בן 23, תקוע תעסוקתית, מתקשה עם מסגרות לימודיות

[Shalev7495]

שלום לכולם, קורא כאן לא מעט והחלטתי שזה הזמן להתייעץ.אני בן 23, ומרגיש שאני בלופ שאני לא מצליח לצאת ממנו מאז השחרור.

המצב הנוכחי והפיננסי:
אני גר עם אבא שלי (אפס הוצאות דיור כמעט), ועובד באבטחה (עבודה שכוללת הרבה כוננויות וזמן מת בבית). השכר עצמו הוא מינימום, אבל בגלל שאין לי כמעט הוצאות ואני מתנהל נכון, הצלחתי לחסוך ולהשקיע סכום יפה מאוד לגילי (באזור ה-200 אלף ש"ח).אז כלכלית יש לי שקט ונקודת פתיחה מעולה, אבל תעסוקתית ואישית אני מרגיש תקוע במקום ומתנוון.
הבעיה חוסר יכולת להתמיד במסגרת לימודית:
ניסיתי פעמיים לצאת מאזור הנוחות של האבטחה, ופעמיים התרסקתי:

1. קורס פסיכומטרי ראשון נשרתי אחרי חודש.
2. האוניברסיטה הפתוחה נרשמתי לשני קורסים, לא הצלחתי להביא את עצמי לשבת ללמוד, לא ניגשתי לבחינות וזרקתי לפח 5,000 ש"ח.

כרגע אני בניסיון שלישי: לומד לפסיכומטרי עם מורה פרטי, והבחינה עוד חודש. יש לי פוטנציאל נקודתי (באנגלית אני מוציא אזור 140 בסימולציות), אבל בשאר הפרקים אני מתרסק לחלוטין, מקבל ציונים שממש רחוקים מלהספיק למשהו, ויש לי קושי אמיתי עם הרגלי למידה ומשמעת עצמית.
הדילמה התעסוקתית:אני שוקל להרים ידיים מהמסלול האקדמי ה"רגיל" כי זה מרגיש לי כמו לדפוק את הראש בקיר. חשבתי להתגייס לשב"ס או למשטרה: לא צריך פסיכומטרי, יש משכורת קבועה, קביעות, תנאים וקרן השתלמות.מצד שני, אני פוחד שזה פתרון של ייאוש. אני מפחד לגלות בגיל 30 שכלאתי את עצמי ב"כלוב של זהב" במערכת נוקשה שוחקת.
אשמח לשמוע מניסיונכם:

1. מי שמכיר את המערכות (שב"ס/משטרה) מבפנים זה באמת כלוב של זהב? מה המחיר הנפשי שלא מספרים עליו?
2. האם יש מסלולי קריירה/לימודים פרקטיים וקצרים (אולי כאלה שדורשים אנגלית מעולה) שמתאימים למי שיש לו קושי עמוק לשבת ולשנן חומר אקדמי תאורטי?
3. בהינתן נקודת הפתיחה הכלכלית שלי (חיסכון של 200K + מגורים אצל ההורים), איך הייתם מנצלים את הזמן ואת הרשת ביטחון הזו כדי "לאתחל" את החיים מבלי להיגרר להחלטות פזיזות?

תודה מראש לכל מי שיקדיש מזמנו.

 

[Homer]

לא הייתי מגדיר שבס ומשטרה ככלוב זהב. יש תנאים יחסית סבירים, אבל בהתחשב בזה שזו עבודה שוחקת, וביום יום אתה מתעסק עם הסחלה של האנשים הירודים ביותר בישראל (אני מתייחס לעבריינים, לא לשוטרים) זה בא במחיר לא קטן. זה יותר דומה להיות בצבא קבע. היית בצבא? מה עשית שם? תדמיין אותו דבר רק עם מדים אחרים. אותה פוליטיקה פנימית, אותו ראש בקיר, אותה דרך קבלת החלטות.
יש הרבה מסלולי קריירה, מה מעניין אותך?

