"אנחנו ניתן כמה שההורים שלו יתנו"

[בת העמק]

אולי זה יותר פשוט אם ההורים באים בגישה טובה כזאת ומדברים ישירות ביניהם

אולי, ואולי לא. יש כאן עניינים רגישים גם אצל הורי הזוג.
אנחנו לא דיברנו עם הורי הכלה על שום עזרה פיננסית. כשהזוג הודיע על חתונה לארבעתנו ביחד, אב הכלה קפץ ואמר כמה הוא הולך לשים על החתונה. לכאורה זה העמיד אותנו במבוכה (אנחנו שמנו שליש מהם, בעיקר כי זה בזבוז כסף לטעמנו) אבל בגלל החברות הטובה שנוצרה בין ההורים זה לא העמיד קושי. הם יודעים שאנחנו קיבוצניקים שיצאו מהקיבוץ בלי פרוטה ובלי ירושה (מעבר לסכום די סמלי שקיבלנו אחרי מותם). הזוג גר ליד הורי האישה, לא באמת נזקק לעזרה כלכלית אבל שמח לפינוקי חופשות ומסעדות מצידם. אנחנו הוספנו ני"ע בתיק שלנו שנועד לנכדים בלבד.
אם הם יחליטו לקנות דירה והבן שלי יבקש מאיתנו להון העצמי, זה ייצור לי דילמה ערכית גדולה. היה יכול להיות להם כבר הון עצמי ניכר אם לא היו בזבזנים כרוניים.

 

[c881]

התחתנת איתה או עם ההורים שלה?

 

[Deleted member 19423]

התחתנת איתה או עם ההורים שלה?

איתה.
ועדיין, מוזר לי לשמוע על אדם שיכול לתת אבל מצהיר מראש "אני לא אעשה את זה כי ההוא נתן קצת פחות", זה הכל. שוב - לא מצפה מאף אחד לכלום ולא בונה על כלום. זה הסגנון לטעמי שקצת בעייתי.

 

[Homer]

איתה.
ועדיין, מוזר לי לשמוע על אדם שיכול לתת אבל מצהיר מראש "אני לא אעשה את זה כי ההוא נתן קצת פחות", זה הכל. שוב - לא מצפה מאף אחד לכלום ולא בונה על כלום. זה הסגנון לטעמי שקצת בעייתי.

אבל הם לא אמרו שהם לא יתנו, הם אמרו שהם יתנו "כמה שההוא נתן". זה הוגן ושיוויוני.

 

[Yohiko]

המזל שיחק לך, אל תשחק בו בחזרה.
תגיד תודה על מה שיש, תשחרר, תמשיך מפה הלאה, אם לא נותנים לך, תשיג את זה לבד.

 

[דן ג.]

נשוי טרי

אנחנו יחידה כלכלית אחת עד כמה שאני יודע

חשוב לציין גם שחתמנו על הסכם ממון שמבוסס על הפרדה רכושית מלאה.

זה נשמע לי הזוי

לי נשמע הזוי הציפייה שלך
אם יש לכם הפרדה רכושית מלאה, אני לא מבין איך אתה כותב שאתם יחידה כלכלית אחת.

איך שזה נשמע לי, אתה מצפה שההורים שלה ייתנו לך מתנה.
אשתך אמרה לך שאין להם בעייה לתת לה מתנה, הם פשוט לא רוצים לתת לך מתנה מאוד גדולה. אני דווקא הייתי מתפלא מאוד על הורים שנותנים מתנה מאוד גדולה (גדולה בשביל ההורים) לבן זוג של אחד הילדים מייד אחרי החתונה (ואפילו מאוחר יותר..) כשהזוג שומר על הפרדה רכושית מלאה.

 

[unsullied]

אתה סוגר עסקה עם ההורים שלך שהם מעבירים לך 5מש"ח ואתה מחזיר להם אחרי שנה את הכל. ככה אתה עוקץ את הורי אשתך כי הם מחוייבים להעביר אץ אותו הסכום. זהו, ושניכם רוכבים יחד אל האופק מאושרים.

