"אנחנו ניתן כמה שההורים שלו יתנו"

[קפיצת הדרך]

הנה התשובה

זה לא ממש תשובה.
כי אז מה המשמעות של המשפט הזה?…

אנחנו יחידה כלכלית אחת עד כמה שאני יודע.

בכלל כל הדילמה שנוצרה לא הגיונית אם הדירה אמורה להיות שייכת רק לאחד מהם (וכנראה לה - אם הצפיה היא שההורים שלה ישימו את רוב הכסף).

יש אצלי סוגיה שהייתי שמח לשמוע מה אנשים אחרים חושבים עליה, מסקרן אותי עד כמה המצב הזה נפוץ. כפי שכתבתי בכותרת - אשתי אמרה לי שההורים שלה מסרו לה שסכום הכסף שהם יתנו עבור דירה למגורים תלוי בכמה שההורים שלי יתנו - ולא שקל יותר. שאלתי אותה "ואם יהיה להם יותר כסף לתת עבור המטרה הזאת הם פשוט יתנו לו להעלות אבק, רק כי ההורים שלי נתנו פחות?" והיא ענתה לי "יכול להיות, או שהם פשוט יתנו לי את הכסף רק לי, עבור השימוש האישי שלי או תיק ההשקעות שלי, בתנאי שלא אשים אותו על דירה".

כשאמרתי לאשתי שזה נשמע לי מוזר, וכשנתתי כדוגמה את דוד שלי, שנתן לבן שלו 500K לדירה בעוד שההורים של אשתו לא נתנו כלום, היא טוענת שזה יכול להיות עקב פערים כלכליים בין הצדדים (דוד שלי אדם יחסית אמיד), אבל במקרה שלנו אין פערים כלכליים משמעותיים בין ההורים שלה לשלי, ולכן זה נשמע לה הגיוני שההורים שלה לא ירצו לתת סכום גבוה יותר על דירה. היא גם חוזרת על העניין הזה שיש להורים שלי מספר נכסי נדל"ן בעוד שלהוריה אין מלבד הדירה שהם גרים בה (נטו כי אבא שלה לא מאמין בנדל"ן - אבל יש לו תיק מניות דיי גדול סביר להניח), מה שמחזק עבורם את חוסר הרצון לשלם יותר כדי לא לצאת פראיירים, בטח כשלצד השני, כפי שהם רואים את זה, לא חסר (על אף שנכסי נדל"ן הם לא כסף נזיל שאפשר פשוט לתת. כשהעליתי בפניה את הסוגיה הזאת, היא אמרה לי "אז שימכרו אחד מהם").

מה אני אגיד לכם? אני לא יודע מה לחשוב על זה בכלל. זה נשמע לי הזוי. לא שאני לא יכול להבין את חוסר הרצון הישראלי כל-כך "לא לצאת פראיירים", וזה גם לא שאני מצפה מההורים שלה לשים יותר כסף על דירה (כפי שכתבתי בהתחלה אני לא מצפה לכלום לא מהוריה ולא מהוריי) - אבל כשמכריזים על זה בצורה כזאת מראש זה יוצר אנטגוניזם. מדובר כאן במשפחה. וגם מה זה אמור להביע "אין לנו בעיה לתת כסף להשקעות האישיות שלך, אבל לא לדירה אלא אם כן ההורים שלו שמו אותו דבר"? אנחנו יחידה כלכלית אחת עד כמה שאני יודע.
אשמח לשמוע מה דעתכם.

1. הוא מדבר על כך ששני הצדדים ישתתפו (ברמה כזו או אחרת). למה שההורים שלו יתנו משהו אם זה לא הולך להיות על שמו?
2. למה זה מוזר לו או יוצר אצלו אנטגוניזם אם במקום שההורים שלה יעזרו לה עם כסף לדירה הם יעזרו לה עם כסף בשוק ההון. הרי כל המטרה בהפרדה הרכושית הייתה שכל אחד ישקיע במה שהוא רוצה.
3. ההורים רוצים לתת כסף ״רק לה, עבור השימוש שלה״. אם הדירה הייתה ״רק שלה״ לא חושבת שזה היה מפריע להם שהיא משקיעה בדירה…

בקיצור, שום דבר מהדילמה הרכושית לא הגיוני אם הדירה אמורה להיות גם מופרדת (לפי מי ששילם עליה).
הדילמה כן הגיונית אם הדירה אמורה להיות משותפת…


וחזרה לדילמה….

