מעריכה שהשאיפה היא פרישה בגיל 45-50.
אפשר הרבה לפני כן, אם תרצי כמובן. זה ממש תלוי רק בך ובבחירות שתעשי. אבל גם אם לא ״תתאבדי״ על זה, כנראה שתרטיבי את הרגליים די מוקדם. וזה מעולה.
זה די מדהים שאת כבר מתעניינת בכסף, הידע הפיננסי שלי בגיל 18 הסתכם ב: כסף מרוויחים בעבודה, כסף חוסכים, עם כסף קונים דברים. המילה השקעה לא היתה
בלקסיקון. ריבית היתה משהו שהבנק לוקח על המינוס. ריבית דריבית נשמעה כמו סוג של ממתק. מה שכן, מעולם לא התפתיתי להלוואות, לא ברור למה שכן הייתי מוקף בסביבה בה הן היו חלק בלתי נפרד מהחיים. אני ממש מזדהה עם מה שאת
מספרת שהסביבה שלך צרכניסטית כרונית, הייתי (ואני עדיין) מוקף באנשים כאלה. הדרך הכי טובה להישאר שם בלי להישאר שם היא לפתח מעין אישיות כפולה, לא במובן הצבוע אלא פשוט לזרום עם הלך הרוח כשאת איתם ולהישאר נאמנה לעצמך בלב. מדי פעם כשיראו שאת לא מבזבזת בלי הכרה או רחמנא ליצלן מעזה ״לעשות חשבון לכסף״ ויזרקו הערות
בהתאם - מחושבת, דנית החסכנית (בהשאלה מלשון זכר), קמצנית, בונקרית ושלל פנינים - צחקקי קלות, ספרי שאת חוסכת למטרה נעלה הרבה יותר (הטיול הגדול?..) ותני לנושא לעבור. אל תגיבי תגובה אמיתית כי את רק תסגירי את עצמך.
הייתי מוסיף גם שאפשר להימנע משיחות
על הנושא עם אנשים שלא רוצים להשתנות אלא רק לתקוף (קל מאוד להבדיל בכך בשיחה), לרוב את תהיי אחת מול רבים שדי מזינים אחד את השני וחבל על הזמן והאנרגיות שלך.
לעניין הטיול שאוזכר פה - יש הרבה דרכים לטייל. אישית יצא לי לטייל על תקציבים הזויים, כל כך הזויים שאנשים לא האמינו ולא הבינו איך זה אפשרי והראיתי את
החיובים רק כדי להמחיש שאפשר להנות ממש בלי לשרוף הרבה כסף בטמטום. שימי לב שאנשים תמיד מזכירים מחירים בהקשר של חלק מהחוויה (״היינו שבוע בוינה העפנו 8000 שקל, לא יודעת אפילו על מה״, ״איזה חדר קיבלנו רק 3000 ללילה במקום 5000״) כשאפשר לטייל בלי סוף עם סכומים כאלה. בקצרה, להתרחק מקניונים, להעדיף אוטובוסים ורכבות על פני מוניות (אם אפשר לשכור אופניים בכלל עדיף), ללכת כמה שיותר ברגל, הכיף הוא הזמן שמטיילים ונמצאים במקום מסוים ולא סכום הכסף שמוציאים בו, להעדיף חדר פשוט על פני מלון או אפילו הוסטל - ברוב הפעמים תכירי אנשים מעניינים ממדינות שונות ואשכרה תדברו, אולי יהיה גם מטבח אם יתחשק לך לבשל איזה משהו קל לך ולחבר׳ה, תזכרי שמה שאת צריכה באמת זה מיטה ומקלחת, לא ג׳קוזי וטלוויזיה עם 200 ערוצים מולו (מי לעזאזל רואה טלוויזיה בחו״ל?!)
תימנעי מלפוצץ מזוודות ולהיסחב עם ערימות של בגדים, קחי רק מה שממש תצטרכי (יצא לי כבר לטוס במחירים ממש מגוחכים בלי מזוודה בכלל רק תיק פשוט עם דברים בסיסיים וכמה בגדים להחלפה, מקסימום קונים איזה ג׳ינס או חולצה תוך כדי הטיול, הוצאה שמתגמדת ביחס לחיסכון ולחופש מטונות של דברים לסחוב.
אני יכול להישבע שבטיולים בהם הוצאתי הכי פחות כסף נהניתי הכי הרבה.
לא הייתי מוותר על החוויות האלה בשביל תיק גדול יותר היום.
דווקא בחו״ל חידדתי יותר את ההבדל בין צרכים לרצונות ובין מחיר לערך, ולמדתי לסחוט יותר ויותר תמורה בעבור אותו סכום של כסף, תובנות שמשרתות אותי עד היום ולא יסולאו בפז.
למרות (וגם בגלל) כל החותמות בדרכון העצמאות הכלכלית הגיעה, והיא תגיע גם אלייך. עם או בלי טיול. יש אין סוף דרכים שמגיעות לשם ונקרא שאת מאוד יצירתית כדי לשלב את השנקל שלך מעבר לתשואה על ההון.
תישארי מפוקסת.
