AI ולא אוהבים סמארטפונים, יש קשישים שנולדו לפני עידן הטלוויזיה ומשתמשים באפליקציות

כמובן שיש גם כאלה. וכמובן שלא דיברנו עליהם.

לא עלבון, לא מגננה, רק הפניית תשומת לב להטיות.

לא, בכלל לא עלבון ולא מגננה. מה פתאום.

 

[אלישבע]

אני רוצה לכתוב את השנקל שלי בנושא, הוא ארוך, ויותר מזכיר שטר של מאתיים שקל , אז מיועד רק למי שיש לו סבלנות וזמן.

כשאני מנסה להבדיל בין חיים אמיתיים בהם אני נמצאת במציאות שסובבת אותי לחיים וירטואליים בהם אני משוטטת במציאויות אחרות, אני מנסה להבהיר לעצמי את השאלה הבסיסית והכל כך קריטית: מהי נוכחות בחיים?
כשאני נוכחת בסביבה שלי אני פוגשת בצורה אינטנסיבית חוויות, מעשים וגם רגשות שכל הזמן מציפים חוויות מחשבות ורגשות שחיים אצלי בפנים . וכשאני עושה את זה נכון אני מסכימה לפגוש אותם ולעבד אותם.
ככל ואנשים מתחככים בי בצורה יומיומית יותר המעשים שלהם יותר משפיעים עלי ובהתאם לפעמים מעצבנים / מכעיסים / מאתגרים / מתסכלים.
מכלול החוויות האלו גורמות לי להיפגש עם רגשות פנימיים גם יותר מודחקים ולחוות אותם, הן מאתגרות את היכולות התקשורתיות שלי וגורמות לי לעבוד עליהן ולשפר כל הזמן את היכולות הבינאישיות לרמה מעט יותר טובה.
גם נוכחות עם עצמי בעצמי, בלי אנשים בסביבה היא זמן עיבוד מעולה למחשבות פנימיות, תחושות ורגשות שהן לגמרי שלי.
זו בעיני מהות החיים - לחיות את מה שבתוכי, לחוות את המציאות הפשוטה שלי בפנים בלי להתנתק ממנה ולהביא בכמה שיותר אחוזים את היכולות שלי לידי ביטוי.

לעומת זאת, ופה יש סקאלה רצינית , יש הרבה אפשרויות לחיות ופחות לחוות את המציאות הפנימית שלי.

זה מתחיל מלקרוא ספר, גם ספר טוב הוא רמה מסוימת של התנתקות ומעבר לחוויה חיצונית, אני חושבת מחשבות של אחרים ומרגישה רגשות של אחרים.

אפשר להתנתק עם סרט, וזו בעיני עליית מדרגה, הסרט "שואב" אותי אליו יותר, וגורם לי להיות מוצפת יותר ואני לא פנויה מספיק לחשוב ולהרגיש , סוג של "הולד" חלקי עד סוף הסרט. חלק מהחוויה אפשר למדוד כשהטריגר מסתיים, ואז אנחנו נשארים עם עומס קל של תחושות / מחשבות / רגשות שלא הספקנו לעבד כלל, כי צפינו בקצב שהוכתב לנו.

יש התנתקות שהיא מעבר לעולמות של ידע, העשרה מאסיבית של אינטליגנציה שלא בהכרח גורמת לעיבוד חשיבתי , כי זה ידע חיצוני לי שלא מפעיל בתוכי בדרך כלל תהליכים של מחשבה ועיבוד.

ויש התנתקות שהיא בחירה בעולמות של חברה, ושם בעיני יש גם אשליה נלווית. כיון שחווים שם חלקים מסוימים של רגשות ומחשבות ומוותרים על חלקים אחרים .
הרגשות שם הם הרבה יותר חיצוניים לי ופחות מציפים רגשות בתוכי.
אני יכולה להיות בדיכאון, אבל זה בדרך כלל לא יפריע לי לשים סמיילים של פרצופים מחייכים עד מאד,
המעשים שאפגוש שם הם תמיד מרוחקים והרבה פחות מכעיסים ומציפים , קל יותר ונחמד להתמודד עם חברה מרוחקת ווירטואלית, אבל מפסידים בהכרח גם את החיכוך הפנימי , את היכולות המתפתחות של התקשורת , והעיבוד האישי והעמוק שעוברים בתהליך של חברה קרובה ואמיתית.
בעיני עולמות וירטואליים מפתחים יכולות מסוימות (בעיקר פיתוח אינטליגנציה ויכולות מילוליות) ומנוונים יכולות אחרות של חוויה אמיתית פנימית, הקשבה , הכלה ועוד.

החוט בין עולם אמיתי לווירטואלי הוא דק ומסתבר שלא מתחיל ומסתיים בסמארטפון.
גם שיחה בווטסאפ יכולה להיות עמוקה ונוגעת, וגם שיחה אנושית יכולה להיות אסופת חילופי ידע ללא מרכיב תקשורתי בסיסי.
ועדיין, יש הרבה קשר בין מסך לווירטואליות.