הדירה אכן אמורה להיות משותפת במידה והיא תירכש מהחשבון המשותף שלנו.
במסגרת ההפרדה הרכושית יש סייג לגבי דברים שנרכשו מתוך החשבון המשותף שלנו - הם ספציפית שייכים לכל אחד 50-50. כמובן שזה רלוונטי יותר לדברים גדולים כמו בית או רכב ולא להוצאות קטנות.

נראה לי שפה ענית לעצמך…

ההפרדה הרכושית יצרה שני סוגי רכוש.
רכוש אישי (הכולל גם את ההון המשפחתי האישי של כל אחד מכם) ורכוש משותף.
אתם עכשיו יוצרים לעצמכם הון משותף שיהיה שלכם 50-50, אבל ממשיכים גם להשקיע ולהגדיל את הרכוש האישי.

ההורים שלה פשוט ממשיכים עם הקו בו התחלתם כשהחלטתם על ההפרדה הרכושית.
הם יתנו שווה, בדיוק כמו שההורים שלך יתנו, להון המשותף שלכם (כלומר לדירה שתלך 50-50),
את שאר הכסף (שהם רוצים לתת לבת שלהם) הם יתנו לה בחשבון האישי שלה, וכך ימשיכו לשמר את ההון המשפחתי רק אצלה.

כאשר עושים הסכם ממון לפני נישואין לרוב זה נעשה כאשר יש חוסר שיוויון מהותי בין המצב הכלכלי של בני הזוג, והצד שיש לו הרבה הרבה יותר מנסה להגן על הרכוש שהוא צבר לפני הנישואין ולא לאבד חצי מזה במקרה של פירוק החבילה.
אבל (לרוב) פה זה נגמר, כי כסף חדש שנכנס הוא כבר משותף.

אתם בחרתם במנגנון הרבה יותר בעייתי (לדעתי), כאשר מראש (כנראה) בכלל לא הייתה בעיה… כי שני הצדדים פחות או יותר במצב כלכלי דומה.

המנגנון שיצרתם למעשה ממשיך ״לחיות״ גם אחרי הנישואין…
אתם (והמשפחה שלכם) יכולים להמשיך ולהפקיד כספים לחשבון האישי של כל אחד מכם ולהמשיך להגדיל את החלק ״האישי״ שלכם.

אתם ו/או ההורים (שלך ושלה) יצרתם מנגנון שאולי משמר את ההון המשפחתי, אבל יחד איתו משמר את הפנקסנות הזו לעוד הרבה הרבה זמן...

אגב, שאלה…
לאן הולכת המשכורת של כל אחד מכם?

 

[דוריטוס חמוץ-חריף]

אגב, שאלה…
לאן הולכת המשכורת של כל אחד מכם?

כרגע עדיין אין חשבון משותף (סיכמנו שנפתח אחד כשיוולד הילד הראשון בע"ה), אז נכון לעכשיו המשכורת פשוט נכנסת לחשבון האישי של כל אחד.
כשנפתח חשבון משותף סיכמנו שכל אחד יכניס אחוז מסוים מהמשכורת שלו (סתם זורק - 50%) אל החשבון המשותף.

ולגבי:

אתם בחרתם במנגנון הרבה יותר בעייתי (לדעתי), כאשר מראש (כנראה) בכלל לא הייתה בעיה… כי שני הצדדים פחות או יותר במצב כלכלי דומה.

