הון צבור בפרישה מוקדמת

[סולידי]

5 צעירים ולא אחד וותיק , מה להיפך ?

עובד אחד ותיק שיודע מה הוא עושה, אפילו אם הוא קצת איטי, עדיף על חמישה צעירים פעורים וחרוצים שצריך להשגיח שלא יעשו נזק.

 

[אנון נימוס]

עובד אחד ותיק שיודע מה הוא עושה, אפילו אם הוא קצת איטי, עדיף על חמישה צעירים פעורים וחרוצים שצריך להשגיח שלא יעשו נזק.

יכול להיות שכל תעשיית ההיטק סתומה,
בפועל לפי מה שראיתי כך היא עובדת.
כנראה שהרבה זולים וגמישים עדיפים בכל זאת על אחד יקר ונוקשה.
לפחות זה מה שמר שוק הייטק חושב.

 

[סולידי]

יכול להיות שכל תעשיית ההיטק סתומה,
בפועל לפי מה שראיתי כך היא עובדת.
כנראה שהרבה זולים וגמישים עדיפים בכל זאת על אחד יקר ונוקשה.
לפחות זה מה שמר שוק הייטק חושב.

זה נשמע לי הגיון לקוי של זול וגמיש

 

[roneng]

בפועל לפי מה שראיתי כך היא עובדת.

לא יודע מה אתה ראית, מה שאני ראיתי הרבה יותר דומה לתאור של @סולידי

מצד שני אני מניח שזה גם קשור לאופי של חברות. סטרטאפים קטנים וצעירים עם מנהלים צעירים חסרי נסיון אולי יעדיפו אנשים זולים.
חברות גדולות וותיקות, בעלות כיסים עמוקים, וכנראה גם מנהלים עם קצת נסיון בחברות קטנות יותר, יעדיפו אנשים עם נסיון שיודע מה הוא עושה.

 

[אנון נימוס]

זה נשמע לי הגיון לקוי של זול וגמיש

אז אורבוטק אלביט אפלייד מטיריאלס נייס ואמדוקס שבפועל מחזיקים על כל 5-10 מהנדסים "רגילים" מומחה אחד
אולי הן טועות אבל הן שורדות לא רע.
סתם אנקדוטה באחד המשברים שהיו ,
אחת החברות המצוינות הנל הנרגה מחדש את העובדים וקיצצה את כל העובדים.בדרוגה הנמוך, "במקרה" כל העובדים הוותיקים שחלקם אחראים על הפטנטים של החברה ודורגו כמומחים והרוויחו בהתאם נמצאו כבעייתים ופוטרו לאחר שימוע ...

אני מכיר חברה בטחונית אחת.שמעדיפה לייצר מלטים מאוד זולים לעומת מלט אחד מאוד יקר עםתזמן טיסה ארוך פי 10.
הרציונל לקוחות מעדיפים הרבה מלטים זולים בו זמנית באויר לכיסוי אינטנסיבי בחצי מחיר
אז לפעמים הרבה זולים עדיפים על אחד יקר

 

[נטול גלוטן]

איך שאני רואה את זה, סיכוני קצה הם עם זנב ארוך מכדי שיהיה אפשר להיפטר מהם במחיר סביר. אם אוכל לפרוש בגיל 40 עם 99.99 אחוזי ביטחון, וכדי להעלות את הסיכויים אצטרך לעבוד בסבל עוד 10 שנים, אני אפרוש גם אם זה אומר להסתכן בלרעוב ללחם.
בשביל לעבור ממשיכה של 3% למשיכה של 2.5% צריך להגדיל את ההון בערך ב20%. ביטחון פיננסי זה דבר יקר, ובשלב מסוים התועלת השולית נעשית פשוט נמוכה מדי.
לגבי גורמים ספציפיים יותר כמו ביצועי שוק המניות, ההנאה\סבל מעבודה, או היכולת לחזור לעבוד בגיל מבוגר נראה כשזה יהיה רלוונטי. לכל הפחות, יהיו אז עוד כמה שנים להוסיף למדגם של מחקר טריניטי (;

 

[roneng]

אז אורבוטק אלביט אפלייד מטיריאלס נייס ואמדוקס שבפועל מחזיקים על כל 5-10 מהנדסים "רגילים" מומחה אחד
אולי הן טועות אבל הן שורדות לא רע.

