לא יודע לגבי כל עניין ה FIRE (למדתי על זה רק בזמן האחרון - אנחנו קראנו לזה פנסיה מוקדמת) אבל נראה לי שאנשים קצת נסחפים עם כל המושגים הללו, אולי כדאי לשאול אנשים שכבר הגיעו לסוף התהליך האם הם ממליצים על כך ואיך השיגו את זה.
נחמד מאוד לספר לעצמך סיפורים בגיל 27 כשאתה חוסך חצי מהמשכורת כל חודש אבל כשיש משפחה אז מדובר על הוצאות של 30,000-25,000 לחודש אם אתה רוצה לחיות ברמה סבירה\טובה. החיים האמיתיים קורים בשנים הללו ולא כדאי לפספס אותם בשביל לשבת רגל על רגל בגיל 60.
אני מדבר על לגור במקום טוב עם איכות חיים ומערכת חינוך טובה, על לטייל ולהשיג חוויות וזכרונות ולהשקיע כסף בדברים שאתם אוהבים, כל זה עולה והרבה ואלו חוויות שלא ניתן לחזור אליהם, השנים עוברות מהר ופתאום ההעדפות משתנות והמטרות משתנות.
אני ואשתי תמיד חשבנו שנעבוד כמה שנוכל והנה כבר בגיל 55 אשתי החליטה שנמאס לה ו"פרשה" החלה ללמד מעט (50%) עבור משכורת מורה, אני מתכנן לפרוש בסביבות 60, למרות שחיינו ברמה גבוהה יחסית השגנו די הרבה כספים למרות שהתכנון הכללי לא היה לחסוך כל שקל כדי לפרוש מוקדם, החיים לוקחים אותך בהרבה כיוונים, בגיל 35 הפסדנו כמעט את כל הוננו (כמליון שקל) בשוק ההון, החזרנו את הכספים הללו מהשקעות נדל"ן מוצלחות, בקיצור שימרו על גמישות מחשבתית כי הכל יכול להשתנות, אין פה איזה מרשם שלפיו תגיעו למנוחה והנחלה.
אם זה לא בעיה מה הם ה"דברים שהכי חשובים" נכון לתקופה זו?
