ברוב השנים שאני משקיעה בסנופי, "הפסדתי". השנה "הרווחתי" יותר ממה שהיה קורה אם הייתי מוכרת ושמה את השקלים בקרן כספית/פק"מ בשנה זו.
לאורך זמן, ובהנחה שהשקל לא יוצא לגמרי מאיזון ומשתגע (כתוצאה מפעילות חוקתית-ביצועית של השלטון) התשואה תתנקה מרעשי הרקע של המט"ח.
אבל בהתקיים המצב שאנשים רבים מוכרים את הקרן בנקודה מסויימת (ולא לאורך זמן בסוג של קיצבה), יש משמעות גם למה שקורה למטבע שאיתו יוצאים מהמכירה באותה נקודת זמן. ומה שקורה למטבע כולל עוד כמה דברים מעבר ליחס לדולר.
וגם מאינפלציה וריבית במשק הספציפי.
משום מה, סבלנו מהתייקרויות גם כשהשקל התחזק.
ולמה זה קרה בנושא הדירות בישראל כשהשקל התחזק? ולמה זה נחלש כשהשקל נחלש? וגם בנושא הפירות, הירקות והבשר ואפילו החינוך. הכלכלה מורכבת יותר משערי חליפין.
בסופו של יום, קניות ושימושים בחו"ל הם חלק קטן מההוצאות החודשיות לרוב הישראלים (ובעיקר החלק של החשקים ולא של הצרכים). אם משפ' ישראלית רואה שהיא בקושי יכולה למשוך את שמיכת ההכנסות שלה מעל הוצאות הקיום בשקלים, היא אפילו לא תחשוב על כך שהחשקים מחו"ל התייקרו.
1. ברמת לדייק-רגע-במינוחים-ועובדות, אם הצלחנו להסכים מה בעצם קורה ומה לא - ששע"ח לא משפיע על ערך תעודת סל - אז מצויין.
עכשיו אפשר להתפנות לדבר על דברים אחרים (כמו ההשפעה של שע"ח על הערך של מזומן, ההשפעה של שע"ח על רמת המחירים במשק, ההשפעות של דברים אחרים על רמת המחירים במשק, ומה קרה מבחינה היסטורית\עובדתית לרמות המחירים כשש"ח השתנה).
נוכל לדבר על כיוון ההשפעה, מידת ההשפעה, ועוד...
אבל היה כאן עד עכשיו אי הסכמה על עובדה - האם שע"ח משפיע על ערך ההשקעה, שאני מייחס בעצם לאי דיוק במינוחים ולא באמת אי הסכמה ממשית.
אז אם הבהרנו את הדברים ואנחנו מסכימים לדבר ש
שע"ח לא משפיע על ערך של נכס ריאלי, אבל שהוא כן משפיע על ערך של דברים אחרים לא ריאליים - אז אחלה.
ושוב, אם עוזר לחשוב ש"הרווחתי" לעומת מצב עולם בו לא השקעתי בבורסה - כי קיבלתי הגנה מהשפעה שלילית של שע"ח על המזומן שלי (גם המח שלי חושב ככה) - אז גם אחלה. (רק לזכור שזה עובד בשני הכיוונים - אני גם לא אהנה מהתחזקות של המטבע המקומי שלי, כי אני לא מחזיק מזומן).
2. האם יש אמת בזה שההשפעה של שע"ח על רמת המחירים במשק היא לא מיידית ולא מלאה? אני לא מבין בזה, אבל מנחש שכן.
(א)
לא מזמן ראיתי ראיון באחת מהתכניות של שעה 6 בערב עם מנכ"ל חברה שמייבאת מוצרי חשמל.
הוא אמר שהם הולכים להימנע מלהעלות מחירים על הסחורה שכבר יש להם ביד, אבל בגלל התחזקות הדולר - להעלות מחירים על סחורה מיובאת חדשה.
(ב)
ואם מחירי דירות ומשכורות לא משתנים בכזאת קלות (כי לבני אדם יש רגישות
למספרים, לא רק לערך ריאלי - וזה מוכח),
ובזמן הזה יש שחיקה של המטבע המקומי,
וההשקעה שלי בבורסה שמרה על הערך הריאלי שלה בזמן שהשקלים של כולם נשחקו...