הזכרת את כל החברות עם השם הכי גרוע בתעשיה (כלומר כאלה שרוב המהנדסים שאני מכיר בחיים לא יסכימו לעבוד בהן).

 

[אנון נימוס]

לא יודע מה אתה ראית, מה שאני ראיתי הרבה יותר דומה לתאור של @סולידי

מצד שני אני מניח שזה גם קשור לאופי של חברות. סטרטאפים קטנים וצעירים עם מנהלים צעירים חסרי נסיון אולי יעדיפו אנשים זולים.
חברות גדולות וותיקות, בעלות כיסים עמוקים, וכנראה גם מנהלים עם קצת נסיון בחברות קטנות יותר, יעדיפו אנשים עם נסיון שיודע מה הוא עושה.

ראיתי סטארטפים שמחזיקים רק את העילית הטכנולוגית
וראיתי חברות גדולות
אמדוקס, נייס , אפלייד, אורבוטק שמחזיקו .מומחה אחד על 5-10 מהנדסים (ולא לא מדובר על ראש הצוות או מנהל הפיתוח ....)

 

[Lali]

@Lali
לפח מה שסיפרת את היית המפרנסת העיקרית וכנראה שעם המזונות והפחתת העול הכלכלי שבפירנוס בן זוג הצלחת לקפוץ קדימה,
רוב הגרושים והגרושות שיצא לי להכיר לא הצליחו לקפוץ כלכלית קדימה בזכות הגרושים

לא הייתי המפרנסת העיקרית בכלל. מצד שני, גם לא הייתי המבזבזת העיקרית :-P מה שהשתנה היה גיל הילדים, קידום משמעותי שלי שהוביל להכפלה במשכורת נטו, ובסופו של דבר גם כמה עסקאות נדלן משתלמות. נתתי את עצמי כחסם תחתון, מכיוון שהייתי מפרנסת יחידה עם ילדים, בעוד המצב של זוג מפרנסים עם ילדים שונה משמעותית לטובה, אם שניהם סולידיים. הגרוש שלי הצליח לבזבז כשלוש מאות או ארבע מאות אלף ש"ח בכמה עסקאות פיננסיות מאד לא חכמות. הגירושים עלו לי ישירות כ- 130 אלף ש"ח מעבר לזה, ויש עוד הוצאות עקיפות שלא ספרתי, ולמרות הכל, עצם העובדה שהייתי מועסקת ברציפות במשך עשרים השנים האחרונות (בעשר הראשונות במשכורת ממוצעת מאד), ושנמנעתי מזחילה ברמת החיים שמתווספת לעליה ברמת ההכנסות, ולאחר מכן גם העובדה שאני שוב חולקת את הוצאות הבית עם בן הזוג הנוכחי שלי, הביאה למצב של צבירת הון יפה. במובן הזה זה לא בשמיים.

 

[אנון נימוס]

הזכרת את כל החברות עם השם הכי גרוע בתעשיה (כלומר כאלה שרוב המהנדסים שאני מכיר בחיים לא יסכימו לעבוד בהן).

הזכרתי את החברות שהן מבחינת שווי שוק וגודל את רוב תעשיית הייטק הישראלית
ושכחתי את אינטל ,
לגבי פייסבוק גוגל ואמזון אין לי מידע

 

[אנון נימוס]

@Lali
מהצד בניתוח כלכלי חתכת שותפות עיסקית שיצרה לך הפסדים, הסכם ההיפרדות נותן לך תשלומים שוטפים (מזונות)
העצמאות איפשרה לך לפעול פיננסית כרצונך ויש לך כיום שותף שמקטין הוצאות תפעול .

הוצאות הגירושים היו זולות מהנזקים הפיננסים
שנוצרו על ידי בן הזוג.

כל הכבוד לך שהצלחת לשמור על עבודתך וגם להתקדם . אני מכיר גרושים וגרושות שנכנסו למשבר אישי ומקצועי ( ומהדגימה הלא מקצועית שלי נראה לי שהשילוב של גרושים עם תשלומי מזונות קשה יותר לגברים)

 

[Melafefon]

כשאני עוברת על טבלאות האקסל, בהנחות יחסית שמרניות, אני מניחה שאגיע ל- 3 מיליון תוספת בעוד כשנתיים וחצי. המספר 5 מיליון יהיה שם לפני גיל 50, אבל אם זה יהיה שם בגיל 45, 46 או 47, אני לא יודעת.