אני מסכים.
אבל אשתי התעקשה על כל הדברים האלה - הסכם ממון (כשאנחנו ללא נכסי נדל"ן משלנו ובמצב כלכלי דומה כך שלא הבנתי מה בוער כ"כ), הפרדה רכושית, חשבון משותף - ובחרתי לבחור את המלחמות שלי ולומר סבבה.
למעשה בימים אלה כשאני בוחן השקעות כאלה ואחרות מהצד שלי שהיא פחות "עפה" עליהן (למשל השקעה בקרקע, לא ניכנס כרגע ללמה ואם זה טוב או לא) דווקא אני רואה את היתרונות בהפרדה הרכושית הזאת.

 

[בת העמק]

כשנפתח חשבון משותף סיכמנו שכל אחד יכניס אחוז מסוים מהמשכורת שלו (סתם זורק - 50%) אל החשבון המשותף.

תחשבו על זה שוב, כי זה לא הגיוני אם יש פערי משכורת גדולים. זה אומר שמי שמשתכר שכר גבוה יותר (נטו) יצבור לו כל חודש בחשבון האישי שלו סכום גבוה יותר לשימוש הבלעדי. לרוב זה לרעת האישה שצפויות לה כמה הריונות-לידות-טיפול במהלך העשור הקרוב.

אשתי התעקשה על כל הדברים האלה - הסכם ממון (כשאנחנו ללא נכסי נדל"ן משלנו ובמצב כלכלי דומה כך שלא הבנתי מה בוער כ"כ), הפרדה רכושית, חשבון משותף - ובחרתי לבחור את המלחמות שלי ולומר סבבה.

זה מזכיר לי את בני וזוגתו. שניהם משתכרים דומה אז לכאורה מצבם הכלכלי שווה, אבל מבחינת העברה בין דורית הם לא שווים. יכול להיות שלהורים שלה יש הרבה יותר כסף מלהוריך, יכול להיות שצפויות להורים שלה ירושות כבדות שאינך מודע להן. אם זה כך - הגיוני שהיא (כנראה בעצת הוריה) תדרוש הפרדה רכושית.

הרהור שלי בעקבות השרשור הזה, ולא ספציפי אליך - הסכמי ממון נובעים משתי סיבות שלובות: חשש בגלל אחוז גירושין גבוה והבדלי הון בין בני הזוג ומשפחותיהם. חשבתי להוסיף שזה קשור גם באגואיזם הנפוץ בתקופה זאת, אבל למעשה זה היה כך תמיד אם כי ברוב התקופות הזיווג נעשה ע"י שידוך ובדרך כלל בין אותם מעמדות ולכן זה נועד ליוצאים מן הכלל. לפעמים הזיווג עם הצד העני יותר מביא כבוד אחר למשפחה האמידה (כמו עילוי ישיבה, משפחה מכובדת או אמן ידוע) ואז היא מממנת אותו ברצון.

 

[קפיצת הדרך]

לרוב זה לרעת האישה שצפויות לה כמה הריונות-לידות-טיפול במהלך העשור הקרוב.

אם זו הייתה בחירה שלה

אבל אשתי התעקשה על כל הדברים האלה

היא יכולה לבוא בטענות רק לעצמה (ולהוריה)…


האמת….
כשקוראים את זה

כרגע עדיין אין חשבון משותף (סיכמנו שנפתח אחד כשיוולד הילד הראשון בע"ה), אז נכון לעכשיו המשכורת פשוט נכנסת לחשבון האישי של כל אחד.
כשנפתח חשבון משותף סיכמנו שכל אחד יכניס אחוז מסוים מהמשכורת שלו (סתם זורק - 50%) אל החשבון המשותף.

למעשה בימים אלה כשאני בוחן השקעות כאלה ואחרות מהצד שלי שהיא פחות "עפה" עליהן (למשל השקעה בקרקע, לא ניכנס כרגע ללמה ואם זה טוב או לא) דווקא אני רואה את היתרונות בהפרדה הרכושית הזאת.

קצת קשה לי לראות איך אתה חושב/מרגיש את זה

אנחנו יחידה כלכלית אחת עד כמה שאני יודע.

 

[בת העמק]

היא יכולה לבוא בטענות רק לעצמה (ולהוריה)…

אני התייחסתי לכמה כל אחד מעביר מהחשבון האישי למשותף (כשייפתח), לא להסכם ההפרדה הרכושית.

 

[gogo girl]

אתה נשמע בחור נחמד, וניסיתי לא להגיב בציניות, עניין ההורים בכלל לא קשור לשיחה,
אבל אין לי מושג איך אפשר לחיות ככה.

חשבון משותף רק כשיהיה ילד ?
ועד אז אתה מזמין במסעדה או היא ?
ואם היא נהיית בולמית וטוחנת סטקים של 300 ש"ח ואתה טבעוני שמתרגש מחסה וצנון ? מה עושים עם החשבון ? והטיפ ?
אתם משתפים מה יש למי בפרטי או שזה סוד ? ואיך יודעים אם זה באמת ?

מה הריבית על הלוואה אם נניח אתה צריך קצת מזומן עד שתכנס המשכורת וקנית משהו גדול (מערכת סאונד לאוטו) רק בשביל עצמך ?
וחס וחלילה, מחר אתה חולה, היא משתתפת בעלויות הטיפול או שכל אחד לעצמו ? וביטוח חיים ? וחופש עם חברים ?
וארנונה, משלמים חצי חצי באשראי ? או מנהלים פנקס מי שילם מה החודש ומקזזים ?

ואם אתה מפסיד הכל בהשקעות הפרטיות שלך,
היא עדיין תזמין אותך לחופשה שנתית ? תטוס לבד ? לא תטוס ?

ואם עשית סיבוב ואתה פי 25 עשיר ממנה, אז אתה תקנה לילדים גלידה מגולדה והיא רק קרטיב מישמש ?

ואם היא בהריון ומגדלת 3 ילדים שלך, אתה בדיוק עושה סיבוב של אקזיט, היא שותפה ? או שהיא סתם שטפה כלים בשביל הכיף

אין לי מושג, מוזר מאד
וסליחה מראש על הציניות

 

[צעיר מידי ומשקיע]

ואם אתה מפסיד הכל בהשקעות הפרטיות שלך,
היא עדיין תזמין אותך לחופשה שנתית ? תטוס לבד ? לא תטוס ?

גדול

 

[דוריטוס חמוץ-חריף]

אתה נשמע בחור נחמד, וניסיתי לא להגיב בציניות, עניין ההורים בכלל לא קשור לשיחה,
אבל אין לי מושג איך אפשר לחיות ככה.

חשבון משותף רק כשיהיה ילד ?
ועד אז אתה מזמין במסעדה או היא ?
ואם היא נהיית בולמית וטוחנת סטקים של 300 ש"ח ואתה טבעוני שמתרגש מחסה וצנון ? מה עושים עם החשבון ? והטיפ ?
אתם משתפים מה יש למי בפרטי או שזה סוד ? ואיך יודעים אם זה באמת ?

מה הריבית על הלוואה אם נניח אתה צריך קצת מזומן עד שתכנס המשכורת וקנית משהו גדול (מערכת סאונד לאוטו) רק בשביל עצמך ?
וחס וחלילה, מחר אתה חולה, היא משתתפת בעלויות הטיפול או שכל אחד לעצמו ? וביטוח חיים ? וחופש עם חברים ?
וארנונה, משלמים חצי חצי באשראי ? או מנהלים פנקס מי שילם מה החודש ומקזזים ?

ואם אתה מפסיד הכל בהשקעות הפרטיות שלך,
היא עדיין תזמין אותך לחופשה שנתית ? תטוס לבד ? לא תטוס ?

ואם עשית סיבוב ואתה פי 25 עשיר ממנה, אז אתה תקנה לילדים גלידה מגולדה והיא רק קרטיב מישמש ?

