SolidAce
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 17/8/23
- הודעות
- 180
- דירוג
- 176
שלום לכולם,
אני בסוף שנות ה20, מאורס, ובסוף התואר שני במדעי המחשב בתחום של בינה מלאכותית.
אני מחזיק בתיק השקעות של 370 א"ש שמושקע כרגע בmsci וקרן פנסיה של 30 א"ש.
ההכנסות כדוקטורנט:
מבוססות על מלגה (לא ממוסה, אך גם ללא הפרשות) של סדר גודל של 7-8K, ושכר תרגול של עוד 2-3K בהיקף הנוכחי שאני מתרגל בו (לא כלכלי להעלות היקף תעסוקה).
אפשרי לצאת להתמחות קיץ בשכר של "תעשייה" לשלושה חודשים (בד"כ), ואז גם לשלם מעט מאוד מס על ההכנסה גם (מכיוון שרוב ההכנסה השנתית היא במלגה, למעשה ההכנסה הממוסה מאוד נמוכה)
ההכנסות בתעשייה:
סדר גודל של 35-40K ברוטו בחודש, תלוי גם בכמה אהיה טוב בראיונות ובעבודה עצמה.
ההפרש (לפי החישוב שלי, תחת ההנחות שעשיתי והנחה של דוקטורט של 3 שנים) הוא כסדר גודל של 500 א"ש
כמובן שקשה לדעת את המשמעות של ההפרש הזה, השכר עשוי לעלות אחרי דוקטורט, אבל גם עשוי לא לעלות לעומת בוגר תואר שני עם שלוש שנים ניסיון..
אלו החישובים, למי שמעניין אותו ורוצה לחוות דעה:
קצת לבטים אישיים, ומחשבות שלי בנושא, הרשתי לעצמי לכתוב קצת בכתיבה חופשית:
"בעד":
- אני מאוד אוהב את המחקר שאני עושה. להתעדכן במאמרים, לקרוא בטוויטר על דברים חדשים, לכתוב קוד ו"לבחור" את הבעיות שלדעתי הכי יפתחו אותי.
- הייתי שמח לנסות לבחור נושא להפוך בו ל"domain expert", וזה מרגיש לי שזה מה שעשוי לקרות בדוקטורט. בגלל שיש לך את החופש לבחור במה אתה מתעסק, זה עשוי להיות מאוד מפתח גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית.
- יש לי חופש מלא - מתי לעבוד, מתי לקום, מתי לצאת לחופש. בפועל כנראה שאני עובד הרבה יותר מבעבודה "רגילה", אבל זה גם עשוי להשתנות בתקופות אחרות.
- בנוסף, כלכלית אני חושב שאני במקום יחסית בטוח. אני מאוד אוהב את העבודה שלי, ואין לי איזושהי מטרה משמעותית של לפרוש מוקדם, אז אני מרגיש בנוח לקבל החלטות עם "מחיר כלכלי" כבד, כי אני מאמין שגם אם אעשה דוקטורט וגם אם לא, יהיה לי מספיק כסף לכלכל את עצמי ואת משפחתי העתידית.
"נגד":
- התחום שאני חוקר במחקר מאוד פעיל כרגע בתעשייה, ויש סיכוי שאעבוד על דברים מאוד דומים בחברה (ואז מה הטעם בלעשות את אותו דבר רק בלי שכר טוב ובטחון תעסוקתי?),
- הניסיון והשכר הגבוה בתעשייה נותנים לי איזשהו ביטחון שכרגע אין לי אותו, יש משהו אחר בלדעת שיש לך עבודה ואתה טוב בה, או שיש לך ניסיון. לא היה פשוט "לקבל" את ההתמחות קיץ הזו, - תהליך הראיונות היה מסנן מאוד ולא היו כמעט משרות פתוחות, ואני חושב שאם הייתי עם שנתיים שלוש ניסיון בתעשייה הייתי מרגיש אחרת לגמרי.