5 מיליון ליחיד לפני גיל 50 ? זה ממש מרשים.
האם זה כולל דירה בבעלותך ? האם הגירושים השפיעו עלייך בצורה חיובית מבחינה כלכלית ?
את כותבת 2.5 מיליון צבור בפנסיה בגיל 50 זה שווה ערך לקצבה חודשית בפנסיה של קרוב ל- 13K שזה בערך המחיה החודשית שלכם לפי מה שכתבת + בתוספת חסכונות של אותו סכום בערך נראה כי את כבר יכולה לפרוש .
שווי של בני זוג של 10 מיליון הוא די נדיר בעיניי.
תשואות קרנות הפנסיה לא מתקרבות לתשואות של מדדי השוק ככה שלהגיע לסכומים צבורים כאלה צריך הכנסה גבוה, לחיות בצמצום ולהתמיד לאורך שנים.

 

[גרהם]

5 מיליון ליחיד לפני גיל 50 ? זה ממש מרשים.
האם זה כולל דירה בבעלותך ? האם הגירושים השפיעו עלייך בצורה חיובית מבחינה כלכלית ?
את כותבת 2.5 מיליון צבור בפנסיה בגיל 50 זה שווה ערך לקצבה חודשית בפנסיה של קרוב ל- 13K שזה בערך המחיה החודשית שלכם לפי מה שכתבת + בתוספת חסכונות של אותו סכום בערך נראה כי את כבר יכולה לפרוש .
שווי של בני זוג של 10 מיליון הוא די נדיר בעיניי.
תשואות קרנות הפנסיה לא מתקרבות לתשואות של מדדי השוק ככה שלהגיע לסכומים צבורים כאלה צריך הכנסה גבוה, לחיות בצמצום ולהתמיד לאורך שנים.

שים לב שחסכון פנסיוני גבוה לא מאפשר לפרוש בגיל 50 אלא בגיל פרישה. אי אפשר גם לקבל הטבות מס על חסכון פנסיוני וגם להשתמש בכסף הזה בגיל 50.

 

[אנון נימוס]

שים לב שחסכון פנסיוני גבוה לא מאפשר לפרוש בגיל 50 אלא בגיל פרישה. אי אפשר גם לקבל הטבות מס על חסכון פנסיוני וגם להשתמש בכסף הזה בגיל 50.

לא לגמרה, 40% מהפנסיה זה פיצויים
אומנם המשיכה אינה פטורה ממס לחלוטין אבל על ידי פריסה קדימה ניתן להםחית מס
בגיל פרישה משיכה תקטין את הפטור ממס מהקצבה

 

[roneng]

הזכרתי את החברות שהן מבחינת שווי שוק וגודל את רוב תעשיית הייטק הישראלית

אז מה?
שווי שוק לא רלוונטי לנושא. ואני גם ממש לא בטוח שנכון.
כל חברות הענק הזרות שעובדות בארץ שוות "קצת" יותר (אפל לבדה עברה לא מזמן את רף הביליון דולר)

ושכחתי את אינטל ,

גם לא מציאה גדולה.
אבל עדיין מקום הרבה יותר נורמלי לעבוד בו מהרשימה שהזכרת קודם.

 

[אנון נימוס]

אז מה?
שווי שוק לא רלוונטי לנושא. ואני גם ממש לא בטוח שנכון.
כל חברות הענק הזרות שעובדות בארץ שוות "קצת" יותר (אפל לבדה עברה לא מזמן את רף הביליון דולר)

גם לא מציאה גדולה.
אבל עדיין מקום הרבה יותר נורמלי לעבוד בו מהרשימה שהזכרת קודם.

שוק העבודה בההיטק הוא שוק
יש בו קונים ומוכרים והוא בהחלט לא ממשוכלל.
התייחסתי לגדול התכוונתי לכמות העובדים
כאשר שווי השוק הוא עוד סוג של מתאם.
שוק ההיטק מבחינת עובדים ומעסיקים זה שוק .
אתה יכול לבטל את ספקי העבודה הגדולים בשוק ועדיין הם בהחלט משפיעים על ההיצע והתמורה גם אם אתה מתעלם מהם . ממש כמו שאתה יכול להעדיף small קאפ אבל ה טוטל מרקט ב us הוא בעיקרו sp500.

