יומן מסע לחופש כלכלי, מימוש ומשמעות לחיים

[ת.אוקהם]

שיפור לשם שיפור.

שיפור לדעתך.
לדעתי לבזבז פחות זה ממש לא בהכרח שיפור.

פשוט מהתרשמות מאנשים אחרים שכותבים

סליחה שאני בוטה אבל התשובות שלך לרוב השאלות והסוגיות הן "אנשים אחרים...", לדעתי אתה צריך יותר לחשוב מה אתה רוצה וצריך.
האם אתה רוצה קידום? (בניגוד ל"אנשים אחרים מתקדמים").
האם אתה באמת מעוניין לעבוד בפאאנג ולהרוויח יותר כסף? (בניגוד ל"אנשים אחרים עובדים בפאאנג ומרוויחים כך וכך").

ולא להיות מודאג נניח מאם המנהל אוהב אותי או לא מרוצה ממני (זה משפיע עליי מאוד לצערי).

סתם ניחוש מושכל אבל להערכתי זה היה משפיע עליך בצורה דומה גם אם היו לך עוד שני מליון בחסכונות.

 

[האזרח הקטן]

סתם ניחוש מושכל אבל להערכתי זה היה משפיע עליך בצורה דומה גם אם היו לך עוד שני מליון בחסכונות.

גם להבנתי.
@deussex אני קורא את ההודעות השונות שלך, ואני מקבל את הרושם שחוסר הביטחון הכלכלי שלך לא נובע ממצבך הכלכלי או התעסוקתי. באיזשהו מקום, כמו שבזבזנות יתר היא לא בריאה, גם חסכנות יתר אינה בריאה - במיוחד כשאינה קשורה למצבך הכלכלי ולשאיפות שלך לעתיד.

 

[אליהו]

@deussex לדעתי אם אכפת לך קצת הכבוד שלך תחזיר תשובות פחות כנות, כרגע זה לא הזמן להיות כנה.

ברור שאתה אדם מוצלח ואין שום סיבה שיכתשו אותך ואתה תמשיך להיות כנה, בעיניי זה פשוט לצאת פראייר.

יש סיטואציות בחיים שהכנות זה מימוש של החיים ויש סיטואציות שההתכחשות זה החיים

 

[בת העמק]

אין לי מושג מה עובר עלי... נהייתי מאוד רציני, מסתכל על חצי הכוס הריקה

נראה לי שעל זה אתה צריך להתבונן היטב, לנסות להבין מה קרה שנעשית חרדתי ופסימי דווקא כשמבחינה כלכלית אתה מסודר. אולי אפילו אין קשר בין הדברים.
קשה להתבונן כשכל הזמן נמצאים במוד של משימות - ואולי דווקא משימתיות היתר (והאופטימיזציות) נועדה למסך ולערפל את הבעיה המרכזית.

 

[optimum]

תכננתי להגיע למצב שאהיה "פנוי" לעשות צעד בכיוון חיפוש משרות חדשות או טובות יותר, ואעבור תהליך לימוד לראינות. ואכן אני עכשיו פה, וזה קשה גם מנטלית, אולי כי הרבה זמן לא התראיינתי, וצריך פשוט להתחיל ולא רק ללמוד שאלות.

אבל אם נותרו לך 1.8 שנים בלבד עד לפרישה, למה לך לחפש משרה חדשה?

 

[דורון]

אבל אם נותרו לך 1.8 שנים בלבד עד לפרישה, למה לך לחפש משרה חדשה?

על כלל ה 2% שמעת?

 

[deussex]

@deussex לדעתי אם אכפת לך קצת הכבוד שלך תחזיר תשובות פחות כנות, כרגע זה לא הזמן להיות כנה.

ברור שאתה אדם מוצלח ואין שום סיבה שיכתשו אותך ואתה תמשיך להיות כנה, בעיניי זה פשוט לצאת פראייר.

יש סיטואציות בחיים שהכנות זה מימוש של החיים ויש סיטואציות שההתכחשות זה החיים

יש בזה מן האמת, אבל לפעמים אני מעדיף להיחשף ברמה מסויימת ולעבור כתישה, כי אור השמש מרפא. אני גם חושב שרוב האנשים כאן באים לעזור, ורואים אם יש הגזמה לכיוון מסויים ומנסים להציע פתרונות.

לא כתבתי כאן די הרבה זמן, ודווקא אז הרגשתי שאני בספירלה, ודווקא הסופש הזה, כששיתפתי, קיבלתי פידבקים טובים מאוד, והחזירו לי פרופורציות.

אגב, משהו שהפיכולוג הידוע, ג'ורדן פטרסון (שלאחרונה מאוד מתחבר אליו), אומר שזה חשוב שהאדם יהיה נתון לביקורת של החברה, כי רק אז הוא מקבל את הפידבק להיות מאוזן בתוך החברה. והוא צודק, אני מרגיש שיישרו אותי טוב.

