בן 21- רוצה להיות חוקר. רק הייטקיסטים יכולים לשרוד במדינה?

[החייל המשוחרר]

מתכנת פייתון ללא רקע מתמטי אומנם יכול להיות מועסק בהייטק, אבל כנראה רחוק מתפקידי מפתח ועם אופק קידום בעייתי

לא ממש מתעניין באופק קידום. בעיקר כעבודה נחמדה לשנה הקרובה עד תחילת לימודים. איך ניתן למצוא חברות כאלה?

 

[ת.אוקהם]

אני יודע.
דרך אגב, אני יודע python ברמה שהייתי מגדיר כטובה. בעבר בניתי צאט ומשחק טריוויה מוזיקלי ונחמד. לא דברים רציניים. האם יש חברות הייטק שיעסיקו מישהו כמוני? עם ידע בתכנות, תפיסה מהירה וכמה פרויקטים ביד אבל לא שליטה מוחלטת בכל הטכנולוגיות וכו

אני חושב שתהיה לך בעיה למצוא עבודה ראשונה, שורש הבעיה הוא בכך שאין למעסיק הפוטנציאלי כרגע שום עדויות לכך שאתה מועמד מוצלח ולכן הוא לא ייטה להזמין אותך לראיון.
איך צוברים עדויות כאלו ללא תואר? אני אישית פחות מכיר כי עשיתי תואר במדמ"ח.

בגדול, רוב המתכנתים לא משתמשים בידע המתמטי שרכשו בתואר והתואר משמש (להבנתי) בשוק ההייטק בעיקר כמארקר (סטייל עקרון ההכבדה) עבור מעסיקים.

 

[Oringa]

איך צוברים עדויות כאלו ללא תואר? אני אישית פחות מכיר כי עשיתי תואר במדמ"ח.

אפשר לשתף את הקוד שרשמת ב-Github ולצרף לינק בקורות חיים. אישית, אני מתייחס לקוד שמועמד רשם ובחר לחלוק הרבה יותר מאשר תיאורי התפקיד שלו.

 

[Tim_Duncan]

@החייל המשוחרר בלת"ק -
ללכת עם הלב זה נחמד ורומנטי, אבל אם בטעות זוגתך בעוד עשור תשתכר שכר חציוני ואתה תהיה תקוע בכתיבת דוקטורט ואיזה חצי משרה באקדמיה, אתם מאוד תתקשו לא לוותר על אחד מהדברים הבאים:
1) לחסוך % משמעותי מהמשכורת כדי להשקיע אותו (בהנחה שמעניין אותך לפרוש מוקדם כי אתה בפורום הזה...)
2) לגדל ילדים
3) לחיות ברמת חיים לא מתכלבת.
כלומר תצטרכו לעשות וויתורים כואבים. כמה זה באמת שווה לך? האם אתה באמת יודע יותר על הייטק וכמה תהנה מזה מאשר על מה זה להקדיש את חייך לאקדמיה? ספוילר: לרוב גם הדרך השנייה דורשת לשבת הרבה מול מחשב...

אני בנעליים שלך הייתי לומד מדעי המחשב ופסיכולוגיה (יש מסלול עם דגש על מדעי המוח בעברית/תל אביב) או מדעי המחשב וכלכלה. שנה שלישית של התואר מנסה להתקבל למשרת סטודנט כמפתח ואז עוד 3-4 שנים נותן הזדמנות להייטק. אולי גם תוכל לשלב את החלק הדו-חוגי שהוא לא מדמ"ח בחברה רלוונטית.
סביר שתחסוך בשנים האלו לא מעט כסף שיאפשר לך לקבל החלטות קשות בגיל 30. אולי תחליט שאתה יוצא לתואר שני וממשיך לעבוד באיזה חצי משרה בהייטק או באקדמיה ואולי תחליט שוואלה אתה סבבה עם ההייטק ופרישה בגיל 45 קורצת לך כדי לפתח תחביבים/עסקים אחרים. אבל בסוף, אני מתחבר למה ש@נולי כתבה - קשה בישראל לחיות טוב בלי שאחד המפרנסים עובד בהייטק או יזם מצליח. אפשר בהחלט לשרוד ולחסוך, אבל קשה לחיות ברמת חיים טובה.

