הגעתי לעצמאות כלכלית. מה עושים עכשיו?

[MMM]

המטרה האולטימטיבית של הקהילה הסולידית היא להגיע לעצמאות כלכלית. לשם כך אנו חוסכים ומשקיעים, מי יותר ומי פחות, אבל כולנו מאושרים כאשר אנו בודקים את מצבנו הכלכלי ומגלים שהתקרבנו לרמה בה תשואת ההשקעות שלנו יכולה לכסות את ההוצאה שלנו.

מעניין לשמוע ממי שבאמת הגיע לעצמאות כלכלית מה הוא עושה עכשיו: לכאורה הוא חופשי לעשות כרצונו כי הוא עצמאי כלכלית. האם הוא ממשיך כרגיל? האם הוא משנה את מסלול חייו? האם, במבט לאחור, הוא באמת נהנה מהעצמאות הכלכלית שאליה שאף וגם הגיע?

האם יש כאלו ביננו שיכולים לשתף אותנו בניסיון שלהם?

 

[Koby Paris]

מצטרף לבקשתך ... הסולידית כתבה על זה פוסט. אבל מעניין לשמוע איך אחרים חיים את העניין במציאות ולא בתיאוריה.
גם אנחנו קרובים למטרה הנחשקת ומתחילות להישאל שאלות כמו : מה נעשה אם לא נעבוד , איך נמלא את הזמן ... מה נספר לאחרים כשנגיד להם שיצאנו לפנסיה מוקדמת..
בפוסט של הסולידית היא ממליצה על פיתוח תחביבים זולים , התנדבויות ועוד אבל קשה לפתח תחביבים והתנדבות בזמן שאנחנו עובדים המון אז זה מעין גלגל קסמים ..
מבחינתי אני קודם אפסיק לעבוד ואחר כך כבר אמצא מה לעשות עם הזמן שלי לעומת זאת לבן זוגי זה ברור , הוא ימשיך לעבוד בידיעה שיש לנו את הפאק יו מוני

 

[פשוט]

כרגע לא עובד ולא ממש מחפש עבודה.
זה מעולה אבל זה פחות משנה מאז עבדתי.
בינתיים לא משעמם לרגע.
תמיד יש מה לעשות.
הרבה ספורט וטבע, קריאה/העשרת ידע, והרבה זמן איכות עם אישתי ושאר המשפחה.
היתרון הגדול מבחינתי שאין את העקה שסבלתי ממנה בעבודה כי אני נוטה לקחת דברים ללב.

 

[מרק עוגיות]

אני יכולה בעצם לראות את עצמי כעצמאית כלכלית כבר עכשיו: יש לי בן זוג עם קביעות שלא מעוניין לפרוש ואנחנו מוציאים פחות מההכנסה שלו, וחוץ מזה יש גם חסכונות שמאפשרים כרית בטחון רצינית וגם להגדיל את ההוצאות מעבר להכנסה שלו. אבל אין לי רצון להפסיק לעבוד כל עוד אני חייבת ממילא לגור בישראל (בגלל הבנזוג והילדים) ולקום בבוקר (בגלל בית הספר של הילדים). כי זה רק אומר שאצטרך לעבוד בלטפל בבית במקום. מעדיפה לעבוד בעבודה שלי. מה שכן, שנינו משתמשים בעובדה שאנחנו לא ממש צריכים להרוויח המון כדי לאפשר לעצמנו לעבוד במה שאנחנו יותר אוהבים ולא לעבוד יותר ממה שאנחנו רוצים (למשל לסרב לשעות נוספות ולא לקחת עוד פרויקטים מהצד כמו שאנשים סביבנו עושים). בנוסף, תמיד מרגיע לדעת שאם יום אחד לא ארצה לעבוד יותר, או לא אוכל לעבוד במה שאני רוצה, לא אהיה חייבת. אני מאמינה שכשלא יהיו ילדים קטנים שמרתקים אותנו למקום המגורים הנוכחי האפשרות של פרישה תהיה יותר אטרקטיבית כי נוכל לטייל בעולם.

