הון צבור בפרישה מוקדמת

[roneng]

כלומר ההבדל הוא בסדרי השכר אבל יחסי כמות בין מומחה למתחיל נשארים קבועים

מנסיון לא נכון.
הייתי למשל בצוות פיתוח בחברה מסויימת (כ200 אנשים בסניף הישראלי סה"כ), כאשר בעל הנסיון הכי מועט בצוות היה עם כמעט 15 שנה נסיון, עוד 2 אנשים עם כ20 שנה נסיון ועוד אחד עם מעל 30 שנה נסיון. ולפני שתגיד שזה יוצא דופן, שאר הצותים בקבוצה היו דומים (רוב הצוותים האחרים אומנם ישבו בחו"ל) כאשר מתוך כ40 אנשים בקבוצה היה אחד עם פחות מ3 שנים נסיון ועוד 3 עם פחות מ10 שנים. כל השאר היו עם 10+ שנים נסיון (כאשר רובם עם מעל 20 ו30 שנה נסיון).
בחברה אחרת שעבדתי בה לפחות חצי מהצוות היה עם 10+ שנות נסיון.
ובחברה שלישית שהייתי כולם היו עם 15+ שנות נסיון (חלקם גם עם מעל 30 שנה נסיון), למעט הרש"צ שהיה עם פחות מ5 שנים נסיון.
גם בחברה שאני עובד בה עכשיו כל הצוות מורכב מאנשים עם 15+ שנות נסיון.

אז נכון שאלו אנקדוטות נקודתיות, ולא עשיתי מחקר מעמיק בנושא, אבל הייתי במספיק חברות והתראיינתי בהרבה יותר חברות (ברמה מספיקה כדי לדעת את מבנה הצוות/חברה), ואני אומר לך מנסיון שבהרבה חברות מעדיפים עובדים ותיקים עם נסיון, גם אם הם עולים קצת יותר.

עריכה:
שלא תבין לא נכון, יש מקום גם לצעירים ואפילו לסטונדטים/בוגרים בלי נסיון. אבל בצוות טוב הם לא יכולים להיות הרוב. ממה שאני מכיר לרוב מביאים צעיר אחד (גג 2) לצוות כזה כדי "לגדל" אותו

 

[אנון נימוס]

מנסיון לא נכון.

אני לא יכול לשלול את הנסיון שלך,
אני אומר מהיכרות שלי ושל אחרים שבהרבה חברות (שאתה לא מעריך) ומהוות חלק ניכר משוק העבודה בהייטק המצב אחר
hp, intel, אלביט, אמדוקס, נייס, אפלייד מטריאלס אורבוטק וצקפוינט. בוודאי שיש עוד חברות ועוד סטאטאפים ולא הכל מונוליטי אבל בהרבה חברות שמהוות את עיקר ההיטק הפיתוחי.בארץ יש פירמידה ניהולית /טכנולוגית

 

[roneng]

אני לא יכול לשלול את הנסיון שלך,
אני אומר מהיכרות שלי ושל אחרים

אני כמובן לא יכול לשלול את הנסיון שלך, אבל אם אלו החברות שאתה מדבר עליהן זה לא באמת מפתיע אותי שזה המצב שם.

בוודאי שיש עוד חברות ועוד סטאטאפים ולא הכל מונוליטי אבל בהרבה חברות שמהוות את עיקר ההיטק הפיתוחי.בארץ יש פירמידה ניהולית /טכנולוגית

דוקא את "hp, intel, אלביט, אמדוקס, נייס, אפלייד מטריאלס אורבוטק וצקפוינט" לא הייתי מגדיר כ "עיקר ההיטק הפיתוחי"
שוב, יש עוד המון חברות הייטק שהן לא סטרטאפים. להרבה מאוד מהחברות הגדולות יש מרכזי פיתוח גדולים מאוד בישראל, בחלקם אפילו עם מאות רבות של עובדים.

 

[אנון נימוס]

אני כמובן לא יכול לשלול את הנסיון שלך, אבל אם אלו החברות שאתה מדבר עליהן זה לא באמת מפתיע אותי שזה המצב שם.