ולמה לא ? הרי כשאתה מפרסם את התיק ההשקעות שלך, אתה מקבל פידבקים, לעיתים כותשים, כדי להתיישר לחוכמת הפורום. וגם המסע האישי, אני רואה אותו איזון מול דעות הפורום. אני בן אדם אחד, מה גם סובייקטיבי מאוד כלפיי מה שאני עובר - כש 30 אנשים קוראים את מה שאתה עובר, הם מסוגלים לתת ניתוח יותר מנותק ואובייקטיבי, גם במחיר כתישה. אם אני עובר כתישה (בטעם הטוב כמובן), סימן שאני צריך לשפר משהו, או לשנות את הראות שלי על חיי.

 

[שוורצע_חייה]

אני רוצה להעלות בפניך רעיון "מהפכני" (שאולי כבר העלו פה ופספסתי): צא לשבתון. קח הפסקה יזומה מהמירוץ, כי כמו שכתבו פה כבר, אתה רץ פול גז בניוטרל. נסה בתקופה ההיא לברר ממה אתה נהנה ומה תרצה לעשות. תחיה את החיים יותר לאט. אולי תרצה לחזור לתחום ואולי לא. אולי תיעלם מהארץ לשנה, לך תדע.
לא חייב עכשיו, אפשר גם עוד שנתיים כשתממש את כלל ה 3%.
במצבך יש לך את הפריבילגיה לעשות את הצעד הנ"ל, שלרבים אין.
מניסיון אישי: לקחתי הפסקה כזו בשיא הקורונה (שמונה חודשים) שלאחריה חזרתי לעבוד (אילוצי פרנסה). אני מתגעגע אליה כל יום .

 

[אליהו]

אבל לפעמים אני מעדיף להיחשף ברמה מסויימת ולעבור כתישה, כי אור השמש מרפא. אני גם חושב שרוב האנשים כאן באים לעזור, ורואים אם יש הגזמה לכיוון מסויים ומנסים להציע פתרונות.

אני מסכים איתך שרוב האנשים כאן באים לעזור

אבל לי נראה שאם המשכורת שהיית רושם היה בסגנון 8 אלף חודשי יש לי תחושה שהתגובות היו אחרות אפילו שלדעתי אין שום הבדל אם אתה חוסך אלף בחודש או 50 אלף בסוף יש יעד ואליו רוצים להגיע.

אבל אני מכבד ואפילו מסכים שברגע שאתה מספיק חזק לשמוע ביקורת ואפילו בצורה מרוכזת באמת יש הרבה ערך לשמוע אפילו אם לדעתי הרוב לא מוסיף אבל המיעוט מוסיף כנגד כולם.

 

[בת העמק]

אבל לי נראה שאם המשכורת שהיית רושם היה בסגנון 8 אלף חודשי יש לי תחושה שהתגובות היו אחרות אפילו שלדעתי אין שום הבדל

ברור שהתגובות היו שונות, כל מקרה לגופו, וחבל שאתה לא רואה את ההבדל.
אדם פותח שרשור עם הסיפור שלו - למה שאני אתייחס לזה כסיפור גנרי?

אין שום הבדל אם אתה חוסך אלף בחודש או 50 אלף בסוף יש יעד ואליו רוצים להגיע.

היעד שונה לחלוטין אם אתה חוסך 1K או 50K, מבחינת היכולת להגיע ליעד ותוך כמה זמן.
אם המטרה היא פרישה בגיל צעיר, אני לא רואה איך 1K חסכון חודשי יעזרו. כנ"ל לגבי הון עצמי לדירה.
אם היעד הוא נפשי - להיות שבע רצון מהחיים - כנראה שאתה צודק, יש דרכים טובות יותר מאשר צבירת כסף ותחרות עם החברים על גובה המשכורת.

 

[אליהו]

ברור שהתגובות היו שונות, כל מקרה לגופו, וחבל שאתה לא רואה את ההבדל.
אדם פותח שרשור עם הסיפור שלו - למה שאני אתייחס לזה כסיפור גנרי?

היעד שונה לחלוטין אם אתה חוסך 1K או 50K, מבחינת היכולת להגיע ליעד ותוך כמה זמן.
אם המטרה היא פרישה בגיל צעיר, אני לא רואה איך 1K חסכון חודשי יעזרו. כנ"ל לגבי הון עצמי לדירה.
אם היעד הוא נפשי - להיות שבע רצון מהחיים - כנראה שאתה צודק, יש דרכים טובות יותר מאשר צבירת כסף ותחרות עם החברים על גובה המשכורת.