וברצינות, הורי הכלה לא צריכים להביא לכם שקל. לא מגיע לכם כלום. אם הם מחליטים לתת או לא לתת וכמה לתת, ובאופן כללי מה לעשות עם כספם שלהם, זה עניינם ועניינם בלבד.
אם משהו פה היה מוזר בעיני זו הדרישה לפומביות מתנה מצד ההורים שלך שאולי היו מעדיפים פרטיות.
לא חסרים זוגות שאין להם בכלל עזרה מההורים. זו צריכה להיות נקודת המוצא שלך, ולא לבוא עם ציפיות מעבר. האחריות שלך כאדם בוגר להעמיד את עצמך על הרגליים לבד (או כזוג).

לדעתי אם תייצר שיח סביב הנושא זה רק פתח לקלקול היחסים ויכול להשאיר עקבות עשורים קדימה.

 

[Deleted member 19423]

תודה על התגובות אנשים.
נתתם לי חומר למחשבה.
אניח לסוגיה הזאת ואמשיך הלאה.

 

[yahud]

הסכם הממון עם ההפרדה הרכושית היה יותר מטעמים שלכל אחד יהיה את החופש להשקיע כראות עיניו, ולשאת בחובות שלו בעצמו.

הבעיה שלי באופן כללי היתה עם הסגנון. "מה שהם יתנו אנחנו ניתן". מרגיש לי כמו פנקסנות.

"לכל אחד יהיה את החופש להשקיע כראות עיניו, ולשאת בחובות שלו בעצמו"

אם מאות אלפי שקלים לדירה זה פינקסנות, גם לשאת בחובות שלו בעצמו זה פינקסנות. כל אחד וכמה שהדברים דרמטים בעיניו.

 

[קפיצת הדרך]

אם הם יחליטו לקנות דירה והבן שלי יבקש מאיתנו להון העצמי, זה ייצור לי דילמה ערכית גדולה. היה יכול להיות להם כבר הון עצמי ניכר אם לא היו בזבזנים כרוניים.

אנחנו הודענו להם על הסכום שאנחנו מתכננים לתת רק אחרי שראינו שהם כולם התחילו לחסוך מאוד (מאוד!) יפה.
מבחינתם המשמעות היא שהם יוכלו להרשות לעצמם דירה נחמדה יותר או משכנתא קטנה יותר (אם וכאשר הזמן יגיע שהם בכלל ירצו דירה זה לא נראה קרוב בכלל).

לפני כן חשבתי שזה לא נכון ליידע אותם בתוכניות שלנו.
אגב, אם הם היו באים אלנו לבקש… אני מודה שלא הייתי מסתכלת על זה בעין יפה.
מנקודת המבט שלי… אתה לא מבקש מתנות. אתה מקבל (ואומר תודה).
שונאת את תחושת ה-״מגיע לי״, וכשהם מבקשים זה מרגיש שהם מצפים לזה (וחושבים ש… ״מגיע להם״).

 

[בת העמק]

אנחנו הודענו להם על הסכום שאנחנו מתכננים לתת רק אחרי שראינו שהם כולם התחילו לחסוך מאוד (מאוד!) יפה.

הבן פתח תיק השקעות בעזרתי כשסיים קבע, חסך המון אבל לצערי הקשיב לחבריו "הידענים" והשקיע בשטויות. מה שנשאר לו זה ניה"ע שאני בחרתי לו בתחילת הדרך כי לשמחתי הוא לא נגע בזה. מצד שני, הוא לא המשיך להשקיע ומאז שהוא עם זוגתו החמודה גם אין חסכון חודשי (הכל מבוזבז).
למזלי לא אמרתי לו שום דבר בנוגע לתכניות לגבי הון עצמי, כי עשור לאחר מכן הוא כבר ממש לא בעניין ההשקעות.
לפני כמה שנים הצעתי להם לחסוך להון עצמי בקרן כספית, נדמה לי שהם פתחו לאחר שהצטברו רזבות עקב המלחמה והמילואים המרובים אבל לא בטוחה שעדיין ממשיכים להפריש לשם משהו.
ועוד משהו - שמזכיר את משל הארנבת והצב - תיק ההשקעות שלו נפתח עם החסכונות מהקבע באותו זמן שהבת פתחה. הסכום ההתחלתי שלו היה פי 5 משלה. עשור אחר-כך התיק שלו שולש רק עקב התשואה, ושלה פי 10 כי ממשיכה לחסוך ולהכניס לתיק.

