שלום לכולם,
אני קורא באתר הסולידית כבר מעל לשנה. עברתי על כל הבלוג והפורום. לפני מספר חודשים התחלתי להגיב במעט נושאים שאני חושב שאני מבין בהם.
אנחנו זוג+2 (הגדול בקרוב בן 4 והקטן בן חודשיים), גרים במרכז, בתחילת שנות ה-30 שלנו, עובדים במשרות מלאות עם ביקוש קשיח אך תגמול סביר, איפשהו באמצע בין שכר הייטק לשכר הממוצע במשק. לצערנו השכר במקצועות שלנו זוחל יחסית לאט כלפי מעלה.
קצת אחרי שנחשפתי לבלוג התחלתי לנהל מעקב בעזרת האקסולידית. משמע העברתי הנחיות להפסיק להשתמש במזומן ולעבור לאשראי בכדי להקל את התיעוד.
מבחינת ניהול חשבון יש לנו הטבה של כרטיסי אשראי בנקאיים ללא עלות, חשבון ללא עמלות בכלל ומדי פעם גם הלוואות קטנות בריבית נמוכה מאוד. בנוסף, מכיוון שיש לנו ילדים קטנים יש לנו כרטיס אשראי חוץ בנקאי אחד שמשרת אותנו למטרת הטבות בלבד במבצעים נקודתיים עבור מצרכי חובה לילדים (חיטולים, מוצצים, בקבוקים וכו'). לעולם לא היינו במינוס. מהיום הראשון ההתנהלות הייתה תמיד רכישות בתשלום אחד ופרט למקרים בודדים, לא רוכשים מוצר במידה ואין את הסכום בעובר ושב. התגובה הכי חריפה שקבלנו הייתה ברכישת המטבח לבית הקודם שלנו, שלמנו סכום של 5 ספרות בתשלום אחד. הלסת של הפקידה שלקחה את התשלום כמעט פגעה ברצפה כששמעה את התשובה למשפט "אז לכמה תשלומים לחלק לכם?".
האם אנחנו סולידים? כן ולא.
כן, כי מהיום שאנחנו ביחד יש לנו חשבון משותף. גם כשהכנסנו חצי מההכנסה שלנו היום, גם כעשינו רכישות משמעותיות (רכב ודירה), גם כשהמשפחה התרחבה (ועדיין מתרחבת), עדיין חסכנו בממוצע בין רבע לשליש מהשכר. בצענו ואנחנו עדיין מבצעים פעולות אקטיביות כדי להשקיע את החסכונות ולהגדיל אותם, גם לפני שנחשפתי לסולידית.
לא, כי אנחנו נהנים מהרבה הוצאות לא סולידיות כגון טיסות לחו"ל, מסעדות, רכבים (לא משתמשים בתחב"צ בכלל) ופרישה מוקדמת מוגדרת אצלנו כתור Nice to have ולא Must.
דיור:
גרים בבית בבעלותנו עם מימון של כ-50% משווי הבית. זה לא הבית הראשון שרכשנו אבל הבית הוא בית החלומות שלנו. כמובן שהוא לא מושלם ותמיד שואפים ליותר, אבל הכוונה היא שהבית יכול לשרת אותנו עד יומנו האחרון, משהו שלא יכלתי להגיד לדוגמא על הבית הקודם שלנו למרות שהוא היה קרוב מאוד לענות על ההגדרה הזו בזמן שרכשנו אותו (למרות שהגדרנו אותו תמיד כתור "תחנה" עד 10 שנים).
פנסיה וקרנות השתלמות:
לשנינו יש פנסייה עם תנאים טובים מאוד בגלל מקומות העבודה. במידה ושנינו נמשיך לחסוך עד גיל הפנסיה והשכר שלנו לא יעלה (הנחה דיי פסימית) יהיו לנו בקרנות פנסיה 4-5 מש"ח שזה אומר בערך 12.5-15 אלף ₪ בחודש לפי מקדם 300 (מניח עלייה באורך החיים כי אנחנו רחוקים 3 עשורים מהפנסיה). אבל אני לא בונה על הפנסייה, אני מתעלם ממנה, מבחינתי היא לא קיימת. אני מפריש את המקסימום המותר אבל מסתכל עליה כתור כרית בטחון. למה? כי אני לא מאמין במודל של ערבות הדדית, בדיוק כמו שאני לא מאמין בהשלמת הכנסה עבור מי שאינו חולה/מוגבל/מתחת לגיל 50 (אבל זה נושא לדיון אחר).
