החיסרון בלגלות דיון כזה אחרי כמה ימים, זה שיש לי הרבה מה לכתוב ...
כסולידי אני מבין (ולדעתי גם החרדים מבינים) שמבחינה כלכלית לא יכול להמשך המצב בו ציבור גדול לא עובד.
זה ברור. גם הם מבינים את זה, וגם
@הסולידית
https://www.hasolidit.com/מה-יקרה-אם-כולם-ישקיעו-במדדים
(אני מתייחס בעיקר להקדמה של הפוסט, לא להמשך שמדבר על שוק ההון)
ככלל, אני לא חושב שהסולידיות מגיעה מהבנה פיננסית אלא פשוט ממצוקה תקציבית אמיתית. חיים ממה שיש.
חיים ממה שיש ולא ממה שאין זה א.ב. של סולידיות. זה ממש לא משנה אם מה שיש זה 5K לחודש, או 100K לחודש. זה הבסיס של
https://www.hasolidit.com/פירמידת-הצרכים-של-המשקיע
רק אל תיקחו לי כסף מהכיס כדי לנהל את אורח החיים שלכם
+1. רק מהצד השני:
https://next.obudget.org/i/budget/001942/2019
https://next.obudget.org/i/budget/00204902/2019
הייתי משווה את הישיבה לאוניברסיטה, ולא לאמנות, כי מדובר על חינוך.
כאן צריך לעשות הפרדה ברורה, בין מה שאת חושבת, למה שהחרדים חושבים.
אני מניח בשחינוך את מתכוונת גם ללמידה, לא רק למה ש"מחנכים" עושים.
רוב מוחלט של מי שלומד באוניברסיטה, לומד לתואר ראשון, עוד קצת לומדים לתואר מתקדם, ואז יוצאים מהאוניברסיטה והולכים לעבוד בתעשיה.
מעט מאוד מחליטים להישאר במחקר כל החיים, וכבר אי אפשר לקרוא לזה חינוך, אלא מחקר. כן, האוניברסיטה מכריחה אותם גם ללמד כמה קורסים, אבל יש כאלו שלא מתמקדים בזה, אלא בעיקר בהמשך המחקר.
גם בישיבות - תלמודי תורה (המקבילה לבית ספר יסודי) וישיבות קטנות (המקבילה בגיל לבית ספר תיכון), שייכים בהחלט למחלקת החינוך - שם רוכשים כלים וכישורי למידה שיעזרו להם בישיבה הגדולה ובכולל בהמשך החיים. רובם המוחלט גם מתחיל כמה שנים של לימודים בישיבה גדולה, שעוד אפשר לקרוא להם בשם חינוך.
בפועל, כל מי שנשאר ללמוד לאורך השנים, אי אפשר לדמות אותו לתלמידי תואר ראשון. מדובר באנשים שלומדים, לא כדי לצאת ולהיות רבנים אחר כך (כמובן, יש כאלו שיוצאים, אבל זו לא המטרה הראשונית), אלא כי הם מקיימים מצווה דתית בעצם הלימוד. זה כבר מתקרב הרבה יותר לאיזור של תרבות ופעילות פנאי.
דעתי היא שגם אני רוצה שהמדינה תממן את אורך החיים שלי והשקפת העולם שלי (שכמובן כוללת הרבה ים ומעט מאוד עבודה).
פשוט מאוד. תקבל על עצמך אורח חיים צנוע, תמצא לעצמך תורמים בסכום של כ-1500-2000 ש"ח בחודש, בת זוג שרואה ערך חשוב בישיבה שלך על הים, ומוכנה בשביל זה להיות מפרנסת עיקרית ולחיות בצורה צנועה, ותזכה לכל אותם הטבות שהציבור החרדי זכאי להם.
מה מציק לך? עוד 700 ש"ח שהמדינה מסבסדת את הישיבות לעומת הישיבה על הים שלא זוכה בתקציב?
את כל שאר "ההנחות וההטבות" למי שיש לו הכנסה נמוכה, גם בישיבה על חוף הים אתה יכול לקבל (טוב, לא בדיוק, כדי לקבל הנחה במעון אתה צריך להיות רשום במוסד לימוד, או להיות עובד, אבל מצד שני, המדינה לא בודקת את כמות שעות העבודה של האב, אז אתה עדיין יכול לקבל אותם ב"מעט מאוד עבודה").
אני מציע בגדול סבסוד של כל x ש"ח פרטיים שהציבור מוכן לשים במחקר בy ש"ח על חשבון משלם המיסים
זה פחות או יותר הרעיון מאחורי סעיף 46 של מס הכנסה. על כל 2 שקלים שהציבור מוכן לתת למטרה שנמצאת מתאימה לפי הכללים, משלם המיסים שם עוד שקל...