 

[McMurphy]

אנחנו יחידה כלכלית אחת עד כמה שאני יודע.

חשוב לציין גם שחתמנו על הסכם ממון שמבוסס על הפרדה רכושית מלאה

איך זה מסתדר אחד עם השני? גם אם ההפרדה היא פיקטיבית ולצרכי מס, אז כל אחד ירשום דירה אחת על שמו בנפרד ומבחינה חוקית זו תהיה הדירה שלו בלבד ובעייתי לממן אותה מכספי ההורים של שני הצדדים (גם מבחינת רשויות המס וגם עם ח״ו תהיה פרידה).

דווקא בגלל שחתמתם על הסכם של הפרדה רכושית, הגיוני שההורים שלה לא יתייחסו אליכם כיחידה כלכלית אחת…

 

[McMurphy]

הסכם הממון עם ההפרדה הרכושית היה יותר מטעמים שלכל אחד יהיה את החופש להשקיע כראות עיניו, ולשאת בחובות שלו בעצמו.

נתתם לי חומר למחשבה.
תשמע כבר כתבו לך פה, למה זה בעייתי מבחינת ההורים שלה, כאשר אתם בהפרדה רכושית מלאה. אבל זה רק קצה הקרחון לדעתי.

כשזוג אמור לנהל את חייו בהפרדה רכושית מלאה, כל החיים לכאורה צריכה להיות סוג של פנקסנות ולו באופן גלובאלי, כמה כל אחד משקיע כלכלית בחיים המשותפים - ואם לא עושים את זה, אחד הצדדים עלול להיפגע בפרידה שאז הנכסים לכאורה אמורים לא להתחלק באופן שווה ואם צד אחד יטען שהשקיע כספים בנכס שלא שלו, או במימון החיים המשותפים, הנטל עליו להוכיח את זה ושלא מדובר במתנה שוויתר עליה וכו׳.

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. זוג שחי בהפרדה רכושית, תמיד יהיה מתישהו משהו בסגנון של ״שלי״ ו״שלך״.

 

[SolidusMaximus]

מה אני אגיד לכם? אני לא יודע מה לחשוב על זה בכלל. זה נשמע לי הזוי.

זה בסדר גמור. יותר משאתה רוצה להרוויח דירה, ומתבאס על הפנקסנות, אתה תתבאס לשמוע כל החיים "ההורים שלי נתנו כפול".
עדיף ככה, זה רק הגיוני, והגיון הוא כלי יעיל לפתרון בעיות.

וזה גם לא שאני מצפה מההורים שלה לשים יותר כסף על דירה (כפי שכתבתי בהתחלה אני לא מצפה לכלום לא מהוריה ולא מהוריי) - אבל כשמכריזים על זה בצורה כזאת מראש זה יוצר אנטגוניזם.

אתה צודק לגמרי.
אבל אתה חי במדינת ישראל. לא סתם קראו לנו פעם צברים. קשוח פה, לא הכי נעים, לפעמים נכנסים לעימותים שלא צריך מלכתחילה.
אבל בהגיון של הדברים? עדיף ככה.

אני גדלתי על ברכי המשפט "שתמיד תהיה בצד הנותן". לכן קצת מוזר לי לשמוע על אדם שיכול לתת - אבל אומר "אני לא אעשה את זה כי ההוא נתן קצת פחות", זה הכל.