אבל אני לא בנעליים שלך. בן 24, אין לי תשוקה גדולה מעבר לעובדה שאני כן אוהב טכנולוגיה ומחשבים, עובד בהייטק בתחום הסייבר מזה שנתיים ולא כזה נהנה אבל בוחר להתחיל תואר מדמ"ח ולתת לפיתוח צ'אנס של 5-6 שנים.

כל זה לא רלוונטי אם יש לך גב כלכלי גדול מהבית.

 

[YPV]

ממליץ בחום לקרוא את סדרת המאמרים "מדריך הינשוף לקריירה אקדמית" של ד"ר דני אורבך.

 

[בת העמק]

(בהנחה שמעניין אותך לפרוש מוקדם כי אתה בפורום הזה...)

אתה טועה בהנחה שלך שרוב הפורום רוצה פרישה מוקדמת. שים לב לנושאים שמעלים כאן אנשים ותראה שזה הרבה יותר מגוון...

 

[גרהם]

אתה טועה בהנחה שלך שרוב הפורום רוצה פרישה מוקדמת. שים לב לנושאים שמעלים כאן אנשים ותראה שזה הרבה יותר מגוון...

ועוד יותר טועה שכדאי לוותר על מה שאוהבים כדי לעבוד במה שלא אוהבים ולפרוש כדי לעשות מה שאוהבים עוד 20-23 שנה

 

[החייל המשוחרר]

@החייל המשוחרר בלת"ק -
ללכת עם הלב זה נחמד ורומנטי, אבל אם בטעות זוגתך בעוד עשור תשתכר שכר חציוני ואתה תהיה תקוע בכתיבת דוקטורט ואיזה חצי משרה באקדמיה, אתם מאוד תתקשו לא לוותר על אחד מהדברים הבאים:
1) לחסוך % משמעותי מהמשכורת כדי להשקיע אותו (בהנחה שמעניין אותך לפרוש מוקדם כי אתה בפורום הזה...)
2) לגדל ילדים
3) לחיות ברמת חיים לא מתכלבת.
כלומר תצטרכו לעשות וויתורים כואבים. כמה זה באמת שווה לך? האם אתה באמת יודע יותר על הייטק וכמה תהנה מזה מאשר על מה זה להקדיש את חייך לאקדמיה? ספוילר: לרוב גם הדרך השנייה דורשת לשבת הרבה מול מחשב...

אני בנעליים שלך הייתי לומד מדעי המחשב ופסיכולוגיה (יש מסלול עם דגש על מדעי המוח בעברית/תל אביב) או מדעי המחשב וכלכלה. שנה שלישית של התואר מנסה להתקבל למשרת סטודנט כמפתח ואז עוד 3-4 שנים נותן הזדמנות להייטק. אולי גם תוכל לשלב את החלק הדו-חוגי שהוא לא מדמ"ח בחברה רלוונטית.
סביר שתחסוך בשנים האלו לא מעט כסף שיאפשר לך לקבל החלטות קשות בגיל 30. אולי תחליט שאתה יוצא לתואר שני וממשיך לעבוד באיזה חצי משרה בהייטק או באקדמיה ואולי תחליט שוואלה אתה סבבה עם ההייטק ופרישה בגיל 45 קורצת לך כדי לפתח תחביבים/עסקים אחרים. אבל בסוף, אני מתחבר למה ש@נולי כתבה - קשה בישראל לחיות טוב בלי שאחד המפרנסים עובד בהייטק או יזם מצליח. אפשר בהחלט לשרוד ולחסוך, אבל קשה לחיות ברמת חיים טובה.

