מחשבות על הגירה בעקבות המצב

[Leo1]

לא יודע. צריך לקוות לטוב.
אבל מה החלופה? שמיליוני אנשים ירגישו שהמדינה שלהם כבר לא דמוקרטית?

כי עדיף לתת לצפרדע להתבשל לאט בלי שתרגיש.
המדינה כבר לא דמוקרטית. זה רק עניין של זמן עד שכל הרפורמה תעבור בדרך כזאת או אחרת. הולכים בשיטת הסלמי ומנסים להרדים את הציבור.

 

[klayhamn]

אני לא מאמין שאף אחד מהמגיבים ממש מתכוון לעזוב ואם כן, אנא השמיעו קולכם...

אם העניינים ימשיכו כמו שהם העזיבה היא וודאית.
הייתי בתהליכי הוצאת דרכון אירופי שעצרתי בגלל עומס - ועכשיו חידשתי, ובלי (או עם) קשר -
אעזוב ברגע שהמדינה סופית תהפוך ללא דמוקרטיה

כרגע זה מרגיש שהמצב עדיין לכאורה "הפיך" - לא בהכרח חזרה למה שהיה אבל אולי לדבר חדש שיהיה סביר

אתן דוגמא:

נניח שפורצת "מיני מלחמת אזרחים" - כלומר - נניח היועמ"שית מכריזה על נבצרות, ביבי מסרב לצאת אליה, ו/או ביהמ"ש פוסל את החקיקה והממשלה מתעלמת מהפסיקה - מדובר במשבר חוקתי שבסופו של דבר יחייב בצורה כזו או אחרת את התערבות כוחות הבטחון. כתלות במה שהם יעשו, אני צופה גם אפשרות לא מבוטלת של התערבות אזרחית כלשהי (לא משנה מאיזה צד) - והתערבות כזו יכולה להביא להתנגשות בין כוחות הבטחון והאזרחים ולכן גם פגועים בגוף או חו"ח הרוגים. עימותים בסגנון של המערכון של "שאולי" (של אנשים שזורקים אחד על השני בקבוקים בשכונה) כנראה פחות סבירים, אבל יכול להיות שיהיו גם עוד "בריונים" מטעם הקואליציה שינסו להפעיל אלימות כנגד מפגינים, שובתים וכו' - במיוחד אם צעדי המחאה יחריפו (נניח חסימת כביש שתיגמר בדריסה).

תרחיש כזה יכול להסתיים באחת משתי דרכים: הסלמה והתפוררות חברתית כוללת (בסגנון לבנון) ואז סביר להניח שהאויבים שלנו ינצלו את שעת הכושר ויתקפו במקביל (או אפילו שתהיה תקיפה יזומה מצד הממשלה באיראן או מבצע נגד הפלסטינים בנסיון לטרוף את הקלפים)
וגם אז יתכנו שני תרחישים (התאגדות והגנה עם סמכויות חירום - שעשויות להיות גם מנוצלות לרעה) ו/או דה-אסקלציה שתוביל להידברות ואולי לסוג של חוקה (בתרחיש האופטימי).

אלה התרחישים החמורים (כמובן שאם נהיה לבנון אברח מפה, אבל אם תהיה חוקה - אולי לא).

יש גם קשת של תרחישים אחרים - בסגנון של מצמצוץ של האופוזיציה כנגד פשרה מתונה של הקואליציה (אני מעריך את זה לצערי כתרחיש הסביר ביותר) - המשמעות שלו דה-פקטו היא המשך התבשלות הצפרדעים בסיר - גם בתרחיש כזה אעזוב את המדינה אבל יהיה לי יותר אורך נשימה לברוח (עניין של שנים).

תיאורטית אפשר לדמיין גם סוג של "התקפלות" של הקואליציה אבל תרחיש כזה לא סביר בעליל בעיניי.

אני לא מאמין שיגיעו לחוקה או הסכמה רחבה אמיתית ללא עימות (מזויין).

