עכשיו סיימתי לאכול ארוחה ראשונה לאחר 44 שעות של צום נקי. כשסיפרתי בעבר לאנשים שאני צם צומות ארוכים, התגובה שלהם הייתה: ש"צום לא בריא", "השרירים נשרפים", "אי אפשר לתפקד בעבודה", "אתה משוגע", וכו'.
האמת היא שאני כבר לא מדבר על צומות עם אנשים וגם לא עם החברים והמשפחה כי זה כבר נהיה מעייף להתגונן בכל פעם ולהסביר את עצמי. לכן כששואלים אותי אם אני רוצה לאכול, אני עונה: ש"כבר אכלתי" או ש"אני לא רעב" ופה נגמר העניין. ביום כיפור האחרון לפני שלושה שבועות, זה היה קצת יותר קשה כי הייתי צריך להסביר למשפחה למה אני לא אוכל איתם בארוחה מפסקת ובארוחה שלאחר הצום. אבל הצלחתי להמציא תירוץ ולחמוק מדיון מעייף.
אז למה בעצם אני צם צומות ארוכים? מ-5 סיבות שלדעתי הן הגיוניות ונכונות:
1. צומות ארוכים מחזקים את המערכת החיסונית ומפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן.
2. צומות ארוכים מפחיתים את הסיכון לחלות במחלות מטבוליות ואוטואימוניות כמו: סוכרת, אלצהיימר, פרקינסון, ניוון שרירים, ועוד.
3. צומות ארוכים מעודדים את הגוף לשרוף תאים לא טובים וכך מנקים אותו מפסולת שאחרת הייתה מצטברת בגופנו עשרות שנים.
4. צומות ארוכים גורמים לנו להיראות צעירים מהגיל הביולוגי שלנו.
5. צומות ארוכים הם בחינם.
האם אני מרגיש רעב בזמן צומות ארוכים?
לאחר 18 של צום הרגשתי קצת רעב, אך ככל שהצום התקדם נהייתי יותר ויותר שבע עד שהגעתי לנקודה שלא חשבתי בכלל על אוכל. חוץ מזה חשתי אנרגיה יציבה ללא נפילות סוכר ועייפות.
מה צרכתי במהלך הצום?
מים מינרלים, סודה, מגנזיום טאורט והרבה מלח.