לשנינו יש גם קרנות השתלמות מהעבודה. את הקרנות הנוכחיות התחלנו פחות או יותר ביחד לפני שלוש שנים בערך. עשינו במשכנתא "מסלול פיתוי" לבנק, כלומר מסלול אחד ייפתח למימוש ברגע שהקרנות ייפתחו. המטרה של המהלך הזה היא להוריד את הריבית של שאר המסלולים. עדיין לא ידוע אם בפועל נממש את פתיחת הקרנות וסגירה חלקית של המשכנתא, כי צריך לבדוק מה תהיה השינוי בריבית במעמד הפתיחה, אולי יישתלם לקחת הלוואה ע"ח הקרן וכו'. אשתי כבר סיימה מחזור של קרן אחת לפני הקרן הנוכחית ומימשנו אותה במסגרת הרכישה של הבית הקודם. החלטנו שאת הקרנות הבאות אנחנו שומרים עבור הילדים.
תחבורה:
כיום יש לנו 2 רכבים, רכב אחד במסגרת העבודה (מסובסד במסגרת התפקיד) ורכב נוסף בבעלותנו. בעבר הסתדרנו עם רכב אחד כאשר גרנו קרוב למקום העבודה הקודם של אשתי. היום אנחנו גרים קרוב מאוד למקום העבודה שלי (7 דקות באוטו, 15-20 דקות באופניים, 45 דקות עד שעה ברגל) אבל מכיוון שהתפקיד שלי דורש ניידות, נכפה עליי לקחת רכב. חצי הכוס המלאה שלפחות העלות של הרכב הזה היא שליש בהשוואה לאחזקה של רכב זהה באופן פרטי. בתחילת הדרך ניסיתי להגיע להסדר עם מקום העבודה על תשלום הוצאות רכב ואז להסתדר עם אשתי על רכב בודד. אבל מכיוון שמדובר בגוף גדול לא מוכנים להיכנס לרזולוציה הזו עם עובד בודד (וכנראה שהם חוששים שהרבה יגיעו אחריי וזה יעסיק אותם יותר מדיי לפתוח את הנושא מול כ"כ הרבה אנשים עם צרכים שונים).
ברכב הפרטי אנחנו משתדלים לרכוש רק רכבים משומשים ו/או רכבים שמתגלגלים במשפחה במטרה לסחוט את הלימון עד הסוף. לרוב הנסועה של הרכב הזה עומדת כל שנה על 4-8 אלף ק"מ ולכן ההוצאה הזו לא "כבדה עלינו".
מטרה ודרך פעולה:
להגיע למצב שלאחד מאתנו יתאפשר לצאת לפנסיה באזור גיל 50. כלומר הכנסה פאסיבית של כ-10 אלף ₪ בחודש.
אז מה מצבנו כרגע? מושקעים בנדל"ן בחו"ל, יש לנו הכנסה פאסיבית של כ-5000 ₪ עם מינוף של כ-3500 ₪ לעוד כ-4 שנים.
נחשפתי להשקעה הזו בנדל"ן דרך המשפחה. לאחר כמעט עשור של עיסקאות מוצלחות החלטנו לפני כ-3 שנים להיכנס לתחום. היה לנו סכום של 6 ספרות בעובר ושב. שקלנו האם לסגור חלק מהמשכנתא או להשקיע. לבסוף רכשנו נכס בחו"ל ב-40% מימון (המימון נלקח בארץ). במשך כ-3 שנים ההכנסות מהשכירות כיסו את התיקונים והתחזוקה של הבית. בנוסף, כמובן שילמו גם את הוצאות המימון. בתום 3 השנים אשתי רצתה להינות סוף סוף מפירות ההשקעה שלנו ולהשתמש בתזרים למטרות צרכניות. אני רציתי לקחת שוב פעם מימון בשווי כל התזרים בכדי לרכוש עוד נכסים. לאחר משא ומתן הוחלט לקחת מימון של כשני שליש מהתזרים הצפוי ושליש להכניס לחשבון.
ומה התוכניות לעתיד עם ההשקעה הזו? אני חושב שבתום ההלוואה הקרובה נמשיך עם הפתרון הזה כי הוא פתרון שטוב לכולם. חלופה נוספת שיכולה לצוץ היא שיפתחו אופציות להשקעה בארץ כתוצאה מירושות (אני לא מתיימר להבין בשוק הנדל"ן) ואז אאלץ לממש חלק/כל הנכסים בחו"ל. השקעה בארץ אומנם דורשת הון גבוה יותר ונותנת תשואה קטנה פי 3 בהשוואה לתשואה בחו"ל אבל מצד שני, אתה הרבה יותר רגוע שכל פעם שתוקף אותך התקף געגועים. אתה יכול פשוט להיכנס לאוטו, להגיע לנכס שלך ולראות שהוא עדיין עומד במקום (ברור לי שזה עניין פסיכולוגי נטו).
