שלום ליושבי הקבוצה ולסולידית המבריקה.
חשבתי לשתף כאן מעט מחשבות מסוף המרוץ.
בגיל 40 ארזתי את חיי ופרשתי לחיות אחרת במדינה חדשה. עבדתי מגיל 13, חסכתי מגיל 21 והגעתי לעצמאות כלכלית בגיל 45.
אני בן 50 בימים אלו. תודה למברכים
· גיליתי שלא קל למצוא חברים בגיל יחסית צעיר ושנמצאים גם הם בגמר המרוץ, שניתן יהיה לשתף ולשוחח איתם בהבנה הדדית.
אנחנו לא מתעניינים בהצטרפות למועדון הגולף המקומי, או מועדון הגלישה או למרינה הקרובה, מה שמוריד עוד יותר את מספר האנשים בקרבתנו שנמצאים מעבר לריצה.
· נראה לי חשוב ללמוד ולא לחשוש מלנסות דברים חדשים גם כשהם נראים מלכתחילה קשים לביצוע, אחרי שנה של עיכול החופש עלולים לאבד כיוון ואנרגיה לצעוד.
· יש לי רשימת פרויקטים על לגיל 97. בכל פעם שאני מסיים פרויקט, אני נח על זרי הדפנה וחושב לעצמי "אולי סיימתי את זה מהר מידי?" ומיד מחפש פרויקט חדש למילוי המקום ברשימה.
· מעבר לחופש הכלכלי (ובגללו) אני מוצא את עצמי נהנה ומתלהב כמו ילד קטן מהכישורים החדשים ומהעצמאות הטכנית. מעל 9 שנים שלא הכנסתי רכב למוסך או נדרשתי לאיש מקצוע בתחום טכני כלשהוא.
· העברתי את השנים האחרונות בלימוד שפה, שחיה, אלקטרוניקה, מעט תכנות, מכונאות רכב, מערכות בקרה ממוחשבות, הידראוליקה, עבודות מתכת ועץ, עבודות בניין, את החלק החשוב בראיית חשבון לדיווחים השנתיים, חקירת מידע ברשת, לא להרוג צמחים, לגדל ירקות ופירות, להשתעמם, רחיפה ותחביב זמני חדש כל שלושה חודשים לערך.
· אנחנו חיים בצנעה יחסית, לא קרצו לנו חיי התהילה לפני הפרישה וכיום עוד פחות אבל אני מודע לזה שאנחנו מעט חריגים בענף.
· לקום מוקדם בבוקר ולהכין לילדים בחורף פינה חמימה בסלון בצירוף ארוחת בוקר, להסיע אותם חצי שעה לבית הספר ולאסוף אותם בגמר הלימודים, לשוחח איתם במשך שעות ולהקשיב. לעצור את העולם מסביב ולהביט עליהם גדלים לאורך רוב שעות היום היה שווה את כל הדרך והמאמץ. את העליות והמורדות, את העייפות הכרונית וכסיסת הציפורניים בימים ההם של הריצות והחיסכון לעתיד.
· מסתבר שחשוב מאוד לבחור את בן\בת הזוג לחיים. כשהזמן להרהורים לא מוגבל רק לשעות הערב המאוחרות, לזמני העמידה בפקקים או לחלק הראשון או האחרון ברגעי החופשה. צדדים טובים ופגמים נבחנים בהגדלה J.
· תרמתי את גופי למדע ובדקתי : חיים תחת לחץ מאפירים את השיער, הורדת הלחץ מחזיר את הצבע ודוחה את הקץ בעשר שנים לפחות.
ולאוהבי המספרים:
· תקציב ההוצאות החודשית עומד נכון להיום על 2645 יורו. ( ללא תקציב החינוך שממומן מקרן החינוך המיועד לזה )
· אנחנו מושקעים רק במה שאנחנו מבינים בצורה טובה, בנדל"ן. אחוז התשואה כיום עומדת על 8.10% לשנה. (נטו לאחר הוצאות ומסים וללא חישוב עליית ערך הנכסים)
· הכתיבה בעברית החלידה, הערות יתקבלו בברכה.
