• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

מפת חום לעצמאות כלכלית

נעםש

משתמש רשום
הצטרף ב
12/1/16
הודעות
18
דירוג
15
1. הקשר המתמטי בין שיעור החיסכון למספר השנים שנדרש לעבוד כדי לממן שנת שבתון נראה כ"כ טריוויאלי שאני נבוך שלא חשבתי עליו קודם. תובנה מעולה ומועילה.

2. הפוסט מניח הנחה חצי סמויה שההוצאה החודשית לאחר הפרישה תהיה זהה להוצאה החודשית לפני הפרישה, אבל זו הנחה ששוה לדון עליה. לכאורה הייתי מניח שההוצאה החודשית תקטן לאחר הפרישה ואז מפת החום צריכה להשתנות, כשבציר אחד החסכון החודשי ובציר השני ההוצאה החודשית הצפויה לאחר הפרישה.
מה דעתכם / ניסיונכם?
א. האם נכון להתחשב בכך שיש הוצאות ש(אולי) הן הכרחיות כשעובדים ומגדלים ילדים, כגון רכב, גנים, צהרון וכדומה, אך ניתן יהיה לוותר עליהן אחרי הפרישה?
ב. האם יש הוצאות נוספות לאחר הפרישה שאינן קיימות בזמן שעובדים (לא עולה לא כרגע שום רעיון, אולי בילויים למילוי הזמן שהתפנה)?
ג. האם ההרגל להוציא סכום מסוים בחודש הוא כ"כ חזק שגם אם האמור בסעיף א' נכון גם משק בית סולידי יתמיד בו?
 
הפוסט מניח הנחה חצי סמויה שההוצאה החודשית לאחר הפרישה תהיה זהה להוצאה החודשית לפני הפרישה, אבל זו הנחה ששוה לדון עליה.
אני באמת חושבת שזו אולי ההנחה הכי בעייתית.
בחור רווק בשנות ה-20 לחייו שמתכנן פרישה/עצמאות כלכלית על בסיס ההוצאות שלו היום, ייתקל בדחייה חוזרת ונשנית של פרישה ככל שישתנה מצבו המשפחתי. אין דין שליטה כמעט מלאה על הוצאותיך כיחיד (כמעט, כי החיים לא צפויים) למצב שבו יש לך בן זוג וילדים. במצב השני, בחירת רמת החיים לא תלויה רק בך וכמובן שמספר ההפתעות הלא ידועות יגדל ככל שיתווספו למסגרת חייך עוד אנשים.
האם נכון להתחשב בכך שיש הוצאות ש(אולי) הן הכרחיות כשעובדים ומגדלים ילדים, כגון רכב, גנים, צהרון וכדומה, אך ניתן יהיה לוותר עליהן אחרי הפרישה?
תלוי מתי פורשים. בכל מקרה, הילדים נמצאים שנים ספורות בגן וצהרון והשאלה היא כמה זמן (ובכמה כסף) תבחר לממן אותם גם לאחר שיעזבו את הבית. אלא אם אתה מתכנן פרישה מעבודה בעודם קטנים ואז ייתכן חיסכון בבחירה בחינוך ביתי למשל או בויתור על צהרונים ו/או חוגים.
האם יש הוצאות נוספות לאחר הפרישה שאינן קיימות בזמן שעובדים (לא עולה לא כרגע שום רעיון, אולי בילויים למילוי הזמן שהתפנה)?
בתור את שפרשה מעבודה כבר לפני כמה שנים, אני לא חובבת גדולה של בילויים שעולים כסף ולכן זה לא הגדיל לי את ההוצאה, אבל זה סובייקטיבי.
האם ההרגל להוציא סכום מסוים בחודש הוא כ"כ חזק שגם אם האמור בסעיף א' נכון גם משק בית סולידי יתמיד בו?
זה לא קשור דווקא להרגל אלא לסיבות שאדם פורש מעבודה. אם הסיבה היא יותר זמן לעצמו, הוא יעדיף להמשיך לשלם עבור צהרון וחוגים כדי לא להיות יותר זמן עם ילדיו (או שהוא אפילו מעדיף רעיונית שהילד יבלה בחוגים וצהרון).