אבל אני לא בנעליים שלך. בן 24, אין לי תשוקה גדולה מעבר לעובדה שאני כן אוהב טכנולוגיה ומחשבים, עובד בהייטק בתחום הסייבר מזה שנתיים ולא כזה נהנה אבל בוחר להתחיל תואר מדמ"ח ולתת לפיתוח צ'אנס של 5-6 שנים.

כל זה לא רלוונטי אם יש לך גב כלכלי גדול מהבית.

מעריך את התשובה. עצם העובדה שכתבת שאתה לא כזה נהנה מהעבודה גרמה לי לקחת את ההצעה שלך בעירבון מוגבל. סך הכול, אתה צעיר בדיוק כמוני.
אולי מבחינתך אין חשיבות למידת ההנאה מהעבודה, אבל אני לא מסוגל לדמיין את עצמי עובד בעבודה שאני לא אוהב. הפורום הזה מלא בהייטקיסטים כמוך שרק מתים לפרוש מהעבודה כבר. אני לא רוצה להגיע למצב הזה מלכתחילה. זאת המטרה שלי.

 

[Tim_Duncan]

אתה טועה בהנחה שלך שרוב הפורום רוצה פרישה מוקדמת. שים לב לנושאים שמעלים כאן אנשים ותראה שזה הרבה יותר מגוון...

אז אני אתקן את המשפט שם: אם מעניין אותו לא לעבוד ב-100% משרה מלאה בגיל 65 כמו בגיל 50, אלא לבחור באיזה אחוז משרה לעבוד ואיך. נראה לי שזה מכנה משותף גדול בהרבה פה בפורום, לא?
לא כולם הסולידית שיכולה לחיות מ-2500 ש"ח בחודש ובלי ילדים, מה שהופך את השכר בגילאי 20-40 לפחות קריטי.

ועוד יותר טועה שכדאי לוותר על מה שאוהבים כדי לעבוד במה שלא אוהבים ולפרוש כדי לעשות מה שאוהבים עוד 20-23 שנה

אני לגמרי מסכים - אם זה בכלל לא מעניין אותו, למה זה כזה משנה אם יקבל 20K או 10K בחודש? לך עם הלב ותעבוד במשרה מלאה שעבדת בה בגיל 50 גם בגיל 75. איפה ההתלבטות בכלל?

ושוב, הוא לא באמת יודע שהוא "אוהב לעבוד" באקדמיה. זה הטייה מהבית כי זה מה שאבא שלו עושה. אני הצעתי לו לשלב את הדברים ולגלות מה הוא באמת אוהב. לפחות הוא ירוויח קצת "רווחה כלכלית" על הדרך.

 

[גרהם]

אני לגמרי מסכים - אם זה בכלל לא מעניין אותו, למה זה כזה משנה לקבל 20K או 10K? לך עם הלב ותעבוד במשרה מלאה שעבדת בה בגיל 50 גם בגיל 75.

ושוב, הוא לא באמת יודע שהוא "אוהב לעבוד" באקדמיה. זה הטייה מהבית כי זה מה שאבא שלו עושה.

מסכים. מעטים יודעים מה הם אוהבים בגיל 20, בוחרים בזה ומגלים שהם צדקו עשורים קדימה.
המעטים שכן, זכו.

 

[baruch80]

לא הייתי אומר שרק הייטקיסטים חיים טוב למשל גמלאי קבע שכל השרות היו בתפקידים מנהלתיים פורשים בגיל 45 עם פנסיה בשווי 8 מיליון, אין כאלה דברים בהייטק.

 

[סול]

סך הכל, אתה צריך לבחור את מטרת העל שלך.
מטרת העל של כולנו היא איכות חיים.
אבל היא מתבטאת בדרכים שונות מאדם לאדם.

נדמיין שלושה סוגי אנשים:
עבור אדם אחד לחקור, להתפתח, ללמוד, להבין, ולהחכים היא הדרך שלו לחיים משמעותיים.
עבור אדם אחר ליצור, לכתוב, להבריק, להצחיק, לרגש ולהופיע היא הדרך שלו לחיים משמעותיים.
עבוד בן אדם נוסף הדרך לקצר את הדרך שלו לעצמאות כלכלית ככל הניתן היא הדרך שלו לחיים משמעותיים.

