איך השגתם את ההון שלכם ?

[נולי]

נתינת כסף היא המסר האחרון שאני רוצה להעביר לבן משפחה.

אני באמת חושבת שיש לך מערכת יחסים מאוד בעייתית עם כסף.

אני חושב שההעברה הזאת צריכה להתבצע באהבה, תמיכה, לימוד מיומנויות חיים ובילוי זמן יחד.

זה לא סותר.
מגיל אפס בכל ביקור של אבא שלי לבנק הוא היה לוקח אותי איתו. בגיל 16 פתחתי חשבון וקיבלתי כרטיס אשראי. בגיל 18 התחלתי להפקיד לתיק ניירות ערך את המשכורת הצבאית שלי.
בגיל 19 ההורים קנו לי במתנה ארון בגדים לדירה שכורה, כי הם ראו שאני לא רוצה לפתוח את החיסכון שלי, והתבאסו בשבילי שהבגדים שלי מסודרים בארגזים שהודבקו אחד על השני.
אני לא אכנס לשאר הסכומים שהם העבירו לי בחיי, אבל זה תמיד היה ביוזמתם, וזה כסף שהייתי מסתדרת מצויין בלעדיו, אבל מה ה"כבוד" הגדול בלסרב?
את הכסף שנתנו לי ניצלת לעיתים להשקעות ולעיתים לחוויות של פעם בחיים. הם שמחים, אני שמחה.

בחיים שלי לא הייתי במינוס ולא היה לי חוב.
לשיטתך ההורים שלי עושים דבר בזוי. לדעתי הם ההורים הכי טובים בעולם.
הלוואי ותהיה לי היכולת והתבונה לגדל את הילדים שלי כמו שגידלו אותי.

ההסתייגות היחידה שלי מהם, היא שמאז שיש נכדים הם לא מפסיקים לקנות להם חפצים ובגדים שאין בהם צורך, אבל חוקקתי חוק: כל מה שהם קונים לנכדים יאוחסן אצלם בבית.

 

[nick]

כל מה שהם קונים לנכדים יאוחסן אצלם בבית

+1
משתמשים השיטה הזו לא מעט

 

[Ben Dover]

לשיטתך ההורים שלי עושים דבר בזוי. לדעתי הם ההורים הכי טובים בעולם.

אני ממש לא חושב שהם בזויים. גם ההורים שלי מנסים לדחוף לי כסף.
אבל לדעתי (שוב, רק דעתי, זאת לא האמת המוחלטת), הצאצא צריך לסרב.

 

[אסטבן חימנז]

לא צריך שנים רבות, אלא רק שתיק ההשקעות יהיה 100% מנייתי ולהשקיע בעיקר בסנופי בשלוש או ארבע השנים האחרונות. השאלה היא האם אני רוצה להיות מושקעת דוקא בשוק ההון לאורך שנים רבות, ואני ספציפית מחזיקה גם בנדלן כדי ליצור סוג של הכנסה שוטפת נוחה.

את מדברת על רווחים ביחס להשקעה הראשונית בלבד, כלומר ללא הכנסות נוספות ממשכורת באותן שנים.

מי שמרוויח היטב יזדקק לתיק מאוד גדול בשביל שרווחי ההון יהוו חלק משמעותי מהונו

 

[נולי]

הצאצא צריך לסרב.

שוב - מה זה ישרת?
חוץ מאגו כמובן.

 

[Ben Dover]

שוב - מה זה ישרת?
חוץ מאגו כמובן.

אלה פשוט הערכים והאמונות שלי.
אני באמת ובתמים מאמין בהסתמכות על עצמי.
אני גם מאמין שזה ישרת אותי טוב יותר בעתיד.
ובנוסף אני מאמין שההורים שלי צריכים להנות מהכסף שהם עבדו עבורו.

 

[נולי]

להנות

אבל אתה מכתיב להם את אופן ההנאה..

מאמין בהסתמכות על עצמי.

גם אני מאמינה בהסתמכות על עצמי.
אני יודעת להדליק מדורה בשטח עם אבני צור למשל..
זה לא אומר שכל פעם שאני ארצה להכין חביתה בבית אני אתנגד להשתמש במצית.

 

[roneng]

אני חושב שלקחתם את זה קצת לקיצון.
יש הבדל בין לקחת פה ושם קצת כסף מההורים לבין זה שהם יתנו את כל (או רוב) ההון העצמי לקניית דירה.

השאלה המקורית הייתה מקור ההון העצמי, ואני לא חושב שעזרה קטנה מההורים פה ושם משפיעה בצורה דרסטית על ההון העצמי

 

[Ben Dover]

אני חושב שלקחתם את זה קצת לקיצון.
יש הבדל בין לקחת פה ושם קצת כסף מההורים לבין זה שהם יתנו את כל (או רוב) ההון העצמי לקניית דירה.

השאלה המקורית הייתה מקור ההון העצמי, ואני לא חושב שעזרה קטנה מההורים פה ושם משפיעה בצורה דרסטית על ההון העצמי

ברור, אני מדבר על דברים גדולים כמו דירות, תארים, חתונות, מכוניות.
על זה גם הדיון.

