אני קוראת את השרשור הזה בכאב גדול.
אני אישה חרדית.
קוראת ותיקה מאד, הרבה לפני שנרשמתי כמשתמשת.
אני מבינה שדרך החיים החרדית לדעת הרבה אנשים היא שלילית, פוגעת במדינה, פרזיטית ועוד.
אבל לקרוא גילויי שנאה, הכללות, פוגענות שלעולם לא הייתה נכתבת נגד שום מגזר אחר, זה פשוט... פוגע? מאכזב? מרחיק?
חשוב להבין שחרדי ממוצע חי את חייו מתוך אידיאל חזק מאד שמניע אותו.
לא מעצלות, לא מפינוק, לא מחוסר אחריות, לא מאנוכיות.
אני די בטוחה שמי מכם שמכיר חרדים מקרוב, יותר מאחד שניים, ולא בדיוק איזה שול של החברה בעל רמה כללית נמוכה - נוכח לראות זאת בעצמו.
עדיין אפשר לכעוס. אבל הנימה, לדעתי, אמורה להשתנות מעט.
מה עוד, שגישה לא נעימה זו משרתת את ההיפך בדיוק ממה שהחברה החילונית רוצה שיקרה.
זו גישה שמגדילה את המרחק.
זו גישה שגורמת לחרדי לחשוב שהוא לא יכול לצאת לעבוד מחוץ לעולם החרדי כי כולם שם שונאים אותו.
זו גישה שגרמה לי, אישית, להימנע מלימודים מסויימים במסגרת חילונית כי מרגישה או מדמיינת מבטים זועמים שננעצים בי.
זו גישה שמשדרת, בעצם לא משדרת אלא אומרת, בעצם לא אומרת אלא צועקת: עופו לנו מהעיניים! פרזיטים מוצצי דם!
גישה ריאלית מבינה שהחרדים פה.
עכשיו אפשר או לנסות לבנות גשר או להעמיק את התהום הפעורה.
פורום הסולידית לא נועד כדי לבנות גשר, זה ברור לי. יש כאן מטרות אחרות וחשובות.
אבל כואב לי מאד שניתנת כאן במה להעמקת התהום.
סליחה אם הדברים לא הולמים, כותבת מכל הלב ובכאב.
אולי מיותר להדגיש אך אעשה זאת: אני מוקירה מאד את בעלת הבית ואת המשתתפים בפורום.
למדתי כאן הרבה. יש כאן ידע יקר מפז, חברים אכפתיים שנרתמים לעזור שוב ושוב לזרים, וברוב השרשורים נושבת רוח נעימה של חכמה ונתינה.
תודה רבה לכל אחד שאחראי לכך, אתם רבים מכדי שאמנה אתכם בשמותיכם.
צריך ללמוד להפריד בין 3 רמות של ביקורת.
יש ביקורת אישית, שכל עוד לא הבעת את דעתך , הביקורת לא נוגעת אליך, גם אם בפועל את משתייכת לחברה החרדית. דוגמה, יש לי קרוב משפחה שהוא רב חרדי, אבל הוא חבר ברבני צהר, הוא עובד,הילדים שלו הלכו לצבא, חיים בדוחק בגלל שיש הרבה ילדים אבל זה מבחירה... , רוב הביקורת שיש פה כלפי חרדים לא נוגעת אליו, גם אם הוא עצמו חרדי.
יש רמה חברתית, או דרך החיים החרדית, כאן אני מזהה צביעות משני הצדדים, מצד חילוניים שבאים בטענות לדרך החיים החרדית, לעוני, למספר הילדים, לחינוך ומצד שני מאמינים בחיה ותן לחיות ליבראלי, אבל מסתבר שזה כל עוד זה בדרך שלהם ואני מסכים איתך בביקורת עליהם.
מן הצד השני גם את כשאת באה בטענות על זה שאין חיבור הוא סוג של צביעות. כי אין באמת חיבור מן הצד החרדי ברמה החברתית. חילונית, לצורך העיניין, לא תוכל ללכת לעבוד בחברה של חרדים(תחשבי איך הם יראו אותה. חילונית שיוצאת עם גברים לא במטר להתחתן...איזה מבטים היו נועצים בה), גם אם כן (והיא לא)היא לא תוכל לה לדבר איך שהיא רוצה, להתלבש איך שהיא רוצה ולאכול מה שהיא רוצה. אז כשאת אומרת לבנות גשר, את בעצם מדברת על זה שהחילונים יבנו את הגשר, זה לא שאת מצפה מחרדים לבנות אותו.
דוגמה, אמא שלי גרה בצעירותה במאה שערים, השכונה גם אז הייתה ברובה חרדים עם מספר מועט של חילונים, היא סיפרה שהיה ניתן אז להסתובב בשכונה איך שרוצים והיא כאישה צעירה לא הרגישה איזה חוסר נוחות ללכת בבגדים קצרים, כל אחד שם חי את חייו. בפעם האחרונה שהלכנו לטייל איתה בירושלים, הלכנו לבקר במאה שערים, היא כבר אישה זקנה, הסתובבה עם חולצה קצרה, לא חושפנית, פשוט קצרה והיא קיבלה קריאות גנאי מכל מיני עוברים ושבים,לא הרבה יש לציין , אבל מספיק כדי לגרום לה לתמוהה איזה שינוי עברה החברה החרדית שגרה שם.
הביקורת הזאת היא לא כלפייך, אני מניח שאת לא כזאת, אלא כלפי 99% מהחרדים שמוציאים שם רע לשאר.
ויש את הרמה הציבורית שהיא מירב הביקורת בפורום והיא נוגעת לנבחרי הציבור שלכם ופועלם. יכול להיות שאת "לא כזאת", אבל בסופו של יום הם האנשים אותם בחרת לייצג אותך(או אתם כציבור), את לא יכולה לבוא בטענות כלפי הביקורת שמעשיהם גורמים, מסחיטת כספי ציבור עד העובדה שהם לשון מאזניים בקואליציה שקובעת אם תהיה מלחמה ,בזמן שאתם מסרבים בתוקף לשלוח את בניכם לקרב.