- ומעל כל זה, אני בעיקר חושש מהעובדה שכיום אני עובד המון. אני עובד עד מאוחר בד"כ, עובד קצת בשישי ובשבת, ולא שומר על איזשהו איזון סביר בעבודה שלי על המחקר. זה שילוב של זה שאני מאוד אוהב את מה שאני עושה, וזה שאני "עצמאי" - אני מקדם משהו שהוא שלי, ואני חתום עליו. זה מרגיש קצת כמו יזם, אם המחקר שלי יצליח זה יהיה לי מעולה, אם הוא לא יצליח הוא יהיה דיי useless. וזו תחושה קצת קשה. אני מקווה ומאמין שבדוקטורט אחרי כמה מאמרים ביד, זה יראה וירגיש אחרת, ועדיין, זה (לדעתי) יותר תובעני מתואר שני.
- מה המשמעות של לוותר על חצי מיליון שקל? כמה "זמן" זה שווה לי, והאם אני מעדיף לעשות דוקטורט על פני לקחת כמה חודשי חופש מתישהו באמצע החיים, מה ששקול כנראה לסכום הזה.
הצומת הזו גרמה לי לחשוב הרבה על איפה אני רואה את הקריירה בתעדוף בחיים שלי, ומה המשמעות שאני נותן (ורוצה שיהיה) לקריירה ולסיפוק אישי בהחלטות שלי.
עד כמה חשוב לי התחביבים והמשפחה שלי לעומת העניין המקצועי, ומה המטרה של העבודה והכסף בחיים שלי.
העובדה שהפורום "מאפשר" שיח כל כך פתוח על כסף בעולם בו בני אדם רואים בנושא הזה נושא כל כך אישי ורגיש, פותח אפשרויות לחשוב ולדבר על נושאים משמעותיים וכללים הרבה יותר, כמו איך ולמה אנחנו רוצים לחיות את החיים שלנו, ומה חשוב לנו. וזו שיחה ומחשבה מעניינת, וחלק מהסיבות שבחרתי לשתף את ההתלבטות דווקא כאן.
מתנצל על האורך, ומקווה שנשארו איתי כמה קוראים למניפסט שנתתי כאן,
אשמח לכל דעה, מחשבה או הערה, בין עם על המשמעויות הכלכליות גרידא או על כל שאר המשמעויות גם
אני בסוף שנות ה20, מאורס, ובסוף התואר שני במדעי המחשב בתחום של בינה מלאכותית.
אני מחזיק בתיק השקעות של 370 א"ש שמושקע כרגע בmsci וקרן פנסיה של 30 א"ש.
ההכנסות כדוקטורנט:
מבוססות על מלגה (לא ממוסה, אך גם ללא הפרשות) של סדר גודל של 7-8K, ושכר תרגול של עוד 2-3K בהיקף הנוכחי שאני מתרגל בו (לא כלכלי להעלות היקף תעסוקה).
אפשרי לצאת להתמחות קיץ בשכר של "תעשייה" לשלושה חודשים (בד"כ), ואז גם לשלם מעט מאוד מס על ההכנסה גם (מכיוון שרוב ההכנסה השנתית היא במלגה, למעשה ההכנסה הממוסה מאוד נמוכה)
ההכנסות בתעשייה:
סדר גודל של 35-40K ברוטו בחודש, תלוי גם בכמה אהיה טוב בראיונות ובעבודה עצמה.
ההפרש (לפי החישוב שלי, תחת ההנחות שעשיתי והנחה של דוקטורט של 3 שנים) הוא כסדר גודל של 500 א"ש
כמובן שקשה לדעת את המשמעות של ההפרש הזה, השכר עשוי לעלות אחרי דוקטורט, אבל גם עשוי לא לעלות לעומת בוגר תואר שני עם שלוש שנים ניסיון..
אלו החישובים, למי שמעניין אותו ורוצה לחוות דעה:
קצת לבטים אישיים, ומחשבות שלי בנושא, הרשתי לעצמי לכתוב קצת בכתיבה חופשית:
"בעד":
- אני מאוד אוהב את המחקר שאני עושה. להתעדכן במאמרים, לקרוא בטוויטר על דברים חדשים, לכתוב קוד ו"לבחור" את הבעיות שלדעתי הכי יפתחו אותי.