 

[roneng]

ברור, אני מדבר על דברים גדולים כמו דירות, תארים, חתונות, מכוניות.
על זה גם הדיון.

על דירות וחתונות אני מסכים איתך, אבל תארים (ואולי גם רכב פשוט) זה דבר אחר.
בתור סטדנט זה עוד סביר שהורים יעזרו קצת (לא לממן את כל התואר, אבל לעזור קצת בהתחלה). בטח שאני לא רואה בעיה אם ההורים קונים ארון לילד הסטודנט והתפרן שלהם

 

[Ben Dover]

על דירות וחתונות אני מסכים איתך, אבל תארים (ואולי גם רכב פשוט) זה דבר אחר.
בתור סטדנט זה עוד סביר שהורים יעזרו קצת (לא לממן את כל התואר, אבל לעזור קצת בהתחלה). בטח שאני לא רואה בעיה אם ההורים קונים ארון לילד הסטודנט והתפרן שלהם

למרות שאני מאמין בלחיות בכוחות עצמך ב- 100%, גם אני לא רואה בעיה גדולה מדי עם ארון.
בגדול זה התחיל מאנשים שאמרו שקיבלו חלק גדול מהכסף שלהם מההורים (אגב, גם איתם אין לי בעיה, זה פשוט לא משהו שאני הייתי עושה).

 

[Lali]

אני חושבת שכמו תמיד, יש זמן שבו אין לנו ילדים ויש לנו הרבה עקרונות, ויש זמן שיש לנו ילדים ויש לנו מעט עקרונות... אם יש משהו שלמדתי זה שהילדים שלי הם לא אני. בחלקו הם עושים דברים יותר טוב ממני ובחלקו פחות. יותר מזה, חלקם באופן טבעי עושים דברים שנראים לי ברוח החינוך שנתתי להם, וחלקם לא ממש... זה לא רוח החינוך בבית ולא הבדל מבחינת הנתינה לילדים. למשל, יש לי ילדה שאוכלת מאד מאוזן, באופן מאד אחראי, מגיל מאד צעיר, כך שעוררה קנאתן של כל החברות שלי. יש לי ילדה אחרת, שהרגלי האכילה שלה יעוררו בכם צמרמורת, למרות שאנחנו בית מאד אחראי תזונתית והיא מקבלת דוגמה אישית מאד שונה ממה שהיא מיישמת. אני רק מזכירה, ששתיהן כרגע בוגרות על פי חוק, מבינות בדיוק מה המשמעות התזונתית של הבחירות שלהן, ובכל זאת, בוחרות אחרת זו מזו וממני. בדרך לכאן למדתי ענווה, שהילדים שלי אינם טאבולה ראסה ואינם חומר ביד היוצרת (אני). יש לאנשים אופי בסיסי, והחינוך יכול לתת הזדמנויות או להראות אפשרויות או ללמד לקחים, אבל לא לשנות מקצה לקצה, והכי חשוב - אדם נורמלי לא יכול בכלל להבין את השוני והמורכבות של התהליך שעובר התינוק שלו עד גיל 18 ולא יכול לחזות את העתיד. זו הסיבה שגם אם יש לי עקרונות, אני דואגת לאוורר אותם מדי פעם. יש ילדים שכסף משחית, יש כאלו שכסף מקדם, כל אחד צריך להחליט על הילדים שלו.

הדבר העיקרי שמפריע לי בדברים שלך, @Ben Dover , זה חוסר היכולת לקבל את הקשר בין הורה וילד מצד ההורה. הילדים שלי הם בבת עיני, הייתי נותנת להם כליה בלי לחשוב פעמיים, ותורמת אונת כבד. אין אדם נוסף מעבר להם שהיה זוכה ממני לאותם הרגשות העמוקים, הרצון להעניק ולטפח, והאושר שלהם הוא פעמים רבות האושר שלי, וזה לא מליצה. זה לא אומר שהייתי נותנת בטפשות, לבן אלכוהוליסט לא הייתי כנראה תורמת אונת כבד - אין טעם. גם לבזבזן חסר שליטה לא הייתי נותנת עוד כסף כדי לתדלק את הטמטום שלו. אני זו שמחליטה איך לתת, ואיזה מטרה של הילד שלי מצדיקה גם מאמץ מצדי. למשל, להסיע לעבודה בשבת אבל לא בהכרח לבילוי עם בת הזוג. כרגע למשל, אני נותנת כסף לאחת הבנות ומכפילה את החסכון החודשי שלה, אבל לא מציעה כספים אחרים, במטרה שתפסיק לפחד משוק ההון ושתלמד לנהל תיק השקעות. אחותה רוצה לנסוע לחופשון, ולא תקבל את אותו הסכום.

 

[גרהם]

מעניין אם כל סרבני ההעברה הבין דורית גם יסתלקו מהירושהבשם האידיאל של הסתמכות עצמית וכיוצב, או שכשאין הורים לעצבן אז גם העיקרון משתנה.