לדעתי אם פותח השרשור הוא באזור גיל 40 והוא רוצה להגיע לחופש כלכלי כמה שיותר מהר (ולדעתי זה יעד שהרבה בפורום כאן מזדהים) אז גם אם הוא מרוויח 50 אלף בחודש אין שום סיבה שבגלל זה אם הוא יכול לחסוך עוד אלפיים בחודש שלא יעשה את זה (וברור שאני מתכוון רק אם החיסכון משתלב ומותאם לרצונות ולא בצורה פנאטית)

למה אם הוא מרוויח 8 אלף אז מבינים ואם הוא מרוויח 50 לא מבינים בסוף יש יעד ובזמן שהוא יגיע ליעד יתאפשר לו להפסיק לעבוד וממילא אז כבר לא יהיה שום משמעות למשכורת שהיית לו

 

[האזרח הקטן]

למה אם הוא מרוויח 8 אלף אז מבינים ואם הוא מרוויח 50 לא מבינים בסוף יש יעד ובזמן שהוא יגיע ליעד יתאפשר לו להפסיק לעבוד וממילא אז כבר לא יהיה שום משמעות למשכורת שהיית לו

קוראים לזה פרופורציות. אם היו מגדילים לך את המסך של הטלפון הנייד באינטש, היית רואה הבדל ניכר בין המסכים. אם תגדיל מסך טלוויזיה של 100 אינטש באינטש נוסף, לא תראה שום הבדל.

 

[אליהו]

קוראים לזה פרופורציות. אם היו מגדילים לך את המסך של הטלפון הנייד באינטש, היית רואה הבדל ניכר בין המסכים. אם תגדיל מסך טלוויזיה של 100 אינטש באינטש נוסף, לא תראה שום הבדל.

אני חוזר שוב

אין שום סיבה שברגע שיש יעד ואני רוצה להגיע אליו כמה שיותר מהר ואני מרוויח 50 אלף אז אני צריך לחיות בחודשי מ8 אלף והמלצה תהיה לא לחסוך עוד אלפיים

ואם אני מרוויח לדוגמא 10 אלף אז ההמלצה תהיה לחיות מ6 אלף ואז ממילא לחסוך 4

בסוף לדעתי אפשר להרוויח מיליון בחודש ולחיות מכמה שצריך ואין בזה שום כללים של פרופורציות, אם יש יעד נכון אז הכול טוב

בכול אופן זה דעתי.

 

[האזרח הקטן]

אין שום סיבה שברגע שיש יעד ואני רוצה להגיע אליו כמה שיותר מהר ואני מרוויח 50 אלף אז אני צריך לחיות בחודשי מ8 אלף והמלצה תהיה לא לחסוך עוד אלפיים

אם יש לך נכסים של 7.5 מיליון ש"ח וחיסכון חודשי נגיד של 15 אלף ש"ח ואתה רוצה להגיע נניח ל10 מיליון ש"ח, ההבדל בזמן שייקח לך להגיע ליעד בין מצב בו אתה מוציא 7500 לבין מצב בו אתה מוציא 5000 ש"ח בחודש הוא זניח. לעומת זאת הורדה של שליש בהוצאה החודשית תדרוש ממך לרוב ירידה לא קטנה ברמת החיים.

בסוף לדעתי אפשר להרוויח מיליון בחודש ולחיות מ5 אלף ואין בזה שום כללים של פרופורציות אם יש יעד נכון אז הכול טוב

אפשר גם לחיות ממאתיים ש"ח בחודש, לגור במערה ולאסוף אוכל מהפח.
אם הוא היה מוציא כיום 5000 ש"ח, אז אף אחד לא היה שואל אותו למה הוא לא מגדיל את הסכום. אבל העובדה שהוא מוציא יותר, מעידה שזו רמת החיים שבה הוא בחר לחיות בה.

 

[אליהו]

אם יש לך נכסים של 7.5 מיליון ש"ח וחיסכון חודשי נגיד של 15 אלף ש"ח ואתה רוצה להגיע נניח ל10 מיליון ש"ח

רק חשוב לשים לב במה מושקע הכסף האם במניות או אג"ח או דירות כל השקעה דורשת יעד אחר כדי להגיע לחופש כלכלי

ההבדל בזמן שייקח לך להגיע ליעד בין מצב בו אתה מוציא 7500 לבין מצב בו אתה מוציא 5000 ש"ח בחודש הוא זניח. לעומת זאת הורדה של שליש בהוצאה החודשית תדרוש ממך לרוב ירידה לא קטנה ברמת החיים.