 

[MMM]

יפה שאתה בודק לימודים אקדמיים אבל זה לא הכיוון היחיד. אתה צעיר וזה הזמן הכי נכון לבדוק מה מתאים לך. גם שב"ס וגם משטרה הן אופציות טובות לקריירה מצליחה. ממש לא כלוב. שווה לך לנסות

 

[Shalev7495]

לא הייתי מגדיר שבס ומשטרה ככלוב זהב. יש תנאים יחסית סבירים, אבל בהתחשב בזה שזו עבודה שוחקת, וביום יום אתה מתעסק עם הסחלה של האנשים הירודים ביותר בישראל (אני מתייחס לעבריינים, לא לשוטרים) זה בא במחיר לא קטן. זה יותר דומה להיות בצבא קבע. היית בצבא? מה עשית שם? תדמיין אותו דבר רק עם מדים אחרים. אותה פוליטיקה פנימית, אותו ראש בקיר, אותה דרך קבלת החלטות.
יש הרבה מסלולי קריירה, מה מעניין אותך?

יפה שאתה בודק לימודים אקדמיים אבל זה לא הכיוון היחיד. אתה צעיר וזה הזמן הכי נכון לבדוק מה מתאים לך. גם שב"ס וגם משטרה הן אופציות טובות לקריירה מצליחה. ממש לא כלוב. שווה לך לנסות

דווקא אני מרגיש מבוגר. לגיל 23 להיות בלי הבנה מה קורה ובלי לראות התקדמות זה מאוד כואב.. ברור שלהשוות את עצמי זה לא נכון. אבל מרגיש שאין לי מזל. כמה שלומד דברים לא באים לי בקלות
לגבי שבס ומשטרה רק נתתי דוגמא למשהו ״שונה״ מהכיוון של לימודים. בין אם זה כלוב זהב או לא, השאלה אם שווה להיות בכיוון הזה אם לימודים לא צולח לי בלשון המעטה. למרות שאני מאוד רוצה

 

[Homer]

23 זה מאוד צעיר . עוד לא הרבה זמן תהיה בן 30, ואז תבין כמה זה צעיר.
אבל אני מזדהה עם מה שאתה חש. אתה בתהליך של לגלות מה מעניין אותך ומה חשוב לך, מכל הדברים שמעניינים אותך, לך על מה שמכניס לך מספיק כסף.
אתה אוהב אנשים ועבודת צוות, או מעדיף להיות עצמאי. אתה עם חוש טכני או לא? תתחיל מחהגדיר מה חשוב לך, ואז תוכל לבחור מקצוע.

 

[פטל ואוכמניות]

בין אקדמיה למשטרה יש מנעד שלם של עיסוקים.
למשל: רתכות, נגרות, מאמן כושר ועוד מלא אחרים.
אין לי מושג לגבי משטרה, אבל אולי תוכל להקצות לעצמך שנתיים ולנסות, ואז להחליט על המשך. זה לא אפס או מאה, אפשר לשנות ולתקן בדרך.

 

[אולימפיה]

וואו יש כל כך הרבה אופציות שפתוחות בפניך. השאלה היא מה אתה אוהב לעשות? חנכתי הרבה עובדים צעירים, ומהניסיון שלי אני יכולה לאמר שאם אין אהבה בסיסית למקצוע קשה להתקדם ולהתמיד כל מקצוע נהיה קשה ודחק בשלב מסויים. .חוץ מזה אתה עוד צעיר אין לך את המחויבויות הגדולות עדיין שמקרקעות אנשים וזה הזמן שלך להתנסות בדברים לא הכל עובר דרך האקדמיה. במקומך הייתי מגדירה לעצמי שנה של יציאה מאיזור הנוחות. שכירת דירה לבד או עם שותפים והתנסות בכל מיני מקצועות שתמיד רצית לנסות. יש לי חברה שעבדה בגיל הזה כמדריכת צלילה באילת וגרה באוהל עשתה המון כסף כי היו לה רק הכנסות והוצאות אפסיות וגילתה ככה את הכיוון שלה לחיים. חבר אחר שלא הצליח לסיים תואר אבל על הדרך בנה את עצמו במרקטינג כי אוהב לכתוב ברשת ולהיפגש עם אנשים והיום בצוות שיווק של חברת הייטק שמתעסקת בלעשות טוב לעולם מרוויח משכורת יפה. חבר אחר הלך ללמוד קונדטריה ונכנס חזק לעולם הגלידות מרוויח טוב ונורא נהנה. באמת שיש מליון אפשריות. כיוון שהצרכי מחיה שלך הם מינימליים אתה לא חייב להתחיל עם משכורת בשמיים יש לך זמן לבנות את עצמך. תלמד מה אתה מסוגל לעשות ומה לא. מה אתה אוהב, מה לא. הנכס הכי גדול שיש ברשותך כרגע הוא הזמן.