לכן הייתי מעריך כרגע עזיבה ב-80% והישארות ב-20%. מאוד תלוי איך הדברים יתפתחו.

יש פה גם עניין עדין מסויים כי אתה לא רוצה מצד אחד לברוח מוקדם מדי (כשעוד יש סיכוי שיהיה "בסדר") ומצד שני אתה לא רוצה לברוח מאוחר מדי (כשעשויים לנסות למנוע יציאה - לדוגמא על הטלת מיסי יציאה דראקוניים, עיקולים, חסימת הנזלת פנסיות, התאיידות של השקל וכו').

אני אישית חושב שמשבר הוא גם הזדמנות, השאלה אם שני הצדדים ישכילו לחוקק חוקה ליברלית חילונית (ו/או פיצול לקונפדרציה) שתאפשר לשני הצדדים לקבל מה שהם רוצים.
אני לא אופטימי ולו מהסיבה שלמרות הסיבות האותנטיות (ואולי אף המוצדקות) שבחלקן מצביעי הקואליציה היו רוצים לראות "רפורמה" שעדיין כביכול תשמר "דמוקרטיה" (כפי שבעיקר משמיעים כל המלומדים -ומהלליה של רות גביזון, כמו גדי טאוב וכו') - יש בסופו של דבר כמה סיבות לא-אותנטיות (החרדים, ביבי, והלאומנים) שרוצים לקדם דברים כמו חקיקה לא-שוויונית, אפליה של ערבים, סיפוח השטחים, ומעל להכל - חילוץ נתניהו מהכלא.

לא אותנטיות במובן זה שהן מפרות את העקרונות הדמוקרטיים עצמם (שוויון, חירות, שלטון החוק, שוויון בפני החוק, אי-שחיתות, וכו').

הסיבה שאני נוטה להעריך את התרחישים ה-"חמורים" כפחות סבירים ומעריך שבסוף תהיה התקפלות של האופוזיציה - היא שרוב האופוזיציה היא אדישה ו/או מבולבלת. זו האמת. רוב האנשים בחברה שלי לדוגמא די אדישים: לא מגיעים להפגנות, לא מבינים את משמעות החקיקה (למרות שאני מסביר שוב ושוב), וכו'. ולכן יש רק 150,000 מפגינים ולא 500,000 וכו'. ו-"ככה לא בונים חומה". כלומר, אין פה כח מצטבר מספיק גדול כדי לחולל באמת מחסום אנושי כנגד דיקטטורה.
זה לא בוער בדם של רוב האזרחים. הערבים בכלל OBLIVIOUS ואין להם מושג מה מכינים להם (אחרת היו מזמן כבר שורפים את הרחובות).
לכן בדיוק כמו בהונגריה, הדברים בסוף "יעברו" - במתכונת כזו או אחרת, והציבור "יסתגל" ויחשוב שזה לא נורא וכולם ימשיכו להתבשל ויטפטפו מפה בהדרגה בלי עימות - עד שלא ישאר פה כלום ויחזור להיות מדבר צחיח.

אגב, למי שקיווה להתנחם ב-"דין וחשבון" או "הכאה על חטא" שתבוא - לא תהיה כזו. הקואליציה תאשים את ה-"שמאל" בטביעת הספינה וכך יחרב הבית ה-3, ללא שיש הסכמה אפילו על מי החריב אותו. אולי הסטוריונים עוד 200 שנה יעשו צדק ויתארו את האירועים נכוחה.

 

[אחד שלא יודע]

אבל מה החלופה? שמיליוני אנשים ירגישו שהמדינה שלהם כבר לא דמוקרטית?

שכל אותם מיליונים יעזבו את המדינה.
הלוואי שזה יקרה.
ככה המסר יעבור מהר מאוד.

אני לא מאמין שאף אחד מהמגיבים ממש מתכוון לעזוב ואם כן, אנא השמיעו קולכם...