המשמעות של האדם הראשון היא התפתחות
המשמעות של השני היא יצירה
המשמעות של השלישי היא חופש.

כולנו משלבים וכמהים לכל אחת מן המשמעויות האלה. הן מאזנות ומזינות אחת את השניה.
אבל לכל אדם יש גם סדר עדיפויות במשמעויות האלה, ולהבין מה משרת מה, מה בא לפני מה, ובאיזה סדר גודל.
לדוגמה המשמעות השניה, יצירה, היא חלק משמעותי בחייהם של אמנים.
ההתפתחות והחופש משרתים את היצירה, ולא ההפך.
האמן רוצה חופש כלכלי כדי ליצור.
האמן רוצה להתפתח כדי ליצור.
זאת המשמעות המובילה עבורו.

לעומת זאת, לאדם אחר ההתפתחות היא הראשונה בתור.
הוא רוצה חופש כלכלי כדי להתפתח וללמוד.
היצירה שלו היא הוא עצמו.
לדעתי, "חוקר", נכנס להגדרה זו. הגדרת ההתפתחות האישית.

האדם השלישי הוא אדם שרוצה חופש.
הוא רוצה לקבל את הזמן שלו כדי להשקיע אותו בדברים ללא מחוייבות.
הוא רוצה לנקות את רעילות של ההזדקקות לכסף מהחיים שלו.
ה"אני החווה" שלו חזק מה"אני המספר" שלו.
דחוף לו "לנקות את השולחן" מעניין הכסף לפני שהוא חושב על דברים "פילוסופים" כמו "יצירה", ולגבי ה"התפתחות"- הוא מרגיש שהוא התפתח מספיק כדי להבין את הצורך שלו בחופש, ואינו צריך להקריב את החופש שלו עבור התפתחות נוספת/חיצונית/או אפילו סינטטית לטעמו.

עליך לזהות על עצמך האיזה מהטיפוסים האלה אתה מוצא את עצמך. כולנו שילובים של השלושה, חלק קיצוניים יותר וחלק מאוזנים יותר. שים לעצמך ספר עדיפויות.
שאל את עצמך, מה הכי תצטער הכי שלא עשית וניסית. שלא הגעת לעצמאות כלכלית בזמן האידיאלי או שלא עשית את מה שרצית ויכולת לתרום לעצמך ולחברה ממנו.
רק אתה יודע את התשובה.

 

[גרהם]

לא הייתי אומר שרק הייטקיסטים חיים טוב למשל גמלאי קבע שכל השרות היו בתפקידים מנהלתיים פורשים בגיל 45 עם פנסיה בשווי 8 מיליון, אין כאלה דברים בהייטק.

מעתיק ממישהו שכבר אמר -
בעצם להייטק רק אלו שלא הצליחו להתברג לתפקידים מנהלתיים בצבא. הזוי.

 

[amit]

רעיון טוב. הבעיה היא שבבן גוריון אין מדמח כדו חוגי.

היה לפני 10 שנים

 

[amit]

תודה רבה (: מחמיא לי מאוד.
מעודד לשמוע על בן הדוד שלך (למרות שהוא למד בייל ואני בבן גוריון, יחי ההבדל). ובכל זאת, זה מעודד מאוד. אני חושב שהייתי במין תפיסה כזאת שכלכלה שווה לאנתרופולוגיה או למקצוע אחר שאין לו משמעות מחוץ לאקדמיה וכנראה שאני טועה.

אבא שלך מרצה בבן גוריון?

 

[ImCarryGG]

אף אחד לא צריך לעשות ד"ר כי זה מסלול יעיל. אם אתה לא נכנס למסע הזה מתוך עניין, מרבית הסיכויים שלא תסיים.