 

[Shalev7495]

23 זה מאוד צעיר . עוד לא הרבה זמן תהיה בן 30, ואז תבין כמה זה צעיר.
אבל אני מזדהה עם מה שאתה חש. אתה בתהליך של לגלות מה מעניין אותך ומה חשוב לך, מכל הדברים שמעניינים אותך, לך על מה שמכניס לך מספיק כסף.
אתה אוהב אנשים ועבודת צוות, או מעדיף להיות עצמאי. אתה עם חוש טכני או לא? תתחיל מחהגדיר מה חשוב לך, ואז תוכל לבחור מקצוע.

חלום שלי ללמוד מקצוע לעשות תואר. אבל יש לי תחסם הזה שאני צריך לעבור.באמת שזה החלום שלי.
לימודים זה לגמרי הכיוון שהייתי רוצה כי זה ברור מאליו שבלי תואר קשה מאוד היום. השאלה איך עושים את זה. כל פעם אני שומע שיש חסם כלשהו שהאדם לא יכול לעבור בפסיכומטרי.
אולי אני מאלה שלא יכולים בכלל לעבור ב500? אני פשוט לא יוצלח. לא מקטע של רגשי נחיתות או לחפש ליטופים. אני באמת מנסה להבין מה אני עושה לא נכון בדרך.. כואב לי שכולם בגיל שלי כבר עושים משהו עם החיים. באיזה גיל להתחיל לדאוג? אתה מבין מה שאני אומר..?

 

[Shalev7495]

וואו יש כל כך הרבה אופציות שפתוחות בפניך. השאלה היא מה אתה אוהב לעשות? חנכתי הרבה עובדים צעירים, ומהניסיון שלי אני יכולה לאמר שאם אין אהבה בסיסית למקצוע קשה להתקדם ולהתמיד כל מקצוע נהיה קשה ודחק בשלב מסויים. .חוץ מזה אתה עוד צעיר אין לך את המחויבויות הגדולות עדיין שמקרקעות אנשים וזה הזמן שלך להתנסות בדברים לא הכל עובר דרך האקדמיה. במקומך הייתי מגדירה לעצמי שנה של יציאה מאיזור הנוחות. שכירת דירה לבד או עם שותפים והתנסות בכל מיני מקצועות שתמיד רצית לנסות. יש לי חברה שעבדה בגיל הזה כמדריכת צלילה באילת וגרה באוהל עשתה המון כסף כי היו לה רק הכנסות והוצאות אפסיות וגילתה ככה את הכיוון שלה לחיים. חבר אחר שלא הצליח לסיים תואר אבל על הדרך בנה את עצמו במרקטינג כי אוהב לכתוב ברשת ולהיפגש עם אנשים והיום בצוות שיווק של חברת הייטק שמתעסקת בלעשות טוב לעולם מרוויח משכורת יפה. חבר אחר הלך ללמוד קונדטריה ונכנס חזק לעולם הגלידות מרוויח טוב ונורא נהנה. באמת שיש מליון אפשריות. כיוון שהצרכי מחיה שלך הם מינימליים אתה לא חייב להתחיל עם משכורת בשמיים יש לך זמן לבנות את עצמך. תלמד מה אתה מסוגל לעשות ומה לא. מה אתה אוהב, מה לא. הנכס הכי גדול שיש ברשותך כרגע הוא הזמן.