אני חושבת שבאופן כללי, רעיון הפרישה המוחלטת לבעלי משפחה הוא כמעט אבסטרקטי. למעט מצב של התעשרות המאפשרת להכיל כל הוצאה פתאומית, רוב האנשים תמיד ירגישו שהם חייבים להמשיך לדאוג ליקיריהם ולהתכסות בעוד כסף למיקרים בלתי צפויים. כדי להיות מסוגלים לפרוש בלי חרדות, צריך לעבור שינוי תודעתי די רציני מבחינת מה חשוב ומה תפל בחיים (תפל מבחינת לוואי ולא מבחינת חוסר טעם) ולהיות מסוגל לשנות רמת חיים מרגע לרגע בלי שזה ילווה במשבר נפשי.
הניסיון שלי מראה שבסה"כ לא שינינו הרבה ברמת ההוצאה המשפחתית. אולי 2000-3000 פחות מאז שהילדים סיימו בי"ס. אבל אצלנו מלכתחילה לא היו הרבה מותרות כך שרוב ההוצאה הולכת לקיום די פשוט וזול. אולי משפחות עם רמת חיים גבוהה מאד יצליחו להפחית סכום משמעותי אבל פסיכולוגית זה קשה.
 
לעיתים העובד מקבל מהעבודה רכב, פלאפון, לפטופ, ביגוד. הוא יצטרך להעלות ההוצאות לאחר הפרישה כי הוא יצטרך לדאוג לדברים האלו בעצמו.
דבר אחר שאני חושב עליו זה שעובד חוסך חשמל על קירור\ חימום\ תאורה בכל זמן שהוא נמצא במשרד
 
נערך לאחרונה ב:
יש הוצאות שעולות ויש הוצאות שיורדות. במידה מסויימת הן מתקזזות אבל לא בדיוק ולא ניתן לדעת מה יהיו ההוצאות בעתיד (זה גם נכון למי שלא פורש).
צריך להסתכל על סדרי גודל ולא על השקל בדיוק.
יש הבדל של שמיים וארץ בין אדם שמוציא 4,000 בשוטף או 10,000 בשוטף או 20,000.
אם אתם מוציאים 10,000 ואחרי הפרישה זה יהיה בין 8,000 - 12,000 אז זה לא כל כך משנה בהינתן שבכל מקרה צריכים להיות מספיק מרווחי בטחון מכיוונים שונים (בתיק השקעות, ביכולת תעסוקה, ביכולת לצמצם הוצאות וכד).
 
לדעתי יש המון הוצאות שאפשר לוותר עליהם כשמפסיקים לעבוד. מסגרות לילדים, רכב/דלק/תחבורה, אוכל בחוץ שאוכלים כי אין זמן לבשל, ושאר סוגי האאוטסורסינג שאנשים עסוקים מאד צריכים לעשות. לעומת זאת ההוצאות שמוסיפים ברובן הן עניין של בחירה, אפשר לפתח תחביבים יקרים אבל אפשר גם לא. מבחינתי למשל, אין טעם בכלל לפרוש כל עוד זה אומר שאני מקורקעת לישראל, אני כבר מעדיפה לעבוד. וכיון שאני לא יכולה לעבור למקום אחר בגלל שאר המשפחה, זה אומר שפרישה מבחינתי = נסיעות רבות לחו"ל, מה שאומר גם הרבה כסף.

אני חושבת שבאופן כללי, רעיון הפרישה המוחלטת לבעלי משפחה הוא כמעט אבסטרקטי. למעט מצב של התעשרות המאפשרת להכיל כל הוצאה פתאומית, רוב האנשים תמיד ירגישו שהם חייבים להמשיך לדאוג ליקיריהם ולהתכסות בעוד כסף למיקרים בלתי צפויים.
+1


אוף טופיק:
מה חשוב ומה תפל בחיים (תפל מבחינת לוואי ולא מבחינת חוסר טעם)
"תפל" = חוסר טעם. "טפל" = לא חשוב.

צהרון וחוגים כדי לא להיות יותר זמן עם ילדיו
חוגים וצהרון הם לא אותו סוג של מוצר. צהרון נועד לשחרר הורים, חוגים נועדו להעשיר את הילדים.
 
