מה היא התזונה הנכונה (או לא הנכונה)?

[bimw]

עדיין לא מראה שאתה בריא, עם תפקוד איברים מיטבי ותאריך חיים.

אני מרגיש יותר בריא מבעבר וזה מה שחשוב עבורי. בדיקות אני בטוח אעשה מתישהו, פשוט אני מתעצל כרגע ללכת לעשות.

אני מרגיש שאפשר לנעול את השרשור

לדעתי הדיון עדיין לא מוצה וחבל לנעול.

 

[123W]

אני מרגיש שאפשר לנעול את השרשור.

אנחנו נהנים. לך זה משום מה לא נראה. לא מבין למה לנעול? ממתי נועלים פה שרשורים.

 

[bimw]

אם החברים מצפים ממך שתרעיל את עצמך בשבילם, אז הם לא חברים.

הבעיה היא שאנשים חושבים שאתה קיצוני ולאכול מדי פעם סוכרים ושומן טרנס זה לא מזיק. וגם "חיים פעם אחת" ו"צריך ליהנות בחיים". לכן הם חושבים שהם רק עוזרים לך.

 

[בת העמק]

אני מרגיש שאפשר לנעול את השרשור.

אני בעד להשאיר כי אפשר להביא מחקרים עדכניים ולהתווכח לנצח

 

[בת העמק]

ובעיניין הגאוט, שאני זוכר שהיה נושא משותף בניינו (בעלך). אחרי תקופה מסויימת שהפסקתי להקפיד על התזונה שלי, היה לי התקף רציני ראשון.

מזכירה לך שאצלנו מדובר כבר על בערך 25 שנים ועדיין ההתקפים נדירים, לא לוקח כדור יומיומי (גם להתקף הוא בדרך כלל נמנע לקחת) והתזונה היא מאוזנת וכוללת את כל אבות המזון, למעט הפחתה בבירה, בבשר שמן וכבד עוף (לא הימנעות מוחלטת כעצת הדיאטנית).
בכל אופן, תדע לך שממש קשה לדעת מה גורם למה - גם במחקרים סטטיסטים וגם במחקר אישי שאתה עושה על עצמך. פשוט יש המון פרמטרים שיכולים להשפיע ואי אפשר ממש לבודד אותם כל הזמן. יש כאן הרבה עניינים של אמונה (פלסבו).

 

[123W]

בכל אופן, תדע לך שממש קשה לדעת מה גורם למה - גם במחקרים סטטיסטים וגם במחקר אישי שאתה עושה על עצמך. פשוט יש המון פרמטרים שיכולים להשפיע ואי אפשר ממש לבודד אותם כל הזמן. יש כאן הרבה עניינים של אמונה (פלסבו).

האמת שזה נכון. שמעתי 10 דעות שונות מ4 רופאים שונים.

 

[איש ירח]

בחור צעיר, הכל יעשה איתו חסד

+1

 

[c881]

הויכוח נגרר כבר מ-10.2018
יש מסקנות?

 

[איש ירח]

יש מסקנות?

לכל אחד יש את המסקנות שלו אבל, לא רק למסקנות יש חשיבות אלא גם לדיון. יש פה הרבה מידע שהמשתתפים מביאים וגם דרך הסינון שאנו עושים בפורום למידע הוא חשוב. חוצמזה, יש פה גם מידעים חדשים שבהחלט מאתגרים אותנו ומכריחים אותנו לבדוק ולדייק את הידע שלנו, או, לשנות את קו המחשבה והפעולה בהתאם.

 

[c881]

יש פה גם מידעים חדשים שבהחלט מאתגרים אותנו ומכריחים אותנו לבדוק ולדייק את הידע שלנו, או, לשנות את קו המחשבה והפעולה בהתאם.

לא יודע...
אני די בטוח שמי שאמר שהוא קיטוגני/ ים תיכוני/ פליאו/ טבעוני וכו'
לא שינה קו מחשבה.
או שפיספסתי מישהו שהודה ש"ראה את האור" ומפסיק לשתות זמן זית/ מתחיל לאכול יותר מ-ביצה בשבוע.