· מוזמנים לשאול.
חשבתי לשתף כאן מעט מחשבות מסוף המרוץ.
בגיל 40 ארזתי את חיי ופרשתי לחיות אחרת במדינה חדשה. עבדתי מגיל 13, חסכתי מגיל 21 והגעתי לעצמאות כלכלית בגיל 45.
אני בן 50 בימים אלו. תודה למברכים
· גיליתי שלא קל למצוא חברים בגיל יחסית צעיר ושנמצאים גם הם בגמר המרוץ, שניתן יהיה לשתף ולשוחח איתם בהבנה הדדית.
אנחנו לא מתעניינים בהצטרפות למועדון הגולף המקומי, או מועדון הגלישה או למרינה הקרובה, מה שמוריד עוד יותר את מספר האנשים בקרבתנו שנמצאים מעבר לריצה.
· נראה לי חשוב ללמוד ולא לחשוש מלנסות דברים חדשים גם כשהם נראים מלכתחילה קשים לביצוע, אחרי שנה של עיכול החופש עלולים לאבד כיוון ואנרגיה לצעוד.
· יש לי רשימת פרויקטים על לגיל 97. בכל פעם שאני מסיים פרויקט, אני נח על זרי הדפנה וחושב לעצמי "אולי סיימתי את זה מהר מידי?" ומיד מחפש פרויקט חדש למילוי המקום ברשימה.
· מעבר לחופש הכלכלי (ובגללו) אני מוצא את עצמי נהנה ומתלהב כמו ילד קטן מהכישורים החדשים ומהעצמאות הטכנית. מעל 9 שנים שלא הכנסתי רכב למוסך או נדרשתי לאיש מקצוע בתחום טכני כלשהוא.
· העברתי את השנים האחרונות בלימוד שפה, שחיה, אלקטרוניקה, מעט תכנות, מכונאות רכב, מערכות בקרה ממוחשבות, הידראוליקה, עבודות מתכת ועץ, עבודות בניין, את החלק החשוב בראיית חשבון לדיווחים השנתיים, חקירת מידע ברשת, לא להרוג צמחים, לגדל ירקות ופירות, להשתעמם, רחיפה ותחביב זמני חדש כל שלושה חודשים לערך.
· אנחנו חיים בצנעה יחסית, לא קרצו לנו חיי התהילה לפני הפרישה וכיום עוד פחות אבל אני מודע לזה שאנחנו מעט חריגים בענף.
· לקום מוקדם בבוקר ולהכין לילדים בחורף פינה חמימה בסלון בצירוף ארוחת בוקר, להסיע אותם חצי שעה לבית הספר ולאסוף אותם בגמר הלימודים, לשוחח איתם במשך שעות ולהקשיב. לעצור את העולם מסביב ולהביט עליהם גדלים לאורך רוב שעות היום היה שווה את כל הדרך והמאמץ. את העליות והמורדות, את העייפות הכרונית וכסיסת הציפורניים בימים ההם של הריצות והחיסכון לעתיד.
· מסתבר שחשוב מאוד לבחור את בן\בת הזוג לחיים. כשהזמן להרהורים לא מוגבל רק לשעות הערב המאוחרות, לזמני העמידה בפקקים או לחלק הראשון או האחרון ברגעי החופשה. צדדים טובים ופגמים נבחנים בהגדלה J.
· תרמתי את גופי למדע ובדקתי : חיים תחת לחץ מאפירים את השיער, הורדת הלחץ מחזיר את הצבע ודוחה את הקץ בעשר שנים לפחות.
ולאוהבי המספרים:
· תקציב ההוצאות החודשית עומד נכון להיום על 2645 יורו. ( ללא תקציב החינוך שממומן מקרן החינוך המיועד לזה )
· אנחנו מושקעים רק במה שאנחנו מבינים בצורה טובה, בנדל"ן. אחוז התשואה כיום עומדת על 8.10% לשנה. (נטו לאחר הוצאות ומסים וללא חישוב עליית ערך הנכסים)
· הכתיבה בעברית החלידה, הערות יתקבלו בברכה.
· מוזמנים לשאול.