 

[צדיק נסתר]

ממשיך לעבוד
משקיע בעסקים נוספים
לפעמים מרויח ולפעמים עוד לא
מפנטז על הזמן אחרי שהילדים יסיימו צבא
ואפשר יהיה לטייל יותר זמן
בינתיים עובד קשה ומשלב טיולים
והנאות מהחיים
לא סגפן
לא חי על אוכל שמבושל מראש לחודש
מרויח הרבה מאוד ומנצל את הזמן שלנו
בעולם כמיטב יכולתי

 

[daat99]

עדיין לא פרשתי (אני צפוי לעבור את סף ה-"הכנסות>הוצאות" במהלך השנה) אבל אני גם לא מתכנן להפסיק לעבוד.
יש לי עבודה שאני מאוד אוהב ואני מתכנן להמשיך לעבוד כל עוד לא נותנים לי בעיטה...
אחרי הבעיטה שתגיע בשלב כזה או אחר (הייטק אחרי הכל...) אני אצטרך לחשוב אם אני רוצה עבודה אחרת או לעסוק בפרוייקטים ללא מטרות רווח במקום.

 

[מתכנת]

אני צפוי לעבור את סף ה-"הכנסות>הוצאות" במהלך השנה

זה נשמע שאתה מדבר מבחינת תזרים שוטף ולא על עצמאות כלכלית.

 

[סימפטי]

אם זה לא מגדיר עצמאות כלכלית, אז מה כן?
עריכה
אתה מתכנת - אם יש שורה שתרצה לשים בביטוי בוליאני שמתאר עצמאי כלכלית, זאת השורה הזאת

 

[מתכנת]

אם זה לא מגדיר עצמאות כלכלית, אז מה כן?

הכנסות פסיביות>הוצאות
חיסכון > 400/300 חודשי מחיה

הכנסות>הוצאות היה נשמע כמו התייחסות לתזרים שוטף חודשי/שנית, בפרט לגבי @daat99 שידוע בהתבטאותו הקפדנית והמדויקת.

 

[סימפטי]

זה דעת, ברור לך שהוא מדבר על דיבידנדים.
היה עצוב מאוד אם רק השנה הוא היה מגיע למצב של הכנסות > הוצאות

 

[מתכנת]

אתה מתכנת - אם יש שורה שתרצה לשים בביטוי בוליאני שמתאר עצמאי כלכלית, זאת השורה הזאת

זה דעת, ברור לך שהוא מדבר על דיבידנדים.

זורם איתך

If (YouAreDgiInvestor && Expenses < Incomes)
{
    YouAreFinanciallyIndependent();
}

If (Expenses * 400 < Portfolio)
{
    YouAreFinanciallyIndependent();
}

עכשיו כל אחד יצוק תוכן לתוך הפונקציה YouAreFinanciallyIndependent כתשובה לפותח השרשור.

 

[Yevgeny]

תשמע, בחישוב גס מאוד, איפשהו בסוף השנה הזאת אני אוכל להחשיב שעברתי את הרף הנדרש, לפחות בפרשנות הפחות מחמירה שלו (זה מאוד תלוי כמובן באיזה מקדם (חודשי מחייה) אתה משתמש ומה המרווחי בטחון שאתה לוקח, ועוד כל מיני שיקולים). העניין הוא שפה, בניגוד להרבה הקשרים אחרים, החישוב המדויק לא כזה חשוב לי - כי התכנון שלי כרגע הוא טיול חו"ל ארוך של טבע, טרקים וצילום לקראת סוף השנה (שזה מה שאני עושה כל שנה גם ככה) ועבודה בפתרון בעיות מעניינות עם אנשים טובים סביבי (שזה מה שאני עושה גם היום). אולי התמהיל בין השניים ישתנה קצת, אבל בפועל בשביל הביטחון הפיננסי שמאפשר את הסוויטצ' בראש של חופש פעולה רב יותר לא חשוב הרף המדויק והוא מתחיל הרבה קודם.

 

[רוני]

פרשתי בגדול.
שבוע לאחר ההתבסמות מההגעה ליעד הרגשתי תחושה של ריקנות ושיעמום.
כאחד שהיה פעיל, בעל עסק במשך עשרים שנים ובמקביל בניתי פורטפוליו נכסים מניבים בנדל"ן, לעבור למצב מנוחה או התעסקות באיזה שהוא תחביב לא היה הפתרון, תחביב עבורי לא יכול להוות תחליף לאנדרנלין של התחום העסקי ויותר מכך לתחום השקעות נדל"ן גלובליות, הפתרון שמצאתי הוא בעצם התחלה של קריירה שניה, בתחום האהוב עליי (התחום שבאמצעותו הגעתי לעצמאות כלכלית), בנוסף אני ממשיך להשקיע, האנדרנלין בשיאו ואני נהנה מכל רגע.
לדעתי ומנסיוני כאחד שהיה פעיל במשך שנים וחיי ברמות מתח גבוהות מהממוצע, יש קושי לפרוש ולעבור למצב של מנוחה מוחלטת.