בחור רווק בשנות ה-20 לחייו שמתכנן פרישה/עצמאות כלכלית על בסיס ההוצאות שלו היום, ייתקל בדחייה חוזרת ונשנית של פרישה ככל שישתנה מצבו המשפחתי. אין דין שליטה כמעט מלאה על הוצאותיך כיחיד (כמעט, כי החיים לא צפויים) למצב שבו יש לך בן זוג וילדים. במצב השני, בחירת רמת החיים לא תלויה רק בך וכמובן שמספר ההפתעות הלא ידועות יגדל ככל שיתווספו למסגרת חייך עוד אנשים.

יש הוצאות שעולות ויש הוצאות שיורדות. במידה מסויימת הן מתקזזות אבל לא בדיוק ולא ניתן לדעת מה יהיו ההוצאות בעתיד (זה גם נכון למי שלא פורש).
צריך להסתכל על סדרי גודל ולא על השקל בדיוק.
יש הבדל של שמיים וארץ בין אדם שמוציא 4,000 בשוטף או 10,000 בשוטף או 20,000.
אם אתם מוציאים 10,000 ואחרי הפרישה זה יהיה בין 8,000 - 12,000 אז זה לא כל כך משנה בהינתן שבכל מקרה צריכים להיות מספיק מרווחי בטחון מכיוונים שונים (בתיק השקעות, ביכולת תעסוקה, ביכולת לצמצם הוצאות וכד).

אין לי ספק שלתכנון יש מגבלות ולא ניתן לדעת מה יהיו ההוצאות בעתיד, אבל:
א. אם לא היינו מנסים בכל זאת לתכנן במסגרת המגבלות, כנראה לא היינו כאן.
ב. כשאני מסתכל על מבנה ההוצאות של משק הבית שלי הפערים נראים לי גדולים בסדרי גודל ברמת הפרש של כמה שנים טובות של חיסכון (מתוך הוצאה חודשית של כ-12,000 ש"ח, כ-5,000 ש"ח הם על מסגרות לילדים + רכב*).

זה לא קשור דווקא להרגל אלא לסיבות שאדם פורש מעבודה. אם הסיבה היא יותר זמן לעצמו, הוא יעדיף להמשיך לשלם עבור צהרון וחוגים כדי לא להיות יותר זמן עם ילדיו (או שהוא אפילו מעדיף רעיונית שהילד יבלה בחוגים וצהרון).

ברור שכל אחד יפעל בסוף לפי העדפותיו וייתכן שיהיו מי שיעדיפו שהילדים ישארו במסגרות יקרות או ימשיכו להחזיק רכב, אבל נראה לי שאפילו בשביל התרגיל המחשבתי כדאי לחשוב על ההוצאות שהן הרבה יותר קשיחות בתקופה שבה עובדים בהשוואה לפרישה כדי לתכנן תקציב שהוא מצד אחד נמוך ומצד שני לא ברמת תקציב העצמות היבשות.

לעיתים העובד מקבל מהעבודה רכב, פלאפון, לפטופ, ביגוד. הוא יצטרך להעלות ההוצאות לאחר הפרישה כי הוא יצטרך לדאוג לדברים האלו בעצמו.
דבר אחר שאני חושב עליו זה שאני חוסך חשמל על קירור\ חימום\ תאורה בכל זמן שעובד נמצא במשרד

מלבד הרכב, נראה לי שמדובר בסעיפי הוצאה קטנים יחסית.
לגבי הרכב - נראה לי שנכון יותר להחשיב גם רכב שמקבלים מהעבודה כהוצאה, כיון שהוא בדר"כ לא יעלה פחות מאשר להחזיק רכב בעצמך.