 

[בת העמק]

מעניין אם כל סרבני ההעברה הבין דורית

אני לא הבנתי שיש כאן סרבנות לקבל כסף אלא סירוב לקבל כאשר לא מוכרחים. מבחינתי יש הבדל בין הדברים.

 

[גרהם]

אני לא הבנתי שיש כאן סרבנות לקבל כסף אלא סירוב לקבל כאשר לא מוכרחים. מבחינתי יש הבדל בין הדברים.

כל אחד ומה שהוא רואה ככורח.
אבל נלך עם ההגדרה הזו, אלו שמסרבים לשמח את הוריהם ולקחת כסף כשלא מוכרחים גם יוותרו על הירושה?

 

[בת העמק]

אלו שמסרבים לשמח את הוריהם

זה קצת טריקי, המונח הזה "לשמח". בכתבה שהבאת לפני כמה ימים זה לא נראה משמח בכלל. אני חושבת שהרצון של ההורים לתת כסף לילדיהם,
גם אם זה מוריד את רמת חייהם שלהם, יושב על בעיות פסיכולוגיות של ההורים ולא על שמחה בהכרח. למשל- הצורך להמשיך להיות הורה פעיל, למשל ניסיון להשאיר את הבן קרוב דרך הפיכתו לסוג של נזקק, למשל סוג של שליטה על הצאצא ודרך לקבוע לו מה ואיך.

 

[יעקב]

אני דרך אגב חושב שהשאלה לא נכונה כי יש אדם שעובד ויש לו הכנסות משכר דירה והוא משתמש במשכורת כדי לחיות וחוסך את שכר הדירה ולכן זה כל ההון שלו ואדם שני שעושה בדיוק הפוך ולכן כל הונו זה משכורתו.
לכן השאלה שצריכה להישאל היא בנוגע להכנסות.
אצלי דרך אגב הייתי אומר ש80% מההכנסה שלי לאורך השנים היא מנדלן (עליית ערך ושכר דירה) ו20% מעבודה.

 

[גרהם]

זה קצת טריקי, המונח הזה "לשמח". בכתבה שהבאת לפני כמה ימים זה לא נראה משמח בכלל. אני חושבת שהרצון של ההורים לתת כסף לילדיהם,
גם אם זה מוריד את רמת חייהם שלהם, יושב על בעיות פסיכולוגיות של ההורים ולא על שמחה בהכרח. למשל- הצורך להמשיך להיות הורה פעיל, למשל ניסיון להשאיר את הבן קרוב דרך הפיכתו לסוג של נזקק, למשל סוג של שליטה על הצאצא ודרך לקבוע לו מה ואיך.

אבל לא זה הנושא. לא מדברים על הקצוות של אנשים שמציעים דברים שפוגעים בהם כמו שלא מדובר על אנשים שמסרבים לעזרה גם כשהם נזקקים.
במשפחה נורמטיבית צריכה חהיות רמת פתיחות כזו שההורה יבין מה מגבלותיו לתת והצד השני יבין גם כן מהן מגבלות אלו.
אם בא הורה בן 55-80 ומציע סכום כי הוא חושב שהדבר ביכולתו ותואם את העדפותיו, למה להניח שהוא טועה?
את הבאת דוגמאות שאינן מתנה טהורה. במקרה כזה שכל אחד יעשה חשבון אם העסקה טובה לו ואם כן שילך על זה.
ועדיין לא קיבלתי תשובה למה לקבל אחרי המוות זה לגיטימי יותר. אם אפשר לגרום נחת לפני המוות זה עדיף בעיני. עוד לא שמעתי על מישהו שלקח איתו משהו לקבר.
אישית, מעולם לא הנחתי שיש מניעים נסתרים בהעברות אלי ואני מקווה לקבל אמון דומה מילדיי כשאתן להם כסף בבגרותם.

 

[יעקב]

עוד לא שמעתי על מישהו שלקח איתו משהו לקבר.
.

פרעה

 

[doc29]

להורים שלי יש כסף לתת לי, הם יכולים לקנות לי דירה במרכז בלי משכנתא, רכב, טיול מסביב לעולם וגם לממן לי חתונה עם מאות מוזמנים וזמרים מפורסמים. אני ביחסים מעולים איתם אבל מעדיף להיות הומלס מאשר לקחת מהם כסף שהם הרוויחו בעבודה קשה מאד.

יכול להיות שזו הערה קצת מעצבנת ואני מתנצל מראש, יכול להיות שזו הסיבה העיקרית שאתה מסרב לקחת מהם כסף? נשמע שאתה מגיע ממשפחה מאוד עשירה. יכול להיות שאתה לא רוצה להיתפס בעיניי עצמך ואחרים כמישהו שהצליח כלכלית בגלל שההורים שלו "מליאנים"?

אני באמת לא שופט אף אחד ונראה לי מצחיק להתווכח על דעות כאלה, אבל אתה מאוד קיצוני בזה ולכן נראה לי שיש פה משהו עקרוני שעומד מאחורי זה.
אני חוויתי משהו דומה לכן אני שואל, אבל עבר לי די מהר...