• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

בת 22- התייעצות על המשך הדרך

  • פותח הנושא פותח הנושא glikit
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
אם את מחליטה לעבוד - רק במשהו שממש כיף לך לעשות, או במשהו שמשלמים לך הרבה כסף עליו.
קופאית בסופר? לא ולא!

אם את לא עובדת, תעשי כיף חיים!
אני לא עבדתי כל הסדיר, חייתי משקל תשעים ליום (כי את האוכל קיבלתי בצבא, וכבחורה הייתה לי את הפריוולגיה להיכנס חינם למועדונים ולקבל דרינקים חינם), ישנתי על מזרן זרוק על הרצפה באיזה חדר מתקלף עם נוף לים ומליון שותפים, נסענו כל סופ"ש לקמפינג וזאת הייתה התקופה הכי יפה בחיים שלי!
 
נ.ב. אני עתודאית שהבינה שהיא ממש לא אוהבת את צה"ל. ואני כן עושה בעיות. מצפה להשתחרר אחרי סיום שירות סדיר ולא להמשיך לקבע (למרות החוזה הדרקוני).
זו נראית לי ההחלטה הכי משמעותית
 
הרעיון של היתר עבודה פרטית נשמע לי נכון. עשוי להיות מעט בעייתי לאור הכניסה שלך לקבע (?) בעוד שנתיים-שלוש.
באופן עקרוני, אנשי קבע "סולידיים" -- ע"ע כאלה שלא מפרקים משכורות שלמות על מבצעים של חבר (אולי מקדש הצרכניזם הגדול בישראל), אוכל בחוץ והלוואות ע"ח הצבא --יכולים לאמץ את התכנים בבלוג הזה כדי לצבור מספיק נכסים שיאפשרו להם להגיע לעצמאות כלכלית תוך שנים ספורות (ואני לא מדברת על מכסות פרישה צה"ליות -- זו מלכודת דבש מהזן הגרוע ביותר). אם את יכולה לארגן לעצמך תפקיד בבסיס סגור, זה אפילו יותר טוב (אם כי קצת מורכב לכלכלנית, אני מניחה). בסיס סגור במשך כמה שנים פירושו הוצאות אפסיות והכנסה גבוהה -- זה האידיאל לשלב הצבירה.

עריכה: ראיתי עכשיו שאת לא מתכננת להיכנס לקבע. במקרה כזה, צפי לחוויה שרק תלך ותידרדר. מציעה למצוא דרכים לחתוך מוקדם עכשיו.
 
נ.ב. אני עתודאית שהבינה שהיא ממש לא אוהבת את צה"ל. ואני כן עושה בעיות. מצפה להשתחרר אחרי סיום שירות סדיר ולא להמשיך לקבע (למרות החוזה הדרקוני).
You're fucked! =\
המצב קשה. כמו שכבר אמרו לך, זה נדיר. חבר טוב שלי אחד הוא עתודאי שהצליח לצאת מהמסלול ולהגיע להסדר של החזרת הכסף לצבא (כלומר, הגרושים שלא מספיקים אפילו לשכ"ל). אבל הוא גם טיפוס שיש לו ביצים וזה היה קרב עיקש שלו נגד הרע"ן שלו בדימוס. הצבא מחזיק עתודאים בלפיתת ברזל.

לי יש גם סיפור ארוך דומה, לא עתודאי כאן. אחרי כמה סבבים של עיצומים ומלחמות התשה הצלחתי להגיע להסדר של להיות מעין פרילנסר צבאי ודווקא ההסכם לא ממש רע לי. אמנם לא הצלחתי להשתחרר (בינתיים...) אבל המפקדים פשוט עזבו אותי לנפשי. 70% מהזמן אני עושה מה בראש שלי, היתר כל מיני דברים מזדמנים שמפילים עלי ותורנויות. כל זאת כמובן תוך כדי שהצבא משלם לי משכורת משומנת היטב במובנים שלו ו-full benefits של קבע.

נ"ב, אל תצאי לקק"צ בשום אופן! זה מפעיל את הר' אוטומטית ואז באמת אין תקווה. זה סעיף בחוזה העתודה שמעטים מודעים לו.
 