אני חושבת שבאופן כללי, רעיון הפרישה המוחלטת לבעלי משפחה הוא כמעט אבסטרקטי. למעט מצב של התעשרות המאפשרת להכיל כל הוצאה פתאומית, רוב האנשים תמיד ירגישו שהם חייבים להמשיך לדאוג ליקיריהם ולהתכסות בעוד כסף למיקרים בלתי צפויים. כדי להיות מסוגלים לפרוש בלי חרדות, צריך לעבור שינוי תודעתי די רציני מבחינת מה חשוב ומה תפל בחיים (תפל מבחינת לוואי ולא מבחינת חוסר טעם) ולהיות מסוגל לשנות רמת חיים מרגע לרגע בלי שזה ילווה במשבר נפשי.

לא ברור לי למה זה לא נכון כמעט באותה מידה גם ליחיד.


* ברור שאלו דוגמאות להוצאות שאני שואב מתוך הניסיון האישי שלי, אבל אני מניח שלכל אחד יש את שלו.
 
"תפל" = חוסר טעם. "טפל" = לא חשוב.
תודה על התיקון, איזו נפילה:)
חוגים וצהרון הם לא אותו סוג של מוצר. צהרון נועד לשחרר הורים, חוגים נועדו להעשיר את הילדים.
בגלל זה הוספתי בסוגריים שזה יכול לנבוע מסיבה רעיונית. אצלי, שני הדברים נופלים לאותה קטגוריה כמעט.
לא ברור לי למה זה לא נכון כמעט באותה מידה גם ליחיד.
רוב האנשים דואגים וחרדים הרבה יותר לילדיהם מאשר לעצמם. וגם ככל שיש יותר אנשים לכלכל אותם, כך רמת הדאגה גדלה כי הסיכוי לבלת"מים גדל.
אין לי ספק שלתכנון יש מגבלות ולא ניתן לדעת מה יהיו ההוצאות בעתיד, אבל:
א. אם לא היינו מנסים בכל זאת לתכנן במסגרת המגבלות, כנראה לא היינו כאן.
אני מאמינה שהשלב הראשון בתיכנון הזה הוא תירגול בצימצום החשקים. אחר-כך בצימצום הרצונות. כשלומדים לחיות בעיקר על הצרכים אז יותר קל לתכנן פרישה לפני הזמן. בגלל זה רוב מוחלט של האנשים לעולם לא יפרשו לפני הזמן.
בעיניי, גם להמשיך לעבוד אבל לדעת שאפשר לשנות/להפחית זה רווחה מאד גדולה לנפש. גם לדעת שאתה חי מהעבודה אבל יכול לממן חשקים מדי פעם מהחיסכון.
 
אני הפוך - אני שלמה עם הבחירות שלי ועם רמת החיים שלי, אבל מבחינת פנטזיה על העתיד הייתי רוצה "יותר", כלומר שאוכל להרגיש שאני מסוגלת להגדיל את ההוצאות שלי בלי שזה יפגע בתכניות. מצד שני כשאני שואלת את עצמי מה הייתי רוצה שאין לי התשובה לא חד משמעית. לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - גם לנסוע לחו"ל וגם לא לפגוע באחוז החסכון החודשי. בדכ אחוז החיסכון החודשי מנצח. כשזה מגיע לבריאות אז הפוך.
 
מפת החום אולי רלוונטית לרמות הכנסה חודשיות נמוכות עד בינוניות, ברמות מחיה גבוהות יותר יש כאן בעייתיות. אין דרך מושלמת, יש את הרעיון של עצמאות כלכלית,
יש את היעד שכל אחד מחליט שהוא סביר עבורו, עכשיו יש צורך ביצירתיות בבניית אסטרטגיית פעולה להשגת היעד.

כדי לייצר הכנסות פסיביות עבור רמת חיים גבוהה יותר, יש צורך להתאמץ יותר תוך לקיחת סיכונים מחושבים.

ההחלטה היא בעצם האם לאלף את עצמנו לחיות בדלות ברמה כזו או אחרת עם כל המאמץ והקושי הכרוך בזה (הגישה הסולידית), או להעדיף את הקושי של להתאמץ יותר תוך לקיחת סיכונים מסויימים כדי להגיע להכנסה פסיבית שתאפשר יותר מרחב תמרון ורווחה גדולה יותר.
 
רוב האנשים דואגים וחרדים הרבה יותר לילדיהם מאשר לעצמם. וגם ככל שיש יותר אנשים לכלכל אותם, כך רמת הדאגה גדלה כי הסיכוי לבלת"מים גדל.

