מהן הסכומים שאמורים להיות בידינו כשאנו פוצחים במסע לעצמאות כלכלית?

[לא חשוב שמות]

* מתנצל על שגיאת הכתיב בכותרת ועל כך שהאשכול נפתח בקטגוריה הלא נכונה, מדובר בטעות אנוש מקרית

צהרים נעימים,

ראיתי בכמה פוסטים בבלוג ובאשכולות כאן בפורום שמדברים על קרן לשעת סיכון, כסף נזיל בעובר ושב, הפרשה לפנסיה מהמשכורת החודשית, וסכומים של כמה מאות אלפי שקלים להשקעה.

אני מרגיש מבולבל ולא ברור לי מהו הסכום הכולל שאמור להיות בחזקתי ביום בו אחתום על חוזה עם בית השקעות, ומהן הקטרוגיות השונות לפיהן אצטרך לחלק את הסכום הזה (שעת סיכון, ביטוחים אולי?, השקעה וכדומה). האם מישהו יכול לעשות סדר? לכלול את כל הקטרוגיות הנדרשות ולנקוב בסכומים איתם אנו אמורים להתחיל להשקיע?

חנוכה שמח

 

[בת העמק]

נכתב כל-כך הרבה על זה כאן. לא קראת?
בבתי השקעות בארץ, סכום ראשוני להשקעה הוא בדר"כ בסביבות 20,000 ש"ח. בבנק שלך זה יכול להיות גם פחות. תשאל אותם.
קרן לשעת חירום אמורה לכסות לך כמה חודשי הוצאות במקרה של הפסקת עבודה פתאומית (פיטורין, תאונה) בלי שתצטרך למשוך את כל חסכונותיך או, רחמנא ליצלן, לשקוע בחובות. גודל הקרן (שאתה יכול להחזיק במזומן, בעו"ש או בפק"מ) תלוי בבחירתך האישית את מספר החודשים הרצוי לך. רצוי למלא את הקרן הזאת לפני שמתחילים להשקיע בדברים אחרים.
כסף נזיל בעו"ש מאפשר לך לתקן/לקנות דבר הכרחי לך שהוא בלתי צפוי מראש (בצ"מ) בלי להיכנס לחובות. למשל תיקון רכב או החלפת מכונת כביסה.
גם את זה כדאי שיהיה לך לפני השקעות אחרות. סכום הכסף הנדרש תלוי במצבך האישי. אין דין אדם הגר אצל הוריו (או אשה שקוראים לה דורין) לבעל משפחה מזווד היטב.
הפרשה לפנסיה ממשכורת היא משהו שתלוי במשכורת שלך והסכום שמצטבר שם יעמוד לרשותך החל מגיל הפנסיה הרשמי שיהיה אז לכן כל ההשקעות בדרך אמורות להיטיב עמך עד אז ואם הפנסיה הנצברת נמוכה- גם בגיל הזיקנה. בכל אופן, אין קשר ממשי בין החיסכון מההפרשות לפנסיה לבין תחילת השקעה כלשהי. ההפרשות מגיעות כאחוז מסויים מהברוטו ומהמעביד ואת החיסכון להשקעה אתה חוסך מהנטו בע"ה.

 

[לא חשוב שמות]

היי @בת העמק, תודה רבה על העזרה

נכתב כל-כך הרבה על זה כאן. לא קראת?

יש מצב להפניות? אכן הנושאים הללו מוזכרים אבל בצורה מאוד מבולגנת ובהקשרים שונים כאשר הם אינם מהווים את עיקר ההתייחסות.

בבתי השקעות בארץ, סכום ראשוני להשקעה הוא בדר"כ בסביבות 20,000 ש"ח. בבנק שלך זה יכול להיות גם פחות. תשאל אותם.

ומבחינה אישית, מהו ההון ההתחלתי איתו היית מעוניינת להשקיע על מנת לייצר תנאים מיטביים? בין אם מבחינת החיסכון עצמו או כל מה שמסביבו (ממה להתקיים בזמן שאת משקיעה וכו').

קרן לשעת חירום אמורה לכסות לך כמה חודשי הוצאות במקרה של הפסקת עבודה פתאומית (פיטורין, תאונה) בלי שתצטרך למשוך את כל חסכונותיך

מהו בדיוק ההבדל בין החסכונות שלי לקרן לשעת חירום? האם התכוונת לפנסיה?

כסף נזיל בעו"ש מאפשר לך לתקן/לקנות דבר הכרחי לך שהוא בלתי צפוי מראש (בצ"מ) בלי להיכנס לחובות. למשל תיקון רכב או החלפת מכונת כביסה.
גם את זה כדאי שיהיה לך לפני השקעות אחרות. סכום הכסף הנדרש תלוי במצבך האישי. אין דין אדם הגר אצל הוריו (או אשה שקוראים לה דורין) לבעל משפחה מזווד היטב.