בתור עתודאי לשעבר, עשיתי רק חצי שנה מהקבע, וכן עשיתי קורס קצינים.
לא דרש כלא\קב"ן\שאר הפחדות.
מה שצריך זה להיות עקשן, כמו שרוצים להשיג כל דבר אחר בארץ, צריך לדחוף ולשגע את כולם. בנוסף צריך לקבוע עבודות בשטח, במקום להגיד שאתה רוצה להשתחרר, צריך לגרום לכולם לחשוב שאתה משתחרר. (זה נכנס לתת מודע).
כבר אחרי שנה וחצי בצבא (ועשיתי קורס קצינים) התחלתי לחפור למפקד שלי שרע לי ושאני לא רוצה קבע, התעקשתי שיוצא סיכום פגישה עם הבקשה שלי.
אחרי הרמ"ד עליתי לרע"ן, אותו הדבר.
אחריו לרמ"ח, כל דרגה שעליתי, טענתי שהדרגה הקודמת לא פתרה לי את הבעיה. ולכן זה לא עקיפת סמכות.
לקראת הקבע היו לי כבר חבילה עבה של סיכומי ראיונות שבהם אני מבקש להשתחרר ושרע לי.
המפקדים שלי היו מורעלים, מסתבר שקבלת סרן היא לא אוטומטית וצריך אישור מפקדים (סאל), הם החליטו שמכיוון שאני לא רוצה קבע, הם לא נותנים לי דרגת סרן, כביכול זה יהיה עונש. (אכן פגיעה כלכלית).
למזלי זו הייתה שנת קיצוצים והיחידה הייתה צריכה לקצץ 6 תקני סרנים. אני הייתי סגן שתפס תקן סרן. התחלתי ללחוץ להיכנס לרשימה, מכיוון שכולם ידעו שאני לא רוצה להישאר היחידה שלי זרמה.
אחרכך זה עובר לרמת החיל, ואז למנט"ם (מנהל טכנולוגי). מכיוון שהייתה לי רשימה ענקית של סיכומי ראיון והם ראו שאני מעוכב דרגה הם לא עשו בעיות. ואחרי 5 חודשי קבע מצאתי את עצמי חופשי ומאושר (אני לא מגזים, זה היה היום הכי מאושר בחיי).
מכיוון שבשנים האחרונות כמעט כל שנה יש קיצוצים, לא רואה סיבה שזה לא יעבוד גם בעתיד.

לגבי עבודה נוספת במקביל לצבא, אני תומך במה שאחרים אמרו, תשקיעי בכלים שיתנו לך עוד כסף בעתיד (למידה של כל עקרונות ההשקעה הפאסיבית למשל).
וכמו כן תהני מהחיים, חשוב בכל גיל ולא רק בגיל העשרים.
 
אני מתנצל מראש על החטיפה...
שאלה לעתודאים שביניכם: האם לא ידעתם למה אתם נכנסים כשחתמתם על חוזה העתודה? האם החוזה באמת כ"כ דרקוני?
האם אתם חושבים שנהגתם בעיקרון ההוגנות כשבחרתם למצוא דרכים לצאת מהקבע?

אין לי איזו אהבה מיוחדת לרשויות הצבא (אם כבר, להפך), ואני בעצמי עתודאי טכנולוגי שלא רצה להמשיך לקבע, אבל לא הייתה לי שום כוונה לצאת מהקבע בדרכים עקלקלות.
צה"ל שחרר אותי מכיוון ששאלו אותי במפורש אם אני רוצה להמשיך ואמרתי שלא, ובמקרה זו הייתה השנה שבה שוחררו יותר מ-20K חיילים בקבע.
אני מדבר על עמידה בהסכמים, חתמתם על הסכם, האם זו בקשה גדולה מדי לעמוד בו ?

לפות"ש, אני מסכים עם @breezblock.
 
אני מתנצל מראש על החטיפה...
שאלה לעתודאים שביניכם: האם לא ידעתם למה אתם נכנסים כשחתמתם על חוזה העתודה? האם החוזה באמת כ"כ דרקוני?
האם אתם חושבים שנהגתם בעיקרון ההוגנות כשבחרתם למצוא דרכים לצאת מהקבע?

אין לי איזו אהבה מיוחדת לרשויות הצבא (אם כבר, להפך), ואני בעצמי עתודאי טכנולוגי שלא רצה להמשיך לקבע, אבל לא הייתה לי שום כוונה לצאת מהקבע בדרכים עקלקלות.
צה"ל שחרר אותי מכיוון ששאלו אותי במפורש אם אני רוצה להמשיך ואמרתי שלא, ובמקרה זו הייתה השנה שבה שוחררו יותר מ-20K חיילים בקבע.
אני מדבר על עמידה בהסכמים, חתמתם על הסכם, האם זו בקשה גדולה מדי לעמוד בו ?

