מחאת הדיור- איך הייתם מנהלים אותה?

[Ron.B]

@רוני , האם לדעתך המשקל של הגורמים החיצוניים כמו ריבית ומצב המשק (הזכרת הייטק למשל) גוברים בסדרי גודל על שינויים קטנים יותר כמו העדפות אישיות (מטרופולין יחיד מול פיזור גיאוגרפי גדול יותר) או אפילו שיפורים בתחבוה? אם כן זאת אמירה מאוד מדכאת כי אתה מייחס את השינוי לגורמים חיצוניים בלבד, מה שאולי מחזק אתאת המצב הקיים עוד יותר.

דרך אגב, אם הזכרת ירידה של 25% בין 96-2006, איך זה מסתדר עם העובדה שלא מדובר על אותו המוצר- קרוואנים ובניית דירות באופן המהיר והזול ביותר שניתן, מה שלא אמור להוות תחרות אמיתית על מחירי הדיור בשאר האזורים היותר מבוססים. לכאורה שוק הנדלן היה צריך "להתפצל" לדירות ה"רגילות" ודירות עולים שהן בסטנדרט נמוך הרבה יותר. אני טועה?

 

[nirr]

לחשוב גם על הטווח הארוך: לדרוש לאפס (וייתכן להוריד אף יותר) את עידוד הילודה במדינה. מצד שני, זה כנראה לא נושא פופולרי בקרב אוכלוסייה של זוגות צעירים (שייפגעו מקיצוץ כזה והיום מתלוננים על יוקר המחיה) אז כנראה לא יהיה במחאה.

זה לא ישנה מאוד לטווח הקצר, אבל דיור זו גם בעיה לטווח הארוך.

 

[האזרח הקטן]

לחשוב גם על הטווח הארוך: לדרוש לאפס (וייתכן להוריד אף יותר) את עידוד הילודה במדינה.

עד כמה קצבאות הילדים (פחות מ 200 ש"ח לילד) הם שיקול בהבאת ילדים?

 

[minimizer]

באופן אירוני דווקא "הזוגות הצעירים" שעליהם מדובר זוכים לקמצוץ מהכספים שהמדינה מחלקת לעידוד ילודה. הרוב הולך למגזרים שהפכו את הילודה לאפיק ההכנסה העיקרי שלהם.
אני מסכים לחלוטין שצריך לבטל את קצבאות הילדים.

 

[גרהם]

עד כמה קצבאות הילדים (פחות מ 200 ש"ח לילד) הם שיקול בהבאת ילדים?

קצבאות ילדים הן הכסף הקטן.
ישראל נוקטת במדיניות נדיבה מאד של טיפולי פוריות גם בגילאים מבוגרים בהם סיכויי ההצלחה נמוכים, העדפה משונה של ביטוח שיניים לקטינים על חשבון צרכים אחרים של מערכת הבריאות, סבסוד שרותים שונים לפי מספר ילדים ועוד.

 

[האזרח הקטן]

ישראל נוקטת במדיניות נדיבה מאד של טיפולי פוריות גם בגילאים מבוגרים בהם סיכויי ההצלחה נמוכים,

אם סיכויי ההצלחה נמוכים אז ממילא לא יוולדו מהם הרבה ילדים וגם לא תהיה להם השפעה על שוק הנדל"ן.

העדפה משונה של ביטוח שיניים לקטינים על חשבון צרכים אחרים של מערכת הבריאות

וזה מגדיל את הילודה?

סבסוד שרותים שונים לפי מספר ילדים ועוד.

זה חוזר לדיון הארוך שהיה על החברה החרדית. לא חושב שיש טעם לפתוח אותו מחדש.

 

[nirr]

עד כמה קצבאות הילדים (פחות מ 200 ש"ח לילד) הם שיקול בהבאת ילדים?

יש את הניסיון המוצלח של תחילת שנות ה2000 בארץ. מסתבר שהורדת עידודי ילודה (לא רק קצבת ילדים) הורידה ילודה. לא יודע אם זה שיקול, לאור ניסיון העבר אני מקווה שכן

 

[אורי ג.]

עד כמה קצבאות הילדים (פחות מ 200 ש"ח לילד) הם שיקול בהבאת ילדים?