אם הייתי בר מזל כמו הרוב שיש להם אזרחות זרה, כנראה שכבר לא הייתי כאן עוד מאתמול.
יש לי חברים שתהחילו לעבוד על הוצאת אזרחות זרה (אנשים שלא חשבו על זה עד לפני השבועות האחרונים).
יוצא לי לבקר בחברות שונות ומשעשע שכל שיחות הקפה שם "אז מה...צריך להוציא אזחרות זרה, אה?"
אבל אני לא דוגמא, אני שמאלן, עוכר ישרל שעשה צבא, משלם מיסים ועושה מילואים.
*ולא יהודי אם נשאל את דרעי או גפני*

 

[c881]

מבקשים לתקן את חוקת המדינה כך שתכלול הוראה מפורשת שאסור לבית המשפט לבקר החלטה למנות שר גם אם הוא גנב וגם אם השיג הסדר טיעון תוך שהוא מרמה את בית המשפט.

לא סיפרו להם שאין לנו חוקה?
למה לא "ואם הוא חובש כיפה ומסניף בצל כדי לבכות"?

אז בתאכלס, מי כבר ארז מזוודה
אני לא מאמין שאף אחד מהמגיבים ממש מתכוון לעזוב ואם כן, אנא השמיעו קולכם...

אתה יודע כמה זמן להוציא דרכון זר?
אני ואחותי כבר השגנו "תעודת לידה פורטוגלית".
את הפולניה קשה לשכנע. סבא שלה היה ממייבשי הביצות, היא ציונית מידי.

 

[גרהם]

אם העניינים ימשיכו כמו שהם העזיבה היא וודאית.
הייתי בתהליכי הוצאת דרכון אירופי שעצרתי בגלל עומס - ועכשיו חידשתי, ובלי (או עם) קשר -
אעזוב ברגע שהמדינה סופית תהפוך ללא דמוקרטיה

כרגע זה מרגיש שהמצב עדיין לכאורה "הפיך" - לא בהכרח חזרה למה שהיה אבל אולי לדבר חדש שיהיה סביר

אתן דוגמא:

נניח שפורצת "מיני מלחמת אזרחים" - כלומר - נניח היועמ"שית מכריזה על נבצרות, ביבי מסרב לצאת אליה, ו/או ביהמ"ש פוסל את החקיקה והממשלה מתעלמת מהפסיקה - מדובר במשבר חוקתי שבסופו של דבר יחייב בצורה כזו או אחרת את התערבות כוחות הבטחון. כתלות במה שהם יעשו, אני צופה גם אפשרות לא מבוטלת של התערבות אזרחית כלשהי (לא משנה מאיזה צד) - והתערבות כזו יכולה להביא להתנגשות בין כוחות הבטחון והאזרחים ולכן גם פגועים בגוף או חו"ח הרוגים. עימותים בסגנון של המערכון של "שאולי" (של אנשים שזורקים אחד על השני בקבוקים בשכונה) כנראה פחות סבירים, אבל יכול להיות שיהיו גם עוד "בריונים" מטעם הקואליציה שינסו להפעיל אלימות כנגד מפגינים, שובתים וכו' - במיוחד אם צעדי המחאה יחריפו (נניח חסימת כביש שתיגמר בדריסה).

תרחיש כזה יכול להסתיים באחת משתי דרכים: הסלמה והתפוררות חברתית כוללת (בסגנון לבנון) ואז סביר להניח שהאויבים שלנו ינצלו את שעת הכושר ויתקפו במקביל (או אפילו שתהיה תקיפה יזומה מצד הממשלה באיראן או מבצע נגד הפלסטינים בנסיון לטרוף את הקלפים)
וגם אז יתכנו שני תרחישים (התאגדות והגנה עם סמכויות חירום - שעשויות להיות גם מנוצלות לרעה) ו/או דה-אסקלציה שתוביל להידברות ואולי לסוג של חוקה (בתרחיש האופטימי).