ואם היא בהריון ומגדלת 3 ילדים שלך, אתה בדיוק עושה סיבוב של אקזיט, היא שותפה ? או שהיא סתם שטפה כלים בשביל הכיף

אין לי מושג, מוזר מאד
וסליחה מראש על הציניות

יש כל מיני מודלים של התנהלות כלכלית במערכות יחסים, כל אחד ומה שמסתדר לו.
להורים שלי, לדוגמה, מעולם לא היה חשבון משותף - לפי מה שהבנתי הם סיכמו ביניהם שנניח אבא שלי ישלם את המשכנתא, החשבונות וכו' ואמא שלי את הסופר, בגדים, הוצאות שוטפות וכו' (לא באמת זוכר מי שילם על מה, רק לשם הדוגמה). אם נוצר חוסר איזון כלשהו ביניהם אז "בסדר, אנחנו זוג"... ככה הם אמרו לי.

אחד החברים שלי, לעומת זאת, אמר שלו ולאשתו יש רק חשבון משותף ואין להם חשבונות אישיים, אין ביניהם בכלל הפרדה, הכל במשותף כולל השקעות, "אנחנו בן אדם אחד מבחינה כלכלית", ככה הוא מציג את זה.

אני ואשתי, נכון לעכשיו, מתנהלים עם אפליקציה שאליה אנחנו מכניסים כל הוצאה משותפת והיא מחלקת אותה אוטומטית חצי-חצי, וככה אנחנו נשארים בערך break even (נניח אם הזמנתי כרטיסי טיסה, היא תשלם בזמן הקרוב על סופרים, מסעדות וכו' כדי לאזן). הוצאות פרטיות של כל אחד, נניח חדר כושר שלי, מן הסתם לא נכנסות לשם. כמובן שאנחנו זוג, ואנחנו לא עומדים עם מחשבון מול הצד השני ואומרים "אל תשכח שאתה חייב לי כסף". זה רק למען הסדר הכללי הטוב. לצורך הדוגמה לפי האפליקציה נכון לעכשיו כביכול אשתי צריכה להחזיר לי 2600 ש"ח, האם אני מזכיר לה את זה? ודאי שלא. פשוט בפעמים הבאות שנאכל בחוץ היא תשלוף את הכרטיס ותשלם את החשבון, זה כל מה שזה אומר. זה מסתדר לנו אחלה והכל בסדר מהבחינה הזאת, אין לנו כרגע דחף מהותי לשנות את המצב כל עוד אנחנו רק שניים. כשיגיעו ילדים ומן הסתם כל הוצאה שקשורה אליהם תהיה משותפת (ויהיו הרבה כאלה) - אז כנראה תהיה סיבה טובה לפתוח חשבון משותף.

כל אחד ומה שעובד לו.

 

[פטל ואוכמניות]

אני ואשתי, נכון לעכשיו, מתנהלים עם אפליקציה שאליה אנחנו מכניסים כל הוצאה משותפת והיא מחלקת אותה אוטומטית חצי-חצי, וככה אנחנו נשארים בערך break even

נשמע שזה עובד לכם - ובמקומכם לא הייתי קונה דירה וגם לא רכב משותף. תישכרו דירה, יהיה לכם פחות כאב ראש ולחצים.

אישית, אני בצד השני של העקומה - חשבון משותף, יחיד, מהרגע שעברנו לגור ביחד ועד היום (25++ שנים). לפעמים, הרוויח יותר ממני. לפעמים, לא עבד בכלל. לפעמים, ההורים שלו נתנו לנו הון משמעותי ורק הם. ו…לא מצטערת בכלל על הבחירות.

 

[בת העמק]

אישית, אני בצד השני של העקומה - חשבון משותף, יחיד, מהרגע שעברנו לגור ביחד ועד היום (25++ שנים). לפעמים, הרוויח יותר ממני. לפעמים, לא עבד בכלל

גם אצלנו...כבר 40 שנה. וגם אצלנו ההורים שלי עזרו יותר כלכלית, בערך פי 10 יותר (אבל עדיין מדובר על מספרים די קטנים, במיוחד לעומת מה שזוג זקוק לו היום).

