אדמונד דנטס
משתמש סולידי
- הצטרף ב
- 30/10/25
- הודעות
- 20
- דירוג
- 25
יש שטיפת מוח מכל הכיוונים. השיח על ילודה הוא גם שיח פוליטי, זהותי ואפילו דתי ולכן שני הצדדים , נטליסטים ואנטי נטליסטים מציגים רק צד אחד של המטבע.
לגבי התחרטות, זה נגד האבולוציה ונגד האינסטינקט המוסרי הכי בסיסי להתחרט על הילד שלך.
גם אם היו לי 20 ילדים לא הייתי מסוגל להעלות אפילו את המחשבה שאני מתחרט על אחד מהם.
עשה ניסוי, ותבוא לכל אמא ותשאל אותה עם היא תעשה עוד ילד? ואם היא תגיד לא, תשאל למה? ואז היא תציין שהיא שחוקה, שאין לה כסף, שאין לה כוח. ואז תשאל אותה אם היא מתחרטת על הילד האחרון שלה, וברור שהיא תגיד לא מה פתאום ברור שאני אוהבת את הילד שלי. אז למה לא להביא עוד ילד? אם תביאי אז תתחרטי?
הנקודה שלי שהורה שטוען בכנות שהוא שמח שהביא ילדים לא בהכרח קיבל את ההחלטה הנכונה עבור הרווחה שלו .
סוגיה נוספת היא שהחיים הם לא סיפור. הרבה אנשים סובלים מאוד רוב חייהם, ונמצאים בשחיקה קשה , ואז כשהם בפנסיה הם אומרים כמה החיים שלהם היו יפים וכמה הם שמחים שיש להם נכדים. אבל לדעתי לפחות, לא נכון "להקריב" חיים שלמים בשביל כמה שנים נהדרות בפנסיה. אבל הנוסטלגיה משקרת, הם סבלו רוב הזמן, אבל הם זוכרים כמה חוויות טובות לאורך השנים שנצרבו להם. אחת התופעות המעניינות היא שבסקרים רוב האנשים טוענים שהם מאושרים, אך כשהם נשאלים מה היו השנים הכי גרועות בחייהם הם לרוב טוענים שאלו השנים האחרונות. למעט פנסיונרים. כלומר רוב האנשים טוענים שהם מאושרים אבל באותו הזמן סובלים, ולכן סביר להניח שהם משקרים קצת מבושה. או שהם אופטימים לגבי העתיד. צריך לבדוק איכות חיים בפועל, לאורך כל שעות היום, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה כשבוחנים רווחה ואז רואים שלהביא ילדים שקשה לגדל זו החלטה נוראית. להביא ילדים שרוצים בהם ושאפשר לגדל אותם בנוחות כלכלית, נפשית ומשפחתית זו החלטה נהדרת.
הייתי אומר שרוב האנשים סביבי היו הרבה יותר מאושרים בפועל, לא לפי נוסטלגיה ותחושה כללית, שעה אחר שעה אם הם היו מביאים הרבה פחות ילדים.
) כושלים שלא מנצחים את ביבי בסיכויי התאמה.