מחקרים מראים שכן, באופן מובהק.

 

[גרהם]

זה חוזר לדיון הארוך שהיה על החברה החרדית. לא חושב שיש טעם לפתוח אותו מחדש.

לאו דווקא. שאלת על קצבאות הילדים כשיקול להבאת ילדים, אז הרחבתי שיש הטבות נוספות שמשקפות העדפה ערכית של המדינה לעודד הבאת ילדים לעולם ושהופכות את ההחלטה להביא ילד לפחות יקרה מנקודת מבט של ההורים.
ספציפית לגבי הדוגמאות שהבאתי (ויש עוד רבות) נראה לי ברור שאם עלויות הבריאות נמוכות ואם מישהו אחר משלם על טיפולי פוריות, אז פחות יקר להביא ילד לעולם ויש אנשים שזה יטה אצלם את הכף.

 

[האזרח הקטן]

יש את הניסיון המוצלח של תחילת שנות ה2000 בארץ. מסתבר שהורדת עידודי ילודה (לא רק קצבת ילדים) הורידה ילודה. לא יודע אם זה שיקול, לאור ניסיון העבר אני מקווה שכן

מדובר היה על קצבאות גדולות בהרבה, שגדלו ככל שיש יותר ילדים.
כיום הקצבאות נמוכות משמעותית וגם אין את העיוות של הגדלת הקצבה כתלות במספר הילדים.

 

[האזרח הקטן]

אני מסכים לחלוטין שצריך לבטל את קצבאות הילדים.

אני בעד הביטול רק לא חושב שהוא יוריד ילודה.

 

[האזרח הקטן]

מחקרים מראים שכן, באופן מובהק.

אתה מדבר על המחקרים שנעשו בעקבות הקיצוץ בקצבאות הילדים של 2003, או גם כאלו שמדברים על סכומים יחסית של קצבאות?

 

[אורי ג.]

אתה מדבר על המחקרים שנעשו בעקבות הקיצוץ בקצבאות הילדים של 2003, או גם כאלו שמדברים על סכומים יחסית של קצבאות?

איני זוכר, אני זוכר שהוא עסק ספציפית בקצבאות ילדים.
לא יודע למה זה מפליא אגב, יש מישהו שחושב שאנשים אינם מגיבים לתמריצים?

 

[האזרח הקטן]

לא יודע למה זה מפליא אגב, יש מישהו שחושב שאנשים אינם מגיבים לתמריצים?

אני חושב שגובה התמריץ קובע במידה רבה את ההשפעה. במיוחד לאור העובדה שכדי ליהנות מהתמריץ אתה נדרש להגדיל את ההוצאה (הכספית, אבל לא רק) שלך הרבה יותר מאשר התמריץ מכסה.

 

[גרהם]

אני חושב שגובה התמריץ קובע במידה רבה את ההשפעה. במיוחד לאור העובדה שכדי ליהנות מהתמריץ אתה נדרש להגדיל את ההוצאה (הכספית, אבל לא רק) שלך הרבה יותר מאשר התמריץ מכסה.

אף אחד לא טוען שאנשים מרוויחים מהולדת ילדים.
אבל כל תמריץ כספי משפיע על ההחלטה ובישראל התמריץ הכספי לא מבוטל וגדול בהרבה מקצבת הילדים הפורמלית.
אגב, גם כשהקטינו את הקצבאות, ההקטנה לא חלה על ילדים שכבר נולדו כי עלתה הטענה שמי שהוריהם הסתמכו על הכסף הזה כשהחליטו להביאם לעולם.

 

[nirr]

מדובר היה על קצבאות גדולות בהרבה, שגדלו ככל שיש יותר ילדים.

לכן אמרתי לאפס ולהוריד אף יותר (אין מגבלה של 0, המספר יכול להיות שלילי, מס גולגולת). לא שמס גולגולת הוא אופטימלי, אבל צריך להוריד את הילודה, בשביל שנוכל לקיים תשתיות מודרניות (כולל דיור) לטווח הרחוק.