אלה התרחישים החמורים (כמובן שאם נהיה לבנון אברח מפה, אבל אם תהיה חוקה - אולי לא).

יש גם קשת של תרחישים אחרים - בסגנון של מצמצוץ של האופוזיציה כנגד פשרה מתונה של הקואליציה (אני מעריך את זה לצערי כתרחיש הסביר ביותר) - המשמעות שלו דה-פקטו היא המשך התבשלות הצפרדעים בסיר - גם בתרחיש כזה אעזוב את המדינה אבל יהיה לי יותר אורך נשימה לברוח (עניין של שנים).

תיאורטית אפשר לדמיין גם סוג של "התקפלות" של הקואליציה אבל תרחיש כזה לא סביר בעליל בעיניי.

אני לא מאמין שיגיעו לחוקה או הסכמה רחבה אמיתית ללא עימות (מזויין).

לכן הייתי מעריך כרגע עזיבה ב-80% והישארות ב-20%. מאוד תלוי איך הדברים יתפתחו.

יש פה גם עניין עדין מסויים כי אתה לא רוצה מצד אחד לברוח מוקדם מדי (כשעוד יש סיכוי שיהיה "בסדר") ומצד שני אתה לא רוצה לברוח מאוחר מדי (כשעשויים לנסות למנוע יציאה - לדוגמא על הטלת מיסי יציאה דראקוניים, עיקולים, חסימת הנזלת פנסיות, התאיידות של השקל וכו').

אני אישית חושב שמשבר הוא גם הזדמנות, השאלה אם שני הצדדים ישכילו לחוקק חוקה ליברלית חילונית (ו/או פיצול לקונפדרציה) שתאפשר לשני הצדדים לקבל מה שהם רוצים.
אני לא אופטימי ולו מהסיבה שלמרות הסיבות האותנטיות (ואולי אף המוצדקות) שבחלקן מצביעי הקואליציה היו רוצים לראות "רפורמה" שעדיין כביכול תשמר "דמוקרטיה" (כפי שבעיקר משמיעים כל המלומדים -ומהלליה של רות גביזון, כמו גדי טאוב וכו') - יש בסופו של דבר כמה סיבות לא-אותנטיות (החרדים, ביבי, והלאומנים) שרוצים לקדם דברים כמו חקיקה לא-שוויונית, אפליה של ערבים, סיפוח השטחים, ומעל להכל - חילוץ נתניהו מהכלא.

לא אותנטיות במובן זה שהן מפרות את העקרונות הדמוקרטיים עצמם (שוויון, חירות, שלטון החוק, שוויון בפני החוק, אי-שחיתות, וכו').

הסיבה שאני נוטה להעריך את התרחישים ה-"חמורים" כפחות סבירים ומעריך שבסוף תהיה התקפלות של האופוזיציה - היא שרוב האופוזיציה היא אדישה ו/או מבולבלת. זו האמת. רוב האנשים בחברה שלי לדוגמא די אדישים: לא מגיעים להפגנות, לא מבינים את משמעות החקיקה (למרות שאני מסביר שוב ושוב), וכו'. ולכן יש רק 150,000 מפגינים ולא 500,000 וכו'. ו-"ככה לא בונים חומה". כלומר, אין פה כח מצטבר מספיק גדול כדי לחולל באמת מחסום אנושי כנגד דיקטטורה.
זה לא בוער בדם של רוב האזרחים. הערבים בכלל OBLIVIOUS ואין להם מושג מה מכינים להם (אחרת היו מזמן כבר שורפים את הרחובות).
לכן בדיוק כמו בהונגריה, הדברים בסוף "יעברו" - במתכונת כזו או אחרת, והציבור "יסתגל" ויחשוב שזה לא נורא וכולם ימשיכו להתבשל ויטפטפו מפה בהדרגה בלי עימות - עד שלא ישאר פה כלום ויחזור להיות מדבר צחיח.