דאגה למה? יש הבדל בין ביטוח בריאות לילדים, שהוא לא דבר כ"כ יקר, לבין התכסות בעוד הרבה מאוד כסף בשביל הדאגות הללו.

בעיניי, גם להמשיך לעבוד אבל לדעת שאפשר לשנות/להפחית זה רווחה מאד גדולה לנפש. גם לדעת שאתה חי מהעבודה אבל יכול לממן חשקים מדי פעם מהחיסכון.
+1 ובעיני זו הבשורה היותר ריאלית של הסולידית לרוב האנשים. במלים אחרות FU Money.

מסכים מאוד. ההערה שלי היתה על ה"מודל המתמטי" שבפוסט, ברור שכמיישמים אותו, בחיים עצמם יש חיכוכים, דינמיקה וניואנסים.
 
כדי לייצר הכנסות פסיביות עבור רמת חיים גבוהה יותר, יש צורך להתאמץ יותר תוך לקיחת סיכונים מחושבים.

או לחילופין, להעלות את רמת החיים באמצעות עבודה חלקית / הכנסות מזדמנות וכדומה.
(עריכה: צודק לגבי ייצור הכנסות פאסיביות בלבד, אך יש עוד דרכים כמובן)
 
דאגה למה? יש הבדל בין ביטוח בריאות לילדים, שהוא לא דבר כ"כ יקר, לבין התכסות בעוד הרבה מאוד כסף בשביל הדאגות הללו.
דוגמאות לא חסרות. במשפחה בסביבתי התגלתה מחלה שדורשת מהם לנסוע לארה"ב לקבל טיפול. הם צריכים לפחות 100,000$ רק בשביל זה, בתקווה שהטיפול יעזור. ביטוח בריאות לא מכסה דברים כאלה. אישה אחרת שאני מכירה חלתה בסרטן, בשלב מתקדם שבדרך כלל אין ממנו חזרה. טיפול חדשני בניו יורק הציל את חייה. כנ"ל, הביטוח לא בהכרח מכסה. אצל חבר אחר נמצאה בעיה בלב, בארץ לא מומחים בלטפל בה, בארצות הברית כן. אז כן, אני ארגיש הרבה יותר טוב עם עצמי אם יהיה לי איך לממן טיפול מיטבי, שאינו מכוסה על ידי ביטוחים, אם מישהו ממשפחתי יגיע למצב בריאותי קשה.
 
דוגמאות לא חסרות. במשפחה בסביבתי התגלתה מחלה שדורשת מהם לנסוע לארה"ב לקבל טיפול. הם צריכים לפחות 100,000$ רק בשביל זה, בתקווה שהטיפול יעזור. ביטוח בריאות לא מכסה דברים כאלה. אישה אחרת שאני מכירה חלתה בסרטן, בשלב מתקדם שבדרך כלל אין ממנו חזרה. טיפול חדשני בניו יורק הציל את חייה. כנ"ל, הביטוח לא בהכרח מכסה. אצל חבר אחר נמצאה בעיה בלב, בארץ לא מומחים בלטפל בה, בארצות הברית כן. אז כן, אני ארגיש הרבה יותר טוב עם עצמי אם יהיה לי איך לממן טיפול מיטבי, שאינו מכוסה על ידי ביטוחים, אם מישהו ממשפחתי יגיע למצב בריאותי קשה.

אני אישית לא מאמין שאפשר או שצריך לכסות כל מקרה כזה, כי אין לדבר סוף (ומה עם הטיפול החדשני שיעלה 1,000,000$? האם אם אמשיך לעבוד כן אצליח לממן אותו?). אולי זה סתם כי אני לא אדם חרדתי.

אבל גם בלי קשר לאמונה האישית שלי - בדיוק כפי שמי שלא לוקח סיכונים בהשקעות בעצם מסתכן, גם מי שלא פורש (או מפחית מאוד את העבודה) נוטל על עצמו סיכונים שמשפיעים על האנשים הקרובים לו (ריחוק, ניתוק, גירושין, נזקים פסיכולוגיים וכדומה).
חוץ מזה, אם לא עלינו נצטרך 100,000$ בשביל טיפול חירום שלא מכוסה בביטוח בריאות - אפשר להשתמש בחסכון ואח"כ לעבוד כדי להשלים אותו.
 
