אישית לא כל כך מכיר את התיאוריות האלו, היזם בשלב מסוים מתרחב ומגייס אנשים לעבודה במקומו (מנכ"ל, מנהלים, עובדים רגילים וכו) הם מייצרים מוצר (אותו היזם לא יכול היה ליצור לבד). בסופו של יום הוא גורף את הרווחים שמקורם בעבודה של העובדים.
כל מה שכתבת זה פשוט נקודת מבט צרה מאוד וקצת מתנשאת
הדרך הראשונה והשלישית הן זהות במהותן, חלק המעבודה של העובד עוברת לבעל הון בצורת ריבית או בהפרש בין ערך המוצר לבין השכר אותו העובד מקבל.
כבר ביססנו את הרעיון שלעובד הממוצע אין את הסכום בכדי להיות שותף בעסק.
??
אבל בסופו של דבר מישהו בונה את המכונות ומכין את החומרים האלו, בשרשרת יצור של כל חברה בהכרח יש עובדים.
זה שמישהו מרוויח עליך לא אומר שהוא דופק אותך, גם הוא רוצה להתפרנס זה הכל. אם המעסיק לא היה מרוויח הוא לא גם לא היה מעסיק אותך ואז לא היה לך לא הון ולא עבודה.
לא. שווי העבודה שלו לכשעצמה נמוך יותר (וכנראה גם נמוך יותר מהשכר שלו, אחרת הוא יהיה עצמאי). שווי העבודה שלו בשילוב עם ההון גבוה יותר, אבל לזה יש שני מרכיבים - העבודה וההון. לא הוגן שהכל ילך לאחד מהצדדים: לא הכל לבעל ההון, אבל גם לא הכל לעובד. מה החלוקה? לזה העליתי למעלה כמה אפשרויות.
בדיוק כמו שחלק מהעבודה של העובד עוברת לבעל המכולת, לנהג האוטובוס, לבעל הדירה וכו'.
לא טענתי שאין עובדים, טענתי שהם "חלק" מהמכונה שנקראת "עסק"
תיקון קטן - לא כל חברות ההיטק מפרישות לקה"ש מעל התקרה. האמת שמהנסיון שלי זה בערך חצי חצי.
זה לא עניין שהכסף לא נגיש אלא שתצטרך לשלם עליו מס (ולא בהכרח מעט מס) במשיכה..
תלוי מה המטרה שלך.
הפוך - העובד מפוטר רק אחרי שכבר אין ברירה ואחרי שהחברה כבר הפסידה המון.
אני רואה את האנשים סביבי (ולא רק סביבי) מבזבזים כסף בלי סוף, קונים רכבים יקרים, טסים לחו"ל, לוקחים משכנתא מ-טו-ר-פת, מוציאים הון על כל דבר- ועדיין מחייכים.
משק בית ממוצע לא שרוי בחובות.
זה מתבסס על מידע מאומת או על ידי הזנות של משתמשים?
זה מה שרשמתי בתגובה המקורית, העובד שותף לסיכון אך לא לרווחים. כאשר החברה מפסידה יורידו את השכר או יפטרו אותו, כאשר היא מרויחה הוא לא בהכרח יזכה לתוספת שכר.
מאיפה מגיע ההון ההתחלתי של היזם? לרוב הוא מגייס אותו בצורה של חוב\Equity. המבנה של החברה (LLC) מגנה על היזם באופן אישי, גם אם העסק קורס היזם מפסיד לכל היותר את ההון ההתחלתי שהשקיע. מצבו לרוב יהיה טוב יותר מעובד שפוטר ולא יוכל לסגור את החודש.
התשואה של העסק יכולה להשתנות (מ20% לרדת ל10% או אפילו לתשואה שלילית ) אך העובד תמיד רווחי לחברה (כלומר יוצר ערך כספי שגבוה יותר מעלות העסקה שלו) לכן לחברה בהכרח משתלם להעסיק אותו, אחרת הוא היה מפוטר. בחודשים קשים בהם אין עבודה העובדים פשוט מפוטרים, לא תהיה שום בעיה להעסיק אותם עוד פעם בחודשים הטובים יותר (ראה את מפוטרי בועת ההייטק או את המובטלים בארהב ב2008). האבטלה החיובית מבטיחה שתמיד יהיו יותר עובדים ממקומות עבודה, לא תהיה בעיה לפטר עובדים ואז לגייס אותם מחדש.
למיטב הבנתי זה מבוסס על נתוני למס מלפני כמה שנים.
למה זה סותר? מקור אחד מדבר על חוב והשני על שווי נקי.
מה פתאום? חברה יכולה להפסיד שנים, ועדיין לא לפטר את עובדיה כי אם תעשה כך היא תיסגר.
מה הסיכון של העובד בפיטורין? הוא לא מפסיד שום כסף. ואם הוא באמת שוה, הוא יימצא מיד עבודה חלופית.
ממש לא נכון. חברה יכולה להפסיד במשך שנים והעובדים לא מפוטרים. בין השאר כי גם החלק השני של המשפט לא נכון: בהחלט יש בעיה להעסיק אותם מחדש. קשה מאוד למצוא עובדים מיומנים שיתאימו לתפקיד. בחברה שאני עובד בה היחס בין מספר המועמדים שמוזמנים לראיון לבין אלה שמתחילים לעבוד בסופו של דבר הוא 1 ל 10 ולוקח חודשים לאייש תפקיד.
⌄
⌄
⌄
לא יודע כמה עוברים כל שלב, ואם העובד פוסל או החברה. זה לא משנה את העובדה שגיוס עובד מתאים הוא לא פשוט.
