לא רק שזה מדד אמוציונלי, זה גם מדד שיקרי שמשווה בית חולים לבית מלון, וזו לא המטרה של בית חולים
אותה זקנה ששוכבת במסדרון מקבלת טפול רפואי מעולה, וזה מה שחשוב
אם הייתי שוכב במסדרון בית חולים, והייתי צריך להחליט אם תקציב מסויים ילך לחדרים יותר נאים, או לטפול רפואי יותר טוב, הייתי תמיד מעדיף טפול רפואי יותר טוב
כמתנדב מד"א, אני קצת חלוק בנוגע לזה.
שירותי הבריאות בישראל איכותיים-אין בזה ספק (תוחלת החיים גבוה ומתאימה לעולם המערבי) ויעילים-תקציב המערכת נמוך יחסית ל-OECD, והיא זכתה לא מזמן לשבחים על כך.
מצד שני, בשנים האחרונות יש מגמה עולה של התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי חולים-עקב הצפיפות (בתי החולים החלו לדחוף עוד מיטות בכל מחלקה, גם נגד התקן)-אותה צפיפות שמובילה להוציא אנשים אל המסדרון. אישית, בשנה האחרונה הזכירו לנו שוב ושוב ושוב להזהר ממרסה, שהחלה לתפוס קצת תאוצה לאחרונה.
בנוסף, יש את עניין ההמתנה עד לקבלת מיטה-באיכילוב מדובר בחורף בעניין של שעות(!-לא מובן לי למה כל המדינה נגררת לשם), והתופעה מחמירה גם בבתי חולים אחרים (אסף הרופא, שיבא, וולפסון, ברזילי...). זה באמת פוגע במטופלים לדעתי, וגם יוצר איזו אווירת ייאוש-הרבה פשוט סובלים ומחכים הרבה זמן עד שהרופא או האחות התורנית מתפנים אליהם.
אבל, אני חייב לסייג ולומר שכן יש התקדמות מסוימת-מחלקות חדשות נפתחות מדי פעם בבתי חולים ותיקים (בשיבא, למיטב זכרוני, נפתח אגף חדש, ובאסף הרופא נפתח אגף למהלכים), וגם בתי חולים חדשים נוספים (בית החולים אסותא באשדוד פשוט נראה מדהים, מרווח מאוד, עם איכות שירות וטיפול טובה ומהווה בעיניי דוגמה מעולה ל-PPP-Public-private partnerships-בית החולים נבנה באופן פרטי ונרכש ע"י הממשלה אם אני לא טועה).
בקיצור, למדד "הזקנה במסדרון"-או בשמו היותר רשמי, מדד אחוזי התפוסה (שחוצים כמעט כל חורף את ה-100 אחוז), יש משמעות בעיניי. תקרא לו מדד אמוציונלי, בעיניי ברפואה יש גם מימד כזה. בן אדם שמגיע בשעתו הקשה לבית חולים מצפה ליחס, לסיוע, למשהו-ואז גורמים לו להתייבש בתור ולהשתכן במסדרון. לא פעם ולא פעמיים יצא שמטופלים תקפו אותנו בגלל זה, ואיימו לדקור אותנו. היו גם מקרים שזה התממש (אחות בשמואל הרופא נדקרה, והייתה גם רופאה באיכילוב שהותקפה).
אני לא תומך ב-100% שווקים חופשים (כפי שהבהרתי בתגובתי הקודמת). אני מאמין שיש מקום לתמיכה סוציאלית-ובתי חולים, לדעתי, אמורים להיות באחריות הממשלה. אני חושב שפרויקטי PPP הם האידאל בתחום, ושסה"כ אנחנו צועדים למקום טוב יותר.
לעומת זאת, אני לא רואה סיבה להתייחס לישראל כאל כלכלת אי. ישראל היא כלכלת אי, לא רק בגלל מצבה הגיאופוליטי, אלא גם בגלל המכסות והמגבלות הנוראיות שיש לנו. כאמור-המצב בשוק המזון הוא דוגמא מכובדת.
אם אתה מאמין שישראל אמורה להפוך למדינה סקנדיבנית-אולי זה המקום להזכיר שהמדינות הנ"ל הם מאוד הומוגניות. אין בהם מגזרים גדולים שלא ממש פעילים בשוק העבודה/עובדים בשחור-כמו הערבים והחרדים. בפועל, הפיכתה של ישראל למדינה סקנדיבנית תגרום לכחצי מהאוכלוסייה (זה שמשלם מיסים) לממן את הגחמות של החצי השני, ללא שום ערך מוסף מיוחד-להפך. זה רק יעודד אותם להמשיך בהתנהגות הזו, במקום להשתלב בשוק העבודה.
