ראה, כדי להבין למה זה לא נפנופי ידיים צריך לקרוא קצת כלכלה אוסטרית. בגדול, כל מה שמתרחש בשוק פרטי לחלוטין (לא הפרטה לכאורה כמו וואצ'רים) הוא בהגדרה העסקאות הטובות ביותר מבחינת הקצאת משאבים לפי הערכים הסובייקטיביים של אנשים. כלומר, אם אנשים מעוניינים בחינוך (ואתה טוען שהם כן מעוניינים ומוכנים לשלם על כך מיסים), אז בהגדרה יהיה מי שימכור להם את השירות הזה בשוק חופשי. הרי אין שום חסם מונופוליסטי לפתיחת בתי ספר. מצב שבו העניים לא יכולים להרשות לעצמם בתי ספר אומר שהעניים לא מעוניינים בבתי ספר, תחת משק חופשי. אם הם לא מעוניינים, נשאלת השאלה מי המהנדס החברתי- זה שרוצה לכפות עליהם לחנך את ילדיהם בבתי ספר, או זה שמעוניין לתת להם לבחור באופן אינדבידואלי?
טיעון דומה תקף לבריאות וביטחון.
הסיבה שהיסטורית עשירים נהנו מבטחון קשורה גם היא לעניין צבירת ההון וההתקדמות המוסרית. העלות של אספקת ביטחון בעבר הייתה גבוהה בהרבה מכיום (אלימות הייתה מקובלת בהרבה, נדרש כוח גדול מיומן ומאומן כדי להבטיח בטחון אישי). העלות של בטחון אישי כיום היא אמנם גבוהה (פצצות אטום, מפציצים וטילי נ"ט), אך באופן יחסי היא נמוכה בהרבה (ההוצאה הבטחונית נמוכה משמעותית ביחס לכלל גביית המס של מדינות- בעבר היא הייתה רוב ל 100%). כלומר כיום חזרה למשק חופשי בתחום הבטחון האישי אין משמעותה חזרה לצורת ההתנהלות של תקופת השופטים.