 

[roneng]

התייחסתי לגדול התכוונתי לכמות העובדים

אוקי, זה משהו אחר. חשבתי שהתכוונת לשווי שוק של החברות.

אם אתה מדבר על מספר עובדים אז בכלל אני לא מסכים איתך
רוב העובדים בחברות שהזכרת הם עובדי יצור, אני דיברתי על משרות פיתוח. לדעתי במרכזי הפיתוח של החברות הגדולות (אפל, אמזון, ברודקום, קואלקום וכו) יש יותר עובדי פיתוח מבחברות שהזכרת.
בכל מקרה, אם מדובר בעובדי יצור יש יותר הגיון במה שאתה אומר.

 

[אנון נימוס]

אם אתה מדבר על מספר עובדים אז בכלל אני לא מסכים איתך

בחברות גדולות ה R&d זה כ 15% מתקציב החברה , מה שאומר ששוי שוק גבוה לחברות מבוססות מגדיר תקציב גבוה והרבה כסף לתקצעב פיתוח , וכנראה לא הכל יכנס לכיס סמנכל הפיתוח ...
למיטב זכרוני משרות הפיתוח בחברות הנל נע בין 400-800 ואם תוסיף חברות כא גדולות כמו נס וגיגה תגלה שמרבית השוק אינו נשלט על ידי סטארטפים קטנים

נב אפשר להוסיף את צקפוינט מנהלי הנדסה בתעא ורפאל ואת hp

 

[roneng]

למיטב זכרוני משרות הפיתוח בחברות הנל נע בין 400-800 ואם תוסיף חברות כא גדולות כמו נס וגיגה תגלה שמרבית השוק אינו נשלט על ידי סטארטפים קטנים

שאני אבין, אתה מגדיר את

אפל, אמזון, ברודקום, קואלקום וכו

כ"סטרטאפים קטנים"? (וזה עוד לפני שהזכרתי את מיקרוסופט, גוגל, סמסונג ועוד ועוד חברות ענק אחרות).
לכל חברה כזאת יש כמה מאות עובדים במרכזי הפיתוח הישראלים שלהם.

נב אפשר להוסיף את צקפוינט מנהלי הנדסה בתעא ורפאל ואת hp

מסכים. הם מתאימים בדיוק לאותה רשימה של שאר החברות שרשמת
אתה יכול להוסיף לשם גם את חברת חשמל, הבנקים הישראלים ועוד כמה בסגנון.

 

[אנון נימוס]

כ"סטרטאפים קטנים"? (וזה עוד לפני שהזכרתי את מיקרוסופט, גוגל, סמסונג ועוד ועוד חברות ענק אחרות).
לכל חברה כזאת יש כמה מאות עובדים במרכזי הפיתוח הישראלים שלהם.

לא, וכמו שאמרתי אין לי מושג כמה משרות מהנדס יש באמזון בפייסבוק גוגל ברודקום וקאלקום.
אני כן יודע שכמעט כל התאגידים האמריקאים מחזיקים שני סולמות קידום, ניהולי וטכנולוגי,
ובשניהם מדובר בפירמידה, כך שגם נניח בגוגל כנראה שהמומחה יחקבל הרבה יותר מהמהנדס (נגיד 50 אשח לעומת 35 אשח ?)
אבל כנראה יש פי עשר מתחילים ממומחים וכנל גם בדרגי הניהול .
כלומר ההבדל הוא בסדרי השכר אבל יחסי כמות בין מומחה למתחיל נשארים קבועים
בנוסף (לפחות בגוגל) דרישות הסף להעסקה הן באחוזון העליון מבחינת הישגים לימודיים אקדמים ביצועיים, מה שמסביר אולי רמות שכר גבוהות אבל לפי תאורים ששמעתי גם התחרות הפנימית בהתאם ליכולות של הנפשות הפועלות. בעל מקרה זה לא מייצג שום סטנדרד טיפוסי לעבודה בהייטק.
לומר שהאחוזון העליון של המהנדסים זה מודל התעסוקה והרווח הטיפוסי בתעשיה זה קצת נאיבי במקרה הטוב.

*** לפי חיפוש בגוגל מספר העובדים במרכז הישראלי הוא פי 10 מהיקף מאיץ החלקיקים בcern