אני מסכים איתך בכללית שיורד לאדם שליש בהוצאות החודשיות, במיוחד אם זה קורה פתאום יהיה ירידה ברמת חיים

אבל במקרה כאן שאדם מחליט לחסוך לאט לאט על ידי שהוא מעלה הצעות לחסוך ובעיני הצעות מאוד סבירות (ולדעתי אפילו יש סיכוי שאם הוא יעשה את זה האיכות חיים שלו תעלה) ממילא אין שום סיבה להתחשב ברמת הכנסות בחסכון אל היעד

 

[עצמאי שאיבד את הראש]

(עשיתי טעות חשבתי שתהיה הנחה דרך הכרטיס על הרכב במעמד החיוב, ונוכחתי לדעת שהמבצע עבר - ושילמתי על חלק מהסכום באשראי בתשלומים) - כמו כן, ביצעתי תשלומים לפני שקראתי את הסולידית, של לנסות לשלם מיד ולא למשוך עם הכרטיס אשראי - זה נקי יותר, והתשלומים לא נמשכים לשנים. בכל מקרה כל התשלומים המעצבנים יסתיימו תוך שנה.

אם אני מבין נכון שהתשלומים האלו מעצבנים אותך, אתה יכול פשוט ליצור קשר עם חברת האשראי, ותמורת עמלה של 20-30 ש"ח לסגור את כל העסקאות בתשלומים באופן מיידי מחשבון העו"ש שלך (הסכום שם דומה לסכום של התחייבויות האשראי שציינת).

באחוז משיכה 3% - 1.8 שנים

גם מי שיצר את החוק של אחוז המשיכה הזה, דיבר על החזקת התיק ל-30 שנה ויותר.
לך נשארו רק עוד 27 שנים עד הפנסיה, וזה חוץ מהנכסים הנוספים שיש לך.

יכול להיות שהמסקנה המתבקשת היא שבעצם כבר הגעת לעצמאות כלכלית לפי כל מבחן אפשרי?
אם כן

צא לשבתון. קח הפסקה יזומה מהמירוץ, כי כמו שכתבו פה כבר, אתה רץ פול גז בניוטרל. נסה בתקופה ההיא לברר ממה אתה נהנה ומה תרצה לעשות. תחיה את החיים יותר לאט. אולי תרצה לחזור לתחום ואולי לא. אולי תיעלם מהארץ לשנה, לך תדע.

יתכן גם שהשקעה רצינית יותר מצידך בנושא, תקדם אותך יותר לקראת חתונה בקרוב.

אני כנראה סובל מחוסר ביטחון ככל הקשור לעבודה - וזה משהו שאני צריך לעבוד עליו, לדעת שתמיד אמצא עבודה טובה, ולא להיות מודאג נניח מאם המנהל אוהב אותי או לא מרוצה ממני (זה משפיע עליי מאוד לצערי).

היו כאן הרבה דיבורים בשרשור סביב הנושא הכלכלי שלך.
משום מה מרגיש לי שהשורות האלו הם הנושא המרכזי.
למה אתה עדיין עובד על כסף שאין לך מה לעשות בו, ולא יהיה לך מה לעשות בו, כשתופעת הלוואי של העבודה הזו קשה כל כך?
בסוף אתה עצמך בנוי בעיקר מהרגשות שלך, והכסף לא יעזור לך להרגיש טוב יותר (כרגע הוא אפילו מפריע - לפי מה שאתה מתאר).
אם תצא מהמרוץ, אתה יכול גם להתקדם יותר באופן אישי, וגם לגבש לעצמך עתיד משפחתי ותומך יותר.

 

[deussex]

אם אני מבין נכון שהתשלומים האלו מעצבנים אותך, אתה יכול פשוט ליצור קשר עם חברת האשראי, ותמורת עמלה של 20-30 ש"ח לסגור את כל העסקאות בתשלומים באופן מיידי מחשבון העו"ש שלך (הסכום שם דומה לסכום של התחייבויות האשראי שציינת).

תודה על הטיפ התחלתי להעיף את התשלומים ולפרוע אותם, בהחלט נעים יותר לעין.

ראיתי ציטוט שמאוד אהבתי, מאוד רלוונטי לזה שאני ואולי עוד אנשים חיים הרבה זמן בהרגשה של "הזדמנויות מפוספסות". למשל אני סובל הרבה מעניין של FOMA

- להיות בעבודה אחרת
- בזמנו לבחור נטיב קריירה שונה ממה שבחרתי
- בחירות של מערכות יחסים
- מכרתי בזמנו את ה RSUs לטובת קניית מדד עולמי ואז כל הזמן לחשוב אחורה אם הייתי צריך לא למכור

James Clear המחבר של הספר Atomic Habits:

במשפט אחד שלו - שהדרך הגרועה ביותר לחיות, היא לדמיין ולחשוב שהיה טוב יותר אילו בחרתי את זה במקום זה. במקום להנות ממה שיש ומקום האפשרויות שיש עכשיו, אתה תקוע בכמה יותר טוב היה מעכשיו אם הייתי עושה את הבחירה ההיא. כמה שאני מזדהה עם זה. אם מישהו היה אומר לי לפני 20, 10, 5 שנים שהייתי חי את חיי כפי שאני חי היום, הייתי אומר 100 פעמים תודה ולא מאמין (יחסית להיכן שהייתי), והנה אני עסוק בחרטות, ואופטימיזציה וירטואלית של חיי. במקום להשוות את איפה שאני לעומת איפה הייתי, משווה את איפה שאני לעומת איפה שהייתי יכול להיות.