לפות"ש, אני מסכים עם @breezblock.
מי שחותם על ההסכם זה ילד בן 17.5 שמבקשים ממנו לחזות עשור קדימה ולומר: אני אהיה בצה"ל. כל זה עם לחץ כספי מצד המשפחה, לחצים פנימיים- להוכיח שאני טוב ומסוגל, ולחצים חברתיים - אתה תותח. בטוח שזה חוזה הוגן?
 
האם לא ידעתם למה אתם נכנסים כשחתמתם על חוזה העתודה?
אני ביחידה טכנולוגית שרובה מורכבת מעתודאים. לרוב אין להם מושג למה הם נכנסים. הוא נמכר למלש"בים בתור משהו ש-"מסדר לך את החיים", ו-"באזרחות כולם יחטפו אותך". בפועל הרוב המוחלט שלהם לא מרוצים ולא משובצים במקצוע. לפי דו"ח מבקר המדינה משנות ה-90 למעלה מ-70% לא מרוצים.
הרבה עתודאים יוצאים גם עם ניסיון לא רלוונטי שלא שווה שקל.
האם החוזה באמת כ"כ דרקוני?
ברמות הכי גבוהות של המשפט הישראלי, כן.
הוגשו נגדו בג"צים שלא עברו. בג"צ תמיד תפס את העמדה של הצבא בסוגיה.
אפילו פרופיל 21 לא מציל אותך בהרבה מקרים כי הסייג היחיד הוא כלפי עתודאים ולפעמים משתמשים בסייג הזה.
האם אתם חושבים שנהגתם בעיקרון ההוגנות כשבחרתם למצוא דרכים לצאת מהקבע?
אני לא עתודאי אבל מחוייב כרגע למסלול לא שונה בתכלית (והחוזה הוא אותו חוזה למעט שנות הקבע). אני חושב שזה לגמרי פייר מה שאני עושה, כי אני לגמרי מרגיש שהצבא השתין בקשת על מה שהוא התחייב כלפי. אפילו את המינימום שבמינימום אני לפחות מרגיש שלא קיבלתי. לכן אין לי שום מצפון על הדרכים שניסיתי ואני עוד עתיד ככל הנראה לעשות.
אני מדבר על עמידה בהסכמים, חתמתם על הסכם, האם זו בקשה גדולה מדי לעמוד בו ?
הסכם זה משהו הדדי ששני הצדדים צריכים לעמוד בו. והצבא הוא זה שדורס אותו ביד רמה. אנשים לא עושים בעיות איפה שהם מרגישים שרע להם וזכויותיהם נרמסות. ובפועל, מה שקורה עם רוב העתודאים זה שהם הופכים דה-פקטו לעבדים נרצעים של המדינה עד שהחוזה הארור נגמר או המעטים שמצליחים להיחלץ בעור שיניהם.
 
גם אני הייתי עתודאית וגיליתי שאני מאד לא אוהבת לעסוק במקצוע שלמדתי. לכן מיד עם סיום שירות החובה ביקשתי שחרור מוקדם מהסיבה שאין ברצוני להמשיך ולעבוד במקצוע שלמדתי. בהתחלה נפנפו אותי, אבל כעבור פחות מחצי שנה היה סבב קיצוצים וזכרו את בקשתי וזכיתי להשתחרר מוקדם. אז יכול להיות ששווה לנסות לקצר את הקבע בצורה כזאת, כפי שגם Danielovich כתב.
 
רק כדי לגוון פה בשרשור - אני דווקא עתודאי שבכלל לא מצטער על השירות שלו. הייתי עתודאי שלמד מדעי המחשב (בין השאר, במסלול משולב שכלל עוד דברים), הגעתי ליחידה טכנולוגית טובה, שירתתי עם כמה מפקדים שאני מעריך עד היום ואנשים איכותיים ברובם מסביבי - חלקם חברים טובים מאז, וחלקם אני אף מנסה לגייס למקומות שאני עובד בהם כשיש הזדמנות (או להיפך).
המערכת רחוקה מלהיות מושלמת וזה לא שאין תלונות, אבל בסה״כ עסקתי בתחום וגם למדתי הרבה במסגרת התפקידים שעשיתי. בכלל, לפחות בתחום טכנולוגי יכולים להיות יתרונות במסגרת השירות כי זוכים לקחת הרבה יותר אחריות (למי שרוצה) ואפשר להתעסק בנושאים טכניים שבאזרחות אף אחד לא ייתן לבוגר לימודים צעיר, אלא רק עובדים ותיקים עם הרבה מאוד שנות נסיון.
 