נ.ב.
לא באמת משנה לצורך העניין אם מס גולגולת או הורדת תמיכות אחרות (שיניים לילדים), פה כבר נכנס הספקטרום כמה סוציאליסטי/קפיטליסטי אתה רוצה להיות.
העיקר תמריצים להורדת ילודה

 

[בת העמק]

אם הזכרת ירידה של 25% בין 96-2006, איך זה מסתדר עם העובדה שלא מדובר על אותו המוצר- קרוואנים ובניית דירות באופן המהיר והזול ביותר שניתן, מה שלא אמור להוות תחרות אמיתית על מחירי הדיור בשאר האזורים היותר מבוססים

צריך להוסיף לזה שהיו תקופות בהן ת"א לא היתה אטרקטיבית במיוחד. אני זוכרת שלפני 40-50 שנה אזור הירקון ואלנבי נחשבו לאזורי פשע וזנות, בן יהודה היה רחוב של פיצ'יפקעס לתיירים, אבן גבירול סתם רחוב משעמם ורק דיזינגוף כיכב כרחוב הבילוי. בשנות התשעים היו פיגועים איומים (מעבר לעליה ההמונית) וכנ"ל גם בתחילת האלפיים.
אגב, בדקתי הגירה בין ישובים באתר הלמ"ס. מסתבר שמאז 2015 יש הגירה שלילית מתל-אביב (ובשנת 2020 איזון) ולכן לא ברור על סמך מה נובעת עליה גדולה במחירים שם, כי על סמך היצע מול ביקוש זה לא. אולי מתרחשת החלפת אוכלוסיה בת"א, כשהעשירונים הממוצעים ומטה עוזבים ומתעשרים חדשים מגיעים. אם זה כך, לא יקח הרבה זמן עד שהעיר תהפוך לפרבר שינה מבחינה תרבותית כי עם כל הכבוד - העשירים אינם ידועים כאמנים או מעוררי עניין כלשהו. מעניין איזו עיר תחליף את ת"א במצב כזה...

 

[אורי ג.]

אגב, בדקתי הגירה בין ישובים באתר הלמ"ס. מסתבר שמאז 2015 יש הגירה שלילית מתל-אביב (ובשנת 2020 איזון) ולכן לא ברור על סמך מה נובעת עליה גדולה במחירים שם, כי על סמך היצע מול ביקוש זה לא

o אוכלוסיית העיר מנתה 520,451 נפש (דצמבר 2018 (ובחמש השנים האחרונות היא במגמת עלייה של כ- %5.1 בממוצע לשנה. התוספת העיקרית לגידול האוכלוסייה היא הילודה. o מאזן ההגירה בין יישובים (ההפרש בין מספר הנכנסים לעיר מיישובים אחרים בישראל לבין מספר היוצאים מהעיר ליישובים אחרים) היה חיובי ועמד על כ-600 תושבים.

https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/Documents/%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA%202019.pdf

 

[לא חשוב שמות]

אין שום פתרון חוץ מפיזור אוכלוסיה ופיתוח הפריפריה. יש שטחים עצומים בגולן, בגליל ובנגב שיכולים לאכלס את כל מי שרק רוצה, פעמיים.
אף אחד לא רוצה לגור שם כי אין שם תעסוקה/תחבורה/בריאות/חינוך וכו', שזה לחלוטין באשמת המדינה.

רק מניח את זה כאן, לא שיש לי עדיין דעה מוצקה בנושא:

פרופ' עומר מואב: לו עיירות הפיתוח לא היו קמות

נהנים מהסרטונים ומהמוזיקה האהובים, מעלים תוכן מקורי ב-YouTube ומשתפים עם חברים, עם בני משפחה ועם העולם.

www.youtube.com

 

[roneng]

אני חושב שגובה התמריץ קובע במידה רבה את ההשפעה. במיוחד לאור העובדה שכדי ליהנות מהתמריץ אתה נדרש להגדיל את ההוצאה (הכספית, אבל לא רק) שלך הרבה יותר מאשר התמריץ מכסה.

ברור שתמריץ לא ישכנע את כולם.
אבל כל תמריץ, לא משנה כמה קטן הוא יהיה, יטה את הכף עבור מספר כלשהו של אנשים שמתלבטים.
ככל שהתמריץ גדול יותר ככה יש יותר אנשים שזה משפיע עליהם, אבל כבר מסכום מאוד קטן זה משפיע על כמות קטנה של אנשים.