אני ארגיש הרבה יותר טוב עם עצמי אם יהיה לי איך לממן טיפול מיטבי, שאינו מכוסה על ידי ביטוחים, אם מישהו ממשפחתי יגיע למצב בריאותי קשה.

מסכים עם @נעםש למעלה, אין לזה סוף.

הם צריכים לפחות 100,000$ רק בשביל זה, בתקווה שהטיפול יעזור. .

בעצם, מוכרים להם תקווה, האם באמת זה שונה מטיפול אצל רב או מקובל כלשהו ? (חוץ מתג המחיר של 100K$ )

אישה אחרת שאני מכירה חלתה בסרטן, בשלב מתקדם שבדרך כלל אין ממנו חזרה. טיפול חדשני בניו יורק הציל את חייה.

בכמה הוא באמת האריך את חייה? 6 חודשים? שנה? מישהו בכלל יודע? האם זה שווה את המאמץ?

לדעתי השיטה של הסולידית הכי טובה - תחיה אורח חיים בריא, תאכל בריא, תעשה ספורט, המנע מלחץ. זה עולה מעט מאד, אך הוא הכי קשה ליישום
 
בעצם, מוכרים להם תקווה, האם באמת זה שונה מטיפול אצל רב או מקובל כלשהו ?
כן, כי יש לזה אשכרה סיכוי להצליח, גם אם נמוך.
רבנים או מקובלים הם או שרלטנים או מוכי הזיות.


תחיה אורח חיים בריא, תאכל בריא, תעשה ספורט, המנע מלחץ. זה עולה מעט מאד, אך הוא הכי קשה ליישום
זה פחות קשה ממה שמנסים להציג את זה, וגם באמת לא צריך להיות טוטאלי.
 
כן, כי יש לזה אשכרה סיכוי להצליח, גם אם נמוך.

אני מסכים שהגזמתי, אבל העניין הוא הדינמיקה הנפשית שמביאה אנשים למצב שאומר "בואו ננסה כל מה שאפשר, מה יש לי להפסיד?".
במצב נפשי כזה מנסים כל טפול , קלוש ככל שיהיה. זה אותו מצב נפשי מביא אנשים רציונלים לחלוטין ללכת לרב או מקובל. בסופו של דבר, זה כבר נמצא על אותו הספקטרום של "תקווה", ובו האנשים פגיעים ביותר לכל מיני שרלטנים.
כאשר הרבה כסף מעורב בזה, אז גם יהיו כאלו שינסו למכור להם את התקווה, אפילו אם הם רופאים מדופלמים עם טפול רפואי אמיתי. הרי הרופא רוצה לקבל את הכסף, יודע שהאדם נואש, ורוצה גם הוא בעצמו לראות אם הטפול יצליח... (גם הוא "מקווה" - בבחינת אם לא יועיל אז לא יזיק).
אני מניח שאם הטיפול הרפואי היה ודאי בדוק ומנוסה, הוא היה קיים בסל הבריאות או בביטוחים המשלימים למיניהם.

.
זה פחות קשה ממה שמנסים להציג את זה, וגם באמת לא צריך להיות טוטאלי.

תלוי למי... יש הרבה כאלו שזה קשה להם.
מסכים שזה לא צריך להיות טוטאלי.
 
כאשר הרבה כסף מעורב בזה, אז גם יהיו כאלו שינסו למכור להם את התקווה, אפילו אם הם רופאים מדופלמים עם טפול רפואי אמיתי.
מסכימה עם זה. אחד מהטיעונים הטובים נגד מע' בריאות פרטית.
 
דאגה למה? יש הבדל בין ביטוח בריאות לילדים, שהוא לא דבר כ"כ יקר, לבין התכסות בעוד הרבה מאוד כסף בשביל הדאגות הללו.