הערה בקשר לעובדה שאנשים אדישים יחסית, מהזווית המשפטית.
סמוך לקום המדינה החליטו קברניטיה שלא תחוקק חוקה ואף מגילת העצמאות לא תשמש כחוקה, אולם יחוקקו חוקי יסוד, אשר ישמשו כחוקה העתידית.
חוקי היסוד המרכזיים המעגנים את זכויות האדם כפי שקיימות בכל מדינה דמוקרטית חוקקו לפני כ-30 שנה והם חסרים מצד אחד ומרחיבים את הביקורת על חוקים "רגילים" מצד שני.
ברור שיש להשלים את המלאכה ונראה לי שעל כך יש קונצנזוס.
הבעיה בהצעה הקיימת, ונראה לי שלחלק מהאנשים זה לא מספיק מובן, היא לא שקובעים מתי בית המשפט יפסול חוק ומתי הכנסת תכול לחוקקו שוב. זה ודאי נדרש גם לפי אהרון ברק. הבעיה האחת היא שבנושאים הנדרשים ההצעות רק נותנות כוח לשלטון והבעיה השניה, החמורה יותר בעיני, היא שאין שום התייחסות לפן של זכויות האדם. עדיין אין את ערך השוויון בחוק (ואם זה תלוי בחרדים, לעולם לא יהיה), אין את ערך חופש הביטוי ועוד. אין גם שום אמירה מהו "חוק יסוד" ולכאורה לפי ההצעה הקיימת, כל הלצה של הקואליציה שכותרתה "חוק יסוד" חסינה אפילו מדיון.
וכפי שכתבתי קודם, אנשים שאננים כי ביבי כבר היה ראש ממשלה וישראל נותרה דמוקרטיה. לא מבינים שההצעה עכשיו היא משהו שונה לגמרי שנותן כוח לשלטון שמעולם לא היה כאן או בכל מדינה דמוקרטית אחרת.

 

[de dud]

אז בתאכלס, מי כבר ארז מזוודה
אני לא מאמין שאף אחד מהמגיבים ממש מתכוון לעזוב ואם כן, אנא השמיעו קולכם...

תשמע...
קפריסין כרגע אופציה

 

[גרהם]

שכל אותם מיליונים יעזבו את המדינה.
הלוואי שזה יקרה.

לא רוצה.
אני עובד קשה, משלם מיסים, שירתתי בלבנון, ומחנך את ילדיי לנהוג באופן דומה. לפחות חצי מהקואליציה מחנכים את ילדיהם אחרת לגמרי, לחיי פרזיטיות וניצול.
שהם יעזבו.

 

[גרהם]

לא סיפרו להם שאין לנו חוקה?

הטיעון לפי הנוחות.
כשבית המשפט מבקר חוק אז אין חוקה.
כשרוצים לעגן הגנה לגנב אז כותבים למעלה "חוק יסוד" ומדובר בחוק משוריין שלאף אחד אסור אפילו לדון עליו.

 

[Leo1]

אנשים שאננים

וישראל נותרה דמוקרטיה

ופה גם אתה נשמע שאנן מדי. הרבה שינויים כבר נעשו בשקט. ישראל לגמרי במעבר לדיקטטורה גם בלי הרפורמה. הרפורמה רק מזרזת את התהליך.

 

[אחד שלא יודע]

לא רוצה.
אני עובד קשה, משלם מיסים, שירתתי בלבנון, ומחנך את ילדיי לנהוג באופן דומה. לפחות חצי מהקואליציה מחנכים את ילדיהם אחרת לגמרי, לחיי פרזיטיות וניצול.
שהם יעזבו.

הם לא יעזבו, יש להם 64 מנדטים והם הרוב.
זה הזמן שציבור הנורמלי יעוף מפה ואז נראה אם תפילות יעזרו, אולי כן.
מתבאס עלייך שסיכנת את חייך, נראה שאתה אדם שומר חוק, אשר מגדל את ילדיו לתפארת, וכל זה עשית בשביל שקומץ מושחת אשר לא תורם דבר למדינה ישתלט עלייה.