מי שחותם על ההסכם זה ילד בן 17.5 שמבקשים ממנו לחזות עשור קדימה ולומר: אני אהיה בצה"ל. כל זה עם לחץ כספי מצד המשפחה, לחצים פנימיים- להוכיח שאני טוב ומסוגל, ולחצים חברתיים - אתה תותח. בטוח שזה חוזה הוגן?

נדמה לי שדווקא הפורום הזה דוגל בלקיחת אחריות אישית ובעמידה בלחצי החברה.
"ילד" בן 17.5 הוא כבר מספיק בוגר ואחראי כדי לנהוג ברכב ולהחזיק נשק עם גיוסו.
 
אני לא מזדהה אם אלו מכם המציגים את הצבא בצבעים של שחור בלבד, אומנם המערכת הצבאית רחוקה מלהיות מושלמת, ובוודאי שאינה מתאימה לכל אחד (לידיעה - גם האזרחות לא מושלמת..), אבל בצד החסרונות יש הרבה מאוד יתרונות, הכל עניין של פרספקטיבה ופרופורציות, הצבא מאפשר לחייל/ת הצעיר להתנסות בהרבה מאוד דברים שהם התנסות מעולה לאזרחות, ומאפשר גם מקפצה כלכלית למי שמעוניין, ומשכיל לנצל זאת.
מילה על ציונות/מחוייבות אזרחית - במדינה כמו שלנו, בחור/ה צעיר/ה שנהנה מחיים שלווים וטובים עד גיל 18, חייב לתת משהו לכלל, אם לא בשרות קרבי, אז לפחות במה שמתאים ליכולותיו, גם אם זה לא הכי נעים/מעניין, בוודאי במקרה בו קיבל/ה לימודים בזמן שאחרים נאלצים להתחיל ללמוד רק בגיל 23 לערך, כשמקבלים משהו שמייצר לך "ערך" - צריך לשלם.
צר לי אם דעתי אינה נעימה, אך מנסיוני, אלו המתחמקים ממחוייבויות בצבא, לעיתים קרובות, יתקשו להתמודד עם אתגרי האזרחות, שלדעתי לא פחות מאתגרים משירות צבאי, לדעתי קיים גם קשר בין הנושא הנידון, לכתבות שצצות בתקופה האחרונה אודות קשיי הדור הנוכחי (כתבות "בכי" שזכו להתייחסות בפורום זה).
לסיכום - השתחררתי מהצבא כבר לפני הרבה שנים, החוויה זכורה לי במגוון רחב של צבעים. המלצתי לנסות לקחת דברים בפרופורציה, להסתכל על חצי הכוס המלאה, זה נכון לחיים בכלל. אם יתקיים מפגש רצונות עם הצבא ותוכלי לפרוש - מעולה, אם לא, תנסי להפיק את המירב, בצבא יש מגוון תפקידים, בדומה לכך שמי שמתעקש לעזוב - עוזב, כך מי שהחליט להישאר, יכול להצליח בעקשנותו להפיק את המירב לעצמו.
(משעשע בעיני שחלק מהמקטרים על הצבא, ומתקשים לשרת בו, יודעים להלין על אלו שכן משרתים, וזוכים לדעתם ל"תנאים" מופלגים).
 
מילה על ציונות
:lol:
צר לי אם דעתי אינה נעימה, אך מנסיוני, אלו המתחמקים ממחוייבויות בצבא, לעיתים קרובות, יתקשו להתמודד עם אתגרי האזרחות
נניח שאתה צודק.. נו ו?
תחליט: הצבא בא לתרום ולהגן עליי מפני הרעים או שהוא בא לעזור לי,ילד מצ'וקמק וחסר כיוון בחיים להפוך לגבר-גבר שמוכן לאזרחות?
מי שהחליט להישאר, יכול להצליח בעקשנותו להפיק את המירב לעצמו.
נו באמת.
מה תפיק? איך ללמוד לקמבן בורקסים מהחדר אוכל? איך לעבור את שלב 789 באנגרי בירדס? בחייאאאאת כאילו אתה באמת מאמין למה שאתה כותב?
(משעשע בעיני שחלק מהמקטרים על הצבא, ומתקשים לשרת בו, יודעים להלין על אלו שכן משרתים, וזוכים לדעתם ל"תנאים" מופלגים).
למה זה משעשע בעינייך? ברור שזוכים לתנאים מופלגים. הם צריכים להגיד תודה לנסראללה וכל החברה, אחרת הם היו צריכים למצוא עבודה אמיתית..
משעשע בעיניי שאנשים שבחרו לשרת בצבא חושבים שמישהו חייב להם משהו.
 