דוקא את "hp, intel, אלביט, אמדוקס, נייס, אפלייד מטריאלס אורבוטק וצקפוינט" לא הייתי מגדיר כ "עיקר ההיטק הפיתוחי"
שוב, יש עוד המון חברות הייטק שהן לא סטרטאפים. להרבה מאוד מהחברות הגדולות יש מרכזי פיתוח גדולים מאוד בישראל, בחלקם אפילו עם מאות רבות של עובדים.

חוץ.מפייסבוק גוגל אמזון יבם קואלקום וברודקום , hp אפלייד מטיריאלס ? מי עוד ?.paypal ?

גם אם ניקח את גוגל פייסבוק אמזון פיפל יבם קואלקום וברודקום כחברות המצויינות קשה לי להאמין שהן מחזיקומחזיקות יותר מ 10% משוק ההיטק בישראל.

****
ראיתי מספרים שמדברים על כ 120 אלף.עד 260 אלף מועסקים בהייטק, בכל אותן חברות ביחד אין יותר מ 12 אלף משרות פיתוח .

 

[סולידי]

דוקא את "hp, intel, אלביט, אמדוקס, נייס, אפלייד מטריאלס אורבוטק וצקפוינט" לא הייתי מגדיר כ "עיקר ההיטק הפיתוחי".

את hp בישראל, את אמדוקס ואת נייס הייתי מגדיר כחברות טכנולוגיה אבל לא היי.

 

[roneng]

ראיתי מספרים שמדברים על כ 120 אלף.עד 260 אלף מועסקים בהייטק,

זה תלוי בהגדרה ל "מועסקים בהיטק"
בד"כ המספרים האלה כוללים תפקידים שונים שהם לא ממש היטק וגם הרבה חברות שהן לא ממש היטק

 

[MMM]

סתם אנקדוטה, אולי לא מייצגת:
לפי הסטטיסטיקה שעשינו כמה חברים לגבי חברינו המהנדסים בוגרי הטכניון שסיימו לפני כ 30 שנים כלומר היום הם כבני 55 עד 60 יוצא שפחות מ 10% מהם עדיין עובדים היום בהייטק. כל האחרים עושים המון דברים אבל לא קשורים כלל להייטק.

 

[sogi]

סתם אנקדוטה, אולי לא מייצגת:
לפי הסטטיסטיקה שעשינו כמה חברים לגבי חברינו המהנדסים בוגרי הטכניון שסיימו לפני כ 30 שנים כלומר היום הם כבני 55 עד 60 יוצא שפחות מ 10% מהם עדיין עובדים היום בהייטק. כל האחרים עושים המון דברים אבל לא קשורים כלל להייטק.

אתה יכול לפרט? מה העיסוקים שלהם עכשיו?

 

[roneng]

סתם אנקדוטה, אולי לא מייצגת:
לפי הסטטיסטיקה שעשינו כמה חברים לגבי חברינו המהנדסים בוגרי הטכניון שסיימו לפני כ 30 שנים כלומר היום הם כבני 55 עד 60 יוצא שפחות מ 10% מהם עדיין עובדים היום בהייטק. כל האחרים עושים המון דברים אבל לא קשורים כלל להייטק.

השאלה אם זה מבחירה (כי החליטו לעשות דברים שיותר מעניינים אותם) או מחוסר ברירה (כי פיטרו אותם והם לא מצאו עבודה אחרת).

אגב, שאלה מעניינת נוספת היא באיזה שלב בקרירה זה קרה. לי יש רושם שיש יחסית הרבה שעושים הסבה בגיל צעיר יחסית, אבל מי שנשאר כבר 10-15 שנה בתחום פחות סביר שיעשה הסבה (בין אם מבחירה או לא)

 

[אנון נימוס]

זה תלוי בהגדרה ל "מועסקים בהיטק"
בד"כ המספרים האלה כוללים תפקידים שונים שהם לא ממש היטק וגם הרבה חברות שהן לא ממש היטק

נניח חצי מהמספר שהציגו אז מדובר בכ 60 אלף, עדיין כל החברות הטובות שציטטת לא מעסיקות יותר מ 6-10 אלף שח .
להכליל מהם על כלל התעשיה נראה לי קצת אופטימי ולהזניח את העובדה שרוב החברות והמשרות עובדות אחרת (גם אם אתה חא אוהב אותם) לא הופך את דרך העסקה שלהם ללא נפוצה.