אני ואשתי, נכון לעכשיו, מתנהלים

קיבלתי כאב ראש רק מהתיאור
אתה נשמע בדיוק כמו הבן שלי, וגם אותו לא הבנתי. ולדעתי, עם 2 ילדים קטנטנים, הם בכלל הלכו לאיבוד עם 3 החשבונות ופשוט מעבירים את כל המשכורת לחשבון המשותף ושום דבר לא מגיע לחשבון האישי. אולי בחשבון האישי של אשתו יש העברות מצד הוריה.

 

[efrat]

למעשה בימים אלה כשאני בוחן השקעות כאלה ואחרות מהצד שלי שהיא פחות "עפה" עליהן (למשל השקעה בקרקע, לא ניכנס כרגע ללמה ואם זה טוב או לא) דווקא אני רואה את היתרונות בהפרדה הרכושית הזאת.

תראה בלי להיכנס לשאר הדברים ואיך אתם מתנהלים וכו, אל תעשה את זה. אל תיצור משקעים בזוגיות. כל החלטה צריכה להיות מקובלת על שני הצדדים. לי ולבעלי יש מודל אחר לגמרי לכל אחד חשבון משלו אנחנו אפילו לא מורשי חתימה בחשבון אחד של השניה וכל אחד משלם על חלק אחר בחיים (אני מסגרות לילדים הוא שכר דירה) וזה משתנה לפי ההכנסה שיש לכל אחד ומתי. לנו זה עובד אני לא אכנס שניה להאם זה טוב או לא ומה אחרים צריכים לעשות.
אבל וזה אבל חשוב, היות ואני היחידה שמתעסקת בהשקעות ואותו זה פשוט לא מעניין, אני דנה איתו לפני כל רכישה. הוא בדרך כלל מנהן כי שוב זה לא מעניין אותו, אבל הוא מסכים. ואם הוא לא מסכים אני לא עושה. מידי פעם אני מנסה לשים לו כסף בצד אם העוש שלו ממש מוגזם (לדוגמא מכרנו רכב) וגם אז אני מדברת איתו ועושה מה שהוא מסכים / מרגיש נוח. גם השקעות ״שלי״ וגם השקעות בשם הילדים. הוא מסכים להכל ומה שהוא לא מסכים אני לא עושה.

אל תלך על השקעה שאישתך לא זורמת איתה אפילו אם היא מה״חשבון שלך״ בסוף אתם ביחד ואם אתה תפסיד את הכל אפילו שזה מהחשבון שלך זה יעמיס על הזוגיות שלכם ויזלוג לתחומים אחרים ולריבים וחבל. ההצלחה שלך (בכל תחומי החיים) היא ההצלחה שלה ולהיפך. אתם יחידה אחת גם אם מופרדת בירוקרטית.

 

[arn]

יש אצלי סוגיה שהייתי שמח לשמוע מה אנשים אחרים חושבים עליה, מסקרן אותי עד כמה המצב הזה נפוץ. כפי שכתבתי בכותרת - אשתי אמרה לי שההורים שלה מסרו לה שסכום הכסף שהם יתנו עבור דירה למגורים תלוי בכמה שההורים שלי יתנו - ולא שקל יותר. שאלתי אותה "ואם יהיה להם יותר כסף לתת עבור המטרה הזאת הם פשוט יתנו לו להעלות אבק, רק כי ההורים שלי נתנו פחות?" והיא ענתה לי "יכול להיות, או שהם פשוט יתנו לי את הכסף רק לי, עבור השימוש האישי שלי או תיק ההשקעות שלי, בתנאי שלא אשים אותו על דירה".

אתה לא יכול לעשות מאומה בקשר לזה אבל יש לי בכל זאת עצה. תרשמו את הדירה על שם שניכם אבל לא בחלקים שווים אלא בהתאם למה שנתנו ההורים שלכם. למשל אם הדירה עולה 2 מיליון ש"ח, אתם נתתם מהכסף שלכם 800 אלף ש"ח, ההורים שלה נתנו 800 אלף ש"ח, ההורים שלך נתנו 400 אלף ש"ח. יוצא שההורים שלה נתנו 400 אלף ש"ח יותר. אז תרשמו את הדירה 60% על שמה ו 40% על שמך. כך שהחלק שלה בדירה 1.2 מיליון ש"ח ושלך 800 אלף ש"ח. זה בדיוק מבטא את ההפרש בין מה ש 2 זוגות ההורים נתנו.

