1. בהסתברות מסוימת - הכל יכול לקרות.
מלחמות, שינוי שיטת הממשל, שינויים בטבע האנושי (נניח
ירידה חדה באיכות הזרע, ירידה בכושר הריכוז), שינויי אקלים ועוד ועוד.
ממש לא ברור לי למה אנשים פה בפורום בוחרים לחשוב שהחורבן יגיע דווקא בעקבות המצב הפוליטי בישראל.
2. אם כבר דיברת על ניהול סיכונים - קראתי פעם שיותר משתלם לאדם להיות אופטימי מאשר פסימי.
אדם פסימי מקדיש יותר משאבים (פיזיים ונפשיים) להתמודדות עם החששות, וזה מוביל לפחות השקעה בצמיחה ובהתפתחות.
רואים את זה בקלות בהשקעות - אנשים פסימיים יכולים לשבת שנים על הגדר כי "שילוב של תנאים מסויימים שנוצרו כאן יכול להוביל למשהו שונה ממה שהיה עד היום", ו
בתוחלת זה לא משתלם.
דעתי האישית היא שצריך לעשות את מה שתחת תחום האחריות שלנו (למשל בנושא הזה - הצבעה למפלגה שלדעתנו טובה יותר, חינוך ילדים בכיוון שלדעתנו יועיל, וכדומה),
ומכאן ואילך לא להתייחס לכל הרעש שהתקשורת מייצרת.
אפשר כמובן לקיים דיון תאורטי בשביל הכיף,
אבל מי שרואה שהוא מתחיל לקחת ללב - עדיף שיתנתק ממקורות המידע המפחידים.
אני יזם. מבחינה כלכלית ואישית בצורה שאני מקווה שהיא אובייקטיבית..הצלחתי...בניתי את עצמי בעשר אצבעות. שירתתי בצבא, עשיתי מילואים, שילמתי ומשלם מיסים גבוהים מאד במדינת ישראל.
כיזם התמודדתי עם הרבה
מאד קשיים...והדרך העיקרית להתמודד איתם עבורי היתה אופטימיות עם ריאליזם....אני מאמין שאפשר לטפל ברוב הבעיות, גם הקשות...כל עוד יש רצון ויכולות.
כשאני מסתכל על המדינה והתהליכים שקורים בה...אני רוצה להיות אופטימי. אני מתקשה בכך. מאד...כי אני מבין בתמריצים, כי אני מכיר היסטוריה, כי אני מבין בכלכלה...ואני מכיר דוגמאות מאד דומות...אני לא רואה איך הכדור שלג הזה מתגלגל אחורה. והתוצאות שלו, בהעדר ניסים...הן קשות מאד.
יש אנשים, שבוחרים להיות אופטימיים, לא לקחת יותר מידי "ללב" דברים שהם בגדול מחוץ לשליטתם.....ולהמשיך בחייהם...מה שהיה הוא מה שיהיה.
זו גישה שיכולה לעבוד בחלק מהזמן...היא לא כל כך עבדה ליהודים בהרבה מדינות באירופה בתקופה מסויימת (היום אולי היית אומר "איך הם לא עשו משהו? מה הם לא הבינו מה קורה?")...ולא לחלק מהאוקריאנים, או הרוסים או הסינים בתקופה הנוכחית...
אני לא מאמין בגישה של "הכל נורא" ואני גם לא מאמין בגישה של "יהיה טוב"...אני חושב שבמקרה הראשון זו צורה נוראית לחיות את החיים ובמקרה השני זו צורה שיכולה לגרום לקושי אמיתי בחיים בעת חטיפת סטירה שהייתה יכולה להמנע...אני מנסה להיות איפשהו באמצע. ואני מבין שאני זה שאחראי לאיכות חיי בתקופה הקצרה שבה אני נמצא על הכדור.
אני חושב שמי שחיי בישראל היום, רצוי ויקרא קצת על היסטוריה של גרמניה, רוסיה, סין, הונג-קונג, טורקיה, דרום אמריקה וכו...לראות אם הוא שם לב למוטיבים שחוזרים על עצמם.
אני חושב שמי שחי בישראל ומנהל את חייו באיזשהי אופטימיות קוסמית של "יהיה בסדר"...הוא מהמר גדול...לא מנהל סיכונים ויש מצב שבעוד מספר שנים לא גדול יעמוד מול שוקת שבורה...אני חושב שזו גישה של בת יענה. והיא לא אחראית...בוודאי אם יש משפחה.
אני חושב שמי שכל הזמן רק רואה שחורות...חי חיים עצובים מאד.
(וד"א אני גם חושב שיש כאן הרבה מאד שהוא "מולד" בצורה בה אנשים רואים את החיים...מי שבוחר לראות את העולם דרך משקפיים מסויימות ולהתמודד/לא עם דברים מסויימים...לא ישנה את צורת ההסתכלות שלו בגלל איזה פוסט).
אני חושב שישראל של היום היא מדינה של שבטים שכל אחד מהם מנסה לקחת לעצמו כמה שיותר, עם מנהיג חכם שאינו פטריוט אשר פורם את החברה ועם מגזר בעל כוח פוליטי עצום שמטביע את כולנו איתו. וכל זה בסביבה מאד עויינת.
אני ראיתי מי הראשונים שמשלמים את המחיר בדוגמאות פחות "קשות"...אין לי כוונה לשלם את המחירים הללו אם זה מה שאכן הולך לקרות.(למרות שבישראל קשה לדמיין מצב שבו ישסו אספסוף בחלקים מסויימים מהאוכלוסיה ויאשימו אותם האשמות שווא...או שיתחילו להתעסק עם יסודות של שלטון החוק, או ינסו לפגוע במוסדות כלכליים הכרחיים, או יפגעו בעיקרון של שווין בפני החוק, או שקבוצות פוליטיות יגדלו דורות של אנשים בורים וישתמשו בכוח פוליטי להגדיל את שליטתם והעברת כספים על ידי שדידת האוכלוסיה לעדה שלהם...אין מצב שדברים כאלו יקרו כאן!).
המגזר החרדי שאינו עובד וחי בבערות ובעבדות + האספסוף הביביסטי + האידיוטים השימושיים הבורים של הליכוד(ולא חסר אידיוטים גם בצד "השני")...בעיני הם איום לכל מישהו שדואג לאיכות חייו או חייו בכלל במדינת ישראל.
מי שרוצה לראות את זה בתור "הגזמה" או פסימיות או פרנויה...אין בעיה...יש מצב שאתם צודקים...הנבואה אכן ניתנה לשוטים...אני לא מוכן לקחת את הסיכון...אתם כן.(או שלא רואים את הסיכון).