נ.ב.
מכיוון שצד אחד טוען שהצד השני "הורג עצמו לדעת", אני די בטוח שלא נכנס לקטוגריה של "דיון" יותר ל"ויכוח".

 

[bimw]

יש מסקנות?

כולנו מסכימים שמומלץ לרוקן לגמרי באופן יחסי את מאגר הגליקוגן לאחר אכילת פחמימות באמצעות צום לסירוגין או פעילות גופנית.

 

[yossik]

כולנו מסכימים שמומלץ לרוקן לגמרי את מאגר הגליקוגן לאחר אכילת פחמימות באמצעות צום לסירוגין או פעילות גופנית.

מי זה "כולנו"?
אני מתרוקן בצורה טבעית למחרת בבוקר בשירותים.

 

[bimw]

מי זה "כולנו"?
אני מתרוקן בצורה טבעית למחרת בבוקר בשירותים.

אפילו הממסד בעד צומות ופעילות גופנית כי הם מפחיתים את הסיכון לחלות בסוכרת ומחלות לב.

 

[yossik]

מי זה?

הממסד בעד צומות

 

[bimw]

מי זה?

מכון דוידסון לדוגמא

 

[Barbur]

כולנו מסכימים שמומלץ לרוקן לגמרי את מאגר הגליקוגן לאחר אכילת פחמימות באמצעות צום לסירוגין או פעילות גופנית.

אני יודע שאנחנו יחסית באותו צד, אבל שם הויכוחים הקשים באמת

כדי להצליח באמת להתרוקן מפחמימות (אצל רוב האנשים, אחרי אכילה "רגילה") צריך הרבה מאוד זמן או המון פעילות גופנית.

אני מתאמן למרתון תל אביב בחודשים האחרונים ובמרתון למשל נהוג לאכול ג'לים ודומיהם בזמן הריצה כדי לא למצות את המאגרים לפני הסוף, אבל הקונצזוס הוא שאין לזה צורך בחצי מרתון (כי זה לא מספיק כדי לשרוף הכל)
המאגרים תלויים בבן האדם ובתזונה שלפני אבל לרוב זה סביב אלפי הקלוריות (1500-3000).
כמה שעות צום או פעילות גופנית "סבירה" לא מרוקנים גליקוגן לחלוטין.

זו אחת הסיבות שאני עושה צום של כמה ימים מדי ולא "צום לסירוגין".

כל זה בהנחה שב"צום לסרוגין" אתה מתכוון לTime Restricted Feeding ולא למשמעות המקורית של הביטוי שהיא באמת צום ארוך לעיתים.

 

[123W]

כולנו מסכימים שמומלץ לרוקן לגמרי את מאגר הגליקוגן לאחר אכילת פחמימות באמצעות צום לסירוגין או פעילות גופנית.

לרוקן את מאגר הגליקוגן, אם אתה לא מראש בקיטוזיס, לוקח 24-72 שעות. של צום. אף אחד לא ממליץ על דבר כזה (אלא כחלק מדיאטה קיטוגנית).
בטח שלא מסכימים על זה כל אלה שממליצים לאכול 6 פעמים ביום.

ואי צריכת פחמימות, לפרק הזמן שנדרש למיצוי מאגרי הגליקוגן, ומצד שני, בלי קיטוזיס, שגם לוקח יומיים שלושה להגיע לתפוקה סבירה, אומר חולשה, כאבי ראש, וחוסר יכולת לבצע פעילות גופנית.

בכלל, פעילות ספורטיבית, בלי הסתגלות לקיטוזיס, או לחלופין מאגרי סוכר, גליקוגן, ATP וכל השיט הזה זמינים, זה לא אפשרי באמת.

 

[123W]

מכון דוידסון לדוגמא

אגב, אפילו בדיאטה קטוגנית , בוודאי בקרניבורית (ככל שאוכלים יותר חלבון), הגוף שלך מתחיל לבנות את המאגרים האלה מחדש. לפחות ברמה נמוכה.