 

[Eugene]

אני מוכן לצמצם את הרשימה לנתניהו בחודשיים האחרונים ואני לא בטוח שהם מסוגלים.

תן 2 שקרים

מציע לך לראות את פינת הלפיד והיפוכו. יש על זה משהו כמו 500 סרטונים של לפיד החלול שסותר את עצמו או משקר (כמו לדוגמא שהם הציבור שעובד ואנחנו לא עובדים)

בטח תביא לי שקרים של ביבי כמו הבטחות בחירות שוליות, אל מול שקרים של מכונת הרעל של יש עתיד שמסיתה ללא הפסקה וקוראת לאנשים כמוני ״חרא/חשוך/לא עובד״

 

[klayhamn]

ברור שיש להשלים את המלאכה ונראה לי שעל כך יש קונצנזוס.

אין

הבעיה בהצעה הקיימת, ונראה לי שלחלק מהאנשים זה לא מספיק מובן, היא לא שקובעים מתי בית המשפט יפסול חוק ומתי הכנסת תכול לחוקקו שוב. זה ודאי נדרש גם לפי אהרון ברק. הבעיה האחת היא שבנושאים הנדרשים ההצעות רק נותנות כוח לשלטון והבעיה השניה, החמורה יותר בעיני, היא שאין שום התייחסות לפן של זכויות האדם. עדיין אין את ערך השוויון בחוק (ואם זה תלוי בחרדים, לעולם לא יהיה), אין את ערך חופש הביטוי ועוד. אין גם שום אמירה מהו "חוק יסוד" ולכאורה לפי ההצעה הקיימת, כל הלצה של הקואליציה שכותרתה "חוק יסוד" חסינה אפילו מדיון.

אתה צודק, אבל המיעוט הליברלי בצד של "תומכי הרפורמה" (מיעוט כי הוא במקרה הטוב 15-20% מהמחנה שלהם לעומת 80% שאינם באמת ליברליים יותר בשום מובן רלוונטי) לא באמת מכריע יותר. לכן גם אין קונצנזוס על מה שכתבת. הרוב האי-ליברלי עבר טרנספורמציה תודעתית והוא כרגע תומך בשלטון-רוב חסר-מגבלות. כמובן שהם לא רוצים ללכת ולטבוח ג'ינג'ים, אבל הם לא רוצים לעגן בחקיקה שום דבר שיגביל את כוחם. בשום צורה.
הם רוצים בדיוק את זה: כח מוחלט (והם "מטוב ליבם" יגנו על זכויות).

הערה בקשר לעובדה שאנשים אדישים יחסית, מהזווית המשפטית.

לא הבנתי מה זה קשור לאדישות. אני מדבר איתך על עובדי הייטק אינטיליגנטים וליברלים שלא מסוגלים להזיז את התחת שלהם להפגנה. מתוך מעל 100 איש באו במקרה הטוב עשרה או תריסר.

וכפי שכתבתי קודם, אנשים שאננים כי ביבי כבר היה ראש ממשלה וישראל נותרה דמוקרטיה. לא מבינים שההצעה עכשיו היא משהו שונה לגמרי שנותן כוח לשלטון שמעולם לא היה כאן או בכל מדינה דמוקרטית אחרת.

זה אכן מתייחס לעניין האדישות, וזה אכן היה הטיעון של אחד מהם: "ביבי אדם רציני, הוא לא יתן למדינה להיחרב".
פשוט לא תופסים את המצב. זה מנגנון הגנה מנטאלי, ההכרה במצב (וההבנה שהם בעצם במצב חירום מטורף) היה מערערת את יציבות עולמם וגורמת להם להתרוצץ כמו עכברים בנסיון להימלט או לשמר את אורח חייהם המוכר. אולי לחלקם יש גם משכנתאות, ילדים וכו' - ולא רוצים לדמיין שהם צריכים להימלט מפה כאילו אוטוטו יש שואה ומפלגה נאצית. אז מרגיעים את עצמם שיהיה "בסדר" ו-"בסוף תהיה פשרה".