אז מה עם הבורסה? אני רוצה לחזור אליה.
הבורסה לא זרה לנו, בעבר נכנסנו פעמיים עם סכומים של כמה עשרות אלפי שקלים לתקופות קצרות של כמה חודשים עד שנה. ההשקעה הייתה במספר חד ספרתי של מניות ספציפיות, לא באמת ידענו מה אנחנו עושים, הסתמכנו על המלצות של אבא שלי שהוא משקיע בבורסה בערך 30 שנה. ב-2 המקרים יצאנו עם רווח מרשים מאוד בהתחשב במשך ההשקעה. את הפורפורציות להצלחת ההשקעה שעשינו הבנתי רק לאחר שנחשפתי לאתר הסולידית.
אבל בניגוד לעבר שנכנסנו ללא שום ידע והסתמכתי על הנחייה חיצונית, הפעם אני רוצה להיכנס באופן סולידי. כרגע התזרים החודשי לא מאפשר לנו אבל סיכמנו בנינו שבסוף כל שנה נבצע בדיקה של הסכום שהצטבר בחשבון ונחליט כמה ממנו ילך להשקעה בבורסה וכמה נשקיע בנו (חופשה, רכישת ציוד לבית, שדרוג הרכב וכו'). כאשר זה יקרה אני דיי בטוח שזה יהיה במסלול של 100% מניות מפוזר על כל העולם.
אז מה בתכלס? אני מאוד אוהב את הפורום הזה ספיציפית. והכי אני אוהב שאנשים חוזרים ומתעדכנים למען הדורות הבאים. מטרת השרשור הזה להתעדכן כמדי חצי שנה, לבדוק שינויים ומגמות בתחום ההוצאות וההכנסות, לאמוד את מצבנו ביחס ליעדים.
תרגישו חופשי לבקר, להעיר, לשאול ולחזק.
אני קורא באתר הסולידית כבר מעל לשנה. עברתי על כל הבלוג והפורום. לפני מספר חודשים התחלתי להגיב במעט נושאים שאני חושב שאני מבין בהם.
אנחנו זוג+2 (הגדול בקרוב בן 4 והקטן בן חודשיים), גרים במרכז, בתחילת שנות ה-30 שלנו, עובדים במשרות מלאות עם ביקוש קשיח אך תגמול סביר, איפשהו באמצע בין שכר הייטק לשכר הממוצע במשק. לצערנו השכר במקצועות שלנו זוחל יחסית לאט כלפי מעלה.
קצת אחרי שנחשפתי לבלוג התחלתי לנהל מעקב בעזרת האקסולידית. משמע העברתי הנחיות להפסיק להשתמש במזומן ולעבור לאשראי בכדי להקל את התיעוד.
מבחינת ניהול חשבון יש לנו הטבה של כרטיסי אשראי בנקאיים ללא עלות, חשבון ללא עמלות בכלל ומדי פעם גם הלוואות קטנות בריבית נמוכה מאוד. בנוסף, מכיוון שיש לנו ילדים קטנים יש לנו כרטיס אשראי חוץ בנקאי אחד שמשרת אותנו למטרת הטבות בלבד במבצעים נקודתיים עבור מצרכי חובה לילדים (חיטולים, מוצצים, בקבוקים וכו'). לעולם לא היינו במינוס. מהיום הראשון ההתנהלות הייתה תמיד רכישות בתשלום אחד ופרט למקרים בודדים, לא רוכשים מוצר במידה ואין את הסכום בעובר ושב. התגובה הכי חריפה שקבלנו הייתה ברכישת המטבח לבית הקודם שלנו, שלמנו סכום של 5 ספרות בתשלום אחד. הלסת של הפקידה שלקחה את התשלום כמעט פגעה ברצפה כששמעה את התשובה למשפט "אז לכמה תשלומים לחלק לכם?".
האם אנחנו סולידים? כן ולא.
כן, כי מהיום שאנחנו ביחד יש לנו חשבון משותף. גם כשהכנסנו חצי מההכנסה שלנו היום, גם כעשינו רכישות משמעותיות (רכב ודירה), גם כשהמשפחה התרחבה (ועדיין מתרחבת), עדיין חסכנו בממוצע בין רבע לשליש מהשכר. בצענו ואנחנו עדיין מבצעים פעולות אקטיביות כדי להשקיע את החסכונות ולהגדיל אותם, גם לפני שנחשפתי לסולידית.