להזכירך, אחרי כמה דקות בלי גלוקוז בדם - אתה מת מוות מוחי.

זה שעברת לייצר את הגלוקוז שלך בעצמך מתוך חלבונים, או טריגליצרידים, לא מבטל את כל המנגנונים בגוף שלך שמטרתם לשמור על רמות גלוקוז תקינות.
----
מה שאני רוצה להגיד, זה שהמאגרים האלה כמעט ולא מתרוקנים לחלוטין. והגוף שלך מהר מאוד ישאף להשלים אותם לפחות לרמה מינימלית. גם אם בקיטו/ צום הם נמצאים באופן קבוע ברמות מאוד נמוכות.

 

[bimw]

כדי להצליח באמת להתרוקן מפחמימות (אצל רוב האנשים, אחרי אכילה "רגילה") צריך הרבה מאוד זמן או המון פעילות גופנית.

זה נכון רק להתחלה, אבל אדם שהוא בצום לסירוגין כרוני, 18:6 לדוגמא, כמה פחמימות הוא כבר יאכל? 200-250 גרם ביום? זה כבר אומר שמאגר הגליקוגן שלו קטן כרונית ב-50% מאשר אדם שלא צם. וזה כבר שלעצמו דבר בריא. לאחר 18 שעות ואפילו 16 שעות צום מאגר הגליקוגן שלו יהיה כבר מדולדל מאוד ואפילו ריק באופן יחסי. לא דיברתי על להיכנס לקיטוזיס, אלא לדאוג לרוקן כמה שיותר את מאגר הגליקוגן באופן קבוע. ולמה? כי כשעושים זאת, מרוויחים אינסולין נמוך ברוב היום וכך נמנעים מתסמונת מטבולית וסוכרת.

לרוקן את מאגר הגליקוגן, אם אתה לא מראש בקיטוזיס, לוקח 24-72 שעות. של צום.

להיכנס לקיטוזיס ייקח 24-72 שעות, לרוקן את מאגר הגליקוגן ייקח פחות זמן. העובדה שמאגר הגליקוגן ריק, לא אומרת כניסה אוטומטית לקיטוזיס. כי אדם שלא מותאם שומן יפרק שריר לפני שיעבור לפרק שומן.

אי צריכת פחמימות, לפרק הזמן שנדרש למיצוי מאגרי הגליקוגן, ומצד שני, בלי קיטוזיס, שגם לוקח יומיים שלושה להגיע לתפוקה סבירה, אומר חולשה, כאבי ראש, וחוסר יכולת לבצע פעילות גופנית.

זה לא בהכרח נכון. אני צם ביום כיפור מגיל 13, מעולם לא הגעתי למצב של חולשה. גם בצבא היו ימים שלא אכלתי 24 שעות רצוף, אומנם הייתי רעב, אבל הכל היה בסדר. ובאותם ימים הייתי ההפך מקטוגני.

 

[bimw]

זה לא ממש מדעי או מדויק, אבל בדיקות סוכר שעשיתי באמצעות מד סוכר לפני ואחרי שהפכתי לקטוגני הראו את התוצאות הבאות:
1. לפני התזונה הקטוגנית - סוכר בסביבות 90 מ"ג/דציליטר.
2. אחרי מעבר לתזונה קטוגנית + צומות - סוכר בסביבות 105-110 מ"ג/דציליטר.

המשמעות של זה לפי דעתי, היא שגוף של אדם קטוגני יוצר לעצמו תנגודת אינסולין קלה בכדי לא להיכנס להיפו כתוצאה ממחסור בפחמימות. מה שזה אומר בפועל זה סוכר גבוה ויציב בדם לאורך כל שעות היממה. לכן אנשים קטוגנים/מותאמי שומן מגיעים פחות למצבים של נפילות סוכר, סחרחורות, עייפות וחשק למתוקים. והאנרגיה שלהם יציבה יחסית לאורך שעות היום.

אני חושב שסוכר גבוה ויציב בדם זה דבר חיובי, וסוכר נמוך זה דבר שלילי. אבל אולי אתם חושבים אחרת.