באופן אישי, אני חושב שצה"ל כיום הוא ארגון נוראי ולא יעיל, מקדם בינוניות וצריך לפרק אותו להרכיב מחדש. יש משימות מיותרות, חיילים מיותרים, תפקידים מיותרים ואפילו חילות מיותרות.
בנוסף לכל האמור, מגייסים כל מי שיש לו דופק והסיבה שאנחנו עדיין על המפה, היא רק שהאויבים שלנו יותר גרועים מאיתנו. אם בעזה היו יושבים יפנים, גרמנים או אפילו רוסים, כבר מזמן לא היינו קיימים.

אחרי כל השבחים, אני אספר על השירות הצבאי שלי -
אז כמו רבים שכאן, חתמתי בגיל 17 וחצי על החוזה הדרקוני של 6 שנים.
לעומת רוב החיילים, שמתמודדים עם הצבא ע"י מציאת פירצות, הקטנת ראש, עשיית בעיות, התמודדתי עם הצבא ע"י הצטיינות. כל משימה שקיבלתי, עשיתי בצורה הכי טובה שיכולתי.
הייתי חייל הכי חזק בצוות ולאחר מכן במדור. לאחר זמן לא רב, התחלתי להביא משימות לעצמי, לתעדף אותן ולבצע, כשהמפקדים שמו לב לזה, הם הפסיקו להביא לי משימות, כי המשימות שלי היו יותר חשובות, במילים אחרות - עשיתי את מה שרציתי.
אני זוכר שפעם המפקד שלי רצה לתת לי משימה, ברגע שהוא סיים לדבר, עניתי לו שכבר חשבתי על זה וביצעתי והנה התוצאות - הוא היה בהלם.
בשלב האחרון של השירות, הגעתי לבסיס והלכתי הביתה מתי שהתחשק לי, כולם היו מרוצים.

כמובן שלא הכל היה ורוד, לא תמיד עשיתי את מה שהבטיחו לי, ישבתי בריתוקים, קירצפתי רצפות, השתתפתי במסדרים מפגרים וצבעתי את הבסיס 3 או 4 פעמים.
שירתתי את כל ה6 שנים שלי וסיימתי עם תעודת הצטיינות.

אני מכיר לא מעט חיילים שמצאו דרכים לצאת מהצבא, מצד אחד אני מבין אותם, מצד שני, לא ממש.
 
נערך לאחרונה ב:
אך מנסיוני, אלו המתחמקים ממחוייבויות בצבא, לעיתים קרובות, יתקשו להתמודד עם אתגרי האזרחות

אני מודה שזה גם הנסיון שלי..
כל מי שאני מכירה שלא הצליח לסיים את השירות הצבאי שלו, היום בגיל 30+ עדיין מחפש את עצמו, אבל אני לא פוסלת שיהיו חריגים.

זה לא שצבא זה נעים, אבל אתה צעיר ויפה ויכול לחיות על כלום שעות שינה.
החיים אחר כך משמעותית הרבה יותר קשים.
 