לא רואה סיבה לעזוב תבית, לא מדבר אליי שותפים. לגבי יציאה מאזור הנוחות טסתי השנה ולא כזה הבנתי מה ההתלהבות (והייתי בפריז בדיסנילנד). באמת שחול זה נחמד אבל לא משהו שאני מבין תהייפ ובזבוז הכסף עליו.
פשוט כואב לי על הנקודה שאני נמצא בה.. שאין לי איך להתפתח והדלתות סגורות בפניי. וכמה שאני מנסה שום דלת לא נפתחת. כל כך טיפלתי בעצמי השנה. אם מדברים על יציאה מאזור הנוחות אפילו טיפול פסיכולוגי ופסיכאטרי ועדיין אני לא מרגיש שמשהו זז.

 

[נדב]

אני בן 23, ומרגיש שאני בלופ שאני לא מצליח לצאת ממנו מאז השחרור

בגיל 23 הייתי מציל באילת. רגע לפני דחיית הלימודים. בראיה לאחור גם הלימודים זה סוג של דחיית החיים האמיתים. אתה מתגלל עם עבודות זמניות בתירוץ שאתה ממתין לסיום התואר.

בשורה התחתונה, יש לך עוד זמן להחליט מה אתה רוצה לעשות שתהייה גדול. המסלול שנראה מקובל הוא לא בהכרח המסלול שמתאים גם לך

 

[אולימפיה]

לא רואה סיבה לעזוב תבית, לא מדבר אליי שותפים. לגבי יציאה מאזור הנוחות טסתי השנה ולא כזה הבנתי מה ההתלהבות (והייתי בפריז בדיסנילנד). באמת שחול זה נחמד אבל לא משהו שאני מבין תהייפ ובזבוז הכסף עליו.
פשוט כואב לי על הנקודה שאני נמצא בה.. שאין לי איך להתפתח והדלתות סגורות בפניי. וכמה שאני מנסה שום דלת לא נפתחת. כל כך טיפלתי בעצמי השנה. אם מדברים על יציאה מאזור הנוחות אפילו טיפול פסיכולוגי ופסיכאטרי ועדיין אני לא מרגיש שמשהו זז.מה שאני מנסה

לא רואה סיבה לעזוב תבית, לא מדבר אליי שותפים. לגבי יציאה מאזור הנוחות טסתי השנה ולא כזה הבנתי מה ההתלהבות (והייתי בפריז בדיסנילנד). באמת שחול זה נחמד אבל לא משהו שאני מבין תהייפ ובזבוז הכסף עליו.
פשוט כואב לי על הנקודה שאני נמצא בה.. שאין לי איך להתפתח והדלתות סגורות בפניי. וכמה שאני מנסה שום דלת לא נפתחת. כל כך טיפלתי בעצמי השנה. אם מדברים על יציאה מאזור הנוחות אפילו טיפול פסיכולוגי ופסיכאטרי ועדיין אני לא מרגיש שמשהו זז.

מה שאני מנסה לאמר - אולי הדלתות שאתה מנסה לדפוק עליהן אלה לא הדלתות הנכונות. אקדמיה היא מסלול חיים אחד מתוך רבים והוא לא מתאים לכולם. וכוונתי לא הייתה ללכת לחול. אלא להתנסות בכל מיני תחומים או סוגי עבודות וככה לגלות את המסלול שלך. אם הדלת הזאת לא נפתחת בפניך אולי זה הזמן לנסות דלתות אחרות

 

[Shalev7495]

בגיל 23 הייתי מציל באילת. רגע לפני דחיית הלימודים. בראיה לאחור גם הלימודים זה סוג של דחיית החיים האמיתים. אתה מתגלל עם עבודות זמניות בתירוץ שאתה ממתין לסיום התואר.