מתחיל להישמע לי רחוק מהפרקטיקה ומהעיקר למעשה.

האם למשיהו יש עוד כותרות להוסיף?

 

[בת העמק]

חוץ מזה שלא הבנתי את השאלות וההערות שלך לגבי התשובות שלי- הדף הזה הוא די טרולי לטעמי. סלאמאת...

 

[TunaGolem]

מתחיל להישמע לי רחוק מהפרקטיקה ומהעיקר למעשה.

?

 

[FIYaacov]

?

כל הפוסט הזה נשמע כמו מחקר למאמר במאקו או משהו דומה. מקווה שאני טועה

 

[לא חשוב שמות]

חוץ מזה שלא הבנתי את השאלות וההערות שלך לגבי התשובות שלי- הדף הזה הוא די טרולי לטעמי. סלאמאת...

מה?

שתהיי בריאה.

?

אדם עם 100K יכול לבחור לחלק אותם ל: קרן לשעת חירום וכסף נזיל, או פשוט לאחסן את הכסף הזה בבנק ולהתייחס אליו באותה צורה. אני צודק?

נשמע שמדובר יותר בהתנהגות הכלכלית שלנו כשאנו נמצאים בקניון מאשר כשאנו נמצאים בבנק. עם חיסכון של 10 שקלים וצורך בקרן לשעת סיכון, כנראה שארשה לעצמי לשרוף חמישה שקלים בשביל לקנות ארטיק יוקרתי, מה שלא ארשה לעצמי לעשות אם אוסיף גם את הצורך בכסף נזיל לבלת"מים קטנים כמו שבת העמק ציינה (תיקון רכב או מוצרי חשמל יקרים לדוגמה) ואם אוסיף קרן חיסכון לילדים, פנסיה שלא בטוח שאוכל להסתמך עליה בבוא היום, ביטוח אובדן כושר עבודה ועוד..
שורה תחתונה, אלה לא הטיקטים שעליהם אני צריך לשוחח עם הבנקאי אלא כמות הפעמים שאשלוף את הארנק מהכיס כשאני עובר ליד מכולת או גולש באיביי.

אז השאלה שלי מסתכמת למה בכלל להתעסק עם כיוונים לחיסכון במקום פשוט - לחסוך באופן כללי (או לפחות להיות יותר אחראי לגבי ההוצאות שלי). מהאין נובע הצורך בכל הטיקטים האלה: לשעת סיכון, נזיל וכל השאר. והאם יש עוד טיקטים מהסוג הזה כמובן?

כל הפוסט הזה נשמע כמו מחקר למאמר במאקו או משהו דומה. מקווה שאני טועה

חחחחח וואו אוקיי..

 

[בת העמק]

אז השאלה שלי מסתכמת למה בכלל להתעסק עם כיוונים לחיסכון במקום פשוט - לחסוך באופן כללי (או לפחות להיות יותר אחראי לגבי ההוצאות שלי). מהאין נובע הצורך בכל הטיקטים האלה: לשעת סיכון, נזיל וכל השאר. והאם יש עוד טיקטים מהסוג הזה כמובן?

עכשיו קצת יותר מובן (בחיי, אתה חייב להשתפר בכתיבה!).
הטיקטים, כמו שאתה קורא להם, נועדו לעשות סדר על פני זמנים שונים בחייך.
פנסיה היא חיסכון לגיל הפנסיה. כל שקל שהוכנס לשם, ייצא רק עוד 40 שנה וצפונה(בהנחה שאתה בגילאי ה-20 אאל"ט) אלא אם חשקה נפשך לשלם מס גבוה.
השקעה עצמאית במניות ואג"ח ארוך- לפי כל החכמים בפורום, והפוסטים של דורין, נועדו לתקופה ארוכה גם כן (כדי לראות תיק צומח ומרוויח) של לפחות 15 שנה.
קרן השתלמות- השקעה לזמן קצר-בינוני וללא מס, נכון להיום. אפשר להוציא את הכסף לאחר 6 שנים מההפקדה הראשונה.
כל היתר נועד להוצאותיך הצפויות והלא צפויות בהווה המתמשך. יש כאלה שדואגים שהיתרה בעו"ש תכלול גם את הסיכונים של בצ"מ והפסקת עבודה זמנית ויש כאלה שמעדיפים לסגור את כספי הסיכונים הנ"ל מחוץ לעו"ש, כדי לא להתפתות להוצאות מיותרות, ושמים בחיסכון נזיל כדוגמת פק"מ.

ואגב, יש הבדל בין לחסוך כסף ובין להשקיע ולהצמיח אותו.. אם כל מה שאתה רוצה זה פשוט לחסוך, בלי להשקיע, זו זכותך. עדיף מלהיות בחובות.

 

[לא חשוב שמות]

@בת העמק תודה רבה

אברר כיצד ניתן לעשות בכל זה שימוש מועיל ועד כמה הוא אכן מועיל והכרחי.