אם ילד בן 3 מחליט משהו שלא מקובל על ההורים, זוהי זכותם המלאה (וחובתם) של ההורים לא לשתף עם זה פעולה, ברוב מוחץ של המקרים אי-שיתוף פעולה של ההורים עם הקפריזה יגרום לילד לאמץ התנהגות המקובלת על הוריו. אם מדובר במשהו יסודי באישיות שלא עובר וחוזר על עצמו גם כשהילד גדל, זה כבר סיפור אחר לגמרי.
לעניות דעתי לילד בן 3 אין יכולת אמיתית להחליט שום דבר ללא הסכמה של הוריו להחלטה. למשל, טבעונות זו החלטה "גדולה" עבור ילד בן 3 מכיוון שיש לה השלכות רחבות על אורח החיים של כל המשפחה (קניית מצרכים, בישול, ייעוץ תזונה, מעקב רפואי) ואם ההורים לא "זורמים" הילד לא יהיה טבעוני ולא משנה כמה הוא יתעקש. אם מדובר בילד גדול יותר, שמסוגל לשאת (ולו באופן חלקי) במחיר של ההחלטות שלו, זה כבר סיפור אחר לגמרי.