 

[גרהם]

סתם אנקדוטה, אולי לא מייצגת:
לפי הסטטיסטיקה שעשינו כמה חברים לגבי חברינו המהנדסים בוגרי הטכניון שסיימו לפני כ 30 שנים כלומר היום הם כבני 55 עד 60 יוצא שפחות מ 10% מהם עדיין עובדים היום בהייטק. כל האחרים עושים המון דברים אבל לא קשורים כלל להייטק.

מעניין עד כמה זה שונה ממקצועות אחרים.
אני מניח שרוב הרופאים בגיל 55 לא עובדים במשהו אחר, אבל לגבי מקצועות אחרים, אני בכלל לא בטוח שאחוז ההתמדה גבוה במיוחד (אם כי אני מאמין שיותר מ-10%).

 

[גרהם]

השאלה אם זה מבחירה (כי החליטו לעשות דברים שיותר מעניינים אותם) או מחוסר ברירה (כי פיטרו אותם והם לא מצאו עבודה אחרת).

נראה לי שברוב המקרים זה שילוב של השניים גם אם האדם עצמו לא מודע לכך.
גם מבין אלו שבחרו לעזוב, הרוב היו נשארים לג'וב חלומות מאתגר ומתגמל וגם מבין אלו שעזבו מחוסר ברירה הרוב היו יכולים להישאר בתחום בתנאים פחות טובים אבל יכלו להרשות לעצמם לוותר או מצאו תחום מאתגר / מתגמל יותר. זה כמעט אף פעם לא שחור ולבן (ובמובן הזה פורום של פורשים צעירים לא משקף).

 

[אנון נימוס]

השורה התחתונה, היא שכנראה עקומת התעסוקה הכללית לפי גיל בכלל האוכלוסיה לא שונה מהותית ממה שקורה בהייטק בין אם זה מרצון (צבירת הון , עייפות) או מחוסר רצון (מחלה, פיטורים)
צעיר שנכנס ומתכנן עתיד, צריך להיות בטוח מאוד ביכולות הטכנולוגיות והאישיותיות לטווח רחוק כדי להגיע למצב שבגיל 45 יהיה במצב הון נזיל של 10 מליון שח, זה אדם שנמצא ב אחוזון העליון בהרבה תחומים.
כל מי שאין לו אינדיקציות כאלה או כדור בדולח שיתכנן יעד צנוע יותר לטובתו כולל פרישה מוקדמת לא בהכרח מתוכננת.

 

[אנון נימוס]

https://www.themarker.com/technation/1.677500

 

[roneng]

https://www.themarker.com/technation/1.677500

אם תתעלם מהכותרות שם ותסתכל על העובדות שהם מביאים, תראה שהמצב לא כזה רע.
מתוך הכתבה:

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), 26.8% מהעובדים השכירים בהיי-טק הם מעל גיל 44 - בהשוואה ל-34% מכלל העובדים במשק.

בהתחשב בעובדה שרוב בני ה45 ומעלה התחילו ללמוד לפני מעל 20 שנה, הנתון הזה נראה לי סביר לחלוטין.
כמה אנשים היו בהייטק לפני 20 שנה לעומת היום?
נראה לי ברור שכמות האנשים שנכנסים לתחום כל שנה בשנים האחרונות גדולה בהרבה ממה שהיה לפני 20 שנה, ולכן ברור שאחוז בני ה45+ קטן יחסית. זה לא אומר שמי שמגיע לגיל 45 יותר קשה למצוא עבודה אלא פשוט מראש יש פחות כאלה.

 

[סולידי]

https://www.themarker.com/technation/1.677500

אם תתעלם מהכותרות שם ותסתכל על העובדות שהם מביאים, תראה שהמצב לא כזה רע.
מתוך הכתבה:

בהתחשב בעובדה שרוב בני ה45 ומעלה התחילו ללמוד לפני מעל 20 שנה, הנתון הזה נראה לי סביר לחלוטין.
כמה אנשים היו בהייטק לפני 20 שנה לעומת היום?
נראה לי ברור שכמות האנשים שנכנסים לתחום כל שנה בשנים האחרונות גדולה בהרבה ממה שהיה לפני 20 שנה, ולכן ברור שאחוז בני ה45+ קטן יחסית. זה לא אומר שמי שמגיע לגיל 45 יותר קשה למצוא עבודה אלא פשוט מראש יש פחות כאלה.