בשורה התחתונה, יש לך עוד זמן להחליט מה אתה רוצה לעשות שתהייה גדול. המסלול שנראה מקובל הוא לא בהכרח המסלול שמתאים גם לך

אני לא ממתין לסיום תואר. בכלל לא התחלתי תואר אם הדבר לא מובן .
אני כבר מהשחרור מנסה ללמוד אבל שום דבר לא צולח ולא נראה שאני בכיוון בכלל להצליח.

מה שאני מנסה לאמר - אולי הדלתות שאתה מנסה לדפוק עליהן אלה לא הדלתות הנכונות. אקדמיה היא מסלול חיים אחד מתוך רבים והוא לא מתאים לכולם. וכוונתי לא הייתה ללכת לחול. אלא להתנסות בכל מיני תחומים או סוגי עבודות וככה לגלות את המסלול שלך. אם הדלת הזאת לא נפתחת בפניך אולי זה הזמן לנסות דלתות אחרות

קודם כל תודה לכולם על המענה, לגבי מה שאמרתה. אי אפשר להתחמק מזה .. כל פעם שאני מסיט לרגע תמחשבה על לימודים אני מבין איזה פספוס זה בשבילי אם לא אעשה את זה. ולא רק עכשיו פשוט אי פעם.
לגבי לנסות תחומים או עבודות אני לא ממש מתחבר לעניין הזה. זה כמו שהצעתי פה עבודה במשטרה. זה עבודה שברגע שהתחלתה אתה די צריך להשאר .. זה לא חודש ולהתפטר.
לגבי דלתות אחרות תמיד יש תדרך של הנדסאי או אפילו תואר במכללה. אבל מתלבט אם להמשך להלחם על החלום שזה ללמוד באוניברסיטה, הפסיכומטרי אני בכלל בכלל לא בכיוון. כל פעם שאני לומד חודש אני מפסיק. משהו קורה לי בעניין המוטיבציה
סלח לי שאני חופר אבל שאני כותב תמילים האלה פתאום אני מבין שאני מפספס דברים בדרך ודברים שעוד לא עשיתי כמו לקחת קורס, או לקחת מורה פרטי ממש אחד על אחד ולהתמיד בזה. לא יודע. לא יודע כבר מה לחשוב חח

 

[wake_up]

האם יש מסלולי קריירה/לימודים פרקטיים וקצרים

יש קורסי הכשרה מקצועיים.

בהינתן נקודת הפתיחה הכלכלית שלי (חיסכון של 200K + מגורים אצל ההורים), איך הייתם מנצלים את הזמן ואת הרשת ביטחון הזו כדי "לאתחל" את החיים מבלי להיגרר להחלטות פזיזות?

הייתי עושה רשימה של כל הדברים שרוצה לעשות ובודקת מה הכי מתאים לי. הייתי בודקת גם כיוונים אחרים שלא חשבתי עליהם קודם (כיום יש לך את כל המידע זמין ברשת, פעם לא היה בכלל).

מתלבט אם להמשך להילחם על החלום שזה ללמוד באוניברסיטה

באיזה גיל להתחיל לדאוג?

נראה לי שאתה מלחיץ את עצמך. נכון שהרבה הולכים ללמוד תואר, אבל זה לא מה שמתאים לכולם.
לפני 20 שנה כשהייתי בגילך לא ידעתי מה רוצה לעשות. ההורים דחפו שאלך ללמוד תואר, אז הלכתי ונשרתי אחרי סמסטר אחד, כי זה לא התאים לי.
זה מה ש*הם* רצו, לא מה שרציתי. האם אתה ''מתנהג כמו ההורים שלי'' ו''דוחף'' את עצמך לתואר?

פשוט כואב לי על הנקודה שאני נמצא בה.

תנשום, אתה רק בן 23. הכל טוב. אם תמשיך להלחיץ את עצמך, תעשה טעויות. קח למשל את החודש-חודשיים הקרובים, תפסיק להתעסק בכל עניין התואר וכו'.
ממליצה שתעשה מדיטציה, זה מאוד מרגיע.