===

בכל מקרה, אני תמיד אמרתי, עוד מאז שהייתי ילד, שמוכרחים לעשות חוקה, כי היה ברור לי שזה עניין של זמן עד ש (בהיעדר חוקה) מישהו יחשוב לעשות מהחוק פלסטלינה ולנצל כח רובני כדי לשנות את שיטת המשטר. הבעיה היא שחוקות לא נכתבות בעתות שלום, אלא כמעט תמיד רק כתוצאה ממאבק (כשאין ברירה).
לכן בעיניי מועצת העם עשתה מעשה קרימינלי בכך שהקימה מדינה ללא חוקה.

בכל מקרה, גם בתרחיש הכי אופטימי, אני חושב שנגרם נזק בלתי-הפיך למרקם החברתי (אנחנו כבר עדים לו עכשיו) בעשור וקצת האחרונים. גדל פה דור עם תפיסה פאשיסטית ושל עליונות-גזעית או תאוקרטית פר אקסלנס. אני אפילו לא מדבר על ההורים הבעייתים שלהם שלפחות מכירים במורכבות.
מבחינתי כבר לא מדובר באותו עם באמת. רבלין קרא לזה "שבטים", אבל בת'כלס אין ביני ובין החרדי הממוצע או הליכודניק הממוצע כנראה שום דבר משותף חוץ משפה וחיבה לחומוס.
עמים זרים שכלואים באותה פיסת אדמה, קצת כמו הפלסטינים והיהודים.

לדוגמא ראיתי ראיונות עם אנשים לגבי הצעת החקיקה לקנוס ב-10K או במאסר (!) אנשים שיתלבשו לא צנוע בכותל - ואז החרדים אמרו "כן ברור, מה, זה הכותל. צריך גם מאסר" - הנונשאלנטיות שבה הם היו מוכנים לשלוח אנשים לכלא (!!!) רק בגלל צורת לבוש, ממחישה שאין פה שום עתיד. אין שום בסיס לקיום משותף.

אני חושב - כפי שאמרתי במקום אחר - שבמובן הזה ההפיכה המשטרית היא סוג של ברכה, כי היא חושפת את כל המסכות. האמת מתבררת - והיא שהעם כבר פוצל לשניים (במידה רבה בגלל הנאשם הקרוי "ראש ממשלה") - ומכאן זו רק שאלה של האם יצליחו שני העמים האלה להקים איזושהי פדרציה שתאפשר חיים משותפים, או - שפשוט תהפוך בהדרגה ללבנון. אני מהמר על לבנון כי כבר קרה לנו נס אחד בכך שהקמנו את המדינה. כנראה שלא יהיה נס שני.

חבל. יכל להיות פה אחלה.

 

[c881]

תן 2 שקרים

1. מיזם שבת ישראלית לא יבוטל.
2. הרפורמה לא קשורה למשפט שלו אישית.
3. מסיתים נגדו. חוסר הבנת הנקרא...

 

[Zorg]

אני חושב - כפי שאמרתי במקום אחר - שבמובן הזה ההפיכה המשטרית היא סוג של ברכה, כי היא חושפת את כל המסכות. האמת מתבררת

+1

רק שלא יגיעו ל״פשרה״. ימין מלא מלא, קדימה לחוקק מה שרוצים. חוק המשפט, סיפוחים, קצבאות, חוק הגיוס, הכל. יש רוב.

הם כבר משתפנים, ראה למשל החאן ההוא שהם לא מפנים למרות שבג״ץ אמר שאין שום בעיה חוקתית. למרות שלפני הבחירות אמרו שזו בושה שלא מפנים. לפנות ומייד. הא, והרקטות על הדרום, שוב מבליגים ? תגובה תקיפה כמו שהבטחתם.