 

[c881]

אומרים שביפן, אנשים שהוגדרו "וורקהוליסטים" ויצאו לפנסיה קיבלו התקפי לב לאחר מספר חודשים.
אנשים שלמעשה מגדירים את עצמם דרך העבודה שלהם - אני מנהל/מהנדס/רופא... ופתאום מפסיקים את עבודתם... איך יגדירו את עצמם?
אם כל חיי רדפתי אחרי המשרה - בלעדיה מי אני ומה אני שווה?

מצד שני, אם אני מגדיר את עצמי רק באמצעות המשפחה, ביום שהילדים עוזבים את הקן - מי אני? מה עושים עכשיו?

 

[c881]

אז בואו נעשה ניסוי קטן -
כל אחד שינסה להגדיר את עצמו וירשום איך הוא מציג את עצמו.
לדוגמה:

רוכב אופנוע (מצב מחשבתי מבחינת לא עומד בכביש אלא במקרה של רמזור אדום), אבא ל-3 זעטוטים, עם חברה שלי.
עובד כמהנדס תוכנה במאפיה.
מתנדב וראש צוות בפעמונים כ-3 שנים.

כדאי שאמצא לעצמי עוד כמה תארים/דברים לעשות.

 

[TunaGolem]

אז בואו נעשה ניסוי קטן

אשתתף.
הגדרה עצמית: איש מדע; איש משפחה; ירא אלוהים.
תחביבים: שירה ואיזוטריקה.
בשעות הפנאי: לוחם חירות, קפיטליסט ואנרכיסט.

 

[daat99]

זה נשמע שאתה מדבר מבחינת תזרים שוטף ולא על עצמאות כלכלית.

מבחינתי זה היינו הך.
ברגע שיש לי תזרים שוטך שעוקף את ההוצאות אז אני עצמאי כלכלית.

אם יש שורה שתרצה לשים בביטוי בוליאני שמתאר עצמאי כלכלית, זאת השורה הזאת

גדול

הכנסות>הוצאות היה נשמע כמו התייחסות לתזרים שוטף חודשי/שנית, בפרט לגבי @daat99 שידוע בהתבטאותו הקפדנית והמדויקת.

כמובן שאני מדבר על הכנסות פסיביות ולא על הכנסות ממשכורת כי על זה נסוב הדיון בשרשור הזה.
את הרף של הכנסות>הוצאות שכולל הכנסות ממשכורת עברתי עוד בתקופה שקיבלתי 3250 שח בחודש על 220+ שעות עבודה ולא ירדתי מתחתיו מאז.

אם כל חיי רדפתי אחרי המשרה - בלעדיה מי אני ומה אני שווה?

אני משקיע DGI ואני שווה בדיוק את תזרים הדיבידנדים השנתי שאני מקבל.
איזו הגדרה פשוטה

 

[איליה]

ברמת תקציב העצמות היבשות - אנחנו כבר עכשיו עצמאיים כלכלית. יש לנו עוד 7 שנים להיות עצמאיים כלכלית ברמה שהיינו רוצים.
מה שכן, כאשר יש לך F**ck you money אז זה משנה את מצב הרוח ואת הגישה שלך. מזמן לא מגדיר את עצמי לפי המקצוע או תואר.
מעולם לא חיפשתי אנדרנלין בהשקעות (אולי בגלל זה דיי קל לי להתמיד בהשקעות פאסיביות פשוטות כבר כמעט עשור). כאשר אפרוש (יש סיכויי טוב שאישתי תמשיך וככה נקבל עוד רובד ביטחון) מהייטק כפי הנראה אפתח יותר כמה מהתחביבים שלי ואולי אעשה מהם קצת כסף (אותי מעניינים נושא נגרות ושיפוץ אופנועים).

לגבי ההגדרה ש @c881 שאל: מנסה להיות בן אדם בכל מצב, לא תמיד זה קל

 

[c881]

ושיפוץ אופנועים).

מניח שאתה מודע ל-BOT בנס ציונה.

 

[מרק עוגיות]

כאשר יש לך F**ck you money אז זה משנה את מצב הרוח ואת הגישה שלך.

בעיני אחד הדברים המעניינים בשרשור הזה היא שיש פה לא מעט אנשים שהיו יכולים להפסיק לעבוד אם היו רוצים. לדעתי זה נכון גם ללא מעט אנשים באוכלוסיה, אלא שרובם לא חושבים על זה בצורה הזאת. אני כנראה לא הייתי חושבת על זה בצורה הזאת לולא הבלוג והפורום האלה. אחד היתרונות לאורח החשיבה ה"סולידי" בעיני הוא לא הפרישה המוקדמת בפועל, אלא הידיעה שאפשר לפרוש אם רוצים.