שלום חברים.
מרגיש אבוד,
בן 40, רווק וגר עם ההורים, די הכרחתי את עצמי לקנות דירה כדי לעבור לגור לבד, הפעם היחידה שגרתי לבד היתה בגיל 30 למשך שנתיים.
הדירה ריקה כבר חצי שנה, לא מצליח להחליט אם לעבור או להשכיר אותה בינתיים, מצד אחד מאוד מפחד לעשות את הצעד ומצד שני אני יודע שאני יכול להיתקע עם ההורים לעוד שנים.
עבדתי מאוד קשה וחסכתי במשך השנים כדי לחסוך לדירה והיא אפילו בלי משכנתא.
הדירה במרכז הארץ ובמרחק של 25 דקות מבית ההורים ו-30 דקות נסיעה לעבודה הנוכחית במקום 10 דקות כיום.
מצד אחד לא כ״כ שמח ונהנה בחיים, אין זוגיות, כמעט ואין לי חברים אך יש לי סוג של נוחות והרגל למצב הקיים.
מצד שני מפחד להרגיש את הבדידות, מרגיש שאני לא מספיק עצמאי ומוכן לחיים הבוגרים.
כל זה מוביל ללחץ בלתי נסבל, לייאוש, לדיכאון ולהתבייש מהתקיעות וחוסר קבלת החלטה.
ממש קשה לי לטפל בדברים שקשורים בסידור הדירה, היא ראויה למגורים אך רציתי לשפץ קצת, להחליף מטבח וריצוף אך בגלל חוסר הבטחון במעבר לא עושה, הדרך היחידה היא להכריח את עצמי ולקחת איתי מזרון וריהוט ממש בסיסי שיש לי ולעבור באותו יום.
נ.ב
נמצא בטיפול כבר 5 שנים, מייאש שזה לא מספיק עוזר.
אשמח לכל תובנה, עצה, חיזוק או כל תגובה אחרת.
תודה חברים.
בתור מישהי שעבדה כמה שנים בתחום מיצוי זכויות - אם אתה נמצא בטיפול פסיכולוגי
הפסיכולוג שלך יכול לכתוב לך מכתב המלצה על סל שיקום - תחקור את הנושא הזה בגוגל.
סל שיקום של משרד הבריאות, יש כל מיני תוכניות שיכולות להתאים לך למשל מדריכה ומתאמת טיפול בכדי להפוך אותך ליותר עצמאי.
כל הקטע בהודעתך זה שאני לא הבנתי מה המוטיבציה שלך לצאת מהבית?
זאת אומרת אין לך סבל - הורים טובים, נכון?
והנאה - אני לא חושבת שאתה חושב על ההנאה בלגור לבד, נכון?
כך שאני לא רואה שום מוטיבציה פנימית שתגרום לך לצאת מהבית בשנים הקרובות.
מה שכן אולי אתה משווה את עצמך לאחרים? בעבודתך? או מה''חברים'' בפייסבוק? ((שלא באמת חברים שלך))
וזה לא בריא לאף אחד להשוות את עצמו לאחרים, לכל אחד יש את הקצב שלו בחיים המורכבים האלו.
לא הבנתי למה זה מפריע לך לגור עם ההורים?
אם אתה רוצה זוגיות ואהבה אז תשקול לפנות למאמנת אישית לזוגיות \ מטפלת זוגית שמומחית בהעצמה ובניית ביטחון עצמי לחיפוש וגם מציאת זוגיות כי בימנו עולם הפנויים פנויות הוא לא פשוט בכלל וצריך תמיכה או של חברים או של איש מקצוע בכדי למצוא מישהי שתתאים לך.
ובקשר לדירה, העצה הלא מקצועית שלי היא - פשוט תשכיר אותה אולי שכירות קצרת טווח כל פעם חוזה לחצי שנה בכדי שתהיה לך
תקווה ומחשבה שאולי עוד חצי שנה אתה כן תצליח לגייס מוטיבציה פנימית ורצון ללעבור לגור בדירתך.
כמובן תקח לך עורך דין שיבנה לך חוזה לדיירים העתידיים
וצריך לחפש שוכרים טובים וזה כדאי שתתייעץ ותפתח שרשור חדש ונפרד
כי למצוא דיירים טובים לנכס שלך זה קשה אך אפשרי כשלומדים ועושים זאת נכון.
וזה שאתה עובד - כל הכבוד לך
והמון בהצלחה!