 

[McMurphy]

במסגרת ההפרדה הרכושית יש סייג לגבי דברים שנרכשו מתוך החשבון המשותף שלנו - הם ספציפית שייכים לכל אחד 50-50. כמובן שזה רלוונטי יותר לדברים גדולים כמו בית או רכב ולא להוצאות קטנות.

אני לא מבין גדול בתחום הזה, אבל נראה לי שאם תקנו ביחד דירה (ומן הסתם גם תקחו משכנתא משותפת) ואח״כ למשל תרצה לייחס הכנסה פסיבית לאחד מבני הזוג שמרוויח פחות או להימנע ממס יסף על ידי שיוך רווחי ההון לבעל הזוג שמרוויח פחות, ההגיון שלי אומר שמס הכנסה עלול לפקפק בכך שאתם באמת עושים הפרדה רכושית ושזה לא משהו פיקטיבי.אולי כדאי לך להתייעץ עם מישהו שמבין בתחום.

כתכת שמורת ההפרדה היא לאפשר גמישות בהשקעות ואחריות אישית ולא משותפת לחובות - אם אתה רוצה לשמר את יתרונות המס, אני לא בטוח שקנית דירה משותפת (ובטח לפני שאין על שם כל אחד דירה אחרת בבלעדיות) אכן עולה בקנה אחד עם המטרה של ההפרדה.

 

[דוריטוס חמוץ-חריף]

תראה בלי להיכנס לשאר הדברים ואיך אתם מתנהלים וכו, אל תעשה את זה. אל תיצור משקעים בזוגיות. כל החלטה צריכה להיות מקובלת על שני הצדדים.

מכבד את דעתך, ובכל זאת, העיקרון הזה לא תמיד ניתן ליישום.
בסופו של דבר בזוגיות כמעט תמיד יהיה צד אחד יותר חובב סיכון וצד שני יותר שונא סיכון.
כמובן שכל השקעה צריכה להיעשות בשקיפות, בפתיחות, לדבר על הדברים, זה א'-ב'.
אבל אם צד אחד לא מעוניין להשקיע כלל מעבר לאפיקים סולידיים בבנק - לא שוק ההון, לא נדל"ן וכו' - אותו זוג לא ישקיע?

 

[קפיצת הדרך]

מכבד את דעתך, ובכל זאת, העיקרון הזה לא תמיד ניתן ליישום.
בסופו של דבר בזוגיות כמעט תמיד יהיה צד אחד יותר חובב סיכון וצד שני יותר שונא סיכון.
כמובן שכל השקעה צריכה להיעשות בשקיפות, בפתיחות, לדבר על הדברים, זה א'-ב'.
אבל אם צד אחד לא מעוניין להשקיע כלל מעבר לאפיקים סולידיים בבנק - לא שוק ההון, לא נדל"ן וכו' - אותו זוג לא ישקיע?

אבל זה נכון להמון דברים אחרים שיש בהם חוסר הסכמה בזוגיות, ובכל זאת צריך לגשר על חוסר ההסכמה ולמצוא את הנתיב המשותף.
וזה קורה בדברים לא פחות חשובים ומשמעותיים (ולפעמים הרבה יותר).
סתם כמה דוגמאות שעולות לי לראש: היכן רוצים לגור, חינוך הילדים, לעשות שינוי משמעותי בקריירה, לפתוח עסק, לעשות רילוקיישן, להגר…

בסוף, אם הזוגיות טובה… מוצאים את הדרך…

כאן יש תחושה שאתם אפילו לא מנסים (או לא רוצים לנסות). כלומר מראש אתם מארגנים את החיים שלכם יותר כמו שותפים בדירה מאשר בזוגיות.
ובוודאי ובוודאי לא:

אנחנו יחידה כלכלית אחת עד כמה שאני יודע.