היי אני קורא את הבלוג הזה כבר תקופה אני חושב שהוא מדהים ולחלוטין אלך בדרכה של הסולידית. לכן רציתי להתייעץ עם אנשים כמותכם בעלי ניסיון רב ממני שגם כן מתעניינים בנושאים שמועלים פה ושעברו דבר או שניים בחייהם..
אני בן 21 ונמצא כרגע בצומת משמעותית בחיי בדיוק השתחררתי מהשירות הצבאי ואני די אבוד כרגע.. אני מתלבט בין כמה אפשרויות כל אחת מהן תשפיע על כל המשך החיים שלי..
האפשרות הראשונה שלי היא למעשה המסלול הסטנרטי של בחור ישראלי. עבודת אבטחה זמנית למשך שנה וכמה חודשים (עם שכר די טוב) לאחר מכן טיול (למרות שהסולידית די צוחקת על זה פה אין אני חייייבבבב חייב לעשות) ובערך בגיל 23 אני אתחיל תואר.. כיוון שאני עדיין לא בטוח מה ללמוד (יותר בכיוון של הנדסה כלשהי) חשבתי שבשנה וקצת שאעבוד גם אסגר על עצמי וגם אעבוד על הפסיכומטרי והבגרויות. בנוסף אני יכול לנצל את מלגת ״ממדים ללימודים״ שמממנת את רוב התואר.
כמעט כל מי שאני מכיר החל מהוריי עד לחבריי הקרובים אומרים שתואר זה משהו שפשוט חובה לעשות.. אני די מבין אותם. המקצוע שלך הוא חלק כל כך גדול ממי שאתה. הדבר השני שבה אחרי שם פרטי זה מה שאתה עושה. אולם אחרי שקראתי חלק מהבלוג אני באמת שואל את עצמי ואתכם אם זה שווה את זה.. אם זה לא בזבוז זמן.. האם לא כדאי לעסוק במשהו אחר שלא דורש את ארבעת השנים הללו? האם אני יכול להעדיף את היכולות הפיזיות שלי ולהיות לוחם אש לדוגמא. חוץ מזה יותר קשה ללכת אחרי התכנית של הסולידית אם אפנה בכיוון הזה של תואר.
האפשרות השנייה שלי היא להתחיל עבודה, גם כן בתחום האבטחה אבל במשהו הרבה הרבה יותר רציני. שכר פסיכי עם תנאים מעולים ואתגר ועניין ושליחות ברמה שלא תתואר. העבודה הזו יכולה להפוך לקריירה בסופו של דבר. כך אוכל ללכת לפי התכנית של הסולידית. הבעיה היא, שההתחייבות בה היא לארבע שנים כך שטיול לא בא בחשבון, ואם במידה וארצה להפסיק לעבוד לאחר תקופת ההתחייבות, מלגת ״ממדים ללימודים״ כבר לא תהיה תקפה. יש מצב שלא ארצה לעבוד שם יותר. בנוסף אני שואל את עצמי, לא מספיק? שלוש שנים התעסקתי עם רובים ואקדחים וכל השיט הזה... לא הגיע הזמן להנות מהחיים האזרחיים במקום להתעסק כל הזמן בביטחון..?
אני מקווה שלא חפרתי אני בטוח שלאנשים פה יש ניסיון חיים עשיר ושתוכלו לעזור לי למצוא את עצמי..
אני בן 21 ונמצא כרגע בצומת משמעותית בחיי בדיוק השתחררתי מהשירות הצבאי ואני די אבוד כרגע.. אני מתלבט בין כמה אפשרויות כל אחת מהן תשפיע על כל המשך החיים שלי..
האפשרות הראשונה שלי היא למעשה המסלול הסטנרטי של בחור ישראלי. עבודת אבטחה זמנית למשך שנה וכמה חודשים (עם שכר די טוב) לאחר מכן טיול (למרות שהסולידית די צוחקת על זה פה אין אני חייייבבבב חייב לעשות) ובערך בגיל 23 אני אתחיל תואר.. כיוון שאני עדיין לא בטוח מה ללמוד (יותר בכיוון של הנדסה כלשהי) חשבתי שבשנה וקצת שאעבוד גם אסגר על עצמי וגם אעבוד על הפסיכומטרי והבגרויות. בנוסף אני יכול לנצל את מלגת ״ממדים ללימודים״ שמממנת את רוב התואר.
כמעט כל מי שאני מכיר החל מהוריי עד לחבריי הקרובים אומרים שתואר זה משהו שפשוט חובה לעשות.. אני די מבין אותם. המקצוע שלך הוא חלק כל כך גדול ממי שאתה. הדבר השני שבה אחרי שם פרטי זה מה שאתה עושה. אולם אחרי שקראתי חלק מהבלוג אני באמת שואל את עצמי ואתכם אם זה שווה את זה.. אם זה לא בזבוז זמן.. האם לא כדאי לעסוק במשהו אחר שלא דורש את ארבעת השנים הללו? האם אני יכול להעדיף את היכולות הפיזיות שלי ולהיות לוחם אש לדוגמא. חוץ מזה יותר קשה ללכת אחרי התכנית של הסולידית אם אפנה בכיוון הזה של תואר.
האפשרות השנייה שלי היא להתחיל עבודה, גם כן בתחום האבטחה אבל במשהו הרבה הרבה יותר רציני. שכר פסיכי עם תנאים מעולים ואתגר ועניין ושליחות ברמה שלא תתואר. העבודה הזו יכולה להפוך לקריירה בסופו של דבר. כך אוכל ללכת לפי התכנית של הסולידית. הבעיה היא, שההתחייבות בה היא לארבע שנים כך שטיול לא בא בחשבון, ואם במידה וארצה להפסיק לעבוד לאחר תקופת ההתחייבות, מלגת ״ממדים ללימודים״ כבר לא תהיה תקפה. יש מצב שלא ארצה לעבוד שם יותר. בנוסף אני שואל את עצמי, לא מספיק? שלוש שנים התעסקתי עם רובים ואקדחים וכל השיט הזה... לא הגיע הזמן להנות מהחיים האזרחיים במקום להתעסק כל הזמן בביטחון..?
אני מקווה שלא חפרתי אני בטוח שלאנשים פה יש ניסיון חיים עשיר ושתוכלו לעזור לי למצוא את עצמי..
נערך לאחרונה ב:
