בן 23 בפרשת דרכים

[רוני]

אני חושבת שבגיל 23, רוב האנשים לא מדמיינים לעצמם יעד ובטח לא מעבר לטיול ו/או לימודים, כלומר תכנון לשנים הממש קרובות.
אני חושבת על עצמי בגיל הזה ולא זוכרת שום יעד חוץ מלחיות בכיף ולעבוד. בעצם, מעולם לא תיכננתי (ולכן לא בחרתי אסטרטגיה) שיהיה לי חבר וכשהוא הגיע לא תכננתי נישואין ובטח לא ילדים. באותה תקופה רק ידעתי שהחלום שלי זה לגור בגליל וזה לא דרש ממני שום תכנון מעבר לאריזת מעט החפצים שלי ומעבר לשם

@דור ש. , הבת שלי בגילך בערך. העצה שנתתי לה, כשהשתחררה מהצבא עם כל ההתלבטויות האלה, היתה שתתנסה בשנים הקרובות במגוון עבודות כדי להבין איפה היא מרגישה הכי טוב ואז תחליט אם היא רוצה ללמוד יותר לעומק או לעבור קורס או פשוט ללמוד תוך כדי עבודה.

את צודקת לגבי רוב בני הגיל הזה וזה בעיה, לדור הנוכחי אין את הלוקסוס שהיה לדור שלנו, כל שנת עבודה והשקעה שמתבזבזת לא חוזרת, בעיקר כשהם עדיין לא בעלי משפחות, הם חייבים להיות פרקטיים, צפויים להם 25 עד 30 שנות עבודה שיצטרכו לממן את מחייתם עד לגיל 95-97.

 

[בת העמק]

כל שנת עבודה והשקעה שמתבזבזת לא חוזרת, בעיקר כשהם עדיין לא בעלי משפחות, הם חייבים להיות פרקטיים,

פרקטיות יכולה להיות כל מיני דברים.
לבת שלי כבר יש תיק השקעות כי היא צנועה בהוצאות שלה ויכולה להפקיד שם כסף כל כמה חודשים. כלומר, בלי להחליט עדיין מה היא רוצה לעשות בחייה, היא כבר מרפדת לה את דרכה. ובנוסף, היא חסכה לטיול תרמילאות שלה שבו היא מבלה עכשיו וזה נראה לי משהו מאד מאד חשוב לעשות!

 

[Ran]

@Ran
@adamshalev
יש גם את הסרטון שהסולידית הכינה

מגניב, לא ידעתי שלסולידית יש ערוץ יוטיוב (לא מאוד פעיל...)
אני תמיד משתדל לבסס את פילוסופית החיים שלי על קומיקס.

 

[izik_b]

בתור מהנדס מכונות, אומר לך שיש מחסור גדול באנשי מקצוע כגון: ריתוך, מסגרות ועיבוד שבבי קונבציונאלי ו CNC.
מפעלי הייצור בארץ עוד רחוקים מהיום בו רובוטים יחליפו אנשים, וגם מכונות עיבוד שבבי רובוטיות (CNC) צריכות מפעיל.

אם יש לך אפשרות ללמוד מקצוע כזה ע"י היצמדות לבעל מקצוע, אני ממליץ לנסות, גם אם לא תאהב את זה, אתה תרוויח כישורים לחיים.

כמו שכתבו לפני, ברגע שיש מחסור אז המחיר עולה, וזו אכן עבודת כפיים, אך לפעמים האנשים הכי מאושרים הם אלה שמסיימים יום עבודה עם ידיים שחורות.

 

[בת העמק]

אומר לך שיש מחסור גדול באנשי מקצוע כגון: ריתוך, מסגרות ועיבוד שבבי קונבציונאלי ו CNC.

משלמים מעט והעבודה סיזיפית ובתוך מפעל. תענוג זה לא (לדעתי לפחות). מה השכר היום בעבודות האלה?

 

[breezblock]

פשוט לחיות את החיים "לרוחב", ולא בצורה לינארית.

אני ממש ממליצה על הגישה הזו.

חייתי שנים באירופה, התקיימתי מהיד לפה, לא חסכתי שקל (גם לא נכנסתי לחובות), בגיל 28 עשיתי שנתיים סופר אינטנסיביות להגדלת ההון יחד עם בנהזוג, וזה די נתן לנו קפיצה משמעותית.
נראה לי שהיום, כמשפחה, אנחנו במצב כלכלי מצויין.
אם לא היו הילדים, היינו לגמרי בנקודה של פרישה מוקדמת.

 

[דוריאן]

תודה רבה על התגובות חברים!

 

[לבארי]

אספר לך דברים מנקודת מבט שלי של מי שחי את החיים לרוחב וקטף תפוחים בניו זילנד .
אני בן 41, בעל עסק, עם חברה עדיין ללא ילדים, ₪200,000 חסכונות אישיים, שכירות בתל אביב, רכב אחד. חייתי את חיי לרוחב, טיול אחרי צבא, שנה עבודה נדרשת בארץ ואז עוד טיול, מגורים ועבודה בארה״ב, חזרה לשנתיים בארץ ואז טיול לניו זילנד שם נשארתי 8.5 שנים והיום יש לי אזרחות ניו זילנדית בנוסף לישראלית. בשנים האלה עבדתי במכירות, קטיף תפוחים, חליבת פרות, חקלאות, כסוכן נסיעות, בהדגמות מוצרים ובעשור האחרון כעצמאי כסוכן נדלן והיום איש שיווק ופרסום. למדתי בניו זילנד פרסום באוניברסיטה בתואר מיוחד הנמשך שנה. הייתי בעשרות פסטיבלים, סדנאות, הכשרות וחוויות.

ועכשיו אליך:

1. לימודים - חבל על הזמן. בשלוש ארבע שנים אתה יכול לבנות עסק משגשג או ללמוד איך לבנות אחד כזה תוך כדי עבד. במה שמעניין אותך. לעומת זאת אם תלמד תצא מהאוניברסיטה עם ישע תיאורטי ותתחיל מ-0.
2. פרנסה - תלמד לעשות כסף באינטרנט. שיווק שותפים. איביי. אמאזון. תכתוב קורס בטבעונות מעשית. תתפרנס מכתיבה. ברגע שתבנה את זה תוכל לחיות את החיים לרוחב ואיפה שתרצה. זה אפשרי. זה לא קורה ברגע. וכשזה קורה זה שווה הכל. ואתה יכול לעשות את זה בזמן שאתה מטייל. אתה מבין? להגשים שני חלומות, טיול ופרנסה יציבה, מהנה, קלה יחסית וכיפית באותו זמן!
3. אתה צעיר. יש לך הזדמנות עכשיו לעבוד קשה. תראה את הסרטון הזה ואולי גם את זה. נצל את זה. עשה הרבה כסף ותחסוך עוד יותר כדי שעוד כמה שנים לא תצטרך לעבוד. אולי תבחר לעבוד. אולי תחייה לרוחב. מה שבטוח הוא זה שתוכל לבחור.

אני חיפשתי את עצמי בשנות העשרים שלי.
ואז הלכתי לאיבוד בחלום הקפיטליסטי בשנות ה-30.
למדתי המון. היה כיף. אבל בראייה לאחור הייתי מנצל את ההזדמנויות האדירות (!!!) שיש לנו בזמנים אלו ליצירת בטחון כלכלי סולידי וחופש בחירה בגיל מוקדם יותר.