כשרוצה לקבל תשובה לשאלה שנתקעת בה, שואלת, משחררת ועוברת להתעסק במשהו אחר. התשובה תגיע מתישהוא.

אין לי איך להתפתח והדלתות סגורות בפני

קלישאה, אבל: איפה שנסגרת דלת, נפתח חלון. דבר אחד לא מתאים? יגיע דבר אחר, טוב יותר.

פתרון של ייאוש

כן זה נשמע כמו פתרון של יאוש. נשמע כמו פשרה. מניחה שזה לא מה שאתה באמת רוצה לעשות.

 

[הורדוס]

הדילמה התעסוקתית:אני שוקל להרים ידיים מהמסלול האקדמי ה"רגיל" כי זה מרגיש לי כמו לדפוק את הראש בקיר. חשבתי להתגייס לשב"ס או למשטרה: לא צריך פסיכומטרי, יש משכורת קבועה, קביעות, תנאים וקרן השתלמות.מצד שני, אני פוחד שזה פתרון של ייאוש. אני מפחד לגלות בגיל 30 שכלאתי את עצמי ב"כלוב של זהב" במערכת נוקשה שוחקת.
אשמח לשמוע מניסיונכם:

1. מי שמכיר את המערכות (שב"ס/משטרה) מבפנים זה באמת כלוב של זהב? מה המחיר הנפשי שלא מספרים עליו?
2. האם יש מסלולי קריירה/לימודים פרקטיים וקצרים (אולי כאלה שדורשים אנגלית מעולה) שמתאימים למי שיש לו קושי עמוק לשבת ולשנן חומר אקדמי תאורטי?
3. בהינתן נקודת הפתיחה הכלכלית שלי (חיסכון של 200K + מגורים אצל ההורים), איך הייתם מנצלים את הזמן ואת הרשת ביטחון הזו כדי "לאתחל" את החיים מבלי להיגרר להחלטות פזיזות?

תודה מראש לכל מי שיקדיש מזמנו.

1. לא הייתי אומר זהב, אבל אכן מערכת שקשה לצאת ממנה כי אין לניסיון ערך בחוץ.
2. כן, אם תלך לשב״ס/משטרה יש להם הרבה מסלולי לימודים גם. ויש גם המון מכללות (לא ממליץ) ומוסדות לימוד לתעודות מקצוע (ממליץ).
3. אם אתה חובב מערכות כמו צה״ל, ללכת לשב״ס/משטרה/שב״כ יכול להיות אולי רעיון טוב, אם אתה סולד ממערכות כאלו ממליץ להתרחק מראש, כי היתרון במערכות כאלו הוא הטווח הארוך.
ממליץ לשקול ללכת על מקצוע אמיתי, לא אקדמי, מה שלא מספיק אנשים עושים בימינו ולכן אפשר להצליח ולהתפרנס יפה, למשל:
- חשמלאי
- כל מה שקשור לתחום הבנייה
- אילוף כלבים

 

[EOFibz]

אני שוקל להרים ידיים מהמסלול האקדמי ה"רגיל" כי זה מרגיש לי כמו לדפוק את הראש בקיר.

אני לא צופה עתיד לתואר האקדמי. כל ניסיונותיך להתקבל לאקדמיה נשמעים כמו בזבוז של זמן וכסף. נשמע גם שאפילו אם תוציא פסיכומטרי גבוה, בסוף אתה תיכנס לתואר ותפרוש אחרי סמסטר כמו שעשית בפתוחה. כך שאני לא מבין למה אתה ניגש לבחינה הזו שוב פעם.

לפיכך, אני מחזק את דבריך כאן, וותר על המסלול הזה.

חשבתי להתגייס לשב"ס או למשטרה: לא צריך פסיכומטרי, יש משכורת קבועה, קביעות, תנאים וקרן השתלמות.מצד שני, אני פוחד שזה פתרון של ייאוש.