לא, כי אנחנו נהנים מהרבה הוצאות לא סולידיות כגון טיסות לחו"ל, מסעדות, רכבים (לא משתמשים בתחב"צ בכלל) ופרישה מוקדמת מוגדרת אצלנו כתור Nice to have ולא Must.
דיור:
גרים בבית בבעלותנו עם מימון של כ-50% משווי הבית. זה לא הבית הראשון שרכשנו אבל הבית הוא בית החלומות שלנו. כמובן שהוא לא מושלם ותמיד שואפים ליותר, אבל הכוונה היא שהבית יכול לשרת אותנו עד יומנו האחרון, משהו שלא יכלתי להגיד לדוגמא על הבית הקודם שלנו למרות שהוא היה קרוב מאוד לענות על ההגדרה הזו בזמן שרכשנו אותו (למרות שהגדרנו אותו תמיד כתור "תחנה" עד 10 שנים).
פנסיה וקרנות השתלמות:
לשנינו יש פנסייה עם תנאים טובים מאוד בגלל מקומות העבודה. במידה ושנינו נמשיך לחסוך עד גיל הפנסיה והשכר שלנו לא יעלה (הנחה דיי פסימית) יהיו לנו בקרנות פנסיה 4-5 מש"ח שזה אומר בערך 12.5-15 אלף ₪ בחודש לפי מקדם 300 (מניח עלייה באורך החיים כי אנחנו רחוקים 3 עשורים מהפנסיה). אבל אני לא בונה על הפנסייה, אני מתעלם ממנה, מבחינתי היא לא קיימת. אני מפריש את המקסימום המותר אבל מסתכל עליה כתור כרית בטחון. למה? כי אני לא מאמין במודל של ערבות הדדית, בדיוק כמו שאני לא מאמין בהשלמת הכנסה עבור מי שאינו חולה/מוגבל/מתחת לגיל 50 (אבל זה נושא לדיון אחר).
לשנינו יש גם קרנות השתלמות מהעבודה. את הקרנות הנוכחיות התחלנו פחות או יותר ביחד לפני שלוש שנים בערך. עשינו במשכנתא "מסלול פיתוי" לבנק, כלומר מסלול אחד ייפתח למימוש ברגע שהקרנות ייפתחו. המטרה של המהלך הזה היא להוריד את הריבית של שאר המסלולים. עדיין לא ידוע אם בפועל נממש את פתיחת הקרנות וסגירה חלקית של המשכנתא, כי צריך לבדוק מה תהיה השינוי בריבית במעמד הפתיחה, אולי יישתלם לקחת הלוואה ע"ח הקרן וכו'. אשתי כבר סיימה מחזור של קרן אחת לפני הקרן הנוכחית ומימשנו אותה במסגרת הרכישה של הבית הקודם. החלטנו שאת הקרנות הבאות אנחנו שומרים עבור הילדים.
תחבורה:
כיום יש לנו 2 רכבים, רכב אחד במסגרת העבודה (מסובסד במסגרת התפקיד) ורכב נוסף בבעלותנו. בעבר הסתדרנו עם רכב אחד כאשר גרנו קרוב למקום העבודה הקודם של אשתי. היום אנחנו גרים קרוב מאוד למקום העבודה שלי (7 דקות באוטו, 15-20 דקות באופניים, 45 דקות עד שעה ברגל) אבל מכיוון שהתפקיד שלי דורש ניידות, נכפה עליי לקחת רכב. חצי הכוס המלאה שלפחות העלות של הרכב הזה היא שליש בהשוואה לאחזקה של רכב זהה באופן פרטי. בתחילת הדרך ניסיתי להגיע להסדר עם מקום העבודה על תשלום הוצאות רכב ואז להסתדר עם אשתי על רכב בודד. אבל מכיוון שמדובר בגוף גדול לא מוכנים להיכנס לרזולוציה הזו עם עובד בודד (וכנראה שהם חוששים שהרבה יגיעו אחריי וזה יעסיק אותם יותר מדיי לפתוח את הנושא מול כ"כ הרבה אנשים עם צרכים שונים).
ברכב הפרטי אנחנו משתדלים לרכוש רק רכבים משומשים ו/או רכבים שמתגלגלים במשפחה במטרה לסחוט את הלימון עד הסוף. לרוב הנסועה של הרכב הזה עומדת כל שנה על 4-8 אלף ק"מ ולכן ההוצאה הזו לא "כבדה עלינו".