רק כדי לגוון פה בשרשור - אני דווקא עתודאי שבכלל לא מצטער על השירות שלו. הייתי עתודאי שלמד מדעי המחשב (בין השאר, במסלול משולב שכלל עוד דברים), הגעתי ליחידה טכנולוגית טובה, שירתתי עם כמה מפקדים שאני מעריך עד היום ואנשים איכותיים ברובם מסביבי
כמובן שחוסר שביעות הרצון מהמסלול הוא לא נחלת כלל העתודאים. אבל הסטטיסטיקה מאוד ברורה, you're the exception - not the rule.
כל מי שאני מכירה שלא הצליח לסיים את השירות הצבאי שלו, היום בגיל 30+ עדיין מחפש את עצמו, אבל אני לא פוסלת שיהיו חריגים.
correlation does not imply causation.
זה עוד טקטיקת רמיה והפחדה של הצבא להצביע על כאלה שנשרו ממנו והם עכשיו לוזרים חסרי כיוון. למרבה הצער, זה עובד על עתודאים היטב כי בד"כ מדובר בחנונים כאלה מבית טוב שבחיים שלהם לא עשו צרות ורק הלכו לאיפה שאמרו להם שיהיה להם עתיד טוב.
משעשע בעיני שחלק מהמקטרים על הצבא, ומתקשים לשרת בו, יודעים להלין על אלו שכן משרתים, וזוכים לדעתם ל"תנאים" מופלגים
יש בצבא מחלקות שלמות של אנשים מיותרים שרק ממציאים לעצמם עבודה כל היום. אתה צריך לראות את זה כדי להאמין.
עזוב שניה את כל הקשקושים על הנרטיב הציוני - זו דעתך האישית ויש לך זכות להאמין בזה כמו שלכל אחד אחר יש זכות שלא. בנאדם שלא טוב לו, לא יכול בהגדרה לעשות טוב למדינה. כלומר הוא יכול, אם אתה כופה עליו אבל אתה לא יכול בכוח לדחוף אותו למשבצת המעוותת הזאת שהצבא הכניס אותו אליה והוא סובל בה "מה אתה מתבכיין?! תמצא איך לתרום לנו כמו לוחם!" זה פשוט לא עובד ככה! כל אדם שיש לו כבוד עצמי מינימלי היה מתנגד ואל תטעה לחשוב שחיים תלויים בזה או שיש מישהו שבאמת צריך את השירות של אחד כזה.
 
אני לא מזדהה אם אלו מכם המציגים את הצבא בצבעים של שחור בלבד, אומנם המערכת הצבאית רחוקה מלהיות מושלמת, ובוודאי שאינה מתאימה לכל אחד (לידיעה - גם האזרחות לא מושלמת..), אבל בצד החסרונות יש הרבה מאוד יתרונות, הכל עניין של פרספקטיבה ופרופורציות, הצבא מאפשר לחייל/ת הצעיר להתנסות בהרבה מאוד דברים שהם התנסות מעולה לאזרחות, ומאפשר גם מקפצה כלכלית למי שמעוניין, ומשכיל לנצל זאת.
מילה על ציונות/מחוייבות אזרחית - במדינה כמו שלנו, בחור/ה צעיר/ה שנהנה מחיים שלווים וטובים עד גיל 18, חייב לתת משהו לכלל, אם לא בשרות קרבי, אז לפחות במה שמתאים ליכולותיו, גם אם זה לא הכי נעים/מעניין, בוודאי במקרה בו קיבל/ה לימודים בזמן שאחרים נאלצים להתחיל ללמוד רק בגיל 23 לערך, כשמקבלים משהו שמייצר לך "ערך" - צריך לשלם.
צר לי אם דעתי אינה נעימה, אך מנסיוני, אלו המתחמקים ממחוייבויות בצבא, לעיתים קרובות, יתקשו להתמודד עם אתגרי האזרחות, שלדעתי לא פחות מאתגרים משירות צבאי, לדעתי קיים גם קשר בין הנושא הנידון, לכתבות שצצות בתקופה האחרונה אודות קשיי הדור הנוכחי (כתבות "בכי" שזכו להתייחסות בפורום זה).
לסיכום - השתחררתי מהצבא כבר לפני הרבה שנים, החוויה זכורה לי במגוון רחב של צבעים. המלצתי לנסות לקחת דברים בפרופורציה, להסתכל על חצי הכוס המלאה, זה נכון לחיים בכלל. אם יתקיים מפגש רצונות עם הצבא ותוכלי לפרוש - מעולה, אם לא, תנסי להפיק את המירב, בצבא יש מגוון תפקידים, בדומה לכך שמי שמתעקש לעזוב - עוזב, כך מי שהחליט להישאר, יכול להצליח בעקשנותו להפיק את המירב לעצמו.
(משעשע בעיני שחלק מהמקטרים על הצבא, ומתקשים לשרת בו, יודעים להלין על אלו שכן משרתים, וזוכים לדעתם ל"תנאים" מופלגים).

מדברים פה על לא לעשות קבע, זה לא נקרא להשתמט מהצבא.

