חשבתי לשתף את המחשבות שלי בסוגיה בתור מי שעובד 33 שנים בהיי-טק (בתחום של פיתוח צ'יפים):
- לאורך השנים יש שינויים יסודיים בהנחות שעל פיהם קיבלת את ההחלטות בתחילת הדרך. למשל, עד שנת 2000 כספי התגמולים לא היו ממוסים וזה נתן בזמנו יתרון בולט לביטוח מנהלים על פני פנסיה. אני משוכנע שב 30 השנים הבאות יהיו שינויים רבים בחקיקה, במיסוי, בהעדפות אישיות וכו'. המסקנה שלי שהדרך הנכונה להיערך הוא לשאוף למקסימום צבירה מצד אחד, ומאידך שיהיו לך מגוון תוכניות (פנסיה, קופ"ג, ביטוח מנהלים).
- מבנה השכר מאד שונה בין חברה לחברה. יש חברות שבהם כמעט כל ה compensation הוא במשכורת יסוד, יש חברות כדוגמת אפל שבהם ה RSU תופס מקום דומיננטי, ויש חברות כמו אינטל שבהם הבונוסים מאד משמעותיים. אני מזכיר זאת, כי הפנסיה הוא רק על המשכורת לתנאים סוציאליים. לכן, כאשר בודקים את אחוז ההחלפה במעבר לפרישה, יש להסתכל על ה Total Compensation
- עניין המיסוי של פנסיה הוא מאד סבוך. קודם כל, עליך לוודא שכל הסכומים שהם בסטטוס של "פנסיה מוכרת" אכן מסומנים כך. בנוסף יש אי-בהירות ביחס לכספים שהפקדת לפני 2012 ועליהם כבר שילמת מס (למשל הפקדות עובד מעל השכר הממוצע במשק). כמו כן, יש לקבל החלטות מורכבות האם אתה מעדיף למשוך סכום חד-פעמי גדול פטור ממס (החל מ 2025 זה מעל 1 מיליון ש"ח) או שאתה מעדיף לקבל את ההטבה במסגרת הקצבה המזכה. אני כן חושב שככלל, חבות המיסים בפנסיה תהיה קטנה יותר בגלל הנימוקים שכבר נכתבו בשרשור זה
- ביחס להשתנות השכר לאורך השנים כמובן שהמצב מאד אישי. אני כן יכול לומר שהמשכורת לתנאים סוציאליים של מהנדס מתחיל לפני 30 שנה היה כ 10,000 ש"ח (אחרי שלוקחים בחשבון את האינפלציה). זה פחות מ 50% מהמצב היום. אמנם גם השכר הממוצע במשק עלה לאורך השנים אבל פחות.
- רוב המהנדסים שהתחילו את הדרך איתי כבר לא עובדים בהיי-טק. חלקם מרצון אך רבים שלא מרצון. אי אפשר להסתמך על כך שיהיה לך תעסוקה של 40 שנים בהיי-טק. לכן, גם מי שלא מתכנן פרישה מוקדמת צריך לקחת בחשבון את העובדה שלא לעולם חוסן
- אכן, נטל המס המוטל עלינו מאד גבוה. לפי דו"ח הכנסות המדינה של משרד האוצר מ 2017, 88% ממס ההכנסה של השכירים משולם ע"י 2 העשירונים הגבוהים, 68% ע"י העשירון העליון! הייתי רוצה לסיים ברוח אופטימית בעובדה שאנחנו מאכלסים חלק נכבד מהעשירונים האלו