האם הזמן שהסמארטפון חוסך מתועל לזמן מסך או לזמן נוכחות מלאה בעולם ? כל אחד יודע בעצמו את התשובה שלו .
ואם באמת, כמו שכתבו פה די ברצינות התקשורת הווירטואלית מפתחת את חיי החברה ומפרה אותם, למה בעצם שלא נבחר להעביר את כל הקשרים הבינאישיים שלנו לשם ? כי מסתבר שהם רבים בכמות: כמות של אנשים , כמות של שיתופים , אבל הרבה פחות באיכות .

אני אוהבת לחיות ממש. וכמה שיותר באמת. גם מתנתקת הרבה פעמים ברצון או שלא, אבל אם הייתי בוחרת באילו חיים לחיות מסתבר שהייתי מעדיפה אותם באיזה כפר רגוע, עם כמה שפחות מסיחים חיצוניים וכמה שיותר התבוננות פנימית וחוויה חזקה ומחוברת אל החיים בעצמם.

כל זמן שאוכל אני מקווה שלא יהיה לי טלפון חכם , אבל ביחד עם זאת אני מסכימה לגמרי עם כל אלו שטוענים שהמציאות היא לא דיכוטומית, לא מתחילה ונגמרת בסמארטפון ואפשר לבחור בכל רגע מחדש.

 

[אסטרונום חובב]

לדעתי זה דבר שניתן לבחינה רק כשאתה מתבונן בו מבחוץ, ואם אדם חי בחיים ווירטואליים יהיה לו קשה להרגיש את הנקודה של חיים אמיתיים של מציאות פנימית
מכיר אנשים שלא רואים מסך ומנותקים לגמרי מחיים אינטרנטיים, ומבחינתם כל צורה אחרת היא ניתוק מעצמך
זאת אומרת שכל שימוש באמצעים ווירטואליים הוא ניתוק מחיים פנימיים עמוקים, ואם זה נכון אז איפה הנקודה
כמו שכתבת שהעניין לכאורה היא לא סמארטפון כן או לא,
זה נכון שסמארטפון יותר מנתק כי הוא נגיש ונוח ויותר מאפשר, אבל בעצם כל הסחת דעת היא לא טובה.

מגורים בכפר לא בהכרח גורמים להתבוננות פנימית, זה דבר שתלוי בכל אחד לעצמו. למרות שגם בי מפעם איזשהו חלום כזה

בנוסף יש דברים שלכאורה הם רק תועלת, תחומי התעניינות שונים שבחיכוך עם כמות גדולה יותר של אנשים, אפשר למצוא מישהו שיהיה אתך על הנושא
היכולת להישאר אנונימי מאפשרת גם הרבה דברים טובים, לדוגמא בעל ביטחון עצמי נמוך יוכל הרבה יותר בקלות לפתח ביטחון כשזה ווירטואלי.

אגב, כתיבה ממש יפה ומשכנעת, תודה רבה

 

[אלישבע]

לדעתי זה דבר שניתן לבחינה רק כשאתה מתבונן בו מבחוץ, ואם אדם חי בחיים ווירטואליים יהיה לו קשה להרגיש את הנקודה של חיים אמיתיים של מציאות פנימית
מכיר אנשים שלא רואים מסך ומנותקים לגמרי מחיים אינטרנטיים, ומבחינתם כל צורה אחרת היא ניתוק מעצמך
זאת אומרת שכל שימוש באמצעים ווירטואליים הוא ניתוק מחיים פנימיים עמוקים, ואם זה נכון אז איפה הנקודה
כמו שכתבת שהעניין לכאורה היא לא סמארטפון כן או לא,
זה נכון שסמארטפון יותר מנתק כי הוא נגיש ונוח ויותר מאפשר, אבל בעצם כל הסחת דעת היא לא טובה.

מגורים בכפר לא בהכרח גורמים להתבוננות פנימית, זה דבר שתלוי בכל אחד לעצמו. למרות שגם בי מפעם איזשהו חלום כזה

בנוסף יש דברים שלכאורה הם רק תועלת, תחומי התעניינות שונים שבחיכוך עם כמות גדולה יותר של אנשים, אפשר למצוא מישהו שיהיה אתך על הנושא
היכולת להישאר אנונימי מאפשרת גם הרבה דברים טובים, לדוגמא בעל ביטחון עצמי נמוך יוכל הרבה יותר בקלות לפתח ביטחון כשזה ווירטואלי.

אגב, כתיבה ממש יפה ומשכנעת, תודה רבה

לכאורה זה צריך להתחיל הפוך: קודם למצוא את הנקודה הפנימית של החיבור לחיים ולחזק אותה.
ממילא כשיש חיים עשירים ומלאים מרגישים את הנקודה הזו כשמתנתקים ורוצים פחות להתנתק , שלב אחרון- שמים את הגבול איפה שאפשר בלי לפגוע בתועלת שיש כמובן וקשה מאד בלעדיה.