לרוב האנשים זה יעשה רק טוב. אלה שמאמינים בכל הטוב הזה יהיו מבסוטים. אלה שחושבים שזה אסון יעזבו. אלה שהרכוש שלהם דולרי יהיו עשירים יותר. ובא לציון גואל.

 

[פשוט]

אנשי המפתח למקרה שהטירוף לא יעצר ונתגלגל לתרחישים של משבר חוקתי עמוק יהיו ראשי הצבא, שירותי הבטחון, המוסד והמשטרה שיאלצו לקבל החלטה אמיצה (הכל בהנחה שהשופטים לא יגמגמו מפחד).

 

[klayhamn]

אנשי המפתח למקרה שהטירוף לא יעצר ונתגלגל לתרחישים של משבר חוקתי עמוק יהיו ראשי הצבא, שירותי הבטחון, המוסד והמשטרה שיאלצו לקבל החלטה אמיצה (הכל בהנחה שהשופטים לא יגמגמו מפחד).

השופטים לא יגמגמו, כי אין להם מה להפסיד. דווקא לאנשי ה-"מפתח" אכן יש מה להפסיד - כי אם גורל המדינה הפנימי יעבור לידיהם, אין לדעת איך זה יתפתח.
במצב אופטימי - יכפו ניהול "משברי" של המדינה (כמו ממשלת מעבר) והחקיקה תעצר - ואז במקביל יתקיימו דיונים לסיום המשבר בדרכי "שלום".
במצב פסימי - אחד משני צידי הציבור - שלא יהיה מרוצה מהתוצאה - יתנגש עם כוחות הבטחון, ואז תהיה לבנוניזציה מוחלטת ומלחמה מול החוץ במקביל

לכן להערכתי זה לא יגיע לזה ויסתיים במצמוץ של האופוזיציה - בדיוק משום שההערכה שלי כנראה קיימת גם אצלם (מה גם שחלקם ממילא רצו מלכתחילה סוג של רפורמה) להם יש הכי הרבה מה להפסיד מהתנגשות, והכי הרבה מה להרוויח מפשרה.

 

[Leo1]

אנשי המפתח למקרה שהטירוף לא יעצר ונתגלגל לתרחישים של משבר חוקתי עמוק יהיו ראשי הצבא, שירותי הבטחון, המוסד והמשטרה שיאלצו לקבל החלטה אמיצה (הכל בהנחה שהשופטים לא יגמגמו מפחד).

קודם שבג"ץ יתעורר. יש להם מידה רבה של אשמה במצב הנוכחי. וכך גם האופוזיציה בכנסת.

 

[Eugene]

1. מיזם שבת ישראלית לא יבוטל.
2. הרפורמה לא קשורה למשפט שלו אישית.
3. מסיתים נגדו. חוסר הבנת הנקרא...

חחחחחחחחחחחייחי
טוב אתה בדיחה
תמשיכו להפגין
אתם מיעוט שולי ולא מעניין, משבוע לשבוע כמות המפגינים יורדת

 

[גרהם]

חחחחחחחחחחחייחי
טוב אתה בדיחה
תמשיכו להפגין
אתם מיעוט שולי ולא מעניין, משבוע לשבוע כמות המפגינים יורדת

אמנם רק מיעוט של 49 אחוז אבל בלעדיהם אין מדינה או שתהיה מדינה דתית עם כלכלה של עולם שלישי.

 

[c881]

אז לא מגיב לשאלה ששאלת, חוץ מלרדת ל-הד הומינם, לקרוא בשמות ולטעון ש"משבוע לשבוע כמות המפגינים יורדת"...
האמת לפי החשבון של יושבי הקואליציה היינו צריכים להיות ב-מינוס.
לא מעניין... אף אחד לא מעניין את נתניהו (הבחורה בקרית שמונה בכנס, למקרה ושכחת). כנראה שגם אתה לא מעניין אותו.