- הייתי שמח לנסות לבחור נושא להפוך בו ל"domain expert", וזה מרגיש לי שזה מה שעשוי לקרות בדוקטורט. בגלל שיש לך את החופש לבחור במה אתה מתעסק, זה עשוי להיות מאוד מפתח גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית.
- יש לי חופש מלא - מתי לעבוד, מתי לקום, מתי לצאת לחופש. בפועל כנראה שאני עובד הרבה יותר מבעבודה "רגילה", אבל זה גם עשוי להשתנות בתקופות אחרות.
- בנוסף, כלכלית אני חושב שאני במקום יחסית בטוח. אני מאוד אוהב את העבודה שלי, ואין לי איזושהי מטרה משמעותית של לפרוש מוקדם, אז אני מרגיש בנוח לקבל החלטות עם "מחיר כלכלי" כבד, כי אני מאמין שגם אם אעשה דוקטורט וגם אם לא, יהיה לי מספיק כסף לכלכל את עצמי ואת משפחתי העתידית.
"נגד":
- התחום שאני חוקר במחקר מאוד פעיל כרגע בתעשייה, ויש סיכוי שאעבוד על דברים מאוד דומים בחברה (ואז מה הטעם בלעשות את אותו דבר רק בלי שכר טוב ובטחון תעסוקתי?),
- הניסיון והשכר הגבוה בתעשייה נותנים לי איזשהו ביטחון שכרגע אין לי אותו, יש משהו אחר בלדעת שיש לך עבודה ואתה טוב בה, או שיש לך ניסיון. לא היה פשוט "לקבל" את ההתמחות קיץ הזו, - תהליך הראיונות היה מסנן מאוד ולא היו כמעט משרות פתוחות, ואני חושב שאם הייתי עם שנתיים שלוש ניסיון בתעשייה הייתי מרגיש אחרת לגמרי.
- ומעל כל זה, אני בעיקר חושש מהעובדה שכיום אני עובד המון. אני עובד עד מאוחר בד"כ, עובד קצת בשישי ובשבת, ולא שומר על איזשהו איזון סביר בעבודה שלי על המחקר. זה שילוב של זה שאני מאוד אוהב את מה שאני עושה, וזה שאני "עצמאי" - אני מקדם משהו שהוא שלי, ואני חתום עליו. זה מרגיש קצת כמו יזם, אם המחקר שלי יצליח זה יהיה לי מעולה, אם הוא לא יצליח הוא יהיה דיי useless. וזו תחושה קצת קשה. אני מקווה ומאמין שבדוקטורט אחרי כמה מאמרים ביד, זה יראה וירגיש אחרת, ועדיין, זה (לדעתי) יותר תובעני מתואר שני.
- מה המשמעות של לוותר על חצי מיליון שקל? כמה "זמן" זה שווה לי, והאם אני מעדיף לעשות דוקטורט על פני לקחת כמה חודשי חופש מתישהו באמצע החיים, מה ששקול כנראה לסכום הזה.
הצומת הזו גרמה לי לחשוב הרבה על איפה אני רואה את הקריירה בתעדוף בחיים שלי, ומה המשמעות שאני נותן (ורוצה שיהיה) לקריירה ולסיפוק אישי בהחלטות שלי.
עד כמה חשוב לי התחביבים והמשפחה שלי לעומת העניין המקצועי, ומה המטרה של העבודה והכסף בחיים שלי.
העובדה שהפורום "מאפשר" שיח כל כך פתוח על כסף בעולם בו בני אדם רואים בנושא הזה נושא כל כך אישי ורגיש, פותח אפשרויות לחשוב ולדבר על נושאים משמעותיים וכללים הרבה יותר, כמו איך ולמה אנחנו רוצים לחיות את החיים שלנו, ומה חשוב לנו. וזו שיחה ומחשבה מעניינת, וחלק מהסיבות שבחרתי לשתף את ההתלבטות דווקא כאן.
מתנצל על האורך, ומקווה שנשארו איתי כמה קוראים למניפסט שנתתי כאן,
אשמח לכל דעה, מחשבה או הערה, בין עם על המשמעויות הכלכליות גרידא או על כל שאר המשמעויות גם