אני מודה שזה גם הנסיון שלי..
כל מי שאני מכירה שלא הצליח לסיים את השירות הצבאי שלו, היום בגיל 30+ עדיין מחפש את עצמו, אבל אני לא פוסלת שיהיו חריגים.

זה לא שצבא זה נעים, אבל אתה צעיר ויפה ויכול לחיות על כלום שעות שינה.
החיים אחר כך משמעותית הרבה יותר קשים.

כל מי שאני מכיר שלא עשה קבע, לרוב עשה זאת לא עקב זה שהוא לא עומד בהתחייבויות. אלא עקב ההבנה שהזמן הוא המשאב הכי יקר לנו וחבל לבזבז אותו אחרי שסיימת את חובתך למדינה (שירות חובה)
לרוב אלו היו הח'ברה החזקים עם שאיפות, אני למשל כרגע דוקטורנט בטכניון ובמקביל יש לי סטרטאפ. קשה להגיד שאני מחפש את עצמי.
 
חזרה לנושא השרשור אני חושב שבעבודה כמו מלצרות יש יתרונות רבים. זאת עבודה עם אנשים בגילך פחות או יותר, באוירה דיי קלילה ובלי המון מחוייבות וכבונוס אפשר, אם נכנסים למסעדה הנכונה, להרוויח בה הרבה מאוד כסף פטור ממס הכנסה.
אני עבדתי תוך כדי התואר הראשון שלי (ואפילו קצת בתחילת התואר השני) במלצרות בשתי מסעדות יוקרה בתל אביב וממש נהניתי מהתקופה ההיא.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
מילה על ציונות/מחוייבות אזרחית - במדינה כמו שלנו, בחור/ה צעיר/ה שנהנה מחיים שלווים וטובים עד גיל 18, חייב לתת משהו לכלל, אם לא בשרות קרבי, אז לפחות במה שמתאים ליכולותיו, גם אם זה לא הכי נעים/מעניין,
+100
כל אחד משליך מהסיפור האישי שלו תובנות על כלל המערכת וזה יותר גרוע מ"קורלציה היא לא סיבתיות".
והתחושה שאם זה לא מעניין לכם מספיק או מבזבז לכם את הזמן אז צריך לעזוב- לא שייך רק לדור הזה ולדעתי שייך לסביבה שגדלים בה.

בסביבה שלי זה חס וחלילה. מי שהחליט לוותר על הצבא, יצא לשנתיים-שלוש של שירות לאומי. מי שממש שם ז**ן , אני רואה שהוא מתנהל אותו הדבר גם באזרחות (רק מי שאני מכירה, לא משליכה על אף אחד).
אני די סבלתי מהשירות ודווקא הייתי בתפקיד פיקודי וקרבי, יחסית לבחורה בתקופתי. הבת שלי סבלה ממש אבל יצאה עם מלא חברים משם. הבן, השתחרר אחרי 7 שנים, יודע להנות מכל מצב או לפחות לא לסבול. האחים שלי ובעלי שירתו עשרות שנים במילואים. לא תענוג אבל אין התלבטות. ללא יוצא מן הכלל, לכולם זה נתן פיתוח חלקים באישיות שלא היו זוכים להכיר לולא השירות. צבא כאירגון הוא דבר מטומטם (גם חינוך בבית ספר, אגב, וגם אירגונים ממשלתיים ולא רק) ובכל זאת צריך לראות את התמונה הרחבה של סיבת הקיום שלו. מה שהילדים שלי עשו בצבא, עזר לשמור על בטחונכם ללא ידיעתכם. והם לא היו בגבעתי.