סייד טראק
דיברתי אתמול עם חבר ילדות, שהיינו חברים הכי טובים כל התיכון ובהמשך. קודם כל הבנתי למה היינו חברים הכי טובים, הוא עם מודעות ממש גבוהה כמוני, שילוב של אהבה לתחום הטכני אבל רגישות ומודעות עצמית. הבנתי שהוא נמצא בדיוק על התפר הנכון בין כסף ולהנות מהחיים, משחקי מחשב, חיי משפחה, ועובד עד הרמה שמתאימה לו (יומיים שלושה בשבוע). במרדף אחרי קריירה, עצמאות, שכחתי שזאת המטרה.

דיברנו על עוד 2 אנשים שהכרנו בנערותינו - בחור אחד, שהיה חבר משותף, שהיה בזמנו גם מאוד בתוך הטכני, מרדף אחרי משכורות גבוהות, ועכשיו בחר בחיי טבע, חי על כמעט כלום כסף, ולא מעוניין ברט רייס. כמה שזה יפה שיש אנשים שאמיצים מספיק לחיות ללא אגו, ללא השוואה, ללא - יש לי דרגה גבוהה משלו, ואם לא אני צריך אותה.

ודיברנו על עוד מכר משותף, שכל מה שהוא עושה הוא להרוויח כסף, אין חברים, אין משפחה, המטרה היא רק להעלות את המחזור השנתי ולהביא עוד ועוד כסף. סוג של בבואה עצמית, מי אתה רוצה להיות. אני מניח שהיה נחמד כספית להיות כמו האחרון, אבל אין לי את התחת לזה לומר את האמת ואולי העצבים וטולרנס לשבת בתוך מסחר תוך יומי, אלא להיות כמו החבר ילדות אני מניח, איזון בריא מאוד בין חיים, כיף והכנסה. ואולי גם הגישה שלי כלפי הקריירה הייתה יותר עדינה ופחות טרואמתית.

ג'יימס קליר:
"Many good opportunities are ruined for the dream of slightly better ones.

Would you have a more successful career if you had taken that other job or moved cities? Possibly. But your actual career will definitely suffer if you don't commit to doing it to the best of your ability.

Would you be 10% happier in a different relationship? Maybe. Maybe not. But you'll definitely be unhappy in the one you have if you spend all day thinking about what else is out there.

The surefire way to end up worse off is to agonize over unchosen options and fail to make the most of the one you selected. Every minute spent yearning for your unlived lives is a moment you can't invest in the one you actually have.

Choices matter, but so does your level of commitment."

 

[deussex]

עדכון חודשי של שווי - מאי 2022
סה"כ שווי קודם, אפריל: 7.63M, ללא פנסיה 6.69M
סה"כ שווי נוכחי: 7.52M, ללא פנסיה 6.62M
הפרש: (100,000)

ירידות עקב ירידת המדד העולמי, שהשפיע גם על הממוסה והקרן השתלמות שעוקבים על המדד העולמי + סנופי בהתאמה.
כמו כן הפנסיות עוקבות אחרי הסנופי.

פירוט
נכסים:
דירה 1 - 2.5M
דירה 2 - 1.75M (מניבה הכנסה של 4200 ש"ח בחודש)

תיק השקעות:
ממוסה - 1.40M על מדד עולמי, בלאקרוק אירית (פסגות)
קרן השתלמות - 357 אלף, על סנופי דמי ניהול 0.25% (מיטב דש)
RSU + ESPP בשלים 399 אלף

קרנות גמל:
קרן פנסיה על סנופי 518 אלף (מגדל)
ביטוח מנהלים 388 אלף על סנופי (מגדל)

נזיל:
אג"ח - 50 אלף (פסגות)
עו"ש בבנק - 47 אלף (אולי עדיף להקטין את האג"ח + מזומן, ולהיצמד לאחד מהם, ובשני לקנות מניות)

רכב: (לא יודע אם צריך להכליל, לפי האקסל של הסולידית, זה מופיע בשווי) - 125


התחייבויות (98- אלף):
משכנתא נותרת - 68- אלף
התחייבויות אשראי - 30- אלף


חישוב הזמן עד לעצמאות כלכלית (לפי האקסל של הסולידית, עם חישובי הכנסות והוצאות שנתיות)
הוצאה ממוצעת לחודש (שנה אחרונה חלקי 12): 7,471 ש"ח