אז אתה גדלת על המשפט הזה.
בעיניי זה משפט מתעליין, והוא בדרך כלל נאמר על ידי מי שיכול לתת ומבועת מהמחשבה שהוא יהיה בצד המקבל.
אבל זו רק אופציה אחת לראות את העולם, אולי הנכונה, אבל לא היחידה. יש עדיין אנשים שעובדים לפי פייר-פייר.

 

[richie]

dude, אף אחד לא חייב לך כלום.
תגיד תודה, יש אנשים שלא מקבלים שקל מההורים, רק חרא של יחס. אני אחד כזה - ועדיין אומר תודה, על מה שהצלחתי להשיג בעצמי, בלי עזרה מאף אחד אחר.

 

[singleton]

לא לגמרי מבינה מה הבעיה…
הרי לחתן יש דירה שהוריו עזרו לו בעבר לרכוש.
הוא מוכר את הדירה, הורי הכלה מוסיפים את החלק שלהם והסכום המשולב מאפשר לקנות דירה משודרגת בעיר של ההורים.
למה הורי החתן צריכים לתת שוב כסף?…

ממה שהבנתי החתן לא רצה למכור את הדירה שלו, כי זה נכס שהוא תעודת ביטוח מבחינתו לכן השכיר את הדירה. למשפחה שלה יש כמה דירות והן מכרו אחת כדי לעזור להם לרכוש דירה לידם. כלומר החתן התרחק ממשפחת הוריו כדי לעבור ליד הורי הכלה והייתה ציפייה לא ריאלית מצד המשפחה שלה שההורים שלו יעזרו במעבר הזה. אבל כן בשורה התחתונה הם לא צריכים לתת שוב כסף אחרי שהם דאגו לו לקורת גג ופה זה כבר שדרוג/שיפור דיור כשהנכדים מתרחקים מהם.

 

[Lamur]

ואם יהיה להם יותר כסף לתת עבור המטרה הזאת הם פשוט יתנו לו להעלות אבק

מה קראתי פה???
הכסף לא יעלה אבק, הם ינצלו אותו כראות עיניהם כי זה כסף שלהם וזה לא עניינך.
לא מבינה איזה סיפור עשית מכסף שבכלל לא מגיע לך, ההורים לא חייבים לתת לכם כלום, גם אם הם רוטשילד.

 

[לנצח נתהה]

בני אדם קוים לדמותם. עכשיו לא מתפלא בכלל על שפינוזה ושופנאוהאור. אין אפשרות למשהו חביב יותר?

 

[Space Monkey]

טוב אני אהיה בדעת מיעוט ואגיד שאני לגמרי מבין את התהייה של פותח השרשור, גם לי זה נראה מוזר. זה בסדר להגיד "נתנו מספיק בעבר, ניתן כמה שנוכל או נרצה," אבל שהנדיבות שלך תהיה תלויה במה עושה מישהו אחר, זה קצת מוזר.

לא מדובר פה על חובה. כשמדובר בחובות אזרחיות נניח, יש חשיבות עליונה לשוויון. כאן מדובר במתנה, ומתנה היא אמיתית אך ורק כשהיא לא תלויה. מתנה אמיתית היא צורה של אהבה. מתנה עם תנאים היא צורה של סחר. לכן, אם זה מרגיש מוסר, זה כנראה בגלל זה.

אבל, בשורה התחתונה, מסכים עם מסקנת הרוב - תגיד תודה על מה שנותנים.

 

[היום מתה אמא]

לא מדובר פה על חובה. כשמדובר בחובות אזרחיות נניח, יש חשיבות עליונה לשוויון. כאן מדובר במתנה, ומתנה היא אמיתית אך ורק כשהיא לא תלויה. מתנה אמיתית היא צורה של אהבה. מתנה עם תנאים היא צורה של סחר. לכן, אם זה מרגיש מוסר, זה כנראה בגלל זה.

טעות סמנטית, זו לא מתנה (גם לא הוגדר ככזה ע"י פותח השרשור), זה לא סיפולוקס, לא סרוויס, זו עזרה בקניית דירה, זה כסף, הרבה כסף, זה כמה וכמה שנות עבודה של אדם ממוצע, מכאן תמשיך.