אם כעתודאי אתה צריך להכין דו"חות אקסל כדי לעזור למערכת להיות חכמה יותר ובזבזנית פחות- עזרת לכולנו.
אם היית צריך לפתח אמצעי הגנה/לחימה/מודיעין- כנ"ל.
יש איזה מקצוע עתודה שהוא חסר חשיבות? מסוקרנת לשמוע.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ר התייעצות לגבי דירה המיודעת לפרוייקט תמ"א 38 (יפו-בת ים) נדל"ן 12
Finfree תיק של אמא בת 80 שוק ההון 18
flower חוסר קליטה ברכבת ישראל בין בת ים לחולון – יש פתרון? אוף טופיק 18
M עוד לא בת 60 חוזרת והפעם הרפתקת פתיחת IRA הפניקס אקסלנס (תיקון 190), פקודות וסוגי מערכות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 0
N בת 18 עם זמן פנוי התפתחות אישית 31
C התנהלות עם בת זוג בעלת אזרחות אמריקאית ועוסק פטור שוק ההון 5
ר פירוט התיק שלי בהשקעות, בת 26, האם יש משהו שכדאי לשנות מבחינת הפיזור ? שוק ההון 103
ג האם קרית ים היא בת ים הבאה? נדל"ן 71
M אוטוטו בת 60 איך לחלק את העוגה שוק ההון 30
F קרן פנסיה לילדה בת 4 פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 20
ת אשמח לעזרה - פנסיה לאשה בת 53 פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 3
E מיסוי פיקדון של בת 18 מיסים 6
E תיק מסחר עבור אמא שלי בת 75+ שוק ההון 37
א רישום של בת הזוג בתיקי השקעות מיסים 0
B בת זוג לא עובדת פוסטים מאיכות נמוכה 4
E בת 17 שרוצה להשקיע קצת כסף שוק ההון 20
G פדיון פנסיה - אישה בת 69 עם תזרים אלטרנטיבי מספק. פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 0
D בת ים - אורון נדלן garden towers נדל"ן 18
Z בת זוג אמריקאית כנהנית בחשבון מיסים 4
רוטב פיצה בת ים נדל"ן 1
ע בת 24 לקראת לימודים, מתלבטת איפה לשים את החסכון יומני מסע אישיים 15
א דירה להשקעה - בת ים או נתניה? נדל"ן 14
א האם להחליף ת״א 125 בת״א 35 בגלל עדכון המדדים הקרוב? שוק ההון 4
S איי.אפ.אפ, החברה השנייה בגודלה בת"א - תימחק מהמסחר שוק ההון 2
ר בת 25, מחפשת כיוונים תעסוקתיים יומני מסע אישיים 13
ה בת זוג סולידית אוף טופיק 41
F ניוד חשבון בנק פרטי שלי מלאומי לחשבון שלי ושל בת הזוג בדיסקונט צרכנות פיננסית 7
U מסחר בבורסה בת"א באמצעות IB ברוקרים ופלטפורמות מסחר 38
מ רמלוד או בת ים- נדלן נדל"ן 27
N קרן פנסיה, קופת גמל או תיק השקעות לאשה בת 60 שמקבלת פנסיית נכות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 17
C בת זוג נוסעת לחו"ל ותשתמש בכרטיס אשראי שעל שמי, זה בעייתי? צרכנות פיננסית 25
O הפעלת ביטוח נסיעות לחו"ל - אופן התייחסות חב' הביטוח לבן/בת זוג לצורך כיסוי הוצאות צרכנות פיננסית 3
לואי וו השקעה של 100K בקופת גמל להשקעה לאישה בת 50 פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 5
מתכנת הצהרת נהנה על בן/בת זוג בחשבון יחיד (חוק איסור הלבנת הון) צרכנות פיננסית 3
בצק עלים בת 38 נשואה עם ילדים, איך מתחילים? יומני מסע אישיים 45
ד אזרח ארה"ב - השקעה בת"א 125 שוק ההון 2
מ מדד תשומות במחיר למשתכן בת"א נדל"ן 6
ש בת ים "על הים" נדל"ן 13
V בת 22, המון התלבטויות בקשר לעתיד... יומני מסע אישיים 108
T מעורבות פיננסית נמוכה של בת הזוג אוף טופיק 63
grimble grumble עקיבה על סנופי בת"א - לייקסור מול בלאקרורק שוק ההון 58
unrealx מימון נדל"ן עם בת זוג נדל"ן 16
klayhamn התלבטות לגבי דירה בת"א נדל"ן 105
D 2 או 3 חדרים בת"א נדל"ן 6
Michel בעלי דירות גג בת"א דורשים מהעירייה פיצוי של 100 מיליון שקל נדל"ן 1
bobby אמא בת 65 - איך משקיעים? שוק ההון 13
מ האם ניתן לפצל חוקית דירה בת״א בהסכמת השכנים נדל"ן 2
ב ימי קורונה - יומנה של בת העמק אוף טופיק 618
M הערכות ותחזיות לגבי רובעים 3-4/צפון ישן בת"א נדל"ן 36
ע בת 22 עם חלומות גדולים יומני מסע אישיים 21

נושאים דומים

Back
למעלה