מטרה ודרך פעולה:
להגיע למצב שלאחד מאתנו יתאפשר לצאת לפנסיה באזור גיל 50. כלומר הכנסה פאסיבית של כ-10 אלף ₪ בחודש.
אז מה מצבנו כרגע? מושקעים בנדל"ן בחו"ל, יש לנו הכנסה פאסיבית של כ-5000 ₪ עם מינוף של כ-3500 ₪ לעוד כ-4 שנים.
נחשפתי להשקעה הזו בנדל"ן דרך המשפחה. לאחר כמעט עשור של עיסקאות מוצלחות החלטנו לפני כ-3 שנים להיכנס לתחום. היה לנו סכום של 6 ספרות בעובר ושב. שקלנו האם לסגור חלק מהמשכנתא או להשקיע. לבסוף רכשנו נכס בחו"ל ב-40% מימון (המימון נלקח בארץ). במשך כ-3 שנים ההכנסות מהשכירות כיסו את התיקונים והתחזוקה של הבית. בנוסף, כמובן שילמו גם את הוצאות המימון. בתום 3 השנים אשתי רצתה להינות סוף סוף מפירות ההשקעה שלנו ולהשתמש בתזרים למטרות צרכניות. אני רציתי לקחת שוב פעם מימון בשווי כל התזרים בכדי לרכוש עוד נכסים. לאחר משא ומתן הוחלט לקחת מימון של כשני שליש מהתזרים הצפוי ושליש להכניס לחשבון.
ומה התוכניות לעתיד עם ההשקעה הזו? אני חושב שבתום ההלוואה הקרובה נמשיך עם הפתרון הזה כי הוא פתרון שטוב לכולם. חלופה נוספת שיכולה לצוץ היא שיפתחו אופציות להשקעה בארץ כתוצאה מירושות (אני לא מתיימר להבין בשוק הנדל"ן) ואז אאלץ לממש חלק/כל הנכסים בחו"ל. השקעה בארץ אומנם דורשת הון גבוה יותר ונותנת תשואה קטנה פי 3 בהשוואה לתשואה בחו"ל אבל מצד שני, אתה הרבה יותר רגוע שכל פעם שתוקף אותך התקף געגועים. אתה יכול פשוט להיכנס לאוטו, להגיע לנכס שלך ולראות שהוא עדיין עומד במקום (ברור לי שזה עניין פסיכולוגי נטו).
אז מה עם הבורסה? אני רוצה לחזור אליה.
הבורסה לא זרה לנו, בעבר נכנסנו פעמיים עם סכומים של כמה עשרות אלפי שקלים לתקופות קצרות של כמה חודשים עד שנה. ההשקעה הייתה במספר חד ספרתי של מניות ספציפיות, לא באמת ידענו מה אנחנו עושים, הסתמכנו על המלצות של אבא שלי שהוא משקיע בבורסה בערך 30 שנה. ב-2 המקרים יצאנו עם רווח מרשים מאוד בהתחשב במשך ההשקעה. את הפורפורציות להצלחת ההשקעה שעשינו הבנתי רק לאחר שנחשפתי לאתר הסולידית.
אבל בניגוד לעבר שנכנסנו ללא שום ידע והסתמכתי על הנחייה חיצונית, הפעם אני רוצה להיכנס באופן סולידי. כרגע התזרים החודשי לא מאפשר לנו אבל סיכמנו בנינו שבסוף כל שנה נבצע בדיקה של הסכום שהצטבר בחשבון ונחליט כמה ממנו ילך להשקעה בבורסה וכמה נשקיע בנו (חופשה, רכישת ציוד לבית, שדרוג הרכב וכו'). כאשר זה יקרה אני דיי בטוח שזה יהיה במסלול של 100% מניות מפוזר על כל העולם.
אז מה בתכלס? אני מאוד אוהב את הפורום הזה ספיציפית. והכי אני אוהב שאנשים חוזרים ומתעדכנים למען הדורות הבאים. מטרת השרשור הזה להתעדכן כמדי חצי שנה, לבדוק שינויים ומגמות בתחום ההוצאות וההכנסות, לאמוד את מצבנו ביחס ליעדים.
תרגישו חופשי לבקר, להעיר, לשאול ולחזק.
נערך לאחרונה ב:
תהנו מהאוכל. רק צריך לקחת בחשבון שאם ההסתמכות הזו תסתיים מתישהו, צפויה עלייה בתקציב ההתנהלות שכרגע לא באה לידי ביטוי בהוצאות השוטפות.