אז כן... אוכל ביתר קלות לקנות דירה שנקובה בשקלים והמחיר שלה עדיין לא התעדכן [כדי לגלם את עלות חומרי הגלם המיובאים בדירות חדשות].
אלו שתי דוגמאות שיכולות להראות שיש אמת בטיעון שלכם ששחיקת שע"ח מקומי בזמן שאתם מחזיקים בנכס ריאלי - לא רק מגן עליכם, אלא גורם לכם להרוויח.
אבל ביחס לדוגמא (א)
בואו נבין שאלה דיבורים ולא מעשים, ושהמנכ"ל הזה צריך לשמור על שולי רווח מסויימים, ושבעלי עסקים באופן כללי מנסים לא לשחק עם המחיר של המוצר יותר מדי - סופגים התייקרויות לפעמים (ונהנים מהוזלה של חומרי גלם בפעמים אחרות)
וביחס לדוגמא (ב)
בואו רק ניקח בחשבון שהדירות בישראל "זולות יותר" גם ליהודים אמריקאיים (כי הם מחזיקים דולרים, והשקל נחלש).
וכן,
סביר שבשני "תהליכי הנגד" האלה ההשפעה לא תהיה מיידית ואולי אפילו לא מלאה.
אבל הכל בכלכלה הוא ככה.
מצביעים על כיוונים כלליים... וזה פשוט נכון "בגדול".
כמעט כלום בכלכלה לא באמת נכון בקטן.
3. לי זה מזכיר דיון שפתחתי במקום אחר. על "למה לחברות שלא משלמות דיבידנדים יש בכלל ערך"? למה המחיר שלהן עולה? למה המחיר שלהן הוא לא אפס?
(או בניסוח אחר: למה אומרים שיש "חוסר רלוונטיות לדיבידנדים"?)
גם זאת שאלה שגורמת הרבה בלבול, ויש אנשים שיתווכחו איתך על זה בלהט.
איך שהבנתי את התשובה בסוף היא שגם אם החברות האלה ישלמו דיבידנד גדול רק עוד 1,000 שנה - זה לא באמת משנה.
הן תמיד יכולות לעשות את זה, ורק הידיעה שהן
יכולות לעשות את זה - היא מספיקה כדי שזה יגולם בשווי שלהן.
בנוסף יש עליהן לחצים מצד בעלי המניות להביא להם ערך... אז אם הם יושבים על כסף ושורפים אותו... יכולה להיות השתלטות עויינת, שינויים בהנהלה שיובילו להחלטה להפריש דיבידינד, ועוד...
בקיצור הכל בכלכלה נסמך על כל מיני מנגנונים תאורטיים שאנחנו לא באמת רואים אותם.
ולגבי הדוגמא שנתת על עליית מחירים בזמן שהשקל התחזק:
אי אפשר באמת למדוד כמה כל משתנה (כמו שע"ח) השפיע, ובאיזה מהירות, כי תמיד יש במשוואה עוד 5 משתנים אחרים, שגם אותם אנחנו לא יודעים לאמוד בדיוק...
מה שכן אפשר לבדוק ולשאול זה "מהם כיווני ההשפעה העיקריים?". ועל זה ענו החברים בפורום: שע"ח לא משפיע על ערך של השקעה.
האמת שמעניין לבדוק כמה אפשר "לנצל" את העובדה שחלק מהמנגנונים הם (כנראה) עם LAG ואולי לא מפצים באופן מלא על תנודות בשע"ח, וכמה אפשר להרוויח מזה.
אני לא יודע.
4. אגב, רק לחדד עוד יותר את האינטואיציה של הקשר ההפוך בין שע"ח \ ערך של מניות (שככל שהשע"ח נחלש - מחיר המניות הנומינלי עולה), דוגמא תעזור.
תפתחו בגוגל xu100 stock
(להבנתי זה המדד מניות המרכזי בטורקיה)
הוא נקוב בלירות טורקיות (tly)
תראו את "הביצועים" האדירים שלו בשנים האחרונות - גרף פסיכי.
ואז תפתחו tly to usd (או לכל מטבע אחר)
ותבינו שלמדד הטורקי לא היו שום ביצועים אמיתיים פנומנליים.
[fair warning, אני לא מומחה באף אחד מהנושאים האלה, אני רק מקושש ממה שאני קורא מסביב ומנסה להסיק...]