את האמת שלאחרונה חשבתי שללמד באקדמיה יכול להיות יותר מתאים לי, אבל מאחר וכל הפקולטות לפיזיקה בערך הן באונב מניח שהדרך היחידה להגיע לשם זה על תקן חוקר שגם מרצה וזה כמובן דורש דוקט

 

[החייל המשוחרר]

סך הכל, אתה צריך לבחור את מטרת העל שלך.
מטרת העל של כולנו היא איכות חיים.
אבל היא מטבטאת בדרכים שונות מאדם לאדם.

נדמיין שלושה סוגי אנשים:
עבור אדם אחד לחקור, להתפתח, ללמוד, להבין, ולהחכים היא הדרך שלו לחיים משמעותיים.
עבור אדם אחר ליצור, לכתוב, להבריק, להצחיק, לרגש ולהופיע היא הדרך שלו לחיים משמעותיים.
עבוד בן אדם נוסף הדרך לקצר את הדרך שלו לעצמאות כלכלית ככל הניתן היא הדרך שלו לחיים משמעותיים.

המשמעות של האדם הראשון היא התפתחות
המשמעות של השני היא יצירה
המשמעות של השלישי היא חופש.

כולנו משלבים וכמהים לכל אחת מן המשמעויות האלה. הן מאזנות ומזינות אחת את השניה.
אבל לכל אדם יש גם סדר עדיפויות במשמעויות האלה, ולהבין מה משרת מה, מה בא לפני מה, ובאיזה סדר גודל.
לדוגמה המשמעות השניה, יצירה, היא חלק משמעותי בחייהם של אמנים.
ההתפתחות והחופש משרתים את היצירה, ולא ההפך.
האמן רוצה חופש כלכלי כדי ליצור.
האמן רוצה להתפתח כדי ליצור.
זאת המשמעות המובילה עבורו.

לעומת זאת, לאדם אחר ההתפתחות היא הראשונה בתור.
הוא רוצה חופש כלכלי כדי להתפתח וללמוד.
היצירה שלו היא הוא עצמו.
לדעתי, "חוקר", נכנס להגדרה זו. הגדרת ההתפתחות האישית.

האדם השלישי הוא אדם שרוצה חופש.
הוא רוצה לקבל את הזמן שלו כדי להשקיע אותו בדברים ללא מחוייבות.
הוא רוצה לנקות את רעילות של ההזדקקות לכסף מהחיים שלו.
ה"אני החווה" שלו חזק מה"אני המספר" שלו.
דחוף לו "לנקות את השולחן" מעניין הכסף לפני שהוא חושב על דברים "פילוסופים" כמו "יצירה", ולגבי ה"התפתחות"- הוא מרגיש שהוא התפתח מספיק כדי להבין את הצורך שלו בחופש, ואינו צריך להקריב את החופש שלו עבור התפתחות נוספת/חיצונית/או אפילו סינטטית לטעמו.

עליך לזהות על עצמך האיזה מהטיפוסים האלה אתה מוצא את עצמך. כולנו שילובים של השלושה, חלק קיצוניים יותר וחלק מאוזנים יותר. שים לעצמך ספר עדיפויות.
שאל את עצמך, מה הכי תצטער הכי שלא עשית וניסית. שלא הגעת לעצמאות כלכלית בזמן האידיאלי או שלא עשית את מה שרצית ויכולת לתרום לעצמך ולחברה ממנו.
רק אתה יודע את התשובה.

תשובה יפה ומחכימה, תודה!

אבא שלך מרצה בבן גוריון?

חחח לא

 

[נתן]

אפשר לשאול במה עשית דוקטורט?

ניסיתי לעשות בפיזיקה יישומית. וויתרתי אחרי 7 שנים. יש לי תואר שני, עובד כבר 6 שנים בהיי טק של החומרה (רכיבים לליזרים) ונהנה מאוד
לדעתי המתמטיקה של פיזיקה היא לא יותר קשה ממדעי המחשב, פשוט אחרת. מה גם שזה רק בתואר - אחר כך העבודה הרבה פחות מתמטיקה והרבה יותר סימולציות, פיתוח תהליכים, פתרון בעיות וכולי.