אפשר להתכסות על ידי חיכוך והיכרות אישית עם רופאים בכירים, בכירים במערכת הרפואה ואישי ציבור. נראה לי זה זול יותר מאשר להתכסות בעוד הרבה מאוד כסף.
 
ההחלטה היא בעצם האם לאלף את עצמנו לחיות בדלות ברמה כזו או אחרת עם כל המאמץ והקושי הכרוך בזה (הגישה הסולידית), או להעדיף את הקושי של להתאמץ יותר תוך לקיחת סיכונים מסויימים כדי להגיע להכנסה פסיבית שתאפשר יותר מרחב תמרון ורווחה גדולה יותר.
הרגת אותי עם הפרשנות הזאת :)
לקרוא לחיים ללא חפצים מיותרים וקניות מיותרות "דלות" זה ממש מצחיק בשביל מי שהדברים האלה גורמים לו סבל. אני מבינה שמנקודת מבטך זה לא מובן אבל תאמין לי שיש עוד כמה הזויים כמוני שיושבים מול הנוף וסתם נהנים מהעולם.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ח איך קוראים מפת יעוד קרקע? נדל"ן 2
א מפת חשיבה על שוק ההון שוק ההון 4
אורי מפת צרכנות סולידית מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 61
F מעבר לעצמאות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 5
Y איך להגיע לעצמאות כלכלית? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 32
O בדרך לעצמאות כלכלית.. הרהורים יומני מסע אישיים 34
T זוג סולידי עם שאיפות לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 13
S המסע לעצמאות כלכלית (בן 21) יומני מסע אישיים 32
השקעה לא מזל איזה משפט/מוטו מלווה אתכם לעצמאות כלכלית ? פוסטים מאיכות נמוכה 3
M החלום שלי לצאת לעצמאות כלכלית מתי זה יקרה?? יומני מסע אישיים 17
י התלבטות ביישום תיק ההשקעות שלי לעצמאות כלכלית שוק ההון 21
צ יציאה לעצמאות התפתחות אישית 2
F ספרות מומלצת לבניית תוכנית לעצמאות כלכלית התפתחות אישית 3
I הקרבות בדרך לעצמאות כלכלית אוף טופיק 4
F מה צריך ללמוד כדי להגיע לעצמאות פיננסית? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 29
C יומן מסע לעצמאות כלכלית לאדם הצעיר יומני מסע אישיים 7
ימבו סדר במוצרים פנסיונים | עצמאי בדרך לעצמאות כלכלית שוק ההון 13
אל ניניו הדרך שלי לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 73
S כמה שנים נותרו לכם לפרישה? (לעצמאות כלכלית) מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 50
noamovich בן 21 מתחיל את הדרך לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 18
חסכונית חסכונית בדרך לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 64
ayeletavr מכשולים בדרך לעצמאות כלכלית - הרהורים פילוסופיים לקראת שבת יומני מסע אישיים 178
oz1987 מגיעים לעצמאות כלכלית - המומחים ממליצים צרכנות פיננסית 22
לא חשוב שמות מהן הסכומים שאמורים להיות בידינו כשאנו פוצחים במסע לעצמאות כלכלית? יומני מסע אישיים 8
B הגעתם לעצמאות כלכלית, מה הלאה? התפתחות אישית 12
O משיכת כספי הפנסיה בזמן היציאה לעצמאות כלכלית פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 44
H מחפשת את הדרך הנכונה להתחיל את החיים בשביל להגיע לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 49
M הגעתי לעצמאות כלכלית. מה עושים עכשיו? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 116
מתכנת עדכון אישי: שלב שני בדרך המובילה לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 34
D יעד לעצמאות יומני מסע אישיים 52
S המסע שלי לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 15
הסולידית "99 טיפים לעצמאות כלכלית" מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 15
rina מבלבול לבהירות ועד לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 61
B הדרך לעצמאות הכלכלית שלי מתחילה כאן. עזרו לי. שוק ההון 22
צ מחייל בודד לעצמאות כלכלית - אי שם בגיל 50 יומני מסע אישיים 16
ארגמן התמודדות של מס הכנסה עם מי שמגיע לעצמאות כלכלית צרכנות פיננסית 17

נושאים דומים

Back
למעלה