איפה ביזבזתי החודש ואפשר היה לחסוך:
-קניות לבית, גאדג'טים
-ג'אנק פוד - פיצות, וכו'

הזמן עד לעצמאות כלכלית (לממן את ההוצאה החודשית למעלה):
*שווי שצריך להגיע אליו, ב 3% על מנת לסבסד שנת הוצאה אחת שהיא כרגע 89.65 אלף ש"ח: 2.87M
*מתוך סכום רק של תיק ההשקעות (ממוסה, קרן השתלמות, מזומן ואג"ח, RSU ו ESPP), ללא שווי נכסים וללא חישוב הכנסה מדירה, כלומר וורסט קייס: 2.14M

-באחוז משיכה 4% - כבר שם
-באחוז משיכה 3% - 1.7 שנים

*שאר החישובים שיכולים להיות - זה עם הכנסת השווי של הדירה להשקעה או לחילופין הורדת ההכנסה משכר הדירה מתוך ההוצאה החודשית: 7830-4200=3630 ש"ח ובשני האחוזים, אני כבר שם.

** בעתיד היותר רחוק, אופטימיזציה נוספת, לעבור לדירה המושכרת כעת ב 4200, ולהשכיר את הדירה הגדולה יותר ביותר, מניח שכעת זה 6000 אלף ש"ח, להוריד את התלות בעבודה (מטעמים שונים, כרגע זה לא אפשרי).

-לשיפור:
-פחות ג'אנק פוד - זה גם מעלה משקל, וגם את ההוצאות (פיצה וכ'ו).


רוטינות
-לפרסם חודשית, ואת המטרות הנוכחיות שלי
-לעבור על מסעות אישיים של האנשים בפורום יומית (למדתי שיש הרבה חוכמה בהם, ותובנות של אנשים מאוד חכמים) + לעבור על פוסטים חדשים יומית.
-לעבור על שיטות להוזיל עלויות ולחסוך בפורום
-לפרסם פעם בחודש את המעקב של שווי והוצאות (זה מוסיף עניין, סוג של משחק מחודש לחודש + עושה סדר עם ההוצאות, של יד על הדופק - כמו להישקל שבועית)
-לנסות עם פירוט של מזומן/נכסים/עוש/קופות גמל וכו'
-פירוט הוצאות עם פירוט מסויים (תחבורה/מזון/מותרות..)


פרוייקטים על הכוונת:
-שיפור בתנאי עבודה וראיונות (כמו שנאמר למעלה על ידי אנשים חכמים - לנסות ממקום רגוע יותר, ועם ניצוץ יותר מתוך עניין)
-המשך הורדת עלויות וחיסכון (מטרה כרגע, להגיע להוצאה ממוצעת של 5000 ש"ח בחודש ומטה).
(בטווח הקרוב - מכירת הרכב הישן וסגירת ביטוחיו, ובחדש אפשרות למעבר ביטוח סוויץ' שתלוי בק"מ שהוא הרבה יותר זול, בתקופה שנוסעים מעט).

-יש לי קרן השתלמות במסלול S&P מנוהלת אמנם בתנאי 0.25% (רציתי IRA בזמנו, אבל בגלל שקיבלתי תנאים במנוהלת טובים, השארתי) לחשוב לעבור ל IRA
-יש לי עדיין ביטוח מנהלים מעל הגובה המותר בפנסיה, אני משאיר כי בחברה שלי כיסוי הא.כ.ע שאני מקבל מכסה את כלל גובה המשכורת, ואם אחליף לקרן פנסיה אאבד את הא.כ.ע ואשאר רק עם הביטוח המובנה של הפנסיה שהוא יותר חלש מא.כ.ע שהוא לעיסוק ספציפי. במידה ואעבור לחברה שאינה מעניקה הטבה כזאת, אחליף לקרן פנסיה גם את ביטוח המנהלים.
- בכל מקרה יש להעביר את ביטוח המנהלים או לקרן פנסיה משלימה או קופת גמל. לשקול קופת גמל מול קרן פנסיה משלימה.
- לזכור שאפילו בפרישה, נכון לעכשיו דמי הניהול בקרן פנסיה הם 0.3% לעומת 0.5% בביטוחי מנהלים, וזוהי סיבה נוספת לעבור, פרט לדמי הניהול בצבירה השוטפת.
-התיק הממוסה שלי בפסגות, לחשוב על פתיחת תיק ב IB ובהמשך אולי אף מעבר הניירות (קרן אירית עולמית של בלאקרוק) לשם גם. שיקולים: ההגנה שתיק ב IB נותן עד סכום מסויים, פיזור כספים, מכירה בשכבות, דמי ניהול (אם כי בפסגות לא גבוהים גם כן).

מחשבות החודש
-עשיתי עוד כרטיס אשראי, ב 0 עמלות, והרעיון שלי שאוכל להעביר אליו את כל ההוצאות של המותרויות, כדי שאוכל לעקוב טוב יותר אחרי ההוצאות שהן "נייס טו האב", ולראות טוב יותר מה אפשר לצמצם. הכרטיס המקורי יהיה למה שהוא מאסט.
-להירשם לאפליקציה עוקבת אחרי שווי עצמי + הוצאות בצורה קלה יותר
-רישום ל Donatelo למעקב נוח יותר אחר תיק ההשקעות
-עברתי לאכול פחות בשר ויותר קטניות, מטעמים של זמן הכנה + נרדם אחרי בשר + מזה שאני עוקב אחרי תזונה הודית לשיפור המועדות ומומלץ לאכול אוכל כמה שיותר בסיסי וחי.
-הולך לי קשה ללימוד לראיונות תוכנה, מרגיש שאני לא מתקדם. אם יש לכם רעיונות, אשמח לשמוע.
-שואל את עצמי, האם אפשר לשחרר מהקריירה, וחיפוש אחרי עבודה טובה יותר, ולהנות יותר. אני נתקלתי החודש בבחור דרום אמריקאי שב 3 שנים אחרונות (ואני לא מניח שהוא חופשי פיננסית, אם כי הערכה שלי בלבד), נוסע בעולם, ומלמד את עצמו איך להכיר נשים ואנשים. מאוד בעניין של שיפור עצמי ומוטיבציה. אני קצת מתקנא בו, שזה משהו שאולי הייתי רוצה לעשות בעצמי, תחום שנהיה חלש אצלי והייתי רוצה להתקדם בו, אך אני מרגיש תקוע במוד עבודה-לימודים לראיונות, אם כי לכאורה לפי האקסלים אני די קרוב לעצמאות. מאוד מזכיר את המצב של @MoneyDoc, שהגבתי לו היום.

 

[deussex]

מוסיף נקודה למחשבה, מכיוון שאני לא יכול לערוך:

נקודות נוספות לשקול

תזרים של מניות דיבידנד
לשקול להיכנס למניות דיבידנד

במקרה של פרישה מוקדמת
אנסה לחיות על שכר הדירה + מניות דיבידנד + לחשוב על עסק צד (להוציא מינימום מתיק ההשקעות שימשיך לגדול)

במקרה של פרישה לאחר גיל פנסיה
אנסה לחיות על הפנסיה + שכר דירה של איפה שאני גר (לגור בדירה הקטנה יותר) ולתת לתיק לגדול עוד

 

[deussex]

קצת חולק מחשבות אחרונות ותובנות..

מראש מצטער בפני אנשים שיראו פוסט אישי מדי או בכייני, וירצו להגיב שלילי, אנא דלגו. אני רואה במסע אישי, שיתוף לא רק של התיק ההשקעות, אלא את כל המסע, כולל קונפליקטים פנימיים, מחשבות, ודברים שמפריעים. הרובריקה נקראית "מסע אישי", ולא "מסע כלכלי". למי שזה מפריע, עמכם הסליחה, ומוזמנים לדלג. את השווי של התיק אני מפרסם לרוב בתחילת החודש.

השבוע יצא שבוע מלא באינטרקציות עם אנשים קרובים.

פגשתי חבר ילדות שבא לבקר אותי ביום שלישי, דרכינו התרחקו בערך 10 שנים, מאז שהוא הקים משפחה. נזכרתי למה היינו חברים כל כך קרובים כל החטיבה, התיכון, והתקופה שאחרי.

ברביעי הגיעה ידידה (פלוס) שאנחנו בקשר שנה חמישית, סוג של הסדר כזה. אנחנו לא מתאימים באופי, אבל בכל השאר כן.

ביום שישי הייתי אצל ההורים והגיע אחי. מזמן לא ראיתי אותו, מתראים פחות מאז שהוא עסוק מאוד בעבודה והמשפחה. היום גם אחי בא לבקר אותי ודיברנו קצת.

שיתפתי אותו קצת במחשבות שלי, נראה שכל החברים שלי, בגיל שלי (סביבות ה 40), יש סוג של משבר אמצע החיים. מדהים, כנראה שזה דבר אמיתי. אמרתי לו - שאני לאחרונה טרוד עם חרטות על דברים שעשיתי, ואפשר היה לעשות טוב יותר - בסוג של השוואה מתמדדת בין המסלול ה"אידיאלי" שהייתי יכול לעשות ולאיפה שאני היום. (אגב דברים שאפשר לפרש כנכונים, או כלא נכונים, תלוי עם מי מדברים). וטרוד במחשבות על הקריירה.

אגב - אחר הדברים שתורמים למחשבות הטורדניות האלה, שלפעמים נדמה לי שיש אנשים אפילו כאן בפורום, 100% מחושבים, הם לא מפספסים את השקל, לא מוכרים RSUs אף פעם, לא יקנו רכב חדש, הכל בגרף מסודר, הכל מחושב על השניה, עד לעצמאות הכלכלית, עובדים בחברות הכי טובות בשוק, שממנות להם את האוכל, את הרכב, וכו' וכו', משקיעים דרך IRA בתנאי אפס וכו' וכו', דרגות שאני לא מסוגל או מרגיש שאני מסוגל, ו"טעויות" שכבר עשיתי. נראה שאי אפשר להגיע לרמה כזאת של יעילות כלכלית מבחינתי.

הוא אומר - תגיד, מה נסגר איתך ? אתה כבר עצמאי כלכלית, ואדון לזמן שלך. אתה יכול ללכת לעשות טראקים בנפאל, אני לא מבין למה אתה לא נמצא בדייט כל יום עם מישהי ? הוא אומר, אנחנו עובדים כדי לממן את מה שאנחנו אוהבים לעשות. דרגות החופש שלך הן מטורפות, אתה מחפש לעצמך סתם בעיות ?

ואז היכה בי שוב, כמה הייתי שונה בשנות ה 20 המאוחרות, שבו לצאת לדייטים, ולהנות היה חשוב יותר מהכל, והעבודה הייתה הכי לא. זאת הייתה הגזמה, אבל כמה שנהייתי 180 אחוז.

התובנות שלי הן:
א' הבנתי שיש המון אנשים טובים בחיי, טובי לב ממש, שאוהבים אותי אהבה ללא תנאי. וזה הרבה מאוד. מעריכים אותי ונותנים לי קרדיט וציון הרבה יותר ממה שאני נותן לעצמי לפעמים.

ב' אני הכנסתי את עצמי למימד חד מימדי, שבו 90% מהערך העצמי שלי מגיע מהעבודה שלי, מכמה אני מרוויח, מהשווי שלי, מהיעילות הכלכלית שלי. וקשה לי להשתחרר מזה.

ג' יש לי המון על מה להיות אסיר תודה
-המשפחה שלי, התברכתי במשפחה קרובה מאוד אוהבת.
-החברים שלי, שאני בוחר בקפידה - יש לי מעט, אבל כולם זהב, ואוהבים אותי מאוד.
-למרות הנטייה שלי לראות את השלילי + לא לסלוח לעצמי על טעויות העבר ולהתשחרר - אני חי בצורה חופשית, ולמרות כל הקשיים החיים טובים. אני פשוט לא מסוגל לראות כמה "כתמים" על בגד גם כשהוא עשוי מזהב.

עריכה:
-התחלתי להתקדם בנושא של דייטים וזוגיות, נראה שלפעמים, עצם זה שאתה שם פוקוס מחשבתית, משהו בעולם מביא לך את זה יותר. התחלתי לקבל יותר מאטצ'ים באתרי היכרויות. מישהי נאה ואיכותית נתנה לי טלפון והתקשרה. דיברנו כמה פעמים והיה נשמע טוב. הצעתי להיפגש, היא אמרה שהיא לא יכולה, ואז פתאום היום שכן (אני מניח שהתבטל לה דייט, אם כי אמרה שזאת חברה). שאלה אם אני מעוניין להיפגש, כתבתי כן. כתבה לי "תגיע ליישוב שלי ב 21:00". אני גר ביישוב שמרוחק 25 ק"מ. כתבתי לה: "אשמח להיפגש באותה מידה ביישוב שלי, או לפחות באמצע הדרך".

כתבתי לה: "אנחנו לא מכירים, אין לי בעיה להגיע לבת זוג כשיש קשר, אנחנו לא מכירים עדיין, ומין הראוי שתעשי גם איזשהו צעד של השקעה לקראתי". היא כתבה "סבבה, פחות מתאים, אתה לא ג'נטלמן". לא מבין את העניין שאתה מצופה כגבר לעשות את כל הדרך, כשהאישה משקיעה 0 מאמץ, לכן וויתרתי על הדייט. מה הקטע לגרום לך לנסוע את כל הדרך, כשהיא לא מוכנה אפילו לנסוע חלק מהדרך בשבילך ? פעם הייתי מסכים, אבל אני הייתי רוצה להכיר בחורה, שלא עושה חשבון, ושיוויונית. אני כבר מרגיש שהבחורה של היום, מהסוג שתגיד "אני רגילה שהגבר תמיד משלם" או משהו בסגנון. באמת שלא מתוך קמצנות, אלא מתוך שיוויון. אגב הבחורה סיפרה שהיא קיבלה עבודה חלומית בחברה ממשלתית מטורפת, אז אין שם לא בעיות של יכולת או כסף. סתם, כי הגבר צריך לרכון את ראשו ולעשות את כל הדרך.

תודה על הקריאה, למי שהגיע על לכאן.