 

[Tim_Duncan]

מעריך את התשובה. עצם העובדה שכתבת שאתה לא כזה נהנה מהעבודה גרמה לי לקחת את ההצעה שלך בעירבון מוגבל. סך הכול, אתה צעיר בדיוק כמוני.
אולי מבחינתך אין חשיבות למידת ההנאה מהעבודה, אבל אני לא מסוגל לדמיין את עצמי עובד בעבודה שאני לא אוהב. הפורום הזה מלא בהייטקיסטים כמוך שרק מתים לפרוש מהעבודה כבר. אני לא רוצה להגיע למצב הזה מלכתחילה. זאת המטרה שלי.

מוזמן לקחת בעירבון מוגבל כל דבר שכל אחד כותב פה תמיד זה שאני לא כזה נהנה מהעבודה הספציפית שאני עובד בה בתור משרה ראשונה באזרחות אחרי הצבא, לא אומר שום דבר על כלום ובטח שלא עליך. אין מה לעשות, אני לא נהנה לקום כל בוקר מוקדם עם שעון מעורר ולהגיע למשרד ולעשות הרבה משימות שלא נראות לי רלוונטיות. זה כנראה היה רלוונטי בעוד מלא סוגים של עבודה. יש גם הרבה דברים שאני אוהב בעבודה, יש הרבה אתגרים.
הייתי שמח אם הייתי מרוויח אותה משכורת מערוץ יוטיוב שבו אני מדבר על תחביבים שלי, אבל זה קצת חלומות באספמיה בגיל 24 לדעתי. מעדיף קודם לבסס את עצמי קצת כלכלית, ואז לחשוב על SIDE HUSTLE שיכול להתפתח לעסק.
אני לא יודע אם אהנה או לא מפיתוח, ולכן אני בוחר ROI לתואר שלי לשנים הראשונות שאחריו. בגיל 30 נעשה חושבים שוב בהתאם לעוד 100 משתנים אחרים

אגב, מהניסיון שלי ושל הרבה אנשים שאני מכיר - אני שירתתי בצה"ל באגף המודיעין ולכן הגעתי לתפקיד אנליסט בחברת סייבר. יש הרבה חברות הייטק שבהן כל מיני אנליסטים (תמיכה, פרודקט, הונאה, DATA, אנליזה ספציפית וכו') מקובצים בצוותים שאפשר לחלק אותם ל-2 הרבה פעמים: יוצאי 8200 (לא טכנולוגים) ובעלי תואר ראשון ריאלי שהוא לא הנדסי שמאסו במקצוע שלהם (כלכלה ומדעי המוח מככבים).
אז לדעתי גם אם תבחר לעשות תואר ראשון בלי מדמ"ח, בטח בגלל שאתה מתחיל ללמוד מאוד מוקדם, שווה לך לשקול אחרי התואר לדחות קצת את התזה והתואר השני ולנסות להתקבל ולעבוד שנה-שנתיים בחברת הייטק כלכלית/רפואית/פסיכולוגית כדי להבין אם וכמה זה יכול להיות בשבילך (שוב, לא חייב להיות במשרה מלאה. הרבה אנשים עושים תואר שני עם חצי משרה בהייטק). גם לשבת הרבה עם מפתחים ולהבין מה הם עושים עוזר.
יש לי גם חברים שהתחתנו עם האקדמיה בגיל צעיר (18, עתודאים, המשיכו לתואר שני), אני לא רואה שהם עפים על זה. קשה לדעת מה אתה באמת רוצה לעשות בגיל 20-25.
אבל היי זה רק עוד 2 סנט שלי.

 

[winston]

מעניין! ממש נחמד לשמוע ממישהו שעשה את המסלול! אפשר לדבר איתך בפרטי?

אתה מוזמן לפנות