אני לא חושב שיש דבר כזה "פיתרון של ייאוש" כשזה נוגע לחיפוש עבודה. בן אדם צריך להתפרנס והוא לוקח מה שמציעים לו, וזה בסדר וזה לגיטימי.

לי זה מרגיש שכבר החלטת שזה המסלול שאתה רוצה ללכת בו. עכשיו אתה רק מחפש אישרור מהסביבה שיגידו לך שזה בסדר ושאתה לא אידיוט שזה מה שבחרת. אז הנה אני אומר לך: אתה לא אידיוט.

אני מפחד לגלות בגיל 30 שכלאתי את עצמי ב"כלוב של זהב" במערכת נוקשה שוחקת.

You keep using that word. I don't think it means what you think it means.

הביטוי כלוב זהב מתאר מקום שנעים להיות בתוכו ואתה לא רוצה לצאת גם כשאתה יודע שבחוץ תשגשג יותר. אם המערכת נוקשה ושוחקת אז זה לא כלוב זהב.

אני לא רואה מה יכול לכלוא אותך בתפקיד. כשימאס לך מהתפקיד בגיל 30 תתפטר ותתקדם לדבר הבא.

נגמרו הימים של תכנון קריירה לעשורים קדימה. נולדת מאוחר מידי בשביל לחיות אורח חיים כזה. קריירה שתחזיק מעמד ל-7 שנים, נשמע כמו דיל מעולה.

 

[משה]

קרא את הפוסט הזה של הסולידית. בתמצית יש המון עבודות שלא דורשות תואר ואפשר להרוויח מהן יפה

אם הייתי בגילך ולא מצליח בלימודים היית שוקל עבודת כפיים כמו שרברב / חשמלאי וכו'. הייתי נמנע משב"ס כי לדעתי אין שם יותר מידי אופק קריירה (תקנו אותי אם אני טועה)

כן שווה ללמוד איך למידה עובדת. איך הלך לך בלימודים בתיכון? האם יש לך קשיי למידה מאובחנים?

למידה זה לא רק בתואר. בכל מקצוע צריך לדעת איך ללמוד (וגם בכל תחביב)

בהצלחה. אתה צעיר ובמצב פיננסי נהדר

מחזק את זה:

נגמרו הימים של תכנון קריירה לעשורים קדימה. נולדת מאוחר מידי בשביל לחיות אורח חיים כזה. קריירה שתחזיק מעמד ל-7 שנים, נשמע כמו דיל מעולה.

תמצא עבודה שנותנת לך שכר ראוי וכישורים וקפוץ למים. תמיד אפשר ללמוד ולעבור הכשרות נוספות בהמשך הדרך.

 

[EOFibz]

שווה ללמוד איך למידה עובדת

זה עולה 50 דולר הקורס הזה.
נראה כמו תרמית. ממליץ לשמור מרחק. (אלא אם ניסית ואתה יכול להמליץ עליו ולהוכיח שאין לך אינטרס)

 

[Homer]

הייתי נמנע משב"ס כי לדעתי אין שם יותר מידי אופק קריירה (תקנו אותי אם אני טועה)

שבס, משטרה, מכבי אש : אופק קריירה זה רק אם אתה בתפקידי פיקוד (קצונה). להישאר בתפקידי שיטור בגיל מאוחר זה דריכה במקום.

 

[משה]

זה עולה 50 דולר הקורס הזה.
נראה כמו תרמית. ממליץ לשמור מרחק. (אלא אם ניסית ואתה יכול להמליץ עליו ולהוכיח שאין לך אינטרס)

יש אופציה לקחת את הקורס בחינם. ניסיתי אישית במהלך התואר הראשון ואני ממליץ.

בנוגע ללהוכיח שאין לי אינטרס אחד מתחביבי זה לעזור לאנשים ללמוד. מאמין שהמידע החינמי ששיתפתי עד כה באינטרנט על מיומנויות למידה מהווה ראיה מספקת.

 

[Deleted member 1990]

מה לגבי תחום טיפולי כלשהו? עולמות הרפואה והפארא-רפואה למיניהם?