בדיוק. בשנות ה 80 וה 90 במדעי המחשב היו 5 מחלקות שהכשירו כ 300 בוגרים בשנה. נניח שגם הצבא הכשיר אז עוד 150 מתכנתים.
היום האוניברסיטאות מכשירות לפחות פי 2, ויש גם מכללות אקדמיות, וגם בצבא יש יותר תוכניות הכשרה. בהערכה גסה לפחות 2000 בוגרי מדמ"ח ומתכנתים ברמה גבוהה בשנה.

 

[Lali]

@Lali
מהצד בניתוח כלכלי חתכת שותפות עיסקית שיצרה לך הפסדים, הסכם ההיפרדות נותן לך תשלומים שוטפים (מזונות). העצמאות איפשרה לך לפעול פיננסית כרצונך ויש לך כיום שותף שמקטין הוצאות תפעול . הוצאות הגירושים היו זולות מהנזקים הפיננסים שנוצרו על ידי בן הזוג. כל הכבוד לך שהצלחת לשמור על עבודתך וגם להתקדם . אני מכיר גרושים וגרושות שנכנסו למשבר אישי ומקצועי ( ומהדגימה הלא מקצועית שלי נראה לי שהשילוב של גרושים עם תשלומי מזונות קשה יותר לגברים)

@אנון נימוס @Melafefon רק לידיעה: לא רק שאני לא מקבלת מזונות, מעולם לא קיבלתי אפילו שקל מזונות וגם ויתרתי על חלקי בעסק של הגרוש. אני מספרת על זה דוקא משום שזה בר השוואה לאנשים אחרים בפורום שחיים לבד. החיים עם שותף כלכלי (בן/בת זוג) הם כמובן הרבה יותר זולים. בעבר, כשהייתי צריכה, יכולתי להוריד את ההוצאות החודשיות שלי ל- 9-11 אלף ש"ח בחודש, לכל המשפחה. אז באמת התכלבתי, מחוסר ברירה - לא קניתי מרכך כביסה, לא קניתי מוצרי חלב למעט המפוקחים, במשך שלוש שנים לא אכלתי מחוץ לבית ואפילו התקמצנתי על נסיעה באוטובוס לעומת הליכה ברגל. על רכב לא היה מה לדבר ובגדים חדשים רק כשבן הזוג שלי קנה לי משהו לחג (ברמת הטי-שירט). המטרה שלי היתה לצאת מהגירושים ללא חובות. אני זוכרת את היום שבו יכולתי לקחת את הילדים שלי למקדונלדס לאכול נאגטס בפעם הראשונה מזה שנים, היו לי דמעות של הישג בעיניים. אז הגעתי למצב של איפוס ההון האישי בלי לחרוג לצד השלילי. הענין הוא לא לזלזל במה שקורה ביום יום, ולהבין שחיים סולידיים מתונים, בלי התכלבות אבל לאורך זמן, מאפשרים צבירת הון משמעותי וזאת לעומת סיכונים כלכליים שלעתים משתלמים אבל לעתים אחרות גורמים להפסדים עצומים של הקרן ושל הריבית דריבית שמגיעה איתה. גם דורין ממשיכה להסביר שצבירת הון באופן קבוע על ידי חסכון, הורדת ההוצאות השוטפות וכד' היא מה שמביאה לעצמאות כלכלית.

אני כיום במצב שאני יכולה לפרוש כרגע, אבל לא מעוניינת. יש לי עבודה שמאפשרת עצמאות גדולה בחיי היום יום, ניהול זמן ומשימות עצמי, אתגרים מקצועיים, והסביבה המקצועית מלאה באנשים שאני מחבבת ברמה האישית. לא רק זה, כמו שכתבתי כבר במקומות אחרים, אנחנו בפועל מכניסים שתי משכורות גבוהות וחיים מפחות מאחת, וגם בן הזוג שלי חסך לא מעט - שנינו יכולים לפרוש כרגע בלי שום שינוי בחיי היום יום - בגלל סיבות שונות לבן הזוג שלי מבנה חסכון הפוך - פחות פנסיה ויותר חסכון בתיק ממוסה, שלצורך הענין הוא כמעט נזיל לגמרי. ספציפית מכיוון ששאלת על דירה, יש לי כמה דירות להשקעה ואני מתגוררת בשכירות. תשלום שכר הדירה שאני מקבלת כמעט זהה לשכירות שאני משלמת, בעוד ערך הדירות שלי נמוך בהרבה מהערך של הדירה שאני שוכרת. כרגע אני ממונפת בדירות באופן מתון אבל ההון הצבור שכתבתי הוא כמובן ערך הדירות בהפחתת המשכנתאות שעדיין רובצות עליהן. בעוד כמה שנים בודדות המשכנתאות יסתיימו והדירות שלי יוכלו לממן את השכירות החודשית שלי. אנחנו כנראה נקנה דירה נוספת בעוד כמה שנים למגורים שלנו, כשהילדים שלי יעזבו את הבית - אז כמובן נקנה דירה קטנה יותר ממה שאנחנו שוכירם במיקום יותר גמיש מבחינת קרבה למוסדות חינוך, מתנ"ס, וכו'. לא נצטרך למכור את הדירות להשקעה בשביל זה.

 

[אנון נימוס]

@סולידי @roneng

אז אתם אומרים שהתעשיה מתבגרת ותתנהג כמו עקומת התעסוקה של כלל האוכלוסיה ? כלומר דעיכת בתעסוקת בני 50+ ?
רק קצת פחות רע ממה שהיה ?
https://m.ynet.co.il/Articles/4922439

 

[סולידי]

@סולידי @roneng

אז אתם אומרים שהתעשיה מתבגרת ותתנהג כמו עקומת התעסוקה של כלל האוכלוסיה ? כלומר דעיכת בתעסוקת בני 50+ ?
רק קצת פחות רע ממה שהיה ?
https://m.ynet.co.il/Articles/4922439

לא יודע מה יהיה. מה שאני יודע זה ששוק ההייטק במחסור חמור של עובדים עד כדי שחברות ישראליות פותחות סניפי פיתוח בחול כדי להיות נגישות לעובדים נוספים.
עובד טוב, שלמד באוניברסיטה טובה מדמח או הנדסת חשמל ורוצה לעבוד ימצא עבודה. ומה שניסיתי לרמוז לך במעלה השרשור הוא שעובדים מנוסים הם לא סתם יקרים. אם הם היו שוים פחות מצעירים, הם היו זולים יותר.
ובקשר לכתבה שהבאת, לא יודע, סהכ כתבה בעיתון לא הכי אמין, שמסתמכת על שרות התעסוקה שזה מוסד לא הכי מעודכן.

 

[Melafefon]

יותר ויותר אנשים מכוונים לתיק של 10 ומיליון ומעלה , אם נסתכל בנתונים שפורסמו לא מזמן מדובר בקצה הפרמידה של העשירון העליון.
האם לא מדובר בסכום מוגזם לשאוף אליו ?
האם כמו ש- @Lali כתבה אכן באיזור גיל 50 ניתן להגיע לחצי מהסכום בקרנות הפנסיה וחצי מהסכום שחיסכון ? שהרי גם הייטיקיסט שמפריש 6K בחודש יגיע לפחות מזה.
אני לא רוצה לקחת את @סולידי בתור דוגמא משום שהוא לדעתי בקצה הפרמידה מבחינת תפקיד וכו' ולכן אני מדבר על ההיטיקיסט הממוצע שכן מחליף עבודה מפעם לפעם.
וכיצד מגיעים לסכום של מיליונים כחיסכון במשך זמן כה מועט ? מה האסטרטגיה המספרית ? הרי לחסוך 200K בשנה במשך 20 שנה נראה לי לא הגיוני. אולי לפלח מאד קטן באוכלוסיה.
אני באמת שואל מה הטקטיקה- בדרך מספרית- איך